רעיונות נועזים לשיפור הכשרת מורים והוראה: מה שאנו רואים, שומעים וחושבים- מאמר מערכת

מילות מפתח: ארה"ב הכשרת מורים הכשרת מורים: תפיסות שינוי חינוכי תהליכי התמודדות תהליכי שינוי

מקור וקרדיט:

Wang, J., Spalding, E., Odell, S.J., Klecka, C.L. & Lin E. (2010). Bold ideas for improving Teacher Education and teaching: What we see, hear and think. Journal of Teacher Education, 61(1-2), 3-15.

המאמר תורגם, סוכם ועובד לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר פותח את גיליון כתב העת בסקירה של הרעיונות המרכזיים המועלים במאמרים השונים הכלולים בו. האתגר המרכזי של הכשרת המורים הוא להכשיר די מורים איכותיים שיוכלו להתמודד בהצלחה עם תלמידים בעלי רקע תרבותי ואתני שונה, במיוחד בהקשרים עירוניים. הכותבים מעידים כי כמורי מורים הם נמצאים במוסד העומד בחזית האתגר הזה, ובו למדו שרעיונות נועזים – רעננים, יצירתיים, שונים ומבוססים אמפירית – חיוניים לפיתוח פתרונות יעילים להתמודדות עם אתגר זה ולהכנסת רפורמה חינוכית. כחוקרים בעלי תחומי מומחיות ומסורות מחקר שונים הם הבינו שרעיונות נועזים הם גם מפתח להתפתחותם האישית כמו לפיתוח הידע האנושי מאז ומתמיד (Kuhn, 1962 ).

המחקרים המובאים בגיליון זה של כתב העת והעוסקים ברעיונות נועזים מאורגנים סביב חמישה נושאים מרכזיים. מאמר המערכת סוקר אותם ודן בהם בהתבסס על מה שהעורכים רואים מתוך קריאה בהם, המסר שהם שומעים ומה שהם חושבים על הטיעונים המועלים. חמשת הנושאים המרכזיים הם:

רעיונות נועזים לטרנספורמציה מבוססת מעשה (practice-focused) -

שלושה המאמרים הכלולים בקבוצה הראשונה עוסקים במורכבות ההוראה (Kennedy,2010, Lampert, 2010, Darling-Hammond, 2010). מורכבות זו מהווה בו בזמן מטרה ומקור לשני זרמים במחקר החינוכי – התיאורטי והמעשי. המעברים בין שניהם יוצרים פוטנציאל לשינויים חיוביים ולתפישה של מגבלות הרפורמות בהוראה ובהכשרה (Shulman, 2004). מן המאמרים עולים כמה מסרים: הראשון מצביע על כך שלמקצוע ההוראה יש דפוסים ייחודיים של הכנסת שינוי, שיש לכבדם בכל ניסיון להשפיע עליהם. השני מדבר על קיומן של המשגות שונות של הוראה המחייבות מתן התנסויות למידה וחונכות שונות למתכשרים בתוכניות ההכשרה. להמשגות השונות יש השלכות שונות על ה"מה", ה"איך" וה"מתי" של למידת מורים ומכאן – על תוצאות הלמידה. השלישי מדבר על כך שעל תוכניות הכשרת המורים לפתח חונכים וליצור הקשרים משמעותיים תוך כדי בניית הזדמנויות הלמידה של המתכשרים. כל זאת תוך שיתוף פעולה עם בתי ספר, והבנת דרכי התמיכה והמסגרות ההולמות אותן. יש בטיעונים המועלים במאמרים כדי לסייע לחשיבה על המשמעות והתפקיד של פרקטיקת ההוראה בלמידת מורים ועל דרכים שבהם הוראה ניתנת לשינוי, והם מובילים להכללות מועילות במיוחד בהקשר של קישור בין תיאוריה למעשה.

רעיונות נועזים למעורבות במאבק פוליטי –

יש נושאים בהכשרת מורים המעוררים מחלוקות על רקע אידיאולוגיות, זוויות ראייה ואינטרסים של אנשים שונים. הדבר נכון במיוחד בתקופות של שינוי ומשבר חברתי וכלכלי (Cochran-Smith, 2001). שלושה המאמרים המופיעים בקבוצה זו מציגים ניתוח של הכשרת המורים המסורתית ותוכנית ה- TFA(teach for America) תוך השוואה בין תוכניות מסורתיות לבין תוכניות חלופיות (Labaree,2010), סקירה של האסטרטגיות והטקטיקות של שלוש תנועות של הכשרה חלופית – בדגש דתי, בדגש ניאו-שמרני ובדגש ניאו-ליברלי - שתוכננו במטרה לייתר (obsolete) את התכניות המסורתיות (Kumashiro, 2010), וקריאה לתוכניות/למוסדות ההכשרה להכשיר מורים לקרב פוליטי רציני למען אוטונומיה וזכות לקבל החלטות חינוכיות מרכזיות (Grumet, 2010). שלושה מסרים עולים ממאמרים אלה: הראשון מדגיש שאם מורים ומורי מורים מבקשים להיות בעלי השפעה על התוכן שהם מלמדים ועל דרכי ההוראה עליהם להיות מעורבים במאבק על דימוי ההוראה וההכשרה שלהם. השני אומר שאומנות המלחמה דורשת הבנה ברורה של נקודות החוזק ונקודות החולשה של היריב (Sunzi, 2003 ). המסר השלישי טוען שבהשתתפות במאבק הפוליטי אל למורי מורים ולמורים להתמקד אך ורק בהכשרת מורים לשיפור הישגים אקדמיים של תלמידים. צריך לציידם בידע, בכשירויות ובהלכי הרוח הנדרשים למעורבות פעילה בזירה הפוליטית המשפיעה על עתידם (Freira,1970).

רעיונות נועזים לשינויים היזומים מבפנים - חשיפת ההוראה עשויה לסייע למורים לטפח הדדיות בשיפור הוראתם, בפיתוח אחריותיות מקצועית ובחיזוק קשרים רגשיים, חברתיים ואינטלקטואליים תוך שימוש בטכנולוגיה. הטיעון מעוגן במחקר המתמקד ביתרונות של חשיפה זו ובתיאוריה התומכת בקיומן של קהיליות למידה(Liebermann & Pointer-Mace, 2010). מאמר נוסף מתייחס לקשר בין לימודים לבין התנסות ומזהה את הבעיות הגורמות לנתק בין שני מרכיבים אלה בתוכניות ההכשרה (Zeichner, 2010). המאמר השלישי בנושא זה מראה כיצד לקשור את המחקר והמעשה בקורס אוניברסיטאי על ידי ביצוע של ניסוי חברתי- רעיון שהוצע ושופר כבר בעבר (Dewey,1964a, Brown,1992). בניסוי החוקר הוא שותף מעורב המניע את הפוטנציאל לשינוי בקרב המתכשרים להוראה וההקשר שבו הם מתפתחים (Gutierez & Vossoughi, 2010). מהם המסרים העולים מן המאמרים? הראשון מתייחס לכך שיש לקיים מאמצים פנימיים כדי ליצור קשרים חזקים בין תיאוריה ומעשה, ובהם, למשל, יצירת תרבות מקצועית המעודדת מורים לחשיפת ההוראה ולבחינתה, אינטגרציה של מחקר בהוראה, הכשרה ולמידה ועוד. מסר שני הוא ששינויים היזומים מבפנים צריכים לנצל את הפוטנציאל הקיים בטכנולוגיות חדשות (Lampert & Ball, 1998). המסר השלישי הוא שניתן לבסס שינויים פנימיים על חזון חינוכי חדש של מה שניתן לעשות. רעיונות אלה בדרך כלל נובעים ממקורות חיצוניים או שאולים מתחומים אחרים. הרעיונות הנועזים המובעים במאמרים אלה תורמים ליכולת להתגבר על הבידוד של המורה ועל האופי הקטוע של תוכניות ההכשרה.

רעיונות נועזים להכשרת מורים לשונות – החלק מהאתגר העומד בפני מורים המתמודדים עם שונות הוא בכך שהתלמידים שונים מהם, ובאים עם תפישות וערכים והרגלי למידה היוצרים שונות בתפישת הלמידה בבית הספר (Ogbu & Simons, 1994,Banks, et al., 2005). המאמר הראשון בקבוצה זו טוען שיש לפתח בצורה אחידה יותר את תוכניות ההכשרה להוראה המתמודדת עם שונות תוך מתן תשומת לב רבה לשינוי האמונות של המתכשרים בדבר למידה, תלמידים והקשרים הנדרשים להוראה כזו (Milner, 2010). מאמר נוסף מתאר את התרחבות אוכלוסיות לומדי האנגלית לעומת הכמות והאיכות הבלתי הולמות של המורים המסוגלים ללמד כהלכה תלמידים אלה (Garcia, et al, 2010). הכותבים מציע דגם הכשרה המבוסס על הוראה מגיבה תרבותית (culturally responsive teaching) שבליבה ההבנה של המורים את דינמיקת השפה בחיי תלמידיהם ובקהילותיהם. המאמר השלישי (Gay,2010) מביא סקירה של האמונות הבעייתיות של מתכשרים להוראה על צבע, המשפיעות על קבלת החלטות רלוונטיות לקוריקולום ולהוראה. דגם ההכשרה המוצע צריך לכלול רפלקציה, מחקר עצמי, פיתוח דוגמאות משמעותיות לסטודנטים, שימוש בשירה ובמטאפורות וכתיבה של "אני מאמין" אישי הנענה לשונות זו.

הראשון בשלושה המסרים העולים מהמאמרים הוא שחשוב שבמסגרת ההכשרה תועמק הבנת המתכשרים את הידע הקודם של תלמידים מרקעים שונים ואת דרכי הלמידה שלהם. המסר השני הוא שהרקעים השונים מאלה של מורים ושל תלמידים יוצרים אמונות מסולפות והבנה מוגבלת על הלמידה והידע של תלמידים אלה, דבר המעכב את התפתחות הידע, הלכי הרוח והגישות החיוניות להוראה מגיבה תרבותית( Zumwalt & Craig, 2005a, 2005b ). המסר השלישי הוא שהכשרת מורים לשונות דורשת תוכנית שיטתית ועקבית, פיתוח קוריקולרי ודרכי הוראה המאתגרות את האמונות המוטות ואת ההבנות של המתכשרים(Zeichner & Conklin, 2005). צריך לזכור שהסכנה העומדת לפתחם של תהליכים כנ"ל היא שהכללת יתר עלולה לפגוע בהכשרה ובמחויבות לשרת את צורכי האזרחים והצרכנים שלה.

ה.רעיונות נועזים לאיתגור הנחות פופולאריות – קבוצת המאמרים האחרונה עוסקת בצורך לבחון את הרעיונות וההנחות העומדת בבסיסן של רפורמות ובצורך לבסס מאמצים לביצוע רפורמות על ממצאי מחקרים. המאמר הראשון (Bullough, 2010 ) טוען שחשוב לשנות את האמונות של מתכשרים על תהליכים של הוראה ולמידה, כדי לקיים הכשרה רציונלית ומבוססת. אחת ההצעות היא להשתמש במשלים ובסיפורים כאמצעים לרענון ההכשרה ולהרחבת ההבנות של המתכשרים. המאמר השני (Fairbanks, et al., 2010) מתמודד עם רפורמה בהכשרת מורים ומתמקד בפיתוח של ידע פרופסיונאלי של מורים, ובמציאות שבה מורים בעלי אותו ידע מקצועי מתפקידים בדרכים שונות. כותבי המאמר השלישי (Kersting, et al., 2010) בקבוצה זו מעלים שאלות בדבר התפישה המקובלת של תפקיד הידע הדיסציפלינארי בהוראת המתמטיקה. במחקרם לא נמצא קשר בין ידע ה-S.M, הבנת החשיבה של תלמידים ורמות של פרשנות של המורים לבין הישגי התלמידים. המאמר מציב אתגר אמפירי בפני ההנחה שבבסיס הכשרת מורים להוראת מתמטיקה בפרט והכשרה בכלל שלפיה ידע דיסציפלינרי הוא ההיבט המרכזי בידע מקצועי של מורים ובהישגי תלמידים (Darling-Hammond & Cobb, 1996). המסר הראשון בקבוצה זו מתייחס לרציונליזם שהתפשט בפרקטיקת ההכשרה המציע אפשרויות מוגבלות ללמידה בדרכים חלופיות המעודדות הוראה יצירתיות ויצירת קישורים להוראה. המסר השני מציע לבחון קונצפטואלית את ההנחה הפופולארית שידע מעמיק של הוראה, ובו ידע דיסציפלינארי, פדגוגי, קוריקולרי וידע לומדים צריך לעמוד במוקד ההכשרה. ההצעה היא שמורי מורים יתמקדו באמונות של המתכשרים והמורים ובתפקידם בתהליך ההכשרה, רעיון שהועלה כבר בספרות (Feiman-Nemser & Remillard, 1996). המסר השלישי מהווה אתגר אמפירי להנחה הפופולארית בדבר התפקיד המרכזי של הבנה עמוקה של מורים את מה שהם מלמדים עמדה המקובלת על מכניסי רפורמות בהכשרה המסורתית ועל התומכים בנתיב החלופי בהכשרת מורים. מסר זה גם מאתגר שתי גישות מקובלות להוראת מתמטיקה.

מסקנות

הכשרת מורים והוראה הן פרקטיקות מקצועיות מורכבות הניתנות להמשגה בדרכים מגוונות בעלות השתמעויות שונות ללמידת מורים. ראוי להבין את מאפייני הפרקטיקה ולקחת אותם בחשבון בתהליכי הכנסת רפורמות בתחומים אלה. מאפיינים אלה לא צריכים לבטל הצעות של רעיונות נועזים העשויים להנחות רפורמות. מדובר במיוחד ברעיונות רעננים, יצירתיים, חדשניים ומבוססים אמפירית, אסטרטגיות ופרספקטיבות חיצוניות או פנים מוסדיות. לתפקידם של רעיונות כאלה בלמידת מורים שתי פנים: הפן האחד הוא שהתכשרות להוראה שאינה פונה לרעיונות נועזים ככוח מניע עלולה לשקוע בפרקטיקות הקיימות שעיקרן חיקוי ודיגום. הפן השני – הוראה והכשרה הם שירותים לציבור שרבים מתעניינים בהן. לכן נושאים הקשורים לכיוונן ולאיכותן הם תמיד פוליטיים ומעוררי פולמוס במיוחד בחברות דמוקרטיות שבהן החברה עומדת בפני שינויים ומשברים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. מזוויות אלה זקוק המקצוע להשפעה של רעיונות נועזים כנ"ל. ובכך עוסק גיליון זה של כתב העת.

ביבליוגרפיה

Brown, A.L. (1992). Design experiment: Theoretical and methodological challenges in creating complex interventions in classroom settings, Journal of the Learning Sciences, 2, 141-178.

Bullough, R. (2010). Parables, storytelling and teacher education, Journal of Teacher Education, 6(1-2).

Cochran-Smith, M. (2001). Constructing outcomes in teacher education: Policy, practice and pitfalls, Education Policy Analysis Archives, 9(11), retrieved September, 2, 2009

Darling-Hammond, L. (2010). Teacher education and the American future, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 35-47

Darling-Hammond, L., & Cobb, V.L. (1996).The changing context of teacher education, In: F. B. Murray (Ed.), The teacher-educator's handbook, San Francisco: Jossey-Bass, 14-60.

Dewey, J. (1964a,).The child and the curriculum, In: R.D. Archambault (Ed.), John Dewey on education, Chicago: University of Chicago Press, 339-358.

Fairbanks, et al., (2010).Beyond knowledge: Exploring why some teachers are more thoughtfully adaptive than others, Journal of Teacher Education, 6(1-2).

Feiman-Nemser, S., & Remillard, J. (1996). Perspectives on learning to teach, In: F. B. Murray (Ed.), The teacher-educator's handbook, San Francisco: Jossey-Bass,

Friera, P. (1970). Pedagogy of the oppressed, NY: Herder and Herder.

Garcia, E., et al., (2010).Developing responsive teachers: A challenge for a demographic reality, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 132-142.

Gay, G. (2010).Acting on beliefs in teacher education for cultural diversity, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 143-152.

Grumet, R.G/ (2010). The public expression of citizen teachers, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 66-76.

Gutierez, K.D., & Vossoughi, S. (2010). Lifting off the ground to return anew: Mediated praxis, transformative learning and social design experiments, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 100-117.

Kennedy, M. (2010).Against boldness, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 16-20

Kersting, et al., (2010). Teachers' analyses of classroom video student learning of mathematics: Further explorations of a novel measure of teacher knowledge, Journal of Teacher Education, 6(1-2).

Kuhn, T. S. (1962). The structure of scientific revolutions, Chicago: University of Chicago Press.

Kumashiro, K.K. (2010).Seeing the bigger picture: Troubling movements to end teacher education, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 56-65.

Labaree, D. (2010).Teach for America and teacher education: Heads they win, tails we lose, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 48-55.

Lampert, M. (2010).Learning teaching in, o[ from and for practice: What do we mean? Journal of Teacher Education, 6(1-2),

Lampert, M., & Ball, D. (1998). Teaching, multimedia and mathematics, NY: Teachers College Press.

Liebermann, A., & Pointer-Mace, D. (2010).Making practice public: Teacher learning in the 21^st century, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 77-88.

Milner, H.R., (2010).What does teacher education have to do with teaching? Implications for diversity studies, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 118-131.

Shulman, L. S. (2004). The wisdom of practice: Managing complexity in medicine and teaching, In: S. M. Wilson (Ed/), The wisdom of practice: Essays on teaching, learning and learning to teach, San Francisco: Jossey-Bass,251-271.

Sunzi, (2003). The art of war/ Tzu Sun, NY: Barnes & Noble Classics.

Zeichner, K. (2010). Rethinking the connections between campus courses and field experiences in college- and university-based teacher education, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 89-99.

Zeichner K. M., & Conklin, H.G.(2005). Teacher education programs, In: M. Cochran-Smith & K, Zeichner (Eds.), Studying teacher education, The report of the AERA, 645-735.

Zumwalt, K., & Craig, E. (2005a). Teachers' characteristics: Research on the demographic profile, In: M. Cochran-Smith & K, Zeichner (Eds.), Studying teacher education, the report of the AERA, 111-156..

Zumwalt, K., & Craig, E. (2005b). Teachers' characteristics: Research on the indicators of quality, In: M. Cochran-Smith & K, Zeichner (Eds.), Studying teacher education, the report of the AERA, 157-260.

עדיין אין תגובות לפריט זה

ביבליוגרפיה

Brown, A.L. (1992). Design experiment: Theoretical and methodological challenges in creating complex interventions in classroom settings, Journal of the Learning Sciences, 2, 141-178.
Bullough, R. (2010). Parables, storytelling and teacher education, Journal of Teacher Education, 6(1-2).
Cochran-Smith, M. (2001). Constructing outcomes in teacher education: Policy, practice and pitfalls, Education Policy Analysis Archives, 9(11), retrieved September, 2, 2009
Darling-Hammond, L. (2010). Teacher education and the American future, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 35-47
Darling-Hammond, L., & Cobb, V.L. (1996).The changing context of teacher education, In: F. B. Murray (Ed.), The teacher-educator’s handbook, San Francisco: Jossey-Bass, 14-60.
Dewey, J. (1964a,).The child and the curriculum, In: R.D. Archambault (Ed.), John Dewey on education, Chicago: University of Chicago Press, 339-358.
Fairbanks, et al., (2010).Beyond knowledge: Exploring why some teachers are more thoughtfully adaptive than others, Journal of Teacher Education, 6(1-2).
Feiman-Nemser, S., & Remillard, J. (1996). Perspectives on learning to teach, In: F. B. Murray (Ed.), The teacher-educator’s handbook, San Francisco: Jossey-Bass,
Friera, P. (1970). Pedagogy of the oppressed, NY: Herder and Herder.
Garcia, E., et al., (2010).Developing responsive teachers: A challenge for a demographic reality, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 132-142.
Gay, G. (2010).Acting on beliefs in teacher education for cultural diversity, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 143-152.
Grumet, R.G/ (2010). The public expression of citizen teachers, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 66-76.
Gutierez, K.D., & Vossoughi, S. (2010). Lifting off the ground to return anew: Mediated praxis, transformative learning and social design experiments, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 100-117.
Kennedy, M. (2010).Against boldness, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 16-20
Kersting, et al., (2010). Teachers’ analyses of classroom video student learning of mathematics: Further explorations of a novel measure of teacher knowledge, Journal of Teacher Education, 6(1-2).
Kuhn, T. S. (1962). The structure of scientific revolutions, Chicago: University of Chicago Press.
Kumashiro, K.K. (2010).Seeing the bigger picture: Troubling movements to end teacher education, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 56-65.
Labaree, D. (2010).Teach for America and teacher education: Heads they win, tails we lose, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 48-55.
Lampert, M. (2010).Learning teaching in, o[ from and for practice: What do we mean? Journal of Teacher Education, 6(1-2),
Lampert, M., & Ball, D. (1998). Teaching, multimedia and mathematics, NY: Teachers College Press.
Liebermann, A., & Pointer-Mace, D. (2010).Making practice public: Teacher learning in the 21st century, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 77-88.
Milner, H.R., (2010).What does teacher education have to do with teaching? Implications for diversity studies, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 118-131.
Shulman, L. S. (2004). The wisdom of practice: Managing complexity in medicine and teaching, In: S. M. Wilson (Ed/), The wisdom of practice: Essays on teaching, learning and learning to teach, San Francisco: Jossey-Bass,251-271.
Sunzi, (2003). The art of war/ Tzu Sun, NY: Barnes & Noble Classics.
Zeichner, K. (2010). Rethinking the connections between campus courses and field experiences in college- and university-based teacher education, Journal of Teacher Education, 6(1-2), 89-99.
Zeichner K. M., & Conklin, H.G.(2005). Teacher education programs, In: M. Cochran-Smith & K, Zeichner (Eds.), Studying teacher education, The report of the AERA, 645-735.
Zumwalt, K., & Craig, E. (2005a). Teachers’ characteristics: Research on the demographic profile, In: M. Cochran-Smith & K, Zeichner (Eds.), Studying teacher education, the report of the AERA, 111-156..
Zumwalt, K., & Craig, E. (2005b). Teachers’ characteristics: Research on the indicators of quality, In: M. Cochran-Smith & K, Zeichner (Eds.), Studying teacher education, the report of the AERA, 157-260.

yyya