האגף להכשרת עובדי הוראה – מדיניות ומעשה

גרינפלד, נ' , ברלב, ב' (2013). האגף להכשרת עובדי הוראה – מדיניות ומעשה. בתוך ש' שמעוני וא' אבידב-אונגר (עורכות), על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תאוריה ומעשה (עמ' 59-27). תל-אביב: מכון מופ"ת ומשרד החינוך.

האגף להכשרת עובדי הוראה מופקד על הכשרת מורים במכללות לחינוך לכל המגזרים, בכל מקצועות ההוראה ובכל מסגרות החינוך. כיום פועלות בארץ 23 מכללות אקדמיות לחינוך, ומדי שנה לומדים בהן 10,000 סטודנטים חדשים לתואר ראשון, לתואר שני ולתעודת הוראה. שלושה תחומי פעילות עיקריים מאפיינים את המכללות לחינוך: הכשרה סדירה של מורים; פיתוח מקצועי של מורים הלכה למעשה; וקשר עם השדה.

מחקרים בארץ ובעולם מצביעים על איכות ההוראה של המורים כעל הגורם המשמעותי ביותר בהצלחתם של התלמידים במערכת החינוך. זו מתבטאת ביכולת חשיבה מורכבת, ביכולת ללמוד ולבנות ידע בתחומים שונים ובהתחנכות לערכים, שיאפשרו להם לתפקד בצורה מיטבית בחברה שהם חיים בה.

איכות ההוראה היא פועל יוצא של כישוריו הפדגוגיים, הדיסציפלינריים והאישיותיים של המורה, והאופן שהוא מממש אותם באקט החינוכי שמזמנת לו סיטואציית ההוראה. אם אפוא ברצוננו להשביח את הישגי מערכת החינוך על מגוון היבטיה, יש למשוך למערכת החינוך אנשים איכותיים, בעלי כישורים קוגניטיביים, אפקטיביים וסוציולוגיים מתאימים, להכשירם בצורה מיטבית ולתמוך בהם בהמשך דרכם כמורים.

ב-2006 אישרו המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומשרד החינוך מתווה הכשרה חדש, מתווה אריאב, המחייב את כלל מכשירי המורים, היינו מכללות אקדמיות לחינוך ואוניברסיטאות.המתווה קובע אמות מידה משותפות ללימודי ההכשרה להוראה לכלל מכשירי המורים ומעניק ללימודים אלה מעמד אקדמי.נושאי הלימוד מוצגים במתווה כנושאי ליבה, המאפשרים לכל מוסד דרכי התייחסות על פי השקפתו. המתווה מדגיש את מרכזיותה של ההתנסות המעשית ואת החשיבות של אינטגרציה בין לימודי החינוך, ההוראה וההתנסות המעשית, תוך כדי מתן גמישות לכל מוסד בבחירת הדגשיו.

מתווה אריאב הביא לעדכון תכניות ההכשרה והושם בהם דגש על הרלוונטיות של הנושאים הנלמדים לעבודת הבוגרים כמורים. המתווה מעודד שונות וגיוון במערכת ההכשרה לצד עמידה בדרישות יסוד אחידות, ויוצר תשתית משותפת לפרופסיה. בכך תורם המתווה החדש לקידום מעמדו של מקצוע ההוראה, דבר שעשוי למשוך מועמדים איכותיים להוראה. מתווה הלימודים החדש תרם גם לחיזוק הלימודים הדיסציפלינריים ב-B.Ed. והרחיב את דרכי ההתמקצעות בהם.

אחד האתגרים של מערכת החינוך והמכללות האקדמיות לחינוך בישראל כיום הוא הרחבת מספרם של הפונים האיכותיים להוראה והכשרתם לשם שילובם במערכת החינוך כמורים ומחנכים מובילי שינוי והתחדשות. זהו אתגר קשה, שכן מקצוע ההוראה אינו זוכה ליוקרה רבה בחברה הישראלית, חרף העובדה שהציבור הרחב ומנהיגים ברמות השונות מייחסים חשיבות רבה לחינוך ולהשפעתו על עתיד המדינה.

הפונים להכשרה להוראה במכללות האקדמיות לחינוך הם בוגרי תיכון שבאים ללימודי תואר ראשון משולב תעודת הוראה, או בעלי תואר אקדמי מלא או חלקי שבאים ללמוד לשם השגת תעודת הוראה. למערכת החינוך נדרשים מורים חדשים רבים כל שנה, אך הוחלט שדבר זה לא ימנע מלהעלות את רף הקבלה ללימודים של מועמדים, משתי הקבוצות, כך שיתקבלו מועמדים איכותיים, שגם יתרמו להעלאת היוקרה הפרופסיונלית של ההוראה.

האגף להכשרת עובדי הוראה, בשיתוף ראשי המכללות האקדמיות לחינוך, החליט על העלאה הדרגתית בציונים המינימליים הנדרשים לקבלה ללימודים. במקרים רבים ציונים אלה גבוהים מן הציונים בתחומים זהים הנדרשים במוסדות להשכלה גבוהה. מכללות לחינוך רבות אף מציגות דרישות ספציפיות בהתמחויות שונות, כגון 5 יחידות לימוד לבגרות בתחום ההתמחות, מבחני כושר, מבחן קבוצתי וראיונות אישיים.

האגף פועל להנהגת הליכי מיון שיבדקו את התאמתו של המועמד ללימודי הוראה מבחינת אישיותו, יחסו לילדים, יכולתו לתפקד במצבי הוראה שונים, יכולתו לעבוד בצוות ועוד. מבחני המיון הבוחנים התאמה למקצוע מקובלים במקצועות כגון רפואה, סיעוד ועבודה סוציאלית, ותורמים ליוקרה הפרופסיונלית שלהם.

בשלוש השנים האחרונות יישם משרד החינוך בשיתוף עם משרד האוצר תכנית להכשרת אקדמאים איכותיים להוראה, והמועמדים שנבחרו להשתתף בה עברו מבחני מיון באמצעות כלים שפותחו לשם כך. התהליך לווה במחקר שבחן את כלי המיון ואת תוצריו כדי לעמוד על האפקטיביות של המיון ועל הדרכים לשיפורו. בשנים הקרובות יוכשרו במכללות צוותי מיון לקראת הנהגת תהליכי מיון למועמדים המבקשים ללמוד בתכניות הכשרה ייחודיות. לאחר שתבחן התרומה של תהליכי המיון והפקת לקחים לאופן ביצועם, תישקל אפשרות הנהגתם לכלל הפונים להכשרה להוראה.

במסגרת המדיניות להעלאת רף הקבלה של המתקבלים למכללות מופעל סל חיזוקים אקדמי, המעודד את המכללות לקבל ללימודים סטודנטים העומדים באמות מידה איכותיות, ולעודד אותם לבחור בהוראה כמסלול לימודים במקצועות נדרשים למערכת החינוך. לצד עידוד המכללות לקבל רק לומדים העומדים בתנאי הסף, נעשה מאמץ למשוך להכשרה להוראה סטודנטים איכותיים במיוחד, באמצעות מלגות והלוואות מותנות, שהופכות למענק אם בוגר התכנית אכן פונה להוראה ומתמיד במערכת.

מדיניות זו – צמצום מספר הלומדים שאינם עומדים בתנאי הסף, לצד פעולות למשיכת כוח אדם איכותי – תימשך ואף תורחב. לאחרונה גם נקבע נוהל חדש לבדיקת הזכאות של הפיכת ההלוואות המותנות למענק, דבר שיפשט את התהליך ויקל על מי שבחרו בהכשרה להוראה.

משרד החינוך בשיתוף משרד האוצר, המכללות האקדמיות לחינוך וגופים נוספים ובהם הג'וינט ותנועות "הכל חינוך" יזמו תכניות הכשרה ייחודיות למשיכת אוכלוסיית לומדים בעלי נתונים גבוהים או בעלי ייחוד ותחושת שליחות. ההכשרה להוראה של קבוצות לומדים אלה היא בתכנית ייחודית, המבוססת בעיקרה על המתווה, אך עם שינויים בתכנים, בפריסה, בדרכי ההוראה ועוד.

חשוב להדגיש שהכשרה בתכניות המיוחדות לא נועדה לבטל את מסלולי ההכשרה המסורתיים, אלא להוסיף נתיבי הכשרה בדרכים חלופיות לאוכלוסיות בעלות ייחוד מסוים. נתיבים ייחודיים אלה מעשירים גם את המסלולים המסורתיים, הן באוכלוסייה האיכותית המגיעה לקמפוס, הן בדרכי הכשרה חדשות ובתובנות, שכן אלו מיושמות בכלל המסלולים.
מצוינים להוראה:התכנית מיועדת לסטודנטים בעלי נתוני כניסה גבוהים: ציון משולב של לפחות 630 (525 בתכניות הרגילות). תכנית ההכשרה מואצת ונמשכת שלוש שנים. הלומדים בתכנית המצוינים זוכים לפטור משכר לימוד ובמלגת קיום בסך 5,000 שקלים בשנה, ומתחייבים לעבוד שלוש שנים לפחות במערכת החינוך. כרבע מתכנית הלימודים ייחודית לקבוצה זו וכוללת קורסים עתירי קריאה, לימודים מונחים, פיתוח כישורי חדשנות, יזמות ומנהיגות; כל אלה נוסף על רכיבי ההכשרה הנדרשים על פי מתווה הלימודים הרגיל. הלומדים בתכנית מחויבים בפעילות חברתית-קהילתית התנדבותית במהלך לימודיהם. הכשרה ייחודית זו מכוונת למשיכת כוח אדם איכותי להכשרה להוראה וליצירת תנאים מועדפים לשיבוץ הבוגרים ולהבטחת התמדתם במערכת החינוך.

נמצא שרבים מבוגרי התכנית ממשיכים בלימודים לקראת תארים מתקדמים ובלימודים לקידום פרופסיונלי כדי להשתלב בתפקידים בכירים במערכת החינוך. לאור זאת ובמטרה להגביר את האטרקטיביות של התכנית בקרב סטודנטים איכותיים במיוחד, שוקד משרד החינוך על הגשת הצעה ללימודים ישירים לתואר שני בהוראה ללומדים בתכנית המצוינים. לתכנית המצטיינים השלכות לא רק על טיב המורים במערכת, אלא גם על העלאת מעמדה של פרופסיית ההוראה כמקצוע המיועד לבעלי כישורים גבוהים בתחום האקדמי, בתחום החברתי ובתחום המנהיגותי.

כפר מחנכים צאל"ה (צעירים איכותיים להוראה):תכנית הכשרה ייחודית זו היא מיזם המשותף למשרד החינוך, לרשות המקומית, לסוכנות היהודית ולמגבית קנדה. כפר מחנכים הוא תכנית הוליסטית המשלבת לימודים רגילים לתואר ראשון ותעודת הוראה עם פעילות חינוכית-קהילתית במהלך הלימודים ולאחריהם. התכנית מאפשרת לקלוט מורים איכותיים מערכת החינוך בפריפריה, בנגב ובגליל וליצור קהילת חינוכאים צירה, הבוחרת להתגורר בפריפריה ולהתערות בחיי היישוב.

מלבד הלימודים הרגילים זוכים הסטודנטים בכפר המחנכים לתכנית העשרה המתמקדת בתכנים הקשורים להעצמה אישית וקבוצתית ולמנהיגות קהילתית וחינוכית, ומקבלים כלים לעשייה חברתית. הם מקבלים ליווי בכל הקשור בעיצוב אורחות חיים קהילתיים ובחיבורם ליישוב שבו הם פועלים, ומונחים לבחור מפעל קבוצתי למען הקהילה ולהעצמתה בתיאום עם הרשות המקומית ובתמיכתה. משתתפי התכנית מקבלים פטור מלא מתשלום שכר הלימוד, חלקו כהלוואה מותנית מועדפת וחלקו כמענק מטעם הרות המקומית.
כבר במהלך הלימודים משתלבים הסטודנטים בהוראה בבתי הספר בהיקף של שמונה שעות שבועיות, בשכר. הם גרים בדירות שמקצה להם הרשות המקומית בשכר דירה מסובסד, ובתמורה הם פועלים למען הקהילה בהיקף של שש שעות שבועיות לפחות. שילוב מורים איכותיים ואנשי חינוך במערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות בפריפריה, הפעילים במסגרות החינוך ומחוצה לו ושותפים בעיצוב הקהילה היישובית מסייע בהתמודדות עם אתגרי החינוך ובהעלאת קרנה של הפרופסיה.

תכנית "חלוץ חינוכי":תכנית "חלוץ חינוכי" היא מיזם משותף למשרד החינוך, מכללת סמינר הקיבוצים והמכון לחינוך דמוקרטי. התכנית מאתרת ומכשירה אנשי חינוך איכותיים להוראה, לניהול ולתפקידי מנהיגות בבתי הספר. ייחודה של התכנית הוא בהכשרה. זו נעשית בשני מישורים: הכשרה אקדמית מורחבת; והכשרה מעשית בבתי ספר חלוציים – בתי ספר הנמצאים בתהליך שינוי ומוכנים להפוך למגדלור של חדשנות חינוכית. רוב בתי הספר נמצאים באזורים מוחלשים בפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל.

התכנית "חלוץ חינוכי" מגייסת סטודנטים (הנקראים חלוצים) מסוך שנה ב' למשך חמש שנים, ובמהלכן הם לומדים לתואר ראשון ולימודי תעודת הוראה, ממשיכים בלימודיהם לתואר שני ואף עוברים קורס מנהלים. בה בעת הם משתלבים בבית ספר נבחר שנמצא באזור מוחלש בעבודה חלקית בשכר. החלוצים מפתחים פרויקטים חינוכיים, מעבר לשעות ההוראה הרגילות, מהלך המעודד את בתי הספר להיכנס לתהליך של קבלת חלוצים-מורים לחמש שנים ומלווה מטעם המכון לחינוך דמוקרטי. מנהלי בתי הספר החלוציים נפגשים אחת לחודש, ובמפגשים נבנית התכנית לשינוי בית הספר ביחד עם הסטודנטים.

מיטב החת"ב (חניכי תנועה בוגרים):תכנית המיועדת לבוגרי תנועות נוער הרואים בחינוך אתגר ושליחות. תכנית הלימודים משלבת לימודי תואר ראשון ותעודת הוראה בלימודי ארץ ישראל עם לימודים לתעודת מדריך של"ח (שדה, לאום חברה). במהלך הלימודים מועסקים הסטודנטים במשרה חלקית כמדריכי של"ח בשכר. התכנית מתקיימת במכללת בית ברל בשיתוף מינהל חברה ונוער.

הכשרת מורים בני הקהילה האתיופית:תכניות להכשרת מורים מבני הקהילה האתיופית מאפשרות הזדמנויות לצעירי הקהילה לרכוש השכלה גבוהה, ובעקבות זאת להשתלב כמורים במערכת החינוך. העצמתם בתכניות חינוכיות תורמת תרומה משמעותית למיצובם החברתי ולחברה הישראלית כולה. בין מרכיבי תכנית הלימודים נכללים מתווה הלימודים הרגיל ותוספת שעות לתגבור, בצורת תכניות כגון: תכנית לימודים מוגברת, הכוללת טיפוח האורייניות האקדמית והלשונית ופיתוח אסטרטגיות למידה; תכנית העשרה מוגברת שנועדה לטיפוח והעשרה, להתפתחות ולהעצמה אישית; תכנית לטיפוח לומד בעל אוריינטציה בעולם דיגיטלי; תכנית לפיתוח מנהיגות חינוכית-חברתית להתמודדות עם אתגרי הכיתות הרב-תרבותיות בישראל; תכנית חיזוק הזיקה למורשת האתיופית.

ועדת היגוי מנחה את התכנית ומלווה אותה מבחינת רעיונות. לכל סטודנט ניתנת מעטפת תמיכה, הכוללת סיוע לימודי מוגבר, תכנית לחונכות אישית וסיוע כלכלי באמצעות מלגות, בשיתוף פעולה עם מינהל הסטודנטים שעל יד משרד הקליטה. כמו כן, התכנית מלווה בתהליכי הערכה שנועדו לבדוק את יעילותה, את השתלבות הבוגרים במערכת החינוך, את יכולת הניבוי של תנאי הקבלה להצלחה ולהשתלבות ועוד.

עד כה נסקרו מסגרות ייחודיות ללומדים לקראת תואראקדמי ראשון במכללות האקדמיות לחינוך. המסגרות הייחודיות לאקדמאים הלומדים לקראת תעודת הוראה במכללות האקדמיות לחינוך יפורטו להלן.

קריירה שנייה – קצינים פורשי כוחות הביטחון: התכנית מיועדת לקצינים מדרגת סגן אלוף ומעלה ששירתו בכוחות הביטחון ובעלי תואר אקדמי. אחרי תהליך של מיון הבודק את התאמתם להוראה, מתקבלים המועמדים ללימודים לקראת תעודת הוראה בהתמחות התואמת את התואר האקדמי שבידיהם. משתתפי התכנית מקבלים הלוואה מותנית לכיסוי שכר הלימוד ממשרד החינוך, ומענק ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת) ומארגון "צוות" – אגודת גמלאי שירות הקבע בצה"ל. בתמורה הם מתחייבים לשתי שנות הוראה במערכת החינוך בתנאים המקובלים.

אחת מאבני הבוחן להצלחת התכנית היא השמה בעבודה. תהליך ההשמה הוא תהליך מורכב שיש ללוותו על כל שלביו, החל מהכנת הבוגרים לתהליך חיפוש עבודה (שלב לא קל ולא מוכר להם) ועד סיוע ממשי במציאת עבודה. כחלק מהתהליך מקיימות המכללות קשר שוטף עם נציגי האגף לכוח אדם של משרד החינוך, ועם מנהלי בתי ספר במטרה לסייע בהשמה אקדמאים איכותיים במקצועות שקיים בהם מחסור במורים.

 כדי לחזק את מערך ההוראה האיכותי במקצועות שקיים בהם מחסור במורים, כגון אנגלית, מתמטיקה, מדעים ומקצועות ההנדסה בחינוך הטכנולוגי, בעיקר בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, השיקו משרד החינוך ומשרד האוצר בשיתוף עם שירות התעסוקה, משרד התמ"ת והמל"ג תכנית להכשרת אקדמאים איכותיים להוראה בתחומים אלו. התכנית מיועדת לאוכלוסיות ייחודיות: דוברי אנגלית כשפת-אם, מפוטרי הייטק, מהנדסים בתחומים ספציפיים המעוניינים לעסוק בהוראה כנתיבה שנייה וכדומה.

תכניות הלימודים של נתיבים אלה כוללות את כל המרכיבים הנדרשים במתווה ההכשרה להוראה, אך ארגון הלימודים שונה כדי לחסוך במשך ההכשרה. התכנית נמשכת שני סמסטרים (סמסטר ב' וסמסטר קיץ) ארבעה-חמישה ימים בשבוע, הן בשל העלות הגבוהה של התכנית (שכן המשתתפים מקבלים דמי קיום או דמי אבטלה במהלך לימודיהם) הן בשל הקושי של הלומדים (שברובם בעלי משפחות) להקדיש תקופה ארוכה ללימודים. בוגרי התכנית מועסקים בחוזה אישי, המקנה להם הטבות שכר בשלוש השנים שבהן התחייבו לעבודה במערכת החינוך, עם אפשרות הארכה לעוד שנתיים על פי צורכי המערכת.

תכנית "חותם": תכנית "חותם" היא יוזמה חדשה לגיוס צעירים איכותיים בעלי מחויבות חברתית גבוהה, בוגרי תואר ראשון בהצטיינות, בעיקר בתחומי מדעים ומתמטיקה, אנגלית ואזרחות, להוראת תלמידים ביישובי הפריפריה ובשכונות עירוניות שנדרש בהן תגבור חינוכי-חברתי. המטרה היא לעודד סטודנטים בעלי הישגים מרשימים להתחיל את המסלול המקצועי שלהם בהוראה בתפקידים הדורשים תכונת מנהיגות בצד תחושה של שליחות חברתית. התכנית היא יוזמה משותפת של ג'וינט ישראל, משרד החינוך ותנועת "הכל חינוך".

המשתתפים עוברים הכשרה להוראה ומיועדים להשמה מיידית להוראה בבתי הספר. תכנית ההכשרה עומדת בדרישות מתווה הלימודים להכשרת אקדמאים להוראה ומתמקדת בהוראה בבתי ספר על-יסודיים. בתכנית שלושה טרימסטרים. היא נפתחת בטרימסטר קיץ, שהוא למעשה קורס מרוכז בתנאי פנימייה בחודשים יולי ואוגוסט. המשתתפים שנמצאים מתאימים בסיום טרימסטר הקיץ משובצים להוראה בבתי הספר בהיקף של 80% משרה החל מחודש ספטמבר, בליווי הדרכה צמודה על ידי סגל התכנית ומורים מאמנים בבית הספר. הכשרתם הפורמלית נמשכת שני טרימסטרים נוספים, ומדי פעם הם משתתפים בימי לימוד מרוכזים.

ראשית חינוך: תכנית להכשרת סטודנטים מן המכללה הבין-תחומית בהרצליה להוראה. התכנית מיועדת לסטודנטים מצטיינים בשנת לימודיהם האחרונה, ומשולבים בה לימודי הוראה במכללת סמינר הקיבוצים. התכנית משותפת למכללה הבין-תחומית, למכללת סמינר הקיבוצים ולתנועת "הכל חינוך".

עולים לאנגלית: תכנית להכשרת מורים בשיתוף הארגון "נפש בנפש", המעודד עליית יהודים מארצות דוברות אנגלית, משרד הקליטה והסוכנות היהודית. התכנית מיועדת לעולים חדשים מארצות הברית, בעלי תואר אקדמי, המעוניינים לעסוק בארץ בהוראת אנגלית.

תואר שני בהוראה –M. Teach: תכנית הכשרת אקדמאים לתואר שני המשולב בתעודת הוראה (M. Teach) מיועדת לבעלי תואר ראשון בציון 80 לפחות, המבקשים להכשיר עצמם להוראה. ההכשרה היא באחד מתחומי הדעת (דיסציפלינות), על פי מקצועות ההוראה במערכת החינוך. התכנית היא דו-שנתית, ומוצעים בה שני מסלולי לימודים: תואר שני כללי בהוראה; תואר שני בהוראת תחום הדעת. כיום ההכשרה היא במסלול בית ספר על-יסודי בלבד. במהלך החומש תורחב התכנית למקצועות ולמסלולים נוספים.
תואר שני בהוראה –M.Ed. למורים בפועל: במסגרת ההתפתחות המקצועית למורים שעובדים במערכת החינוך מציעות המכללות לחינוך מסלול דו-שנתי לתואר שני בהוראה (M.Ed.). כיום פועלות במכללות 63 תכניות לתואר שני, והן משני סוגים: תכניות המיועדות להעמקת הידע הדיסציפלינרי והפדגוגי בתחום ההתמחות של המורה; תכניות להרחבת ההסמכה של המורה למקצועות תומכי חינוך. 14 תכניות חדשות נמצאות בבדיקת המל"ג, ומרביתן בוודאי יאושרו השנה. 10 תכניות נוספות נמצאות בשלבי כתיבה שונים. עד תשע"ה ישלימו רוב המכללות להגיש את תכניותיהן לתואר השני.

התפתחות נוספת שהמינהל מבקש לקדם היא לימודי תואר שלישי פרופסיונלי בחינוך ובהוראה במכללות לחינוך. לימודים אלה יקדמו את הידע והמיומנויות הייחודיים של מקצוע ההוראה ויחזקו את מעמדם האקדמי והמקצועי של העוסקים בחינוך ואת התפתחותם המקצועית. קביעת קווי היסוד לתכנון דרכי הפעולה ולשלבי הביצוע ייעשו בהתאם לכללים הנהוגים במל"ג ובהסכמה עם כל הגורמים.

באחרונה הוסכם על מעבר מכללות אקדמיות לחינוך לאחריות הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במל"ג כחלק מתהליך רחב של שדרוגן ושיפור המבנה הארגוני-מינהלי שלהן. פירושו של דבר כי כחלק מהתהליך יאוחדו וימוזגו מכללות. משרד החינוך ומל"ג ינסחו כללים לשיתוף פעולה ביניהם, בפרט בכל הנוגע לתכנון ולפיקוח אקדמי בתחומי החינוך וההוראה. מטרות המעבר של המכללות האקדמיות לתקצוב ות"ת, כפי שנוסחו במסמך משותף, הן חיזוק איכותן ושיפור פעילותן של המכללות האקדמיות לחינוך כגופים ייעודיים להכשרת מורים, הבטחת התקציב הנדרש להכשרת עובדי הוראה וניצולו למטרה זו בלבד, והבטחת המשך המעורבות של משרד החינוך בהכשרת מורים בישראל.

מתוך הבנה של מורכבות העניין מוצע כאן תהליך מדורג. בשלב הראשון – יצירת מנגנונים למיזוג מכללות וקביעת לו"ז; בשלב השני – העברת חלק מהמכללות לתקצוב על ידי ות"ת; ובשלב השלישי – סגירת מכללות שלא נכללו במיפוי החדש וכאלו שלא הצליחו להתמזג או שהתנגדו למהלך המיזוג על פי התכנית. עד כה מוזגו סמינר הקיבוצים והמכללה להוראת הטכנולוגיה, מכללת אפרתה ומכללת אמונה, מכללת אורות ישראל ומכללת מורשת יעקב. מכללות המקיימות ביניהן משא ומתן לשם מיזוג הן מכללת לוינסקי וסמינר הקיבוצים, מכללת הרצוג ומכללת ליפשיץ, המכללה לחינוך אחוה והמכללה האזורית אחוה (השוכנות באותו קמפוס); וכן המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט ואוניברסיטת תל-אביב. בשל מורכבות המהלכים הנדרשים, ההערכה היא שיידרשו כחמש שנים להשלמת התהליך.

תחום פעילות נוסף המאפיין את המכללות לחינוך הוא כאמור הקשר עם השדה המתבטא בין השאר בשותפות עם בתי הספר לפיתוח מקצועי (Professional Development School, PDS).בית הספר בדגמי ה-PDS הוא מסגרת המפתחת ומתפתחת בעת ובעונה אחת, העובדת בשיתוף פעולה עם צוות של מכשירי מורים (מדריכים פדגוגיים ומדריכים דיסציפלינריים) וצוות של סטודנטים המתכשרים למקצוע ההוראה. מורים בבתי ספר העובדים במתכונת ה-PDS מתפקדים כמורים, כחונכים וכחוקרים, ולכן תהליך התפתחותם המקצועית כולל למידה, הוראה, הערכה ומחקר, והוא מלווה את כל השותפים – תלמידים, מורים, צוות בית הספר וצוות המכשירים.

תהליכים אלה מאפשרים להשיג כמה מטרות: קידום הישגי התלמידים במערכת החינוך, קידום ההתפתחות המקצועית של צוותי ההוראה במערכת החינוך ובמכללה (מורים חונכים, מדריכים פדגוגיים ובעלי תפקידים), קידום ופיתוח תהליכי מחקר משותפים (בית ספר-מכללה) ושיפור איכות ההכשרה של הסטודנטים להוראה.

בישראל מופעל מערך ההכשרה בדגמי השותפויות ברבות מהמכללות האקדמיות לחינוך. מבדיקת מספרי לומדים, מורים מאמני PDS, מדריכים פדגוגיים ומוסדות האימון שהיו מעורבים במערך ההכשרה בדגמי ה-PDS . בשנת תשע"א ניתן ללמוד שמערך ההכשרה בדגם ה-PDS עדיין אינו משמש מערך ההכשרה הרווח. עם זאת, מספר המעורבים בתהליכים אלו עלה באופן ניכר בתשע"א בהשוואה לשנים קודמות.

הניסיון המצטבר הרב של המוסדות להכשרה להוראה בהפעלתם של דגמי הכשרה בבתי ספר מסייע להטמעת דגמי הכשרה של שותפויות ועמיתויות המצריכים השקעה רבה של משאבים כלכליים ואנושיים. מודלים אלו כרוכים בשיתופי פעולה בין האגפים השונים במינהל– האגף להכשרת עובדי הוראה, האגף להתפתחות מקצועית ואגף מתמחים וכניסה להוראה, המכללות להכשרת עובדי הוראה, רשויות מקומיות ואגפים שונים במשרד החינוך במחוזות.

מחברי המאמר מקווים שפעולות אלו ואחרות שהאגף להכשרת עובדי הוראה שותף להן יתרמו להשבחת כוח ההוראה במערכת החינוך, להעמקת המעורבות והמחויבות של המורים לחברה ולקהילה שהם פועלים בה ולהעלאת קרנה של פרופסיית ההוראה. המטרה היא שכל אלה יבואו לידי ביטוי בהעלאת הישגי התלמידים בבתי הספר, הן בתחום הלימודים הדיסציפלינריים הן בתחום החינוך לערכים.

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן  ברבר ממכון מופ"ת