תפיסת המסוגלות המקצועית של השואפים לניהול בתי-ספר: מיפוי מרחבי של משתני מסוגלות הניהול
מאת: יעל פישר
מקור: Perception of professional self-efficacy of principals-to-be
סוכם ע"י דר' ניצה שוובסקי
המחקר הנוכחי בדק את השינוי בתפיסת המסוגלות של השואפים לניהול בתי-ספר, במהלך תקופת הכשרתם.
למחקר שתי מטרות מרכזיות:
- לנסות ולהמשיג את "תפיסת המסוגלות" של שואפי הניהול ולעמוד על המרכיבים הייחודיים של תפיסה טרום תפקידית.
- לבדוק האם מתחולל שינוי בתפיסת המסוגלות העצמית הטרום מקצועית של השואפים לניהול בתי-ספר, לאורך תקופת ההכשרה.
השערת המחקר המרכזית: תפיסת מסוגלות טרום תפקידית של שואפי ניהול, משתנה במהלך תקופת ההכשרה. תפיסה זו קשורה לא רק לתקופת ההכשרה אלא גם למוסד האקדמי המכשיר.
המסגרת התיאורטית מתמקדת במושג מסוגלות עצמית (Self-Efficacy), מונח שטבע בנדורה (Bandura, 1977, 1986) והמתייחס לאמונתו של הפרט ביכולתו לבצע משימה מסוימת. אמונה זו נובעת מרכישה הדרגתית של מיומנויות מורכבות בתחום הקוגניטיבי, החברתי, הלשוני או הפיזי. המסוגלות העצמית מסמלת את הערכתו של הפרט את יכולתו לבצע את המשימה באמצעות אותן מיומנויות.
התשתית לבדיקת המסוגלות העצמית, ולבדיקת הכוחות המשפיעים על מצב מסוים סופקה ע"י קורט לוין ב"ניתוח כוחות השדה" (Force Field Analysis), ניתוח כוחות השדה מתמקד בכוחות המאיצים ובכוחות הבולמים כלפי מטרה מסוימת וממנה.
דרכי המחקר
במחקר נעשה שימוש בתורת השטחות (Borg & Shy, 1995; Gutman, 1968). גישה מתודולוגית בעלת יתרונותיה בהמשגת תופעות. הכלי המרכזי של תורת השטחות הוא משפט המיפוי, המקשר בין השטחות הנחקרות: שטחת האוכלוסייה הנחקרת (שואפי ניהול, במחקר זה) ושתי שטחות תוכן (כאן – תחומי ניהול והתניית שליטה) ושטחת הטווח (המידה שבה שואף הניהול חש מסוגלות עצמית טרום מקצועית). משפט המיפוי מסווג את התצפיות במחקר, ומהווה בסיס להשערות בדבר הקשרים האמפיריים בין המשתנים הנצפים.
במחקר נעשה שימוש בתורת השטחות (Borg & Shy, 1995; Gutman, 1968). גישה מתודולוגית בעלת יתרונותיה בהמשגת תופעות. הכלי המרכזי של תורת השטחות הוא משפט המיפוי, המקשר בין השטחות הנחקרות: שטחת האוכלוסייה הנחקרת (שואפי ניהול, במחקר זה) ושתי שטחות תוכן (כאן – תחומי ניהול והתניית שליטה) ושטחת הטווח (המידה שבה שואף הניהול חש מסוגלות עצמית טרום מקצועית). משפט המיפוי מסווג את התצפיות במחקר, ומהווה בסיס להשערות בדבר הקשרים האמפיריים בין המשתנים הנצפים.
עיבוד הנתונים נעשה בניתוח המרחב הקטן ביותר (Smallest Space Analysis – SSA), שהוא מודל סטטיסטי שבו מקדמי קרבה בין משתנים (כמו מתאמים או מקדמי מונוטוניות) מיוצגים על-ידי מרחקים פיזיים במרחב דו-ממדי. בניתוח זה המשתנים מוצגים כנקודות במרחב, כאשר הקרבה ביניהן נמצאת ביחס למתאם בין משתנים: ככל שהמתאם גבוה יותר, כך הנקודות ממוקמות במרחב כשהן קרובות יותר האחת אל השנייה. תמונת הפריסה המרחבית (המפה) של הנתונים המתקבלת בדרך זאת קלה יותר לפירוש מאשר לוח מתאמים, ובעזרתה עשויים להתגלות קשרים בין משתנים, שלא היו מתגלים בדרכים שונות.
המדגם כלל 150 שואפי ניהול הלומדים בשישה מוסדות אקדמיים, שמילאו שאלון לדיווח עצמי.
תוצאות ומסקנות
נמצא כי שואף הניהול הנמצא בשנת הכשרתו הראשונה, תופס את תפקידו העתידי כמעגל משימות, אשר תחילתו במשימות ניהול כלליות, המשכו דרך משימות ניהול פדגוגיות, משימות ניהול המבטאות יחסים הקשורים בפדגוגיה, וסיומו במשימות ניהול המבטאות יחסים הקשורים בניהול כללי.
המדגם כלל 150 שואפי ניהול הלומדים בשישה מוסדות אקדמיים, שמילאו שאלון לדיווח עצמי.
תוצאות ומסקנות
נמצא כי שואף הניהול הנמצא בשנת הכשרתו הראשונה, תופס את תפקידו העתידי כמעגל משימות, אשר תחילתו במשימות ניהול כלליות, המשכו דרך משימות ניהול פדגוגיות, משימות ניהול המבטאות יחסים הקשורים בפדגוגיה, וסיומו במשימות ניהול המבטאות יחסים הקשורים בניהול כללי.
באמצעות שרטוט גראפי של תורת השטחות; הצביעו הממצאים על שינוי במסוגלות העצמית של השואפים לניהול. במשך תהליך ההכשרה בשלושה תחומים עיקריים:
- משימות המבטאות רגשות ויחסים בינאישיים
- משימות ניהול המבטאות יחסים הקשורים בניהול כללי
- משימות ניהול פדגוגיות
- בשנה הראשונה להכשרה הקדישו השואפים לניהול את מירב תשומת ליבם למשימות המבטאות רגשות ויחסים בינאישיים, ופחות למשימות ניהול המבטאות יחסים הקשורים בניהול כללי. הדגש המועט ביותר הושם על משימות ניהול פדגוגיות. דוגמא למטלות רגשיות בהן התמקדו השואפים לניהול: התמודדות עם מורים, ביטויי כעס וכו'.
- עם סיום שנת ההכשרה הראשונה חל שינוי בהתנהלותם של השואפים לניהול, בהדגישם את מירב תשומת הלב למכוונות למשימה, כלומר, למשימות ניהול המבטאות יחסים הקשורים בניהול כללי. התחום השני בהם התמקדו השואפים לניהול היה תחום המשימות המבטאות רגשות ויחסים בינאישיים, והשלישי - תחום משימות הניהול הפדגוגיות. דוגמאות למשימות ניהול כלליות: תכנון מטלות וניהול מורים ואנשי צוות.
- עם סיום שנת ההכשרה השניה חל מהפך: נמצא כי השואפים לניהול הדגישו את מירב תשומת הלב להתמודדות עם משימות ניהול פדגוגיות, התחום השני היה תחום המשימות המבטאות רגשות ויחסים בינאישיים, והשלישי - משימות ניהול המבטאות יחסים הקשורים בניהול כללי. נושא הפדגוגיה הפך לנושא הבולט ביותר אצל השואפים לניהול.
בבדיקת אפקט הגודל (effect size) נמצא אפקט חזק ברמה של 0.71
חשיבות המחקר
מן הדיון במושב זה עלה כי ממצאים אלה חשובים ביותר בעיקר בעידן של השפעת כוחות השוק על מערכת החינוך, ועל התחושה בציבור ובעיני קובעי מדיניות על-פיה ניהול בית ספר כמוהו כניהול ארגון עסקי. ממצאי מחקר זה מצביעים על חשיבות הניהול הפדגוגי בהכשרה לניהול בתי ספר. יש להציג את חשיבות משימות הניהול הפדגוגיות בפני קובעי מדיניות בנושא הכשרת מנהלי בתי-ספר, לצורך בניית תכניות הכשרה מתאימות, אשר תדגשנה את מסוגלות השואפים לניהול בהלימה עם צרכי השטח וצרכי מנהלי העתיד.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya