שיטות ואסטרטגיות לעידוד היצירתיות אצל תלמידים בקורסים מקוונים

מקור:

 Encouraging Creativity in Online Courses

מתוך: מיט"ל, עלון משאבי מידע ללמידה מתוקשבת.
לצד סקירת ספרות בנושא, המאמר ממליץ על שיטות ואסטרטגיות לעידוד היצירתיות אצל תלמידים בקורסים מקוונים.

המודל של (Perrone (1994

· אחד המודלים החשובים ליצירת יצירתיות והשראה בקורסים מתוקשבים הוא המודל של (Perrone (1994 המתאר פעילויות שיש בהן כדי לעורר סטודנטים ולומדים מתוקשבים מבחינה אינטלקטואלית. פעילויות אלו יש בהן כדי להניח את היסודות ליצירתיות. להלן הפעילויות המוצעות:

· הסטודנטים משתתפים ומסייעים בהגדרת תכנים של הקורס

· הסטודנטים יכול לנסות להשפיע על קביעת כיוונים מסוימים שמעניינים אותם במהלך הקורס.

· חלק מהתכנים בקורס שונים במהותם מהמקובל וזאת כדי לעורר עניין וויכוח.

· המורים/מרצים בקורס מעודדים צורות שונות של ביטוי ונותנים כבוד לעמדות שמשמיעים או מבטאים הסטודנטים.

· המורים/מרצים מתלהבים מתכנים ופעכילויות שהכניסו לקורס. מרבית הפעילויות המתוקשבות המשמעותיות הן יצירה של המורה עצמו או הסטודנטים (ולא בהכרח חלק סנטנדרטי של TEXTBOOKS).

· הסטודנטים יוצרים משהו בקורס. יוצרים פעילות קונסטרוקטיביסטית

· הסטודנטים חשים שתוצאות עבודתם או ממצאי הפרוייקט שלהם אינם בהכרח צפויים מראש ולכן הם יכולים להראות יצירתיות או מקוריות.

המודל של (MICHALKO (2001

· מודל אחר המומלץ לעידוד יצירתיות בקורסים מתוקשבים הוא המודל של (MICHALKO (2001 אשר פיתח 9 אסטרטגיות לעידוד יצירתיות שהן ישימות לקורסים מתוקשבים:

· נסה להמחיש את המחשבות שלך בקורס בצורה ויזואלית או או באופן מרחבי ולא בצורה לינארית או מתמטית.

• נסה להציג צדדים שונים /פרספקטיבות אחרות של הנושא הנדון.
• נסה ליצור רעיונות שוטפים הנובעים כל הזמן, במקום להאיחז ברעיון אחד בלבד.
• נסה ליצור צירופים חדשניים בין רעיונות למחשבות או סוגיות של הקורס.
• נסה ליצור הקשרים אחרים לנושאים המדוברים, לא רק כאלו שהם מוכרים וידועים. הקשרים אחרים לסוגיות הקורס יש בהם כדי לעודד יצירתיות של הסטודנטים.
• נסה להתבונן על הצד האחר של הבעייה, במקום להתייחס רק לגבולות ידועים לה.
• תנסה להביא דוגמאות וחקר מקרים מעולמות אחרים או מתחומים מדעיים קרובים.
• לא כל המקרים וחקר המקרים חייבים להיות מתוכננים עד הסוף. נסה לאפשר התפתחויות שאינן מתוכננות מראש במהלך הקורס.
• תן גיבוי ועידוד לסטודנטים להשמיע את דעתם או להציג דעות אחרות.
• נסה לעורר את רוח הצוות ושיתוף הפעולה בין הסטודנטים.

ביבליוגרפיה:

Caine, R. N. & Caine, G. (1991). Teaching and the human brain. Alexindria, VA: Association for Supervision and Curriculum Development.

Carper, J. (2000). Your miracle brain. New York: HarperCollins.

Czikszentmihalyi, M. (1990). The domain of creativity: In M. A. Runco & R. S. Albert (Eds.). Theories of creativity. Newbury Park, CA: Sage.

Eberle, R. F. (1977). SCAMPER. Buffalo, NY: DOK.

Gardner, H. (1993). Creating minds. New York: Basic Books.

Guilford, J. P. (1986). Creative talents: Their nature, use and development. Buffalo, NY: Bearly Ltd.

Jung, C. G. (1972). The spirit in man, art, and literature. Princeton, NJ: Princeton University Press.

Kappel, T. A. & Rubenstein, A. H. (1999). Creativity in design: The contribution of information. IEEE Transactions in Engineering Management, 46: 132-143.

King, B. J. and Pope, B. (1999). Creativity as a factor in psychological assessment and healthy psychological functioning. Journal of Personality Assessment, 72, 200-207.

Lucas, R. W. 2004. The creative training idea book: Inspired tips and techniques for engaging and effective learning. New York: AMACOM.

Kovac, T. (1998). Creativity and prosocial behavior. Studia Psychologica, 40, 326-330.

Livingston, J. A. (1999). Something old and something new: Love, creativity and the enduring relationship. Bulletin of the Menniger Clinic, 63, 40-52.

Mau, R. Y. (1997). The role of assessment in developing creativity. REACT, 2. Retrieved November 11, 2004, from http://eduweb.nie.edu.sg/REACTOld/1997/2/7.html.

McDermott, C. (1999). Beyond the silence. Portsmouth, NH: Heinemann.

Michalko, M. (2001). Cracking creativity: The secrets of creative genius. Berkley, CA: Ten Speed Press.

Osborn, A. F. (1963). Applied imagination (3rd ed.). New York: Scribner’s.

Perkins, D. N. (1988). Creativity and the quest for mechanism. In R. J. Sternberg and E.E. Smith (Eds.), The  psychology of human thought (pp. 309-336). New York: Cambridge University Press.

Perrone, V. (1994). How to engage students in learning. Educational Leadership, 51(5), 11-13.

Prince, G. (1968). The operational mechanism of synectics. Journal of Creative Behavior, 2, 1-13.

Runco, M. (1993). Creativity as an educational objective for disadvantaged students. Storrs, CT: National Research Center for on the Gifted and Talented.

Schlichter, C. (1986). Talents Unlimited: Applying the Multiple Talents approach in main-stream and gifted programs. In J. S. Renzulli (Ed.), Systems and models for developing programs for the gifted and talented (pp. 352-389). Mansfield Center, CT: Creative Learning Press.

Slavkin, M. L. (2004). Authentic learning: How learning about the brain can shape the development of students. Toronto: ScarecrowEducation.

Sprenger, M. B. (2002). Becoming a “wiz” at brain-based teaching. Thousand  Oaks, CA: Corwin Press, Inc.

Starko, A. J. (1995). Creativity in the classroom: Schools of curious delight. White Plains, NY: Longman Publishers.

Sternberg, R. J. (1990). Metaphors of the mind: Conceptions of the nature of intelligence. New York: Cambridge University Press.

Sternberg, R. J. & Lubart, T. I. (1999). Buy low and sell high: An investment approach to creativity. Current Directions in Psychological Science, 1: 1-5.

Stevens G. and Burley, B. (1999). Creativity + business discipline = higher profits faster from new development. Journal of Product Innovation Management, 16: 455-468.

Tallal, P. (1999). How new knowledge about the brain improves school learning [Audiotape]. Alexandria, VA: Association for Supervision and Curriculum Development.

Tierney, P., Farmer, S. M., and Graen, G. B. (1999). An examination of leadership and employee creativity: The relevance of traits and relationships. Personnel Psychology, 52: 591-620.