התפתחות מקצועית של מורים באירופה על בסיס נתוני ה- TALIS

Scheerens, J. (ed.) (2010) Teachers' professional development, Europe in international comparison, an analysis of Teachers' professional development based on the OECD's TALIS (Teaching and Learning International Survey, University of Twente.

המסמך תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

ההתפתחות המקצועית במדינות ה- OECD נתפשת בהיבט של הקשר לשינויים מתמידים בסביבות החינוך ובמערכות הלמידה וההכשרה. מדובר באוכלוסיית לומדים יותר הטרוגנית, בפילוסופיות הוראה המדגישות למידה עצמית ובתחומי אחריות גדלים והולכים של מורים יחד עם התחזקות האוטונומיה של בתי-הספר.

דו"ח זה מבוסס על נתוני ה- TALIS ומנתח התפתחות מקצועית של מורים, נושא החוזר ועולה רבות בדיווחים ובסקרים בשנים האחרונות (2007,2005) כחלק ממסגרת רחבה יותר של 16 מחווני ליבה למדידת התקדמות לקראת מטרות החינוך וההכשרה שהותוו בליסבון (ר' תקציר במס"ע, מכון מופת).

הפרק הראשון: הנושאים שה- TALIS מטפל בהם

מטרות ה-OECD במדיניות הפיתוח המקצועי של מורים הן:

• יצירת רצף של התמקצעות המורה כדי להבטיח תיאום בין שלב ההכשרה, שלב הקליטה וההתחלה והשנים שלאחר מכן;

• חיזוק ערכים מקצועיים המעודדים רפלקציה וחדשנות בקרב מורים;

• הפיכת ההוראה למקצוע אטרקטיבי, בין היתר באמצעות מדיניות של גיוס, שיבוץ, חיזוק הישארות במקצוע וניידות;

• הבטחה שמורים יהיו בעלי כישורים(qualifications) שנרכשו במוסדות להשכלה גבוהה והם מאזנים בין מחקרים לבין פרקטיקה,;

• מתן תמיכה מתמשכת למורים מתחילים באמצעות פעילויות פורמליות ובלתי-פורמליות;

• בנייה של הכשרה והתפתחות איכותיות ע"י תמיכה בתוכניות להתפתחות מקצועית וע"י הבטחה שמוסדות ההכשרה יציעו תוכניות העומדות בצרכים המתפתחים של בתי ספר, מורים והחברה בכללה;

• מתן הזדמנויות לפיתוח מנהיגות בית-ספרית.

התכנון ל-2020 של TALIS שואף לעודד חילופי מידע, נתונים ופרקטיקה טובה באמצעות למידה הדדית והערכת עמיתים((peer reviews.

פרק שני – מבט למחקר על יעילות מורים

הפרק מציג ממצאי מחקרים המדגישים את החשיבות של איכות ההוראה כמנוף לשיפור הישגי תלמידים. בהקשר של יעילות המורה הפרק בוחן כשירויות (qualifications) והתנסויות פורמליות , ידע דיסציפלינרי, ידע על הוראה ולמידה, ידע תוכן פדגוגי, סגנונות ויכולות הוראה ואמונות מורים כפי שהום עולים מתוך ממצאי מחקרים.

הפרק מתמקד בשלושה היבטים של מאפייני מורים: (1) ידע תוכן פדגוגי; (2) הוראה ישירה ומובנית לעומת הוראה קונסטרוקטיביסטית; (3) תחושת המסוגלות העצמית של מורים. הפרק מדגיש שני ממדים בהקשר של ההתפתחות המקצועית הרצויה: ההבחנה בין שלבי ההתפתחות (הכשרה, קליטה והתפתחות מקצועית מתמשכת); תכני ההתפתחות המקצועית במטרה לשיפור האיכות וכתוצאה מכך - קידום התלמידים; התייחסות להוראה היומיומית ולתפקוד המורה כחבר בארגון מקצועי מודרני בצד היותו מורה. מושגים מרכזיים: המורה הרפלקטיבי, בית הספר כארגון לומד, המורה כחוקר, כמקבל משוב מעמיתים, כחדשן, כעמית פעיל בקהילייה לומדת, כעובד בשיתופיות עם המנהל וכמבטא התנהגויות מנהיגותיות.

סקר ה- TALIS מציג היבטים של התפתחות מקצועית של מורים מנקודת המבט של המחקר בתחומים הבאים:

• המשתנים מרכזיים שנבדקו במחקרים הם השתתפות המורים בפעילויות התפתחות מקצועית והשפעתם על פעילויות אלה,

• היקף רחב של נושאים דיסציפלינריים ודידקטיים, פעילויות מהתחום של טיפול בכשירויות של יחסי אנוש ופיתוחם,

• אסטרטגיות הוראה מועדפות העשויות להתייחס לצורכי ההתנסות של המורים ולגורמים מעכבי התפתחות,

• מאפיינים בית-ספריים אובייקטיביים (גודל, מיקום)וכאלה הנגזרים מהמדיניות(מנהיגות חינוכית, הערכה ) והרלוונטיים להקשר הבית-ספרי,

• רקע תיאורי של מאפייני מורים כמו גיל, מגדר וניסיון, שעשויים להתקשר לעמדותיהם כלפי התפתחות מקצועית.

פרק 3 – עדויות מחקריות מתוך מחקרים שנעשו על הכמות, הטיפוסים וההשפעות של התפתחות מקצועית.

המחקר המשווה בין מדינות לא רב. נסקרו מחקרים המצביעים על הסטאטוס של התפתחות מקצועית כחובה או כבחירה (Eurydice, 2003,2008,European Commission, 2009). מחקר שנעשה ב-OECD ב-2005 מספק מידע על הדרישות המינימליות להשתתפות בהתפתחות מקצועית במונחים של כמות/משך הזמן המוקדש לכך.

פרק 4 – תוצאות תיאוריות (descriptive) ביחס להתפתחות מקצועית של המורים.

התוצאות כוללות את המבנה והתוכן כבפרק הקודם וניתוחים נוספים. הפרק סוקר דפוסי השתתפות של מורים ובוחן את השיעור שבו המערכת עומדת בביקוש של המורים להתפתחות מקצועית, כיצד מה שמוצע משתנה לפי טיפוסי התמיכה שמורים מקבלים ומה הם רואים כמעכב מעורבות רבה יותר בתהליך. הפרק גם מנתח את טיפוסי הפעילויות שמורים דווחו עליהן כבעלות השפעה מירבית על התפתחותם המקצועית.

תוצאות מרכזיות של הסקר

א) מה מידת השונות בשיעור ההשתתפות ובפרופיל של המורים בין המדינות הנסקרות?

• הרמה והאינטנסיביות של השתתפות בהתפתחות מקצועית משתנה בין המדינות. 90% מהמורים משתתפים, אך יש גם מדינות שבהן מורה אחד מתוך ארבעה אינו משתתף כלל.

• באופן עקבי נמצא כי רמת הכישורים של המורים(qualifications) מבטאת את הקשר החזק ביותר בין אי-השתתפות בהתפתחות המקצועית לבין מאפייני מורים: מורים ברמות כשירות נמוכות משתתפים פחות בהתפתחות מקצועית ולהיפך. משתנים כמו מגדר משפיעים על אי-ההשתתפות(מורים משתתפים פחות ממורות) וגיל(צעירים ביותר ומבוגרים ביותר משתתפים פחות).

• האינטנסיביות של ההתפתחות המקצועית משתנה בין מדינות יותר מאשר עצם ההשתתפות. הדבר מתבטא גם בממצאים תוך-מדינתיים.

• טיפוסי הפיתוח שמורים משתתפים בהם מסבירים את הווריאציות הנ"ל. מדינות שבהן אחוז גבוה של מורים משתתפים ב "תוכניות של מתן כישורים (qualifications)" או " מחקר עצמאי או שיתופי" נוטות לכלול יותר ימי לימודים במסגרת ההתפתחות המקצועית. עם זאת, רק מיעוט של מורים משתתף בפעילויות אלה. מצד שני, כמעט כל המורים משתתפים ב" דיאלוג לא-פורמלי לשיפור ההוראה" וב "קורסים וסדנאות" שונים.

• יש הבדל ברור בין מדינות אירופאיות מערביות לבין מדינות אחרות שנסקרו ביחס לטיפוסי ההתפתחות המקצועית שמורים משתתפים בהן. השיעור הנמוך ביותר של השתתפות במדינות המערביות הוא ב"חונכות ותצפיות עמיתים", "תוכניות של מתן כישורים (qualifications)", "קריאת ספרות מקצועית" ו"ביקורים ותצפיות בבתי ספר אחרים" בהשוואה למדינות אחרות.

• דפוס ההשתתפות בסוגי התפתחות מקצועית דומה יותר בין מדינות מערב אירופה לבין עצמן מאשר במזרח אירופה.
ראוי להתייחס לעובדה שממוצע של כ- 11% של מורים אינם משתתפים בכל צורה של התפתחות מקצועית בשנה וחצי שנסקרה. מצד שני גם אם לא כל המורים משתתפים זוהי תוצאה חיובית.

ב) כיצד ניתן לטפל בדרישה לא מספקת להתפתחות מקצועית ?

• הסיבה המרכזית לאי השתתפות היא קונפליקט בין הלו"ז של המורים או בגלל שלא מצאו התפתחות מקצועית מתאימה.

• הסגנונות היעילים ביותר של התפתחות, לפי דווחי המורים, הם תוכניות המובילות לכשירויות ולפעילויות מחקריות, אם כי פחות מורים השתתפו בהן. הסגנונות הללו הם גם הקורסים שבעבורם היה צורך לשלם ברוב המקרים.

מעניין לראות שהפעילויות שמורים מדווחים עליהן כיעילות ביותר הן גם אלה שבעבורן עליהם לשלם. גם הממצא ש-42% מהמורים שדיווחו על העדר השתלמויות המתאימות להם הוא ממצא הראוי למחשבה.

ג) עד כמה קשורה התפתחות מקצועית להחלטות מדיניות ולדרכי עבודה של בתי הספר?

• לפעילויות התפתחות מקצועית המתקיימות במרווחים סדירים והמערבות מורים שעובדים בבית ספר שבו ההקשר החברתי והשיתופי יציבים יש קשר חזק יותר לשינוי דרכי הוראה לעומת סדנאות וקורסים רגילים.

• דרכי הוראה ממוקדות-לומד ופעילויות מוגברות ((enhanced(למשל, מיזמים מיוחדים) קשורות קשר חזק יותר להתפתחות מקצועית לעומת פרקטיקות מובנות.

• הדיווחים הראשונים של (TALIS(2009 מראים שבמספר מדינות דיווחו למורים על חולשותיהם באורח פשוט ולא נעשו לגבי חולשות אלה פעילויות המשך (follow-up) במסגרת ההתפתחות המקצועית. הדבר פגע בתיקון נקודות החולשה.

• ברוב המדינות שנסקרו דפוס המנהיגות לא נמצא קשור לכמות הזמן המוקדש להתפתחות המקצועית או לשביעות הרצות של המורים ממנה.

הקשרים שלעיל מצביעים על קורלציות ולא על קשרים סיבתיים. נראה כי הקשר (context) שיתופי יציב מקדם יישום של מה שנלמד בהוראה הממשית. דגש הוראתי המאופיין כממוקד-לומד והמוקדש לפעילויות מוגברות מחזק את ההתפתחות המקצועית. הקשר החלש בין מנהיגות לבין השתתפות ושביעות רצון הוא ממצא מטריד, מפני שעידוד השתתפות נתפש בדרך כל כהיבט מרכזי של מנהיגות חינוכית.

פרק 5 – מודל סיבתי בעל השפעה על התפתחות מקצועית כמשתנה בלתי תלוי

מתודולוגיה זו מאפשרת לנתח דפוסים מורכבים יותר של משתני בית-ספר ורקע מורים וכן את הקשר בין החלטות מדיניות אחרות של בית הספר וקשריהן אל ההתפתחות המקצועית . המודל המדובר כולל מספר קטגוריות של משתנים ובהן : (1)הצורך בפעילויות התפתחות מקצועיות וההשתתפות בהן , (2)מדיניות ואקלים בית הספר, (3)דרכי עבודה ואמונות של מורים, (4)מאפייני ההקשר הבית- ספרי ו-(5)משתני רקע של המורה. באמצעות הדגם הזה נבחנה ההשפעה של המשתנים האלה על תפיסת המורים את השפעת ההתפתחות המקצועית. הניתוח מצביע בין היתר על הנקודות הבאות:

• על החשיבות של משך הפעילויות וגיוונן (בעניין המשך ר' גם Desimone, 2009).

• על כך שמורים בעלי תחושת צורך רב יותר להתפתחות מקצועית מדווחים על השפעתה הרבה על ההוראה שלהם. מכאן שההנעה של המורים היא בעלת תפקיד חשוב בתהליך. ועוד - מורים בעלי הנעה רבה יותר מגלים תחושת מסוגלות-עצמית גבוהה יותר, נכונות להתנסות, פתיחות ללמידה והתמדה.

• מתן משוב כחלק ממדיניות בית הספר קשור באופן מובהק להתפתחות המקצועית ולהשפעתה. כאן הכוונה להשפעה החיובית של משוב תוך בית-ספרי על שינויים בהיבטים שונים של עבודת המורה, על ההנעה ללמוד, על שיתופיות ועל מחויבות לשינוי ההוראה.

• לאקלים בית הספר חשיבות רבה בהקשר הנדון. מורים החשים טוב לגבי עבודתם ולגבי בית הספר רואים את השפעות ההתפחות המקצועית באור יותר חיובי. באמצעות קידום של אקלים חיובי ורמות גבוהות של אמון יש בידי המנהלים ליצור סביבה תומכת ללמידת מורים.

• לגורמים ממוקדי-מורה(למשל, עבודה שיתופית או יחידאית), בשונה מגורמים בית ספריים כנ"ל, אין השפעה על ההתפתחות המקצועית. הקורלציה בין ההעדפות ההוראתיות של המורים והשיתופיות לבין השפעות מובחנות של ההתפתחות המקצועית נמוכה ביותר.

• ככל שמורים נוקטים יותר בגישות קונסטרוקטיביסטיות בהוראה כך הם משתתפים יותר בפעילויות התפתחות מקצועית מגוונות ומשתפים פעולה בפעילויות בתוך בית הספר. הסברים אפשריים: (1)גישות הוראתיות אלה הן חדשות יחסית בהשוואה להוראה יותר מובנית ומסורתית והמורים זקוקים ליותר הדרכה.(2) אימוץ גישות קונס' מחייב התייחסות ללמידה ולחשיבה של התלמידים, מעבר לתפקיד המורה כמנהל למידה, פיתוח מודלים מנטליים של תלמידים והתחשבות באוריינטציות הלמידה שלהם. לצורך זה זקוקים המורים לאימון ולהזדמנויות לעבוד יחד כדי לפתור בעיות, לספק משוב ומידע ולסייע ולתמוך.

• לשיתופיות בין מורים יש השפעה חיובית מובהקת על ההתפתחות המקצועית והדבר עשוי לשפר את ההוראה בכיתה. היחס בין שיתופיות לבין מספר פעילויות ההתפתחות שמורים משתתפים בהן תומך בממצא זה.

• משתני רקע של המורים ומאפיינים בית ספריים מראים קורלציה משמעותית, אף שהיא קטנה, עם משתנים אחרים במודל המוזכר. למרות הקשרים החלשים, נמצאו הבדלים בתפקיד המשתנים האלה בקידום ההתפתחות המקצועית.

פרק 6 – עדויות על התפתחות מקצועית במדינות שלא נכללו בסקר TALIS

פרק 7 - נושאים לחשיבה נוספת

א) התבוננות של הקהילייה האירופית על התפתחות מקצועית של מורים – מדיניות ההתפתחות המקצועית של מורים במסגרת ה-EU רואה את ההתפתחות המקצועית בהיבט אינסטרומנטלי שמשמעו שיפור איכות תוצרי החינוך שהוא המוקד המרכזי המקובל, ובהיבט של אמצעים להבטחת העדכנות, ההיענות של החינוך וההכשרה לשינויים חברתיים בכלל, שהוא מוקד שני המתייחס למודרניזציה של בתי ספר כארגונים.

ב) פרשנות עדויות המחקר על הוראה יעילה ופיתוח יחסי אנוש ((HRM במסגרת ההתפתחות המקצועית – בסיס הידע על יעילות המורה עשיר יותר ממה שקיים לגבי פיתוח יחסי אנוש. חשוב להכיר בחשיבות ה- HRMכמציב אבני דרך נוספות להשגת המטרה של קידום למידה והישגים.

ג) התפתחות מקצועית של מורים כתופעה מבוססת – בהיבט כולל רמת ההשתתפות בהתפתחות מקצועית משביעת רצון, אם כי יש עדיין חלק מהמורים שאינם משתפים בכך כלל, היבט שיש להקדיש לו תשומת לב.

ד)לקחים לגבי דרישות שלא נענו וגורמים מעכבים ומדיניות אפשרית בעניין – מדובר בתחומים של תלמידי בעלי צרכים מיוחדים ובתחום הטכנולוגיה (ICT). מעל 50% מהמורים בסקר דווחו על צורך רב יותר בהתפתחות מקצועית בתחומים אלה.

ה) התפתחות מקצועית המשוקעת בהקשר הרחב יותר של שיפור דגמים של בתי ספר – השאלה: האם ההתפתחות המקצועית צריכה להיות עשייה בפני עצמה או עשייה הקשורה לכל המערכת הבית-ספרית והתפתחותה?

ביבליוגרפיה