התפתחות מקצועית מתמשכת של מורים: רעיונות, הבנות ודגמים

Fraser, C., Kennedy, A., Reid, L., & Mckinney, S. (2007). Teachers' continuing professional development: contested concepts, understanding and models, Journal of In-Service Education, 33(2), 153-169.

מילות מפתח: התפתחות מקצועית

המאמר מתייחס לתוכנית להתפתחות מקצועית בסקוטלנד שהיא תוכנית חמש שנתית המובלת ע"י קבוצה של אוניברסיטאות, במאמץ להעריך מודלים קיימים של התפתחות מקצועית מתמשכת ושל למידת מורים כדי ליצור מסגרת ברורה לניתוח ולהערכה מתמידים של התוכניות.

הדיון הקיים בדבר התפתחות מקצועית של מורים מאופיין בעמימות מושגית (Coffield, 2000), ובקיומם של מושגים מנוגדים/מתחרים (Friedman & Philips, 2004). בין ההגדרות ניתן למצוא למשל: למידה לאורך החיים, אמצעים להתפתחות אישית, אמצעים להבטיח מידה של שליטה ובטחון של המורה הפרט בשינויים התכופים במקום העבודה, אמצעים להשקטת הציבור שאנשי המקצועי אכן מתעדכנים ועוד. ביטוי לעמימות המושגית ניתן למצוא גם בהבחנה הנעשית בין התפתחות מקצועית כתהליך של רפלקציה מתמדת, סקירה ותכנון התפתחות הנענית לצרכים משותפים לבין למידה מקצועית כתהליך של התפתחות אישית המובילה לצמיחה אישית ובצידה גם לפיתוח כשירויות וידע המאפשרים חינוך של אנשים צעירים (Middlewood, et al., 2005 ). גם הנטייה, המפורשת או המרומזת, להדגיש היבטים מעשיים עלולה למקד ולהגביל תהליך זה לפיתוח כשירויות הוראה ככלי לשיפור העמידה בסטנדרטים בית-ספריים. לעומת זאת יש טיעונים לטובת הצבת מטרה רחבה, אינטרינסית ואתית להתפתחות וללמידה מקצועיות, ולמעורבות רגשית וחברתית כמו גם אינטלקטואלית ומעשית בתהליכים של הכנסת שינוי בחינוך(Day, 2004).

הכותבים בוחנים דגמים קיימים של התפתחות מקצועית ושל למידה מקצועית מתוך ניסיון לפתח הבנה ברורה של מושגים אלה. מוצע שלמידה מקצועית של מורים תיתפש כמייצגת תהליכים - אינטואיטיביים או מושכלים, אישיים או חברתיים - המובילים לשינויים ייחודיים בידע, בכשירויות, בעמדות, באמונות ו/ או בפעילויות המקצועיות של המורים. התפתחות מקצועית, מצד שני, תיתפש כמתייחסת לטווח הרחב וארוך הזמן של שינויים איכותיים בהתמקצעות (professionalism) של מורים.

מסגרת תיאורטית לבחינת ההתפתחות המקצועית – המסגרת המוצעת כוללת שלוש עדשות ראייה תיאורטיות. הבחירה בשלוש עדשות נעשתה מכיוון שהשפעה של הלמידה, לחיוב ו/או לשלילה, אינה ניתן להשגה או לראייה בריק. חקר אתר הלמידה וההשפעה האישית והמקצועית מאפשרים לבחון דוגמאות ודגמים שונים בדרך כוללת ומורכבת. כך ניתן להאיר הבדלים איכותיים או זמניים בדבר המושגים למידה מקצועית והתפתחות מקצועית. שלוש העדשות הן :

עדשה ראשונה- ניתן לחשוב על הלמידה המקצועית של מורים כמשלבת בין היבטים אישיים, חברתיים ותעסוקתיים (Bell & Gilbert, 1996 ):

1) הזרז לשינוי מצוי בהיבט האישי, למשל, בתפישות, באמונות ובעמדות של מורים המושפעות מהתנסויות מקצועיות קודמות, בעניין ובשאיפה לבעלות אל הזדמנות הלמידה המשפיעים על המוטיבציה.

2) לכך נוספים גם היבטים חברתיים התומכים בלמידה אישית. בידוד נתפש כבעייתי, קהיליות מעשה נתפשות כאמצעי חיובי. חברי הקהיליות מעורבים ביוזמה משותפת, בונים מאגר משותף של משאבים והממד החברתי חזק אצלם. בתי ספר מהווים פוטנציאל לקהיליות מעשה למורים ולתלמידים, והם מזמנים בכך אפשרויות לשיתוף פעולה בין עמיתים, לפרשנות משותפת של מידע ומשמעויות לקראת למידת ידע חדש, ולחיזוק של אמונות משותפות והבנייה מחודשת של זהויות אישיות ומקצועיות. עם זאת קיים המתח בין "המשמעות של היות לומד בתוך הקשר למידה מסוים" לבין "המשמעות של היות מורה בהקשר בית ספרי מסוים"(Bell & Gilbert, 1996 ), המחייב התייחסות.

3) פיתוח של היבטים תעסוקתיים בלמידת מורים כוללת הדדיות בין תיאורי למעשה. קבלה של תיאוריה החיונית בהקשר זה ,מתרחשת כאשר היא מבוססת על עשייה אמינה ומבוסס אמפירית. בית הספר והכיתה מהווים סביבות עשירות שבהן מורים יכולים ללמוד בתוך ההקשר הייחודי שלהם (Reeves & Forde, 2004 ). "התנסותיות מקצועית" זו מעלה מודעות לפעולות של למידה ולנסיבותיה.

עדשה שנייה: דגמים של למידה מקצועיות ניתן למקם על רצף (Kennedy, 2005 ) של :

1.דגמים של העברה(transmissive) – כשהמטרה היא זו הדגמים מובילם לפיתוח המורה באמצעות הדרכה חיצונית של מומחה חיצוני, ותוך התמקדות בהיבטים טכניים של המקצוע. יש בדגמים אלה תמיכה ברפליקציה ובצייתנות.
2. דגמים של מעבר/דגמים חולפים (transitional) – דגמים אלה כוללים תמיכה ב-1 לעיל או 3 להלן, תלוי בצורת ההשתלמות ובפילוסופיה שלה. מדובר למשל בדגמים של חונכות/אימון ושל קהיליות מעשה.
3. דגמים של שינוי / מהפך(transformative )- דגמים אלה מדגישים קשר בין תיאוריה למעשה, הפנמה של מושגים, רפלקציה, בנייה של ידע חדש והשלכותיו במצבים שונים ומודעות להקשר המקצועי והפוליטי.

עדשה שלישית: ארבעה ממדים של התנסויות מקצועיות (Reid in: McKinney et al., 2005) המאפשרים מיקום של הפעילויות במרחבים שונים:

1.הזדמנויות למידה פורמליות והזדמנויות למידה לא פורמליות
2.הזדמנויות למידה מתוכננות והזדמנויות למידה מקריות.

סיכום – המתחים העולים מהסקירה של הספרות העוסקת במטרות ההתפתחות המקצועית המתמשכת של מורים מצביעה על שני סוגי מתחים מרכזיים:

 א) מעמד המורים כאנשי מקצוע וגם כמשרתי ציבור; ב) הקונפליקט הפוטנציאל בין אינטרסים אישיים וקבוצתיים או משותפים. המימוש של התפתחות מקצועית כביטוי לסטנדרטים מקצועיים ראוי לבחינה. פרשנות חברתית-תרבותית של למידת מורה מוצעת כחלופה; זוהי חלופה הנשענת על ההנחה של אוטונומיה של המורה בסביבה המאופיינת בשיתופיות בפעולה ובקבלת החלטות.

במאמר ניתחו את דפוסי האופי של כמה הקשרים והבנות בדבר המושג למידה מקצועית של מורים. הכותבים מציעים חלופה למדידת ה"יעילות" של ההתפתחות המקצועית באמצעות הישגי תלמידים. ההדגשה היא על כך שגישות המבוססות על חקר שיתופי ועל תמיכה במורים להבנות את הידע שלהם עשויה להוביל לשינוי משמעותי. עדשות או זוויות הראייה המוצעות לבחינה של תכניות להתפתחות מקצועית עשויות לפתור חלק מהקונפליקטים הפוטנציאליים בין מה שטוב לכלל, לכל בית הספר , לבין – למורה הפרט.

ביבליוגרפיה

Bell, B., & Gilbert, J. (1996). Teacher development: a model from science education, London: Falmer Press.
Coffield, F. (2000). Introduction: a critical analysis of the concept of a learning society, In: F. Coffield (Ed.), Differing visions of learning society, Bristol: Policy Press.
Day, C. (2004). A passion for teaching, London: Routledge Falmer.
Friedman, A., & Philips, M. (2004). Continuing professional development: developing a vision, Journal of Education and Work, 17(3), 361-376.
Kennedy, A. (2005). Models of continuing professional development: a framework for analysis, Journal of In-Service Education, 31(2), 235-250.
Middlewood, D., et al., (2005). Creating a learning school, London: Paul Chapman Publications.
McKinney, S., et al., (2005). AERS: Learners, Learning and Teaching Network Project 2 – progress report, PP at the Scottish Educational Research Association Annual Conference, Perth, Scotland.
Reeves, J., & Forde, C. (2004). The social dynamics of changing practice, Cambridge Journal of Education, 34(1), 85-102.