מודל SWOT ויישומו בבתי הספר
בתורות הניהול המתקדמות כיום יש חשיבות לגיבוש דרך שנועדה להעביר את הארגון מהמצב הקיים למצב המתואר על ידי החזון, הייעוד והמטרות, תוך התחשבות באילוצי היכולות והפוטנציאל שלו.
אחת השיטות הנפוצות ב- 20 השנים האחרונות היא SWOT שנועדה להציע אסטרטגיות המבטיחות הלימה מרבית בין המערכת הפנימית של הארגון לסביבה העסקית.
• S חוזקות (Strengths)
• W חולשות (Weaknesses)
• O הזדמנויות (Opportunities)
• T סיכונים ( Threats )
SWOT היא השיטה הנפוצה ביותר לניתוח אסטרטגי בתחום הארגוני והעסקי. SWOT מתמקד בגורמים הפנימיים והחיצוניים המשפיעים על הארגון.
SWOT בוחן את החוזקות והחולשות של הגורמים הפנימיים ואת ההזדמנויות והסיכונים בגורמים החיצוניים.
בסוף התהליך נוצרת רשימה של יתרונות, חולשות, הזדמנויות וסיכונים המהווים בסיס להתאמת המשאבים והיכולות של הארגון לסביבה התחרותית בה הוא פועל .
• המטרה של אסטרטגיה ארגונית היא להקטין את היקף הגורמים שלארגון אין שליטה עליהם – יחסית לסביבה,ולהיפך להגדיל את הגורמים שלארגון יש שליטה עליהם.
• לארגון יכולה להיות שליטה על החוזקות והחולשות, אך הוא גם יכול לזהות הזדמנויות בסביבה העסקית בהן יש יתרון לחוזקות שלו ולהימנע מסיכונים המגדילים את הרגישות לחולשות של הארגון.
• בחירת אסטרטגיה מתוך מטריצת SWOT
האם מודל הSWOT מיושם בתחומי החינוך ?
מבדיקה שנערכה לאחרונה ע"י מערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת מתברר כי גורמי משרד החינוך משלבים יותר ויותר את מודל ה SWOT במסמכי מדיניות ובהצעות פעולות מערכתיות למנהלי בתי ספר.
התוצאה היא שימוש מושכל של בתי הספר במודל SWOT כדרך פעולה מערכתית ואבחון אסטרטגי של הנהלת בתי הספר.
כך לדוגמא , האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך הוביל בשנים האחרונות כמה מהלכים פדגוגיים וארגוניים אשר שילבו את מודל הSWOT כדרך פעולה מומלצת לבתי הספר.
בחוברת מאירת העיניים שערכו בשנת 2009 באגף החינוך העל יסודי ( המינהל הפדגוגי , משרד החינוך) יש התייחסות בונה ושיטתית לחשיבות הSWOT במחזור החיים של פעילויות שונות בביה"ס וכשיטת התמודדות ואבחון רצויה ( כלים שלובים : כלים ניהוליים בראי החינוך העל-יסודי יפה פס , מירי ונד , רונית שרביט , ענת כהן , רונית מורן , משרד החינוך 2009 ).
דוגמא נוספת למדיניות פדגוגית שנועדה להטמיע את מודל SWOT בבתי ספר יסודיים היא בתחומי הסביבות החדשניות של המינהל הפדגוגי במשרד החינוך.
במסמך "בתי ספר מובילי פדגוגיה איכותית " יומן מסע" הייתה המטרה לבנות מאגר ידע ממקורות שונים וארגונו בפורמט מקצועי כדי לאפשר למידה על התהליך אותו עבר ביה"ס למרכיביו ולשמר ידע כבסיס להפצת התורה הנצברת לבתי"ס נוספים. ולהוות מודל לתרבות ארגונית של ניהול ידע ומידע.
בפרק על סדנה למתעדים בית-ספריים נכתב כי :
• הדוח הרבעוני יתבסס על סיכומי המפגשים של המנהל עם החונך ויסוכם על פי עקרונות ה-SWOT.
• הדו"ח ייכתב על ידי המנהל ועל ידי המתעד הבית-ספרי על בסיס חומרים שהצטברו ברבעון הקודם.
• בדוח הראשון יינתן דגש לשני תחומים עיקריים: מיפוי חוזקות ביה"ס, ערכי ביה"ס (אם זוהו בשלב זה), יעדי ומטרות המנהל וביה"ס לשנה הקרובה, גיבוש תכנית עבודה למפגשים עם החונך ותכנית עבודה בית ספרית לקדם יעדי התכנית בביה"ס.
אם נעבור ממדיניות משרד החינוך לזירה של התנהלות בתי הספר נמצא כי לא מעט מנהלים המיישמים בעבודתם את מודל ה Swot. מהלכים אלו ועדו בראש ובראשונה לחזק את התחרותיות של בתי הספר בסביבתם. באופן כולל, ניתן להצביע על ניסיון לאבחון המציאות החינוכית על- פי מודל S.W.O.T .
על- פי מודל SWOT ינותחו בתי –הספר חיצונית ופנימית ע"י בדיקת ארבעה פרמטרים:
Strength - ניתוח העוצמות (הפנימיות) של בתי- הספר יתרונות תחרותיים.
Weakness - ניתוח נקודות התורפה (הפנימיות) של בתי - הספר. במה הם חלשים לעומת בתי ספר אחרים.
Opportunities- ניתוח ההזדמנויות (חיצוני) – אילו התפתחויות צפויות ומה הן מאפשרות לבתי הספר
Threats - ניתוח האיומים – מהן ההתפתחויות (חיצוני) הצפויות וכיצד הן מציבות איומים על בתי- הספר?.
הרצון להשתמש בניתוח SWOT עלה בעקבות הרצון של ההנהלה וצוות המורים להצמיח את בית הספר ולשפר את רמת ההישגים של התלמידים. הפרמטרים אליהם התייחסו המנהלים והסגל החינוכי של ביה"ס היו: כוח אדם, ידע, ניסיון, מידע , מוטיבציה, משאבים, הישגים חדשנות ועוד. בפרמטר של ההזדמנויות יש מנהלי ביה"ס או מורים בעלי תפקיד בביה"ס המעלים את הנושא של חדשנות פדגוגית.
כך לדוגמא בבתי הספר של רשת אורט גובשו תכניות עבודה הכוללות התייחסות מפורשת ליישום הSWOT כתהליך אבחוני מערכתי של בתי הספר. המטרה היא לא רק לשפר את התחרותיות של ביה"ס אלא גם לחזק את סביבות התקשוב הפדגוגית כחוזקה שתקנה לביה"ס מעטפת של חדשנות פדגוגית וזו ההזדמנות לצמיחה אישית ולצמיחת הארגון.
גם בהוראת תחומי הדעת מתחילים לראות את ניצני השינוי . בכינוס מורי מוט"ב 2012 ראינו כי אחד המושבים בכינוס אשר נערך בפורמט של סדנה, נעשה שימוש בכלי SWOT ביחס לעבודת מורי מוט"ב. נערך דיון בין המורים, וחשיבה משותפת אודות אתגרים והזדמנויות. באמצעות מודל SWOT החלו מורי המוט"ב לפתח תהליך של למידה הדדית. כאשר המטרה הייתה לצאת עם יוזמות ורעיונות חדשים ולהעצים את מורי מוט"ב.
המרכז ללמידה מתוקשבת באוניברסיטת בר-אילן מפתח אסטרטגיות הוראה ומיישם את מודל ה-SWOT לצורך הערכת נקודות חוזקה וחלושה ובן להערכת הזדמנויות וסיכונים ביחס להוראה מקוונת בקורסים אקדמיים, במגוון רחב של תחומי תוכן.
הקישורים לא עובדים … הייתי שמחה לראות מה עשו בבתי הספר
אהבתי! מתכוונת להגיע לפגישה מול ראש מחלקת החינוך מוכנה עם ניתוח swot.
תודה רבה
ישנן שתי תקלות בססיות ביישום המקובל של SWOT בארגונים, האחת נובעת מכך שהגדרת האבחנה בין חוזקות לחולשות, הזדמנויות ואיומים, מתבססת על יתרון תחרותי, ולא על ייעוד הארגון. זו תקלה גם כאשר מדובר בחברה מסחרית, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בארגון חינוכי. התקלה השניה מתרחשת כאשר לא מבצעים את בחינת מרכיבי הארגון באופן שיטתי, על פי חתכים מובנים ומוגדרים מראש. יישום אפקטיבי של SWOT בארגון הינו אפשרי וכדאי, רק במתכונת המונעת "נפילה" לשתי מלכודות אלה.
על מקומו של מודל ה- SWAT בבניית תכנית הפעילות (action plan (של בית הספר ראו בחוברת: "הקנקן ומה שבתוכו, תכנית הפעילות הבית ספרית ככלי לניהול פדגוגי " בכתובת: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Minhal/kankanA/
אני מעוניין בכל הפרסומים שלכם לשימוש לימודי
אשמח להכוונה במודל.
תודה לך אורית על המידע עדכנו את הסקירה בהתאם