מחקר ארוך טווח על ההוראה ועל קבלת החלטות בראשית הנתיבה המקצועית: סיפור התראה

Cochran-Smith, M., et al., (2012). A longitudinal study of teaching practice and early career decisions: A cautionary tale, American Educational Research Journal, 49(5), 844-880.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: התמדה בהוראה, התפתחות מקצועית, מאפייני מורים, מורים מתחילים

1) רקע - התמדה של מורים מתחילים ופרקטיקת ההוראה – התמדת מורים בהוראה ממשיכה להוות בעיה במקומות שונים ובתחומי דעת שונים ( Ingersoll & Merill, 2010.) . שיעור הנשירה שנמצא בקרב מורים מתחילים היה 46% נושרים במהלך 5 השנים הראשונות לעבודה (Ingersoll , 2002.).

 ההסבר המרכזי: "הדלת המסתובבת" שבעדה עוברים מורים מתחילים רבים החשים חוסר שביעות רצון מן המקצוע או שאיפה לעסוק בתחומים אחרים (Ingersoll , 2003).

הוראה וקבלת החלטות בשנות העבודה הראשונות – אין די מחקרים העוסקים בקשר שבין קבלת החלטות-קריירה ע"י המורה לבין איכות ההוראה שלו. מחקרי התמדה/נשירה מתמקדים בדרך כלל במאפייני המורים או בתנאים הקיימים בבתי הספר או בשילוב של השניים, ולא - בקשר שבין התמדה במקצוע לבין איכות ההוראה ( Borman & Dowling, 2008, Guarino et al., 2006). מספר מחקרים שנערכו לאחרונה אמנם הצביעו על קשר כזה (Boyd et al., 2009, Goldhaber et al., 2011 ,Donaldson & Johnson, 2010). מחקרים על ערוצי קריירה – מחקרים אלה בודקים התנסויות למידה מקצועיות של מורים, מאפיינים שונים והחלטות בתחום הקריירה (Bayer et al., 2009, Day et al., 2007, 2009), אך גם מהם נעדרת התייחסות לקישור מסוג זה (Cochran-Smith et al, in press, Rolls & Plauberg, 2009).

2) על המחקר

ההוראה, במחקר זה, הומשגה כפרקטיקה חברתית ותרבותית (Eisenhart, 2001), מורכבת ופרשנית, שבה הפרט מקיים אינטראקציה עם התנאים והתרבויות של בתי הספר בדרכים מורכבות. הנחות: (א) הוראה ניזונה מאידיאלים תרבותיים, מאמונות, מעקרונות ומערכים שיש להם השתמעויות לנושאים של כוח, שליטה וסמכות (Gee, 1996 );(ב) מורים לומדים ללמד באמצעות אינטראקציות חברתיות עם תלמידים, עמיתים, הורים מנהלים ואחרים בשיתוף עם (או נגד) המבנים המערכתיים הקיימים, האפשרויות והאילוצים של תוכניות ההכשרה, בתי הספר, המחוזות והחלטות המדיניות.

מסגרת המחקר - מיזם של חקרי מקרה שהתבצע כמחקר-אורך רב אתרים שעקב אחר ההתנסויות של 15 מורים מרגע כניסתם להכשרת מורים (ברמת תואר שני) ובמהלך 3– 4 שנות הוראה או נשירה ממנה. כלים: ראיונות, תצפיות, ניתוח מטלות תלמידים, מעקב אחר תוכניות העבודה השנתיות של הנבדקים וניתוח מטלות שניתנו במסגרת תוכנית ההכשרה(שאלונים, סילבוסים). השאלה המרכזית: האם וכיצד הוראה והחלטות - קריירה קשורות לאורך זמן בהקשרים ובתנאים בית ספריים וכיתתיים שונים?

2א) הקטגוריות לניתוח - רצפים בעבודת המורה: תפיסת ההוראה כפרקטיקה חברתית ותרבותית נותחה במונחים של חמישה רצפים שדורגו בסולם בן 5 דרגות. איכות ההוראה של כל מורה שבמחקר נמדדה בנפרד כדי ליצור את פרופיל איכות ההוראה שלו/ה:

רצף 1: יחסים, ניהול כיתה וסביבה – אופי הלמידה בסביבת הכיתה. בקצה הגבוה של הרצף מדובר בסביבות הוראה כאוטיות ולא מאורגנות, בהעדר משמעת, בציפיות נמוכות של המורה ובמעורבות נמוכה בחיי התלמידים מעבר לכיתה. בקצהו הגבוה- אינטראקציות עשירות וחיוביות בין התלמידים, שגרות יעילות וניהול כיתה טוב, הבנה של חיי התלמידים וראייתם כמשאב לתכנון ההוראה.

רצף 2: תוכן ותוכנית לימודים(קוריקולום) – התמקדות בהיקף, ברצף ובמהות של מה שהמורה מלמד. בקצה הנמוך – תשומת לב מועטה לשונות, שטחיות, העדר התייחסויות לתגובות תלמידים, בקצהו הגבוה- רלוונטיות, תוכן מבוסס-סטנדרטים, בנייה על ידע קודם, יצירת קישורים לעולם האמתי ושילוב זוויות ראייה שונות.

רצף 3: פדגוגיה ופרקטיקה – ערכים, הנחות וציפיות של המורה וביטויים בכיתה. בקצה הנמוך – פדגוגיות ופרקטיקות המניחות אחידות בסגנונות הלמידה והעדר התייחסות לשונות בתוצרים. ההערכה אינה אותנטית, היא מקרית ומדגישה שינון וזכירה. בקצה הגבוה – הישענות על משאבים תרבותיים ולשוניים של התלמידים ושימוש בטכניקות תומכות, שימוש בהערכות מעצבות ומסכמות המדריכות גם את המשך ההוראה.

רצף 4: למידת תלמידים - אחריות והזדמנויות – המושגים המרכזיים הם עושר ומורכבות קוגניטיבית של הזדמנויות הלמידה. בקצה הנמוך – קבלת התת-משיגים כנתון מובן מאליו והעדר אחריות לכך, הפרדה בין הלמידה לבין הקשרים מציאותיים, ידע קטוע ולא מעמיק על למידת התלמידים. בקצה הגבוה – למורים ולתלמידים יש אחריות משותפת על הלמידה, תכנון השיעור ופיתוח דרכי ההוראה מונחים ע"י רפלקציה מתמדת על העבודה ותחומי העניין של התלמידים, חשיבה ברמה גבוהה וידע רחב המותאם לתחום הדעת ולרמת הכיתה.

רצף 5: פרופסיונליות – תחושת המחויבות, החובה והאחריות למקצוע ההוראה. בקצה הנמוך – השתתפות מינימלית בהתפתחות מקצועית, תשומת-לב מועטה לנושאים של צדק חברתי וחזון צר של תפקידי המורה בבית הספר. בקצה הגבוה – מאמצים שוטפים לרפלקציה ביקורתית ולבחינת הנחות, פעולות ושיתוף הפעולה עם אחרים והנחות לגבי תפקיד מנהיגותי בבית-הספר (יש במאמר לוח המדגים פרופיל של מורה על פי הרצפים הנ"ל).

2ב) הקטגוריות לניתוח - החלטות-קריירה – כניסה או יציאה מתוכנית ההכשרה, חיפוש או אי-חיפוש של משרת הוראה לאחר ההכשרה, הישארות בבית הספר/ מעבר לבית ספר אחר, פרישה מן המקצוע.

2ג) עיבוד הממצאים – נערכה השוואה בין דפוסים כלליים של ההחלטות בדבר הקריירה שמשתתפי המחקר קיבלו בשלוש השנים הראשונות להוראה(הישארות, שינוי בי"ס, נשירה) לבין הדירוג הכללי של איכות ההוראה שלהם (חלש, הולם, גבוה). השוואה זו יצרה תצורות מובחנות (configurations) של התנהלות מורים מתחילים בעודם במערכת. לתצורות אלה יש השתמעויות שונות למדיניות ולמעשה.

3) ממצאי המחקר

חמש התצורות של קבלת החלטות-קריירה במשולב עם איכות ההוראה שנמצאו הן:

• הוראה טובה מאוד והתמדה בהוראה באותו בית ספר – זוהי ההתפתחות הרצויה ביותר עבור מורים מתחילים. במחקר, מורים אלה התאפיינו ב:נטילת תפקידי מנהיגות ומעורבות בתהליכי שינוי בבית הספר, מחויבות חזקה להצלחת כל התלמידים גם החלשים, התמדה באותם בתי ספר גם לנוכח קשיים, חיפוש תמיכה בתוך בית הספר ומחוץ לו, סיוע בשעות נוספות לתלמידים מתקשים ובהתמודדות עם עומס העבודה.

• הוראה טובה מאוד ומעבר מרצון לבית ספר אחר (לרוב יותר ממעבר אחד) – מורים אלה דומים לקטגוריה הקודמת ברמת ההוראה ושונים בהחלטת-קריירה שכן הם בחרו לעבור לבתי ספר אחרים במהלך השנים הראשונות לעבודתם, דבר המעורר בעייתיות מסוימת. ייתכן, וכך נמצא בקרב המורים שבמחקר, שהעדר תיאום בין ציפיותיהם מהתלמידים, מהעמיתים ומעצמם לבין תרבות בית הספר גרמו להחלטה על השינוי. יש לחשוב בהקשר זה על חשיבות ההבנה של תרבות בית-הספר כבר בשלב ההשתבצות בו ושל הצורך בהצגה ברורה ע"י הקולטים כדי שהמורים המתחילים יקבלו, בהקשר זה, החלטות מושכלות.

• הוראה הולמת ומעבר לבית ספר אחר –תצורה זו כוללת מורים המחליטים לעבור לבתי ספר אחרים במהלך השנים הראשונות, זאת בדומה לתצורה הקודמת אבל בשילוב של הוראה לא יעילה דיה. במקרה זה תוצאות החלטות הקריירה אינן צפויות: המעבר עשוי לשפר את ההוראה אם בית הספר מתאים למורה המשנה, או, לחילופין, עלול לפגוע בה אם אין התאמה כזאת.

• הוראה חלשה/בעיתית ושינוי בית ספר או תפקיד תוך התמדה בהוראה – איכות ההוראה של המורה בתצורה זו נמוכה, הוא עובר בין תפקידים, עובד במשרות חלקיות ולא קבועות ואז גם עובר לבית ספר אחר, לרוב מבלי שהחולשות שלו נחשפות ו/או מטופלות. זאת מתוך רצון להישאר במקצוע. זוהי תוצאה בלתי רצויה לתלמידים, למנהלים, לעמיתים, לקובעי מדיניות ולציבור. זהו מצב החושף בעיות הן של ההכשרה והן של שלב הקליטה במקצוע.

• הוראה חלשה/בעיתית ונשירה (לא מרצון) – בתצורה זו, בשונה מהקודמת, המורה החלש אינו מתמיד במערכת אלא מתבקש לעוזבה(מפוטר/לא משובץ ). זוהי תצורה שעל פניה ה פחות מטרידה. מתוך 15 המקרים נמצאה רק מורה אחת מטיפוס זה, אם כי נראה שבשדה יש יותר כאלה).

• בוגר הכשרה שבוחר לא לעסוק במקצוע (נמצא מקרה אחד)- תצורה זו לא עלתה ממצאי מחקר זה, אך קיומה ידוע. זוהי הוא דוגמה למתכשר בעל יכולת פוטנציאלי ת להיות מורה איכותי הבוחר קריירה יוקרתית יותר(כאן-להנדסה). זו גם דוגמה לנשירה טבעית בעלת ערך של מתכשרים המבינים את חוסר ההתאמה בין האינטרסים שלהם לבין דרישות המקצוע.

4) השתמעויות למדיניות, למעשה ולמחקר: סיפור של אזהרה

מן המחקר הנוכחי עולה שמורים מתחילים "מתמידים" או "עוזבים" אינם מהווים קבוצות הומוגניות כפי שנוטים להניח. קיימות תצורות שונות של התמדה, עזיבה, שינוי או נשירה, שיש להן השתמעויות שונות לבתי הספר, להתפתחות המקצועית של מורים ולבניית הקהילייה המקצועית. החלטות-קריירה מתקבלות בנקודות זמן שונות וחשוב לבחון כיצד החלטות אלה מתקשרות זו לזו ולתרבויות ותנאי העבודה בבתי הספר.

התרומה המרכזית של המחקר היא בהצבעה על הקשר בין החלטות-קריירה של מורים מתחילים לבין איכות ההוראה שלהם. המחקר הצביע על השונות בין מורים מתחילים במונחים של הוראת –כיתה ובה, בין היתר, תכנון והוראה, הזדמנויות הלמידה הניתנות ללומדים, דרכי ההתייחסות ללמידה ועבודה בתוך הקהילה.

עוד עולה מהתצורות שתוארו שמורים מתחילים שונים זקוקים לצורות תמיכה שונות כדי לשפר את ההוראה וכדי לקדם את סיכויי התמדתם במקצוע: מורים חזקים שמתמידים למרות העדר תמיכה מתאימה לעומת מורים חזקים שעוברים באותם תנאים ממש, מורים חלשים שמתמידים בעיקר בגלל העדר הבחנות ראויות של המנהלים לעומת חלשים שנושרים. הכרה במגוון זה תשנה את החשיבה שלנו בשאלת האחריות על איכות ההוראה והטיפול בה.

מגבלת המחקר היא מספר הנחקרים הקטן, שאף הם אינם מורים מתחילים "טיפוסיים" במונחי תוכנית ההכשרה, התארים וההתנסויות שהיו להם. הגם שהמיון לתצורות אינו מכוון ליצירת הכללה לגבי כלל המורים מתחילים,

 נראה, בהתבסס על הניסיון המשותף של החוקרים ועל הספרות הקיימת, שחמש התצורות הנ"ל אכן מתקיימות בכלל אוכלוסייה זו. עם זאת ראוי שיתקיים מחקר נוסף, רחב יותר, בכיוון זה, במיוחד לנוכח הנטייה של התקשורת וחלק מקובעי המדיניות להבליט מקרים של כישלונות של מורים מתחילים, תוך הצגתם כקבוצה אחת אחידה. המחקר גם מצביע על הצורך במחקרי-אורך איכותניים על מורים מתחילים ודרכי קבלת ההחלטות שלהם, כדי שיהיה מידע מספק על ההכשרה ועל הקליטה בשנים הראשונות. כדי להצליח בהוראה ולהתמיד בה מורים מתחילים זקוקים לתמיכה, ולהתפתחות מקצועית אינטנסיבית, שכן כולם עומדים בפני דרישות מקצועיות ואחרות כשגבולות ההגנה עליהם מועטים.

ביבליוגרפיה

Bayer, M., et al., (2009). Teachers' career trajectories and work lives, Dordrecht, The Netherlands: Springer.
Borman, G.D., & Dowling, N.M. (2008). Teachers' attrition and retention: A meta-analytic and narrative review of the research, Review of Educational Research, 78(3), 367-409.
Boyd, D., et al., (2009). Who leaves? Teacher attrition and student achievement, (CALDER Institute Working Paper, 23), Washington, DC: CALDER
Cochran-Smith, m., et al, (in press). Teachers' education and outcomes: Mapping the research terrain, Teachers College Press.
Day, C., et al., (2007) Teachers matter: Connecting work, lives and effectiveness, Berkshire, U.K.: Open University Press.
Day, C., et al., (2009). Committed for life? Variations in teachers' work, lives and effectiveness, in; Bayer et al., (Eds.), Teachers' career trajectories and work lives, Dordrecht, the Netherlands: Springer.49-70.
Donaldson, M., & Johnson, S.M. (2010). The price of misassignment: The role of teaching assignments in Teach for America teachers' exit from low-income schools and the teaching profession, Educational Evaluation and Policy Analysis, 32, 299-323.
Eisenhart, M., (2001). Changing conceptions of culture and ethnographic, in: V. Richardson (Ed.), Handbook of research on teaching (4th ed.), Washington, DC: AERA, 209-225.
Goldhaber, D., et al., (2011). Teacher career paths, teacher quality and persistence on the classroom: Are public schools keeping their best? Journal of Policy Analysis and Management, 30, 57-87.
Guarino, C., et al., (2006). Teacher recruitment and retention: A review of the recent empirical literature, Review of Educational Research, 76(2), 173-208.
Ingersoll, R. (2002). The teacher shortage: A case of wrong diagnosis and wrong prescription, The NASSP Bulletin, 86, 16-31.
Ingersoll , R. (2003). Is there really a teachers' shortage? Seattle, WA: University of Washington.
Ingersoll, R., & Merill, L. (2010). Who's teaching our children? Educational Leadership, 67(8), 14-20.
Rolls, S., & Plauberg, H. (2009). Teachers' career trajectories: An examination of research, in: M. Bayer, et al., (Eds.). Teachers' career trajectories and work lives, Dordrecht, The Netherlands: Springer, 9-28.