זהויות של מורי מורים ועבודה באנגליה בראשית העשור השני של המאה ה-21

Murray, J., Czerniawski, G., & Barber, P. (2011). Teacher educators' identities and work in England at the Beginning of the 2nd decade of the 21st century, Journal of Education for Teaching, 37(3), 261-277.

מילות מפתח: מורי מורים, זהות, הוראה, מחקר, עבודה אקדמית, השכלה גבוהה

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר מדווח על חלק ממחקר רחב בנושא "השבט האקדמי של מורי מורים"(The Academic Tribe of Teacher Educators) שחקר כיצד זהויות של מורי-מורים נבנו ונתפשו ע"י מעורבים שונים בעלי השפעה בהכשרת מורים. חלק זה של המאמר המדווח מתייחס לדרכים בהן מורי מורים מבנים את הזהויות שלהם בקהיליות האקדמיות שלהם בשני בתי ספר לחינוך בשתי אוניברסיטאות.
המטרה הייחודית של חלק זה הייתה לתת תיאור מבוסס-עדויות של הדרך שבה מורי מורים אלה תופשים את זהויותיהם ולנתח מה ניתן ללמוד מכך על הכשרת מורים ועל השיח והפרקטיקות המשתנים בה בשני אתרים אלה. המסגרת המושגית למחקר מסתמכת על יצירה של זהויות כ"מסג (amalgam) משתנה של ביוגרפיה אישית, תרבות, השפעות חברתיות וערכים מוסדיים שעשויים להשתנות לפי תפקיד ונסיבות" (Day et al., 2006, p. 613). המסגרת גם רואה את מורי המורים כמורים מסדר שני המעורבים בתהליכים של יצירה ויצירה מחדש של השיח על השדה (הוראה מסדר הראשון), ועובדים בצמוד למורי בתי-ספר (Murray, 2002). זהו מחקר איכותי בעיקרו, שהנתונים בו נאספו באמצעות ראיונות.

ממצאים

1) "פעם מורה בית ספר..., - המרואיינים חשו שזהותם הבסיסית היא זו של מורה בית-ספר, הגם שלמעשה חלקם היו מורים בעברם הרחוק ואף בסטטוס זמני. הייתה לזהות זו משמעות חזקה ביותר בעבודתם והיא היוותה מרכיב חיוני של הידע ההתנסותי והערכים שלהם. אימות של ממצאים אלה עם מחקרים קודמים באותו עניין (Murray & Male,2005, Harrison & McKeon, 2008 ) הראה שהתופעה בולטת בקרב מורי מורים בשלבים המוקדמים של עבודתם(1 – 3 שנים). אולם, תחושה דומה של זהות נשארה חשובה גם בקרב בעלי הותק הרב יותר (4 שנים ומעלה) שהשתתפו במחקר. עדויות אלה מצביעות על כך שכניסה להכשרת מורים מתניעה מערכת מורכבת ומשתנה של בניית והבנייה של זהות. נראה שזהות זו היא בעלת משמעות מתמשכת על הפרט, ונמשכת גם לתוך הקריירה המתפתחת בהשכלה הגבוהה.

2) "אני רואה עצמי עכשיו כמורה-מורים" – מן הממצאים ניתן לראות שהכשרת מורים הובנה ע"י המרואיינים כמרוכזת בעבודה עם סטודנטים לקראת בניה של דור חדש של מורים טובים. לרבים מהמרואיינים בניית הזהויות כמורי מורים והידע שלהם על הוראה בתוכניות הכשרה (פרקטיקה מסדר שני) הייתה חלק נוסף באמינותם המקצועית, כלומר בידע המובחן שלהם כמורי מורים, ששורשיו, בגלוי או בסמוי, בזהותם המורית מן העבר.

3) "האם מחקר זה הוא מחקר ב'מם רבתי(R) )או ב'מם קטנה'?" – תפיסה אחת של פעילות מחקרית, שעלתה מדברי רוב המרואיינים היתה שבמחקר scholarship))הכוונה היא להעמקת ידע ולהרחבתו (=מחקר במם קטנה ) כחלק מזהותם כמורי מורים. יש שקישרו מחקר לרפלקציה עצמית ולהתבוננות בעצמי מתוך שאיפה לשיפור העבודה. תפיסה אחרת הייתה שפעילות מחקרית היא יצירה של צורות חדשות של ידע על חינוך (=מחקר ב-מ גדולה). במקרים מועטים טענו המרואיינים שזהויותיהם הן של אנשי אקדמיה והדגישו את הפעילות המחקרית במסגרת עבודת ההעשרה כהכרחית.

דיון

למרות מגבלותיו(היקף המדגם, זהות המרואיינים ועוד) תורם המחקר לידע הקיים בדבר הדרך בה מורי-מורים בונים את זהויותיהם ובדבר הקשר בין מבנים אלה לבין העיסוק, השיח והפרקטיקות הקיימות בהכשרה בשני האתרים שנחקרו. נראה שבתהליך בניית זהות מתקיימים יחסים משתנים בין זהויות אישיות ארוכות-שנים לבין סטאטוס מקצועי משתנה במוסדות האקדמיים על המידרגים הארגוניים שלהם. כתוצאה מכך פורשו תפישות הזהות של מורי מורים במונחים של "מודל של חסר" (deficit model). שכן הם נתפשו במקרה הטוב כסמי-אקדמיים (Murray,2002) .

ניתוח מעמיק יותר של ההקשר והממצאים במחקר זה עשוי להצביע על פרשנות אפשרית אחרת. מורי המורים נדרשים לתפקד ולהוכיח את אמינותם המקצועית בשני "שדות" - ההכשרה ובית הספר. לרוב הם עובדים במבנים של שותפות, שהפכו להיות הגמוניים בשיח החינוכי באנגליה כיום, ועל פי רוב, במערכת רגולטיבית וביורוקרטית למדי. שיח הגמוני פוגע לעיתים ברגישות למורכבויות שבבסיס עבודת מורה-המורים בכך שהוא מוציא ומסנן מן הדיון ומין השיח הנחות היסטוריות, חברתיות ופוליטיות ((Popkewitz,1987. שותפות היא רעיון מורכב שכן בליבו קיימות "המורכבויות והתחרותיות של ידע מקצועי"(Furlong et al., 2005). המחקר הנוכחי מצביע על כך שדגמים של שותפות הקיימים כיום הופכים את תוכניות ההכשרה קשות יותר לארגון. אחד הגורמים לכך היא העובדה שעל מורי המורים לשלב בהשכלה הגבוהה התנהגויות (imperative) מקובלות שהן מתחום בית הספר. לכן בניית זהות שמרכיב ההוראה בעבר בה חזק הוא הגיוני למדיי. ממצאי המחקר חושפים את ההדהוד המתמשך של חשיבותו של הידע ההתנסותי הרלוונטי הנוצר בבית הספר כשיקול בגיוס מורי מורים באנגליה.

הזהויות של רבים מהמורים במדגם עשויות להיות מוגדרות כממוקדות-בית ספר והן עומדות בהתאמה לדרישות של עבודה בשותפויות לביצוע תוכניות הכשרה נדרשות. עם זאת ניכרת גם שאיפה לקדם את הסטאטוס האקדמי שלהם. במערכת קיימות דרישות לעיסוק במחקר פעיל, דבר שמעמיד את מורי-המורים, על פי המשתתפים מחקר זה, בפני ציפיות למעורבות שיטתית במחקר ובעבודה עם חוקרים. זהות מורה-המורים כחוקר מוזנת מהפרקטיקה ובסיסי הידע שהאוניברסיטאות רואות בהן סטנדרטים של עבודה מחקרית ואקדמית. השיח המחקרי הזה אינו חי בשלום בדיסציפלינה כמו חינוך, שהיא דיסציפלינה בעלת מסורת ארוכה של מעורבות של איש המעשה במחקרי פעולה קטני-היקף, שנתפשים לרוב ככלי לשיפור ולהתחדשות. בין הנחקרים נמצא מיגוון של זהויות והתנגדויות סביב הרעיון של מעורבות במחקר ובאקדמיה. מורי המורים במחקר קטן-היקף זה נדרשו, באופן אידיאלי, להיות גם "אקדמאים" המעורבים במחקר בתפישה של יצירת ידע וגם "אנשי מעשה" המסוגלים להשתמש בידע הפרקטי שלהם בחתך של היבטים שונים של עבודתם בהכשרה. זו האחרונה היא דרישה שאינה מוטלת בספק, הראשונה – עדיין נמצאת בדיון ובמחלוקת.

סיכום – המגמה הניכרת היום בממשל באנגליה היא להוציא את ההכשרה ממוסדות ההכשרה ולהכניסה לכיתות ולהסב משאבים כך שיותר אנשים יוכשרו להוראה בתוך בתי הספר. הדבר מדאיג שכן יש בכך משום פגיעה במורכבות ההכשרה, פגיעה בחשיבות של כושר התחרות של ידע מקצועי, חיסול פרקטיקות הנתמכות ע"י מחקר והתכחשות למקום של למידה בהקשרים של השכלה גבוהה בד בבד עם הלמידה בבית הספר.

שינוי כזה לערוצים מבוססי-העסקה המבוסס לאמתו של דבר על דגמי שולייתיות מהמאה ה-19 עשוי להאיץ רה-ארגון רדיקלי של ההכשרה ובסיסיה המוסדיים בשיעור ניכר ביותר. מורי מורים יוותרו בשוליים, עם סימני שאלה לגבי החיים האקדמיים שלהם. תהליך כזה ייצור איום מוחשי על המשמעות של הכשרת מורים כתת-קבוצה מובחנת של הוראה מסדר שני בתוך ההשכלה הגבוהה, שהיא קבוצה בעלת כשירויות ייחודיות ובסיסי ידע מובחנים הניזונה ממחקר וחשיבה.

האתגר ארוך הטווח בשדה זה הוא לחשוב מחדש על צורות ומשמעויות של מחקר בהכשרת מורים, וליצור שפה חדשה למורי המורים בדיון על מחקר והוראה בהכשרה (Loughran, 2006 ).קליטת מורי מורים חדשים והתפתחות מקצועית מתמשכת למורי מורים צריכות להיות חלק המשגה מחודשת זו. איזה סוג של מחקר ו/או למידה מתאימים ושימושיים למורי מורים? מהן ההתנסויות של מורה המורים בתהליך של כניסה לעיסוק מחקרי? אילו דפוסי עבודה ואילו סוגי קליטה יתמכו במורי מורים חדשים? כיצד ניתן לאזן בין פעילות מחקרית הנדרשת ממורי מורים לבין מחויבותם למתכשרים להוראה? האם הדרישות הדואליות של הכשרה "באדרת של מעשיות מודגשת"( (Day, 1995 ושל מחקר מחזקת את משמעות ההכשרה כעיסוק "בלתי אפשרי"?

לדעת הכותב ניתן לדבר על שתי נקודות מוצא קטנות-היקף לתמיכה בהתפתחות האקדמית של מורי מורים בעתיד: הראשונה - קליטה שיטתית של מורי מורים חדשים, תוך דגש על כך שיהיו מודעים לקבוצת העיסוק אליה הם מצטרפים, הנגשה של המחקר הקיים בתחום, הבהרה של הקשר בין תוכניות ההכשרה לכלל התוכניות בהשכלה הגבוהה ושל הקשרי מדיניות רלוונטיים ועידוד לעיסוק בפעילות מחקרית; השנייה – חיזוק ההבנה של חשיבות המחקר בעבודת מורי המורים שכבר עובדים בפועל כחלק מדיונים מפורשים על התחרותיות של עבודה וידע מקצועיים.

ביבליוגרפיה

Day, C. (1995). Qualitative research, professional development and the role of teacher educators: Fitness for purpose, British Educational Research Journal, 2, 357-369.
Day, C., et al., (2006).The personal and professional selves of teachers: Stable and unstable identities, British Educational Research Journal, 32, 601-616..
Furlong, J.A., et al., (2005). Partnership in English initial teacher education: changing times, changing definitions, evidence from the TTA National Partnership Project, PP to the British Educational Research Conference, Glamorgan, September.
Harrison, J., & McKeon, F. (2008). The formal and situated learning of beginning teacher educators in England: identifying characteristics for successful induction in the transition from workplace in schools to workplace in higher education, European Journal of Teacher Education, 31, 136-150.
Loughran, J. (2006). Developing a pedagogy of teacher education, London: Falmer.
Murray, J. (2002). Between the chalk face and the ivory towers? A study of the professionalism of teacher educators working on primary initial teacher education courses in the English education system, Collected Original Resources in Education, 26, 1-530.
Murray, J. & Male, T. (2005). Becoming a teacher educator: evidence from the field, Teaching and Teacher Education, 21, 125-142.
Popkewitz, T. (1987). Ideology and social formation in: T. Popkewitz (Ed.), Critical studies in teacher education, Lewes: Falmer.