כמה בחינות צריך תלמיד לעבור בחודשיים?

 מקור וקרדיט : עיתון , הארץ"

תלמידי כיתות ח' ברחבי הארץ יידרשו לגשת מסוף מארס ועד תחילת יוני לארבע בחינות הערכה, בנוסף לבחינות הבית-ספריות הרגילות. בחלק מבתי הספר, יגשו התלמידים לארבע הבחינות במהלך חודש אחד. בנוסף על כך, ב-40 בתי ספר יידרשו תלמידים לגשת לבחינה בינלאומית נוספת.

בעוד שבאופן רשמי מנחה משרד החינוך את בתי הספר שלא להקדיש את זמן ההוראה להכנה למבחנים הארציים והבינלאומיים, הלחץ שבו נתונים המנהלים והמורים, שיכולותיהם נמדדות באמצעות מבדקים אלה, גורם להם להכניס את התלמידים למשטר למידה קפדני לקראת המבדקים הללו.

מלבד מבחני המיצ"ב שנערכים מדי שנה לתלמידי כיתות ה' ו-ח' בארבעה מקצועות - שפת אם, אנגלית, מתמטיקה ומדעים וטכנולוגיה ולתלמידי כיתות ב' בשפת אם - נערכו בשנה החולפת גם המבחנים הבינלאומיים טימס ופירלס. מבחן טימס בוחן את הידע של תלמידים במתמטיקה ובמדעים ומבחן פירלס בודק אוריינות קריאה בקרב התלמידים. בנוסף, ב-40 בתי ספר מתקיימת בחינת "אייסלס", הבוחנת את אוריינות המידע ואוריינות המחשב של התלמידים.

"תוצאות הבחינות בתשע"ב תהיינה טובות יותר", הבטיח מנכ"ל משרד החינוך, הד"ר שמשון שושני, בכינוס היערכות של אגפי החינוך לפני כשבועיים. הרוח הזו, שמנהיג המשרד בשנים האחרונות זוכה לביקורת לא רק מצד ההורים, אלא גם מצד אקדמאים. "יש הבדל בין אם מבחן אמור לתת לנו מידע או אמור להיות גורלי", הסבירה הפרופסור ענת זוהר, מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, לשעבר יושבת ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. "אם שיפור ההישגים הופך למטרה זה מעוות את הלמידה. מתחילות רמאויות וזה דבר שאי אפשר למנוע אותו. אנחנו מפסיקים ללמד את מה שאנחנו באמת חושבים שהם צריכים לדעת ומלמדים אותם שעות על גבי שעות למבחנים. מרכז ההערכה מאוד מנסה שזה לא יהיה ככה, אבל כשמופעל על המערכת לחץ זה פוגע בלימוד".

הפרופסור זוהר, שתפרסם בקרוב את ספרה "חינוך אינו מפעל גרביים", שעוסק בנושא, מאמינה כי השימוש בתוצאות המבחנים צריך להיות פנימי בלבד. "ברגע שנעשה שימוש בנתונים כדי לדעת איזה בית ספר טוב ואיזה רע, מתחילות להיות לזה השפעות לוואי. הורים בוחרים בתי ספר לפי זה, מורים בוחרים בסלקציה טבעית איפה ללכת ללמד ואיפה לא. הבעיה הכי קשה היא שההכנה למבחן הופכת להיות חלופה למה שבאמת צריך ללמד". תהליך שיפור אמיתי ביכולות התלמידים, על פי פרופסור זוהר, לוקח זמן וצריך להיעשות בצעדים קטנים: "לעשות שינוי אמיתי בהוראה ולמידה באופן שישפר את המערכת לוקח 5-10 שנים. פוליטיקאים צריכים להראות הישגים מאוד מהירים ולהתחיל משהו בקדנציה אחת שייתן פירות עוד 2-3 קדנציות. זה משהו שהם לא יכולים להרשות לעצמם לעשות. זה נכון לא רק בישראל, אלא גם בארצות הברית למשל, וחבל שאנחנו בוחרים ללמוד מהאמריקאים דווקא את זה."

מקור וקרדיט : טלילה נשר , עיתון "הארץ"

ראה גם :

אפשר גם אחרת: סקרים ארציים לבדיקת מעורבות לימודית של תלמידים בבתי ספר בקנדה ובארה"ב

מומחים לפסיכולוגיה ולחינוך : יש לשנות את האופן שבו מודדים את ההצלחה של הילדים בבית הספר

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya