כאשר לסטודנטים בינוניים ניתנים ציונים גבוהים

מקור: "כולנו מצוינים" – על ציונים ועל ההערכה בחינוך הגבוה, הוצאת מכון מופ"ת, עמ' 153-162

בסופן של שמונה שנות מחקר בנושא מתן הציונים במכללה אחת לחינוך, ניתן לומר שהציונים במכללה אינפלציוניים. המורים נותנים ציונים ללא די הכשרה, הבנה וידע בנושא וללא תפיסת עולם מקצועית. יתר על כן, ככל שנלמד מן החקר הישיר של הסטודנטים ומפרסומיהם הספורים, רובם שותפים בשתיקה לתופעות אלה מפניי שהן תומכות באינטרס המיידי שלהם, גם אם לא לטווח הארוך וגם אם לא באינטרס של המערכת שלתוכה ייקלטו כמורים בבוא הזמן.

מתי הציונים אינפלציוניים?

פרט לממצא המרכזי שלפיו הציונים אינפלציוניים (ממוצעים וחציונים גבוהים - 85, ריבוי מצטיינים ומיעוט נכשלים) ואחידים למדי (פיזור מוגבל), נמצא כי משתנים מבניים של קורסים קשורים בעוצמתן של תופעות אלה יותר ממאפיינים אישיים ומקצועיים של המורים.
באופן מפתיע התגלה כי להכשרה בהוראה ובהערכה ולוותק בהוראה יש קשרים אפסיים או חלשים מאוד, ואפילו מנוגדים למצופה, עם הפרמטרים של הציונים. כמו כן המדד האישי והמשמעותי ביותר הוא התואר האקדמי של המורה: מורים שיש להם דרגה אוניברסיטאית (פרופסור) בנוסף לתואר "דוקטור לפילוסופיה" הם המחמירים ביותר.

מבנה הקורס מכתיב פעמים רבות את אופי מתן הציונים. בכיתות גדולות המורים יימנעו לעתים קרובות יותר ממתן עבודות ויעדיפו מבחנים, יימנעו מהתבססות על היכרות אישית עם התלמידים בשעה שהם קובעים את הציון. שני אלה הם גורמים אינפלציוניים.
יש סוגי קורסים שמכתיבים את אמצעי ההערכה: סמינריון, סדנה והכשרה מעשית מסוכמים בעבודה מסוג זה או אחר. קורסים מסוג זה גם יוצרים מערכת יחסים שמקשה על החמרה בדרישות.

נמצא שמורי המכללות לחינוך מעדיפים אמצעי הערכה "רכים" ("סובייקטיבים" למיניהם, גם בקורסים שבהם מתבקשים אמצעים שונים. המחברות מפרשות זאת גם על בסיס אופיו של המוסד ותחום עיסוקו (חינוך והכשרה להוראה), וגם משום שהמורים מרגישים צורך להדגים לסטודנטים גישה נינוחה ומעודדת להערכה.
מצד שני, הכותבות מפרשות זאת כחוסר מקצועיות או כחוסר נכונות של המורים להתמודד עם לחצי הסטודנטים.

על פי הספרות העוסקת בתפקידי הציונים, מצב זה משקף תפיסה של המורים שעליהם לעודד את הסטודנטים להשקיע בלימודים באמצעות ציונים שמחזקים השקעה זו.
כמו כן באמצעות הציונים הגבוהים הניתנים לסטודנטים המורים מציגים כלפי חוץ את הצלחתם כמורים.
כמעט כל ההסברים שהמורים נותנים נוטים לאפשרות לפיה יש למורים סטנדרטים וגישות, והציונים ניתנים כדרישות אלה מושגות.

כאשר קל להשיג ציונים גבוהים, כאשר רבים משיגים אותם וקשה להבחין בין מי שבאמת למד הרבה לבין מי שלמד פחות – הציון מאבד את כוחו לעודד למידה.

כך מחמיצים ציונים אינפלציוניים את שני יעדי הציונים: הם אינם מעודדים למידה, כי אין צורך להתאמץ על מנת להשיג ציון טוב, ואין הם נותנים תמונה נכונה על הלמידה של הסטודנטים, מפני שגם מי שלמד פחות משיג ציונים טובים. לפיכך אלה שממונים על ההוראה ועל ההערכה במכללה מחמיצים את יעדיהם שלהם.

שליש ממורי המכללה הנחקרת דיווחו על כך שעברו הכשרה בהערכה. אך ההכשרה לא חיסנה את המורים הללו כנגד הגישה שכותבים רבים מתריעים עליה: הרצון להיות חביב ומבין, לתגמל חריצות והשקעה, להתחבב על הסטודנטים ולהצטייר כמורה טוב (Kaufman, 1994; Mitchell, 1998; Trow, 1987). אל החינוך הגבוה נכנסו נורמות של דרגי החינוך הנמוכים באמצעות מורים שהוכשרו לעבוד בדרגים הנמוכים, ויותר מאוחר הגיעו להוראה במכללה אקדמית לחינוך.

נקודת מבטם של הסטודנטים ותרומתם

רק מעטים מהסטודנטים מביעים מדי פעם את מחאתם. אלה הם המוכשרים והחרוצים ביניהם, שערך הישגיהם נשחק כאשר רבים אחרים זוכים גם הם בציונים גבוהים שאינם מבחינים בין סטודנטים טובים יותר לסטודנטים טובים פחות. רובם המכריע של הסטודנטים חוברים יחד להשפיע על המורים להקטין משימות.

עבודה שנעשתה מנקודת המבט של הערכת הוראה (במכללה שחקרו הכותבות), העלתה קשר חיובי, מובהק ומשמעותי בין ההערכה הסטודנט כותב בשאלון הערכת ההוראה לבין גובה הציון שהסטודנט מצפה לו בקורס (פרסקו, אשכנזי, ונאסר, 2003; Eiszeler, 2002).

הנושא הראוי ביותר למחקר המשך: משמעות הציונים לפיתוח הסטודנטים כאנשים לומדים וכמורים המוסיפים ללמוד, והמעבירים את המסר הלאה, לתלמידיהם. הצד המכריע הוא ההשפעות לטווח הארוך של מדיניות מתן ההערכות במכללה אקדמית להכשרת מורים.

כאשר דנים בהכשרת מורים למערכת החינוך, המחיר בטווח הבינוני והארוך עלול להיות כבד. כיוון שכל עוד לא נעשה שינוי בעניין, אנו משדרים שההוראה (הערכתה, קידומה ושיפורה) בחינוך הגבוה ובמכללות לחינוך אינה חשובה. אם אין לציונים קשר להוראה וללמידה, מי ומה יבטיח כי המורים בהשכלה הגבוהה עושים את עבודתם נאמנה? מי יבטיח כי הבוגרים יבצעו כהלכה את התפקידים שהתעודה מאפשרת להם לקבל?

בנוסף לתלמידים עצמם, גם מערכת ההכשרה של המורים ועובדי החינוך משלמת על כך, משום שאמון הציבור נפגע.

מקורות מצוטטים בסיכום

פרסקו, ב', אשכנזי, צ' ונאסר פ' (2003). המשוב על ההוראה: הקשר בין ההערות המילוליות של הסטודנטים לבין המשוב הכמותי ומאפייני השיעור, המרצה והלומד. מכללת בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה בהכשרה להוראה בחינוך.

Eiszler, C.F. (2002). College student's evaluations of teaching and grade inflation. Research in Higher Education, 43(4), 483-501.

Kaufman, N.H. (1994). A survey of law school grading practices. Journal of Legal Education, 44(3), 415-422.

Mitchell, L.C. (1998). Convene the faculty for fairly grading practices. Education Digest, 64(3), 65-68.

Trow, M. (1987). Academic standards and mass higher education. Higher Education Policy, 9(1), 11-27.