סיכום דברים מתוך כנס ECER 2018

גלוברמן, ע' (2018). סיכום דברים מתוך כנס ECER 2018. מכון מופ"ת

בספטמבר 2018 התקיים בבולצאנו באיטליה כנס האיגוד האירופי למחקר בחינוך ECER - European Conference on Educational Research. לפניכם סיכום של הדברים העיקריים שנאמרו בו.

Eline Vanassche - תיאוריית המיצוב וזהות של מורים

קורטהאגן (2004) מאפיין זהות מקצועית של מורים כצירוף של מה שהמורה עושה, מה הוא יכול לעשות, והאמונות של המורה בנוגע לכל אלה ולשליחות שלו. אבל בפועל רואים שיש סתירות בין הרכיבים הללו, וכי הם משתנים מסיטואציה לסיטואציה.

זהות מקצועית היא תופעה משתנה, דינמית, נטועה בהקשר ובמערכות יחסים – ולא ליבה קבועה. תיאורית המיצוב יכולה לתת כלים ללמוד כיצד זהות של מורים ומורי מורים מתעצבת במהלך אינטראקציות מילוליות בין אישיות, שבהן יש להם ציפיות זה מזה. הציפיות מגבילות את מרחב הפעולה והאמירה של כל אחד מהמשתתפים. הציפיות עצמן מעוצבות על ידי ההקשרים הביוגרפיים, הארגוניים, המוסדיים והחברתיים שבהם הן נטועות.

ואנאשה הציגה דוגמה ממשולש הדרכה בין מורה חונכת, סטודנטית להוראה ומדריכה פדגוגית שבו המורה החונכת הגיבה לרעיונות שהמדריכה העלתה: "אלה רעיונות מעניינים אבל הם לא מתאימים לבית הספר שלנו". כך היא מיצבה את המדריכה הפדגוגית כמי שיש לה רעיונות תיאורטיים מעניינים אך מנותקים מהמציאות, ואת עצמה כמומחית לתחום הפרקטי.

מקורות לתיאוריית מיצוב:

Harre & Van Langenhove, 1999; Hanifors, 2010; Burns & Bell, 2011; Boylan & Woolsey, 2015; Arvaja, 2015

מקור לקריאה נוספת:

Vanassche, E., & Kelchtermans, G. (2014). Teacher educators' professionalism in practice: Positioning theory and personal interpretative framework. Teaching and Teacher Education, 44, 117-127.

רינת ארביב אלישיב – רכיבים בהכשרת מורים

מעבר לרכיבי הידע המוכרים: ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי וידע תוכן פדגוגי טכנולוגי, יש תחומי ידע נוספים שסטודנטים זקוקים להם: ידע של בית הספר כארגון, החברה (הישראלית), תפקיד המורה, והכרת הלומדים.

סימפוזיון: מורי מורים למען חברה צודקת

סימון וייט: רוב המורים באוסטרליה הם מורות לבנות ממעמד בינוני. כדי לעזור להן להתמודד עם שונות רב תרבותית הם פתחו אתר: www.rrrtec.net.au

לין גודווין (Teachers’ College, NY): צוות חוקרים בחנו 1,800 מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת מובילים בהכשרת מורים, ומצאו שרק 76 מתוכם מתייחסים למגוון תרבותי ו/או לצדק חברתי. רובם עסקו בידע האישי של מורי מורים: ערכים, רקע ביוגרפי, ומעט בסוציולוגיה וביחסים חברתיים (איך עובדים יחד ומקדמים ערכים דמוקרטיים של השתתפות, ביטוי ושלום). במאמרים הללו הם מצאו הרבה רטוריקה ומעט פרקטיקה. בכל מאמר יש תחושה של התחלה מחדש בנקודת האפס, וחסרה המשכיות. ההמלצות: לערוך יותר מחקר בתחום. אין לנו די מידע. יש לחבר את ההקשרים ה"קטנים" למידע כללי.

קלארה קוזניק (טורונטו): קוזניק דיווחה על ניסיון לעודד סטודנטים לצאת לשטח, לאמץ עמדה חקרנית וביקורתית בבתי ספר מאתגרים. לדבריה, הניסיון נתקל בהתנגדות רבה מצדם של הסטודנטים: הם לא הבינו למה צריך לשנות דרכי למידה מקובלות, שעד כה רק הביאו אותם להצלחות, הם האמינו בפדגוגיה סטנדרטית שמתאימה לכולם, וציפו שילמדו אותם "איך עושים את זה נכון". הם לא היו מעוניינים לצאת לשטח, וציפו שהידע "יוגש לשולחן העבודה שלהם". פעילות מהסוג שמורי המורים הציעו היא רגישה, ועשויה לגרום ל"פיצוצים".

הפתרון: תמיכה רבה; מורי מורים מתאימים: צריך להביא את הפרופסורים הכי נחשבים לתוכנית ולשטח, שיפשילו שרוולים ויראו איך הם עושים את זה, גם משום שלפרופסורים נחשבים יש מרחב פעולה גדול יותר; יש לערוך דיון עמוק על עוני; להסביר ש'להצליח במערכת' אינו שקול ל'מערכת מצליחה שמגיעה לכולם', ולמה חשוב "למחוק" למידה קודמת; יש לנקוט גישה אינטגרטיבית לקוריקולום ופדגוגיה; להתחיל מהביוגרפיה האישית של הסטודנטים; ללמוד לאורך הקריירה.

פאנל: ההשפעה של מדדי פרסום על הידע

מנחה: Peter Kelly מדנמרק

הלחץ של מדדי הפרסום גורם לתופעות השליליות הבאות:

1. פרסום של הרבה מאמרים קצרים על חשבון מונוגרפיות מעמיקות.
2. חקר של נתונים נגישים (כמו עמדות) על חשבון נושאים חשובים שקשה יותר לחקור אותם (כמו צדק חברתי, ראו למעלה).
3. התוצאה של שתי התופעות הללו היא שהבעיות שכן נחקרות מוצגות על ידי כלים כמותיים שמנתחים ביג דאטה בתור הבעיות הכי חשובות, וכך הכלים הכמותיים מעצימים את העיוות
4. מערכת חברתית מורכבת של ציטוטים הדדיים.
5. מיקוד ב-scholarsis, "קדמת", במקום בשאלות של חינוך.
6. עיסוק בבעיות גלובליות ופרסום באנגלית על חשבון בעיות לוקליות ותרומה למערכות החינוך המקומיות באמצעות פרסומים בשפתן. כך חוקרי החינוך מקבלים כסף מהמדינה ולא תורמים לה. מצד שני – לא בכל המדינות יש מודעות לחשיבות של מחקר ופרסום לוקליים.
7. הגמוניה של תיאוריות אנגלו-אמריקאיות, עד כדי ציטוט של תיאוריות שאינן רלוונטיות למחקר הספציפי, והתעלמות מתיאוריות חשובות שנוצרו בצרפת, רוסיה, גרמניה ודרום אמריקה.
8. חוסר מודעות ונראות לבעיות חינוך לוקליות עלול לגרום להסתרה של מאפיינים משותפים, תהליכים ותיאוריות שהיינו יכולים להמשיג אילו היינו מודעים לתופעות הלוקליות.

מצד שני, ההיבט הבינלאומי מסייע לחוקרים להתגבר על דעות קדומות מקומיות, כמו למשל שאין שום צורך לעסוק בלימודי מגדר, ומאפשר לחוקרים במדינות קטנות ו'פריפריאליות' לקבל, לצורך קידום, חוות דעת רלוונטיות ו'נחשבות', שמאפשרות להם להתגבר על הפוליטיקה המקומית.

התפתחות מקצועית של מורים בדנמרק – Lars Qvortrup

בדנמרק העבירו גרסה משלהם של מבחני מיצ"ב בשנת 2015, ואז נתנו לבתי ספר ולרשויות מקומיות לבחור נושא שבו הם היו רוצים להשתפר. הקימו שם קהילות למידה של מורים שעסקו, כל אחת, בנושא הנבחר. במדידה חוזרת שנערכה ב- 2018 הם מצאו מעט שיפור בעיקר בהערכה העצמית של המורים, אך לא בהישגי התלמידים וההערכות שלהם (למעט התעניינות מצד המורים).

הבנה באמצעות עיצוב – Giorgio Ostinelli

המרצה הציג את השיטה שפותחה על ידי Wiggins & McTighe, 2005 ונוסתה על ידו בהוראת מתמטיקה. תחילה מתכננים לאחור: מה יש להבין, ואילו ביצועים יעידו על הבנה (הערכה). לאחר מכן בונים את השיעורים: מבוא, מוטיבציה, העמקה, רפלקציה וביצוע.

סימפוזיון על שימוש בממצאי מחקר - Chris Brown:

יש שלושה שימושים במחקר:

1. שימוש סימבולי. המחקר משמש עלה תאנה להצדקת מדיניות שנבחרה משיקולים אחרים.
2. שימוש מושגי. המחקר משנה את האופן שבו מבינים את המציאות, מאיר אותה באופן שונה.
3. שימוש אינסטרומנטלי. יישום. כאשר אנחנו מדברים על שימוש אינסטרומנטלי בממצאי מחקר, חשוב מאוד שתהיה התנסות והתאמה להקשר הספציפי, ולא ייבוא של שיטות מוכנות בנוסח “what works”. גישה טכנוקרטית שכזו לא תועיל. לדוגמה: הקטנת הכיתות לא הצליחה במקום שבו לא היו די מורים ללמד את הכיתות הקטנות. צריך לנסות ולהבין למה התערבויות מסוימות הצליחו.

Georgeta Ion ערכה מחקר על עמדות של מורים וקובעי מדיניות ברומניה ביחס לשימוש בנתונים ממחקר. היא מצאה שלמרות שהחוק ברומניה ממליץ להשתית את העשייה החינוכית על מחקר, ידע ממחקר אינו עובר לא למורים ולא לקובעי מדיניות. המורים מתייעצים עם עמיתים ובוטחים בהם. קובעי מדיניות מסתמכים על הניסיון המקצועי שלהם, כתבי עת מקצועיים משלהם, חברים, מידע סטטיסטי ודוחות ממשלתיים. הם אומרים שהם מעוניינים בידע מחקרי יישומי וברמה גבוהה, אך מבקשים שפה פשוטה, פחות תיאוריות, השפעה בטווח הקצר ויותר יוזמה מצדם של החוקרים.

Jim Horden טען כי יש שני מובנים לפרקטיקה:

1. כל עשייה שהפכה להרגל.
2. משמעות נורמטיבית . מעין ‘gold standards’ שמקובלים על כל אנשי המקצוע, ואותם הם מנסים ליישם בעבודתם. למומחים יש ידע (במובן של ידע פרופוזיציונלי, מוצהר), הם מכירים את ההקשר הספציפי של עבודתם, ומקשרים בין השניים.

הגישה השלטת היום מבקשת להשליט ‘gold standards’ במובן של “what works”. גישה כזו מתעלמת מן המורים כמומחים, שצריכים לערוך רפלקציה ואדפטציה לפני, במהלך ולאחר היישום של הידע, וכן מן המטרות שאותן השיטות משרתות. מתי הוסכם על כך שמטרת החינוך היא לסייע לאמביציה הכלכלית הלאומית או שהעלאת רמת ההישגים של התלמידים במבחנים בינלאומיים סטנדרטיים היא ה-מטרה החינוכית? הוא בעד פחות data ויותר scholarship.

Sally Windsor, תלמידתה של Melanie Nash, הציגה כלי לתצפית בהתנהגות של סטודנטים להוראה בכיתה. הכלי מעודד גישה דסקריפטיבית ופחות שיפוטית, ומאפשר למידת חקר שיתופית. הכלי יכול להשלים את אלה שפורסמו על ידי השקפה, בחוברת הרביעית.

https://teachertrackertool.weebly.com/

מקורות לקריאה נוספת:

Cartwright, 2013; Marz & Kelchtermans, 2013; Malouf & Taymans, 2016; Dimmock, 2016; brown, 2017; Coldwell, 2017; Penuel et al., 2017; Furlong & Whitty, 2017; Walker, 2017