הכשרת מורים בארה"ב ב-2011

Imig, D., Weisman, D. & Imig, S. (2011). Teacher education in the U.S. in 2011, Journal of Education for Teaching, 37(4), 399-408.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: מדיניות חינוכית, הכשרת מורים, הערכת מורים

הכשרת מורים בארה"ב עומדת בפני עתיד לא בטוח, רוחות חדשות קוראות תגר על ההכשרה מבוססת-האוניברסיטה בגלל עלותה, מוקדיה, יעילותה, מבניה וצורותיה והאוריינטציה האידיאולוגית שלה. טווח הדגמים והמבנים החלופיים וכל המיצגים אותם הולך ורב. המחקר אינו החלטי באשר לכיוונים שיש לחקור, וקובעי המדיניות מתעלמים מהקריאות למומחיות ולמקצוענות. קואליציות מסורתיות של תומכים התפרקו ומורגשת היעדרותה של תמיכה פוליטית ומקצועית בהכשרה המסורתית. המאמר מזהה אתגרים העומדים בפני מערכת ההכשרה וקורא למורי המורים להוביל מאמצים לטיפול בצרכים אלה.

מדינות הממשל מתאפיינת ב"מירוץ לצמרת" ומתבטאת בציפיות למצוינות ולאחריותיות גדולים יותר (Crowe, 2010 ). בין היתר מודגשת הערכת מורים על פי התרומה שלהם (value-added ) והיא הפכה לאמצעי מקובל למדידת ביצוע ולשיפוט המסוגלות של תוכניות ההכשרה (Kane & Cantrell, 2011, Lissitz & Doran, 2009). גישה זו מהווה תמריץ לבניית ערוצי הכשרה חלופיים. תיגמול מורים, קביעות וקידום נוצקו מחדש ברמת המדינה והמחוז וההיסמכות המסורתית של מורים על התפתחות מקצועית בקורסים אוניברסיטאיים, אקרדיטציה ותארים עוצבו מחדש (Chait & Miller, 2009).

הנחות היסוד שבבסיס המלצות מדיניות שונות התבססו על תוצאות של מחקרים שונים על יעילות מורה שהראו שונות גדולה בין מורים, ולא הצביעו על הסיבות לכך. הדבר הוביל למסקנה שהבדלים ביעילות נגרמים ע"י מסלול קבלת תעודת ההוראה (מסורתי לעומת חלופי) או תחום הלימודים לתואר (חינוך לעומת דיסציפלינות אחרות). כמו כן לא נמצאו הבדלים משמעותיים בבחינת הישגי תלמידים שלמדו אצל מורים מהמסלולים השונים (Constantine, 2009). גם המחקר בדבר מסלולי הכשרה שונים הצביע על שונות קטנה בהשוואה בין בוגרי המסלולים השונים או גם לעומת מורים ממדינות אחרות (Noel & Burns, 2006, Boyd et al., 2009, Aaronson, et al., 2007).

קשיים ואתגרים העומדים בפני בתי ספר לחינוך ולהכשרת מורים:

• טענה להעדר קשר של בתי הספר לחינוך מהרפורמות הבית-ספריות (Frakas & Duffitt, 2010).
• תקצוב-חסר של התוכניות הפדרליות התומכות בהכשרת מורים(מדיניות, משבר כלכלי).
• הגדלת כיתות והקטנת צוותי עזר מקצועיים, פגיעה בתפיסת העמיתות ובהפעלתה ותחרות על תקציבים.
• וויכוח ודיון ציבורי בעקבות מהלך של ה-*NCTQ להערכה ודירוג של בתי ספר לחינוך ולהכשרת מורים בדבר ה"בעלות" על קביעת הסטנדרטים להוראה טובה, ובדבר מסחור וקידום הדירוג של כל בתי הספר לחינוך.
*National Council on Teacher Quality
• דרישות דיווח מורחבות ורגולציה ארצית מורחבת (Sawchuck, 2011c. ).
• ציפייה שתוכניות ההכשרה תכלולנה סטנדרטים מדינתיים משותפים להוראה בבתי ספר ובהכשרה. קושי בהתאמה בין תכני קורס וציפיות מקורס בחתך של תחומי דעת שונים ותחומי מחקר בין בתי ספר ובין מוסדות ההשכלה הגבוהה.
• דחיית תעדוף המחקר במונחים של תקציבים.
• הפניית תקציבי קרנות מרכזיות לתוכניות הכשרה חלופיות הקושרות בין היתר בין תיגמול המורה לבין רמת ההישגים של התלמידים.
• שינוי מדיניות הקידום ומתן הקביעות למורים לקראת מתן דגש על מקומו של בית הספר בהתפתחות מקצועית וחשיבות השיגים ביצועיים.
• תחרות בין נותני הכשרה חלופיים (national schools of education).
• דרישה הולכת וגוברת לאחריותיות, בליווי דרישות רבות ורחבות למדוד התקדמות של מורים ובוגרים על בסיס סטנדרטים מדידים.

שינויים בתוך תוכניות ההכשרה:

o מאמץ להשיב / לחזק את הפיקוח המקצועי על ההכשרה ועל מתן התעודות. בניית שיטת הערכה מבוססת-ביצוע חדשה (TPAC*), שקידמה דיון מושכל בשאלת השימוש בסטנדרטים להכשרה לעומת קידום מיגוון ודגמי הכשרה שונים.
*Teacher Performance and Assessment protocol
o חיזוק המרכיב הקליני בהכשרה. "ניעור" תוכניות ההכשרה כדי למקם את הפרקטיקה המעשית כחלק מרכזי בתוכניות(NCATE,2010).

האתגרים בעיני מובילי בתי ספר לחינוך ולהכשרה:

o ההשכלה הגבוהה נתפשת פחות כהשקעה ציבורית ויותר –כפרטית, ותמיכה הולכת ופוחתת למכללות ציבוריות ולהכשרה מבוססת-אוניברסיטה,
o המחוזות(districts) מגבילים נגישות לכיתות כאתרי התנסות או מחקר,
o דגש של קובעי המדיניות על התמחות ותוכניות קליטה,
o דרישה שמוסדות ההכשרה יתגמלו מורים מאמנים ומורים חונכים,
o עמידה בציפייה שכל המועמדים יתנסו במסגרות של PDS או במסגרות קליניות אחרות,
o קידום רשמי של ערוצים חלופיים והצבת מגבלות בפני הערוצים המסורתיים,
o הצבת קשיים בפני תארי ה-Med/MA/MSc,
o דרישה לאימון אינדיווידואלי של מתכשרים וקידום סדרי עדיפויות מקומיים,
o קידום של מצבי עלות-תועלת, הישענות על מדידת אחריותיות במוחים של VAM (value added mentoring),
o הגדלה תמידית של טווח הציפיות עם תמיכה מועטה בתהליכים של הכנסת שינוי.

המאמר מביא גם את ההתפתחויות המבוקשות ואת הצפי לעתיד בנקודות אלה.
במבט לעתיד נראה שיהיה צורך לחשוב מחדש ובאורח מתמיד על תכני תוכניות ההכשרה, על הדרך בה הקורסים נלמדים, על רצפי הקורסים ועל דרכי ההערכה, על ההתאמה של המרכיב הקליני וההתנסות המעשית ועל הדרכים הטובות ביותר להערכת ההשפעה של התוכניות.

חשוב שמורי המורים:
ייטלו חלק בולט בדיונים הציבוריים ביחס לתפקידי בית הספר והלמידה (schooling ), וביחס לתפקיד מוסדות ההכשרה (Egan, 2008), יעמדו במרכז הדיון הציבורי בשאלה כיצד ילמדו בעתיד ומה תהייה השפעת הטכנולוגיה וחידושי המדיה: הסטת הכיתה מן המרכז, שינוי צורות ואתרי למידה ומעבר מהוראה ללמידה((Frey,2007, יתרמו לשיח על תפקיד קהיליות ומשפחות בחינוך, ויעמדו במוקד הדיון המבקש להכשיל מחויבויות לשוויון כנגד מחויבויות להצטיינות ולעליונות(Alderman et al, 2011).

ביבליוגרפיה

Aaronson, D., et al., (2007). Teacher and student achievement in the Chicago public schools, Journal of Labour Economics, 25, 95-135.
Boyd, D., et al., (2009). Teacher preparation and student achievement, Educational Evaluation and Policy Analysis, 31, 416-440.
Chait, R., & Miller, R. (2009). Paying teachers for results: a summary of research to inform the design of pay-for-performance programs for high poverty schools, Washington, DC: Center of American Progress.
Constantine, J. (2009). An analysis of teachers trained through alternative routes to certification, Report NCEE-4043, Washington, DC: National Center of American Excellence.
Crowe, E. (2010). Race to the top and teacher preparation: Analyzing state strategies for ensuring real accountability and fostering innovation, Washington, DC: Center of American Progress.
Egan, K. (2008). The future of education: re-imagining our schools from the ground up, New Haven, CT: Yale University Press.
Frakas, S., & Duffitt, A. (2010). Cracks in the ivory tower? The views of education professors, circa, 2010, Washington, DC: Thomas B. Fordham Institute.
Kane, T.J., & Cantrell, S. (2011). Learning about teaching: initial finds from the measures of effective teaching project, Cambridge, MA MET Project, Harvard Graduate School of Education.
Lissitz, R., & Doran, H. (2009). Modeling growth for accountability and program evaluation, Madison, WI: WI. Department of Public Instruction.
NCATE, (2010). Transforming teacher education through clinical practice: a national strategy to prepare effective teachers, Washington, DC: National Council for the Accreditation of Teacher Education.
Noel, G.H., & Burns, J. (2008). Value-Added assessment of teacher preparation Journal of Teacher Education, 57, 37-50.
Sawchuck, S. (2011c). Teacher-quality group to revamp education school review, Education Week, 30, 21/6.