סטנדרטיזציה והפחתת ערך החינוך בארה"ב

Rubin, D.I., Kazanjian, C. J. (2011). "Just another brick in the wall": Standardization and devaluing of education, Journal of Curriculum and Instruction, 5(2), 94-108.

מילות מפתח: סטנדרטים, מדיניות חינוך

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מערכת החינוך ממוקדת סטנדרטים ושואפת לאחידות ולהישגים גבוהים –סטנדרטים וקוריקולום והקשר ביניהם הם הכוחות הדומיננטיים בחינוך בארה"ב כיום, ויש הרואים בכוחות אלה גורמים להצרה (narrowing )של היקף/גיוון/ עושר של תוכניות הלימודים. הם פועלים כבקרת איכות חינוכית שבה תהליכי ההוראה והלמידה מוחלטים ומובנים (constructed ) מראש. פרקטיקה חינוכית זו הורסת את הרעיון של חינוך ביקורתי, מערב ומאופיין ברפלקציה-עצמית (Giroux, 2010). יש בה מקום מועט ליצירתיות ולמקוריות מצד מורים ו/או תלמידים; וההעדפה היא לתשובות ספציפיות וישירות לשאלות ספציפיות וישירות.

אחת התוצאות של מסמך ה-(NCLB (2001) הוא ההתמקדות בהוראה למבחן כדי לעמוד בהתקדמות שנתית הולמת/נדרשת((AYP. אולם נתונים הראו שסטנדרטיזציה של מבחנים אינו מביא לעלייה בלמידה או בהתפתחות של תלמידים. הכיתות הולכות והופכות למקומות בהם מורים ותלמידים מבצעים מה שמוכתב להם ע"י אחרים, ואינם שואלים שאלות שחשובות להם; הלמידה היא ההצלחה במבחן(Hursh, 2008). המערכת מתייחסת אל התלמידים כאל אוטומטים האמורים "להקיא מידע" לפי הצורך תוך פגיעה בחוויית הלמידה(Sleeter, 2005,Berry, 2009).

אחידות לעומת פתיחות וגיוון- המערכת הקיימת מקריבה חשיבה חופשית וביקורתית לטובת אחידות, היא מקריבה את יכולות המורה ליצור את הקוריקולום ולהתאימו לצרכי השדה לטובת "צעידה בסך". המגמה הקיימת כיום של הצבת מערך של סטנדרטים ותוכניות לימודים בארה"ב היא בעלת השלכות מזיקות על מקצוע ההוראה, על למידה אינדיווידואלית ועל עתיד החברה בכללה.

הנצחת אי-שוויון- הידע הנלמד בבתי הספר "פועל ונותן לגיטימציה לערכים ולמשמעויות אנגלוצנטריים ובו זמנית מזניח את ההיסטוריה, התרבות והשפה של מיעוטים..." ( McLaren, 1991,) "זוהי דרך ליצירת אי-שוויון ולהפיכות הקוריקולום להומוגני, גם כשהכיתות אינן כאלה " (Sleeter, 2005).

הצרת הקוריקולום והגבלת החשיבה – מאחר שזמן הוראה רב מוקדש להכנה למבחנים, יש הזנחה של נושאים חשובים ומאתגרים (Higgins et al., 2006). הסטודנטים משננים חומר ואינם זוכים בהתנסויות אקדמיות (Berry, 2009). הגישה היא שיש לתרגל כשירויות במחיר תכנים ובהם חינוך גופני, מוסיקה ואמנויות. בית הספר אינו צריך להיות מקום מהנה, מאתגר-חשיבה וממלא את צרכי הפרט, אלא מעין תאגיד גדול הפועל בשם היעילות ובשם טובת הכלל. יש קושי גדול לפתח חשיבה בתנאים של הצבת סטנדרטים, ולבנות הוראה איכותית ויכולות של רפלקציה עצמית (Massa & Pinhasi-Vittorio, 2009).

ערכים כמו אדיבות, חברות ונדיבות נזנחים לטובת יכולות של תחרותיות המתאימות לתפישות הכלכליות הנפוצות בחברה. ציוני המבחנים הם שומרי הסף להצלחה אישית ולהזדמנויות; אותו אופי תחרותי נדרש למשרות משתלמות בשוק העבודה.
השפעות שליליות על המורים – המורים נתקלים בקשיים להיות יצירתיים ואוטונומיים בהוראה בכיתה (Crocco, & Costigan,2007,Hursh, 2008 ), ואין להם הזדמנויות מספיקות ליצור בעצמם (מילולית ומטאפורית).

מורים חשים תחושה של הפחתת ערך, ביקורת והערכה מתמידות בגלל שאינם עומדים בהישגים מצופים (Berry, 2009 ), ולכן הם מעדיפים לעמוד בסטנדרטים ובדרישות לאחריותיות (Higgins et al., 2006).

מורים חשים מתח ולחץ לנוכח הצורך להראות עלייה מתמדת בציוני התלמידים (Ballet, et al., 2006,), המורל נמוך (Byrd-Blake et al., 2010), האוטונומיה מצטמצמת (Hill, 2005) ורמות הנשירה גבוהות יותר.

מטרת החינוך – המערך של סטנדרטים וקוריקולום נוגע בשאלה של מטרת החינוך. לדעת רבים המטרה היא לקיים אחריות חברתית למען הרווחה של האנשים ולהכשיר אזרחים מתפקדים בחברה דמוקרטית. החינוך הציבורי צריך להיות מערכת דמוקרטית המציעה לצעירים הכשרה חיונית לקראת מעורבות ואוטונומיה בחברה(Giroux, 2009). האם המטרה היא להצמיח אנשים חושבים המסוגלים לפתור בעיות מסובכות או אנשים התופשים את הדברים הבסיסיים בהתאם לאמונות של קובעי מדיניות? מה תפקידם של הצבת סטנדרטים והצרת הקוריקולום בהקשר זה?

יש הסכמה שמערכת החינוך בארה"ב הפכה למווסתת ומוכתבת לאורך השנים בעוד שפדגוגיה המעודדת ביקורת, דיאלוג ביקורתי וחשיבה אינה מודגשת דיה. חוקרים ומחנכים מודאגים ביותר בדבר הכיוון אליו דרך חינוכית זו מובילה את המערכת כאזרחים מלומדים וכחברה דמוקרטית.

ביבליוגרפיה

Ballet., k., Kelchtermans, G., & Loughran, J. (2006). Beyond intensification towards a scholarship of practice: analyzing changes in teachers' work lives, Teachers and Teaching: Theory and Practice, 12(2), 209-229.
Berry, A. (2009). Can there be an alternative to the centralized curriculum in England? Improving Schools, 12(1), 33-41.
Byrd-Blake, M,, et al., (2010). Morale of teachers in high poverty schools: a post- NCLB mixed methods analysis, Education and Urban Society, 42(4), 450-472.
Crocco, M.S., & Costigan, A.T. (2007). The narrowing of curriculum and pedagogy in the age of accountability: Urban educators speak out, Urban education, 42(6), 512-534.
Giroux, H.A. (2009). Obama's dilemma: Postpartisan politics and the crisis of American education, Harvard Educational Review, 79(2), 250-266.
Giroux, H.A. (2010). Dumbing down teachers: attacking colleges of education in the name of reform, part 1, Truthout.
Higgins, B., et al., (2006). Teaching to the test…not! Balancing best practice and testing requirements in writing, The Reading Teacher, 60(4), 310-319.
Hill, D. (2005). Globalization and its educational discontents: neoliberalism and its impacts on education workers' rights, pay and conditions, International Studies in Sociology of Education, 15(3), 257-288.
Hursh, D. (2008). High-Stake testing and the decline of teaching and learning: the real crisis in education, New York, NY: Rowman & Littlefield Publishers.
Massa, J., & Pinhasi-Vittorio, L. (2009). Critical language development in action! Theory in action, 2(2), 45-59.
McLaren, P. (1991). Critical pedagogy: constructing an arch of social dreaming and a doorway to hope, Journal of Education, 173(1), 9-34.
Sleeter, C.E. (2005). Un-standardizing curriculum: multicultural teaching in the standards-based classroom, New York, NY: Teachers College, Columbia University.