אקספלורציה (תגליתנות) כמקור להוראה ולמידה במאה ה-21
מקור: תקציר הרצאה שהתקיימה ביום עיון "להטביע חותם: מבט על חינוך והוראה", שהתקיים במכון מופ"ת
אקספלורציה (תגליתנות) היא תהליך שמתחיל בגילאים הצעירים ביותר ומלווה אותנו כל החיים.
הרצאה זו ביקשה להציגה כמודל חדש להוראה, שבו תפקיד המורה הוא להכשיר את הלמיד לחשיבה ובחינה ביקורתית של ידע.
בתחילת הדברים קפלן הציג כמה ממאפייני החיים במאה ה-21: גלובליזציה פוליטית, תרבותית וחברתית, המעבר מחברה מתועשת לחברה עתירת ידע, המדע נעשה פחות פוזיטיביסטי וישנם שינויים והתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות מואצות, ישנה עליה באלטרנטיבות רוחניות ורלטיביזם מוסרי וערעור האחריות הקולקטיבית והביטחון ברשויות, הזהות האישית והקהילתית משתנה ודינמית וישנם שינויים באופי ובסוגי העבודה.
לאור מאפיינים אלה האתגרים של החינוך מתעצבים בהתאם: על החינוך להעניק יכולות לבחון ולהעריך באופן ביקורתי מקורות מידע רבים וכמות ידע גדולה; עליו להעניק מוכנות ומיומנויות לשנות את הידע ואת תפיסותינו האישיות; על החינוך להעניק תחושת ביטחון ומיומנות להיות חבר בקהילות רבות ומשתנות ולבנות זהות שתואמת שינויים דינמיים והתמודדות עם עמימות.
המשמעות הפרקטית בהוראה ולמידה הן שהמוקד עובר מהתכנים למיומנויות שינוי תפיסות, ידע והבנות: אקומודציה ולא אסימילציה. מטרת החינוך צריכה להיות התפתחותית וטרנספורמטיבית כאשר הדגש הוא על האדם כסוכן פעולה, הפועל בהקשר קהילתי משתנה.
קפלן ופלוס מציעים להפוך את תהליך האקספלורציה למוקד ללמידה והוראה. הם מציגים אותה גם כמטפורה וגם כתהליך פסיכולוגי-חינוכי. זוהי פעולה מכוונת של חופש ועיבוד אינפורמציה בקשר ל"עצמי", המכוונת לאתגר לצמיחה, היא רב ממדית ומערבת התמודדות עם חידושים ואי-וודאות.
"אנו מציעים שמוקד עיקרי של מעורבות התלמידים בבית הספר צריכה להיות בחינה, חקירה, והערכה מכוונת ומודעת של הרלוונטיות והמשמעות של התכנים והפעולה בבית הספר לתחושתם לגבי מי הם ומי הם רוצים להיות" (Flum & Kaplan, 2006, p. 102).
אוריינטציה של אקספלורציה היא הכרחית על מנת שמעורבות התלמידים בבית הספר תהיה הערכה מכוונת ומודעת של הרלבנטיות של התכנים והפעילות בבית הספר ביחס למי ומה הם רוצים להיות.
אקספלוריזציה יכולה להיות בתחומים שונים ובעומקים שונים וכיוון שאין מרשם אבסולוטי כיצד להשגתה.
עם זאת ניתן לזהות שלושה מרכיבים מרכזיים לקידום אוריינטציה של תגליתנות הם:
עם זאת ניתן לזהות שלושה מרכיבים מרכזיים לקידום אוריינטציה של תגליתנות הם:
- עירור(Triggering): יצירת תחושת "פער רלוונטי"
- עידוד(Encouragement): איזון תחושת הפער בתמיכה
- הנחיה(Scaffolding): מתן פיגומים לאקספלורציה
תפקיד איש החינוך הוא כל הזמן לשמור את התלמיד בטווח הנכון והמאוזן בין תגליתנות שיוצרת חרדה ושיתוק לבין תגליתנות שהיא מוגבלת מאוד על גבול השעמום. על המורה ליצור את הפער אצל התלמיד אבל גם לשמור עליו שלא יגדל יתר על המידה. יצירת הפיגומים מעניקה לתלמיד תחושת ביטחון ונקודות למחשבה ובכך מסייעת לתלמיד להתקדם הלאה בכוחות עצמו.
בנוסף, יש לזכור שכל תפיסת האקספלורציה צריכה להיות בהקשר הארגוני הרחב – עליה לבוא לידי ביטוי גם בזהות בית הספר שאף הוא פועל בסביבה עמומה ומתבקש להיות אוטונומי.
לטענת קפלן, ניתן לבצע את שיטת התגליתנות בכל תכנית לימודים קיימת, כאשר השילוב יכול להיעשות באופן הדרגתי.
קפלן הציג בהרצאתו דוגמא לקורס הכשרת יועצים חינוכיים באוניברסיטת בן-גוריון, שנמשך שנתיים ופותח כולו באוריינטציה אקספלורטיבית. כך למשל לא ניתן מראש למשתתפי הקורס סילבוס על מנת ליצור תחושה של "פער רלוונטי"; המשימות שניתנות לסטודנטים מעודדות בירור אישי וקבוצתי לגבי תפיסות בית הספר, החינוך והייעוץ; הוראת הקורס נעשית בזוג על מנת לספק מודל לשיתוף פעולה ואקספלורציה משותפת. בוגרי הקורס מיישמים כיום כיועצים מודל עבודה תגליתני בבתי הספר בהם הם עובדים.
yyya
אני חושבת שהרעיון של למידה חווייתית כמודל הוראה הוא מרתק באמת. הוא שם דגש על פיתוח חשיבה ביקורתית ולא רק על קליטת מידע. על ידי התמקדות במיומנויות וביכולת הסתגלות, הוא מכין אותנו לעולם המשתנה במהירות. כמורה , גישה זו נראית חיונית לטיפוח לומדים עצמאיים ובטוחים בעצמם. יישום שיטות כאלה יכול לשנות את האופן שבו תלמידים מתייחסים לחינוך שלהם, ולהפוך אותו לרלוונטי יותר לצמיחה האישית שלהם וגם לשאיפותיהם לעתיד.