כיצד ביצוע בו-זמנית של מספר משימות קוגניטיביות משנה את הדרך שבה ילדים לומדים?

Annie Murphy Paul. "How Does Multitasking Change the Way Kids Learn?", May 3, 2013.

המאמר סוקר מחקרים שבדקו מהן ההשפעות על הלמידה של תלמידים וסטודנטים המבצעים בו-זמנית מספר משימות קוגניטיביות בסביבה מתוקשבת.

מחקר שנערך במעבדת הפסיכולוגיה של לארי רוזן (Larry Rosen), פרופסור לפסיכולוגיה ב- California State University-Dominguez Hills.

במחקר זה החוקרים צפו ב-263 תלמידי חטיבת ביניים, תלמידי תיכון וסטודנטים פותחים את הספרים ומדליקים את המחשבים.

במשך רבע שעה סימנו החוקרים מה עשו הנבדקים בזמן שהם למדו.

נמצא כי תשומת הלב של הנבדקים למשימת הלמידה החלה לרדת לאחר כשתי דקות כאשר הם החלו לענות למסרונים או לבדוק את העדכונים שלהם בפייסבוק.

עד שהסתיימו 15 הדקות, הנבדקים הקדישו כ-65% מהזמן להכנת השיעורים שלהם.

מחקרים מתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ומדעי הנוירולוגיה מצאו כי כאשר התלמידים מבצעים בו-זמנית מספר משימות קוגניטיביות במהלך הכנת שיעורי הבית, הלמידה שלהם נקודתית ושטחית יותר מאשר לו היו מקדישים תשומת לב מלאה להכנת השיעורים.

התלמידים מבינים פחות וזוכרים פחות, ויש להם קושי גדול יותר בהעברת הלמידה שלהם להקשרים חדשים.

אולם בעוד שלרוב תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים אין הזדמנות לשלוח מסרונים, לשלוח דוא"ל ולגלוש באינטרנט במהלך השיעור, הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה מבצעים מספר משימות קוגניטיביות בו-זמנית במהלך השיעורים.

סקר גדול אחד מצא כי 80% מהסטודנטים בקולג' מודים כי הם שולחים מסרונים במהלך השיעור, 15% אמרו כי הם שולחים 11 מסרונים או יותר במהלך שיעור אחד.

חוקרים תיעדו תוצאות שליליות המתרחשות כאשר התלמידים מבצעים בו-זמנית מספר משימות קוגניטיביות בעת הכנת שיעורי הבית.

ראשית, השלמת המשימה אורכת זמן רב יותר, משום שמוקדש זמן לפעילויות מסיחות דעת, ומשום שעד שהתלמיד חוזר למשימה, עליו להכיר מחדש את החומר.

שנית, העייפות המנטלית הנגרמת על ידי עזיבת ההתמקדות במשימה וחזרה למשימה, מובילה לטעויות רבות יותר.

שלישית, הזיכרון של התלמידים לגבי החומר שאותו הם לומדים, ייחלש אם הם מחלקים את תשומת לבם למספר משימות קוגניטיביות בו-זמנית.

רביעית, מחקר מסוים מציע שכאשר תשומת לבנו מוסחת, המוח שלנו למעשה מעבד ומאחסן את המידע בדרכים שונות ופחות יעילות.

לבסוף, חוקרים מתחילים להראות שביצוע מספר משימות קוגניטיביות בו-זמנית בעת הלמידה מקושר באופן שלילי לציונים של התלמידים.

במחקר של Rosen נמצא כי ממוצע הציונים של הסטודנטים ושל התלמידים, שהשתמשו בפייסבוק במהלך התצפית בת 15 הדקות, היה נמוך יותר מאשר ממוצע הציונים של נבדקים שלא עשו זאת.

לסייע לילדים לקבוע סדר עדיפויות

בהינתן הסחות הדעת הללו, השיג אקדמי ומקצועי עשוי להיות תלוי ביכולת להתעלם מהפיתויים הדיגיטליים בעת הלמידה.

רוזן טוען כי ניתן לטפח באופן מודע את היכולת להתנגד לפיתוי של השימוש בטכנולוגיה.

הוא מייעץ לסטודנטים לקחת "הפסקות טכנולוגיה" כדי להשביע את הרעב שלהם לתקשורת אלקטרונית: לאחר שהם הכינו את שיעורי הבית במשך 15 דקות ללא הפרעה של שימוש באמצעים טכנולוגיים, הם יכולים במשך שתי דקות לשלוח מסרונים, לבדוק אתרי אינטרנט ולהעלות עדכונים. לאחר מכן יש לכבות את המכשירים למשך 15 דקות נוספות של למידה.

רוזן טוען כי במהלך הזמן, התלמידים מרחיבים את זמן העבודה שלהם ל-20 דקות, ל- 30 דקות ואפילו ל-45 דקות, כל עוד הם יודעים שההזדמנות להשתמש בטכנולוגיה ממתינה להם.

ההמלצה להורים היא לוודא שכאשר הילדים מכינים את שיעורי הבית, הטלפונים הניידים שקטים, מסכי הוידאו מכובים וחלונות המחשב סגורים, למעט חלון עבודה פתוח אחד.

קישור למאמר באנגלית

ראה גם :
מולטיטסקינג: רע לילדים שלכם


    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya