הכשרת חונכים למתמחים בהוראה
מאת: אורנה שץ-אופנהיימר
קיימים מודלים שונים לחונכות:
- חונכות מסורתית – היררכית (כדוגמת פרויקט פר"ח; יחד)
- חונכות שוויונית - בין אישית מקצועית (co-mentoring)
- חונכות שיתופית - בין עמיתים מערכתית (peer-mentoring)
בישראל קיימים קריטריונים לתפקיד החונכות:
- השכלה אקדמית (דיסצפלינרית).
- ניסיון של חמש שנות עבודה.
- החונך נבחר על ידי בעל סמכות מקצועית (מנהל מפקח).
- החונך עובר קורס חונכים המהווה את ההכשרה המקצועית לתפקיד.
למתמחים יש קשיים ואתגרים וההכרה בהם היא זו שמעצבת את תפקיד החונך:
- בתחום ידע תוכן פדגוגי – שליטה בתחום הידע ובשיטות הוראה
- בתחום פדגוגי בזיקה ללומדים - משמעת ומוטיבציה של הלומדים, ניהול כיתה
- תחום מערכתי-ארגוני והסתגלות אליו – תקשורת עם גורמים מקצועיים, חוסר מודעות לנורמות
- תחום אישיותי – הבניית הזהות המקצועית, בדידות ועומס מקצועי
לאור זאת תפקידי החונך הם:
- סיוע במעבר מהכשרה להוראה, מלומד למלמד.
- לסייע האינטגרציה בין תיאוריה למעשה.
- להעניק תמיכה דידקטית, רגשית, ארגונית .
- לתת הערכה מקצועית.
- ליצור תרבות קליטה מערכתית.
- להבנות זהות מקצועית.
רציונל הקורס:
פיתוח תפיסה מקצועית של התפקיד (כלומר לא מדובר בהתנדבות או שליחות) – המטרה היא ליצור אדם מקצועי.
להבהיר את מורכבות התפקיד והיותו רווי מתחים תוך תפקודיים ותפיסת ההוראה כמשלבית ומדרגית.
להבהיר את מורכבות התפקיד והיותו רווי מתחים תוך תפקודיים ותפיסת ההוראה כמשלבית ומדרגית.
גופי הידע הפדגוגי הנדרשים לחונכות:
- היבטים שונים מעולם ההדרכה: פיתוח כישורי הדרכה גנרית, בדגש של תהליכי הנחיה בין-אישית, פיתוח יכולת רפלקטיבית מקצועית, ועוד.
- הכרת עולמו של המורה המתחיל: צרכיו של המורה המתחיל, קשיים ואתגרים המאפיינים את עבודתו, יצירת תרבות קליטה מערכתית ועוד.
- טיפוח כלים להערכת המתמחה: הערכה מעצבת חצי-שנתית, הערכה מסכמת עם סיום שנת ההתמחות, צפייה בשעורים, ניהול שיחות משוב, כתיבת פורטפוליו, ניתוח אירועים ועוד.
- טיפוח תפיסת תפקיד של החונך: עיצוב זהות מקצועית, בחינת תפיסות ואמונות חינוכיות ועוד.
לטענת שץ-אופנהיימר הלמידה מתרחשת בדיוק היכן שיש מתחים וקונפליקטים והם אלה שיוצרים את התהליך. הקונפליקטים הם על רצף תהליכי ומובנים בתפקיד:
תמיכה במתמחה והערכתו: המתמחה מתמודד עם קשיים מקצועיים והחונכות מטרתה לתמוך בו בהתאם. במקביל החונכות כוללת תהליך ביקורתי של הערכת הכישורים המקצועיים של המתמחה לקראת קבלת רישוי בהוראה.
אמפתיה והקשבה מול נקיטת עמדה שיפוטית: מהות תפקיד החונכות היא לסייע באמצעות אמפתיה והקשבה לצרכיו של המתמחה. בו זמנית תהליך החונכות כולל גם מתן הנחיות ונקיטת עמדה שיפוטית-מקצועית.
תלות מקצועית וטיפוח אוטונומיה: החונכות היא מקור לסמכות וידע מקצועי כלפי המתמחה הצעיר, אך מטרתה בו זמנית לאפשר למתמחה להיות בעל שקול דעת אוטונומי מקצועי.
עקביות וקביעות של מפגשים מול גמישות וזמינות: קיום מסגרת של חונכות מחייבת פגישה שבועית, קבועה ועקבית, אך יש הכרח גם בגמישות של מפגשים בהתאם לאירועים המזדמנים.
מכוונות לצורכי הפרט מול צרכי המערכת הארגונית: החונכות מטרתה לסייע ליחיד כפרט, לעומת זאת החונכות מתרחשת במערכת ארגונית מורכבת ששותפים רבים נוטלים בה חלק.
למידע נוסף, ראו אתר הכנס
yyya
אין מחלוקת על חשיבות החונכות על צורותיה השונות ,המתמחה מתמודד עם קשיים שונים ועל החונך לסייע ולתמוך ולתת הנחיות ולסייע תוך שמירה על שיקול דעתו של המתמחה, המערכת מורכבת אך חשובה.
החונכות מתרחשת במערכת ארגונית מורכבת ששותפים רבים נוטלים בה חלק. יש הסכמה לחשיבות החונכות וצריך שכל השותפים יאגדו כוחות ומאמצים להצלחה בשביל דור העתיד.