מבואות הנגב: לימודים רב־תחומיים ומעט מבחנים

בחטיבת הביניים בבית הספר הניסויי מבואות הנגב שבקיבוץ שובל כמעט שאין מבחנים. התלמידים לא נדרשים להפגין ידע, אלא הבנה - בשלל דרכים יצירתיות. למעשה, כשהתלמידים מסיימים את חטיבת הביניים ועוברים לתיכון שבבית הספר, שבו יש יותר מבחנים והכנה לבגרויות, הם "מקבלים הלם מבחנים", כפי שמגדירה זאת אחת התלמידות.

אבל אם משרד החינוך אכן יממש את תוכניתו לבטל חלק גדול מהבגרויות, ייתכן שתלמידים נוספים באופן ילמדו דומה לתלמידי מבואות הנגב, שנחשב אחד מבתי הספר הניסויים המובילים. במשרד החינוך סבורים כי המהפך שבוצע בבית הספר לפני כמה שנים הוכתר בהצלחה, וכעת בית הספר מפיץ את תורתו בקרב מוסדות חינוך אחרים.

עדו ארגמן, מנהל בית הספר, מספר שהשינוי החל לפני כחמש שנים. "הרגשנו שהלמידה לא היתה משמעותית וחווייתית או מאתגרת עבור התלמידים, אלא מין למידה של 'הנה מה שצריך כדי לעבור את המבחן הבא' - וזהו. התחושה היתה לא טובה. זה משעמם את כולם. התלמידים זכרו את החומר למבחן ואחר כך שכחו אותו. השינוי שעשינו היה בגישה של חינוך להבנה. כך, התלמיד בוחר משהו שמדבר אליו מהלימודים ומגיש מאמרים, מצגת, סרטון או אפילו דגם אמנותי, ועליו להסביר לכיתה מה עשה ולמה".

התלמידים בבית הספר משתתפים בשיעורים רב־תחומיים ובמקום מבחנים הם יוצאים לחקור - למשל, בחווה האקולוגית בבית הספר, שאת התוצרים שלה הם מעבירים לבתי תמחוי באזור. הם מבצעים ניסויים מדעיים, מתכננים ובונים מתקנים למחזור מים או מתקני חשמל סולאריים וכותבים ביחד ספר על תזונה נכונה המבוסס על המלצות תזונאיות וחוקרים, אחרי שלמדו את יסודות הכתיבה האקדמית.

בשיעורי ביולוגיה למדו התלמידים על מערכות גוף האדם, וכעת הם מכינים גיליונות רפואיים שמנבאים השפעה של מחלות על גוף האדם. בבית הספר קוראים לזה "ביצועי הבנה", ומסבירים שהשלמה של משימות כאלה מוכיחה שהתלמידים השתמשו בכישורים ותבונות שרכשו בלימודים, מבלי שאמרו להם מה לעשות.

בית הספר ציבורי ומיועד לכל תלמידי המועצה האזורית בני שמעון, אבל תלמידים המתגוררים מחוץ לתחומי המועצה מתקבלים רק אחרי שעברו מבחני התאמה, וההורים שלהם צריכים לשלם יותר לבית הספר. הורי התלמידים גם רכשו את המחשבים הניידים לתלמידים, בסבסוד המועצה. תשלומי ההורים לבית הספר הם בגובה של 1,650 שקל לתושבי המועצה ו–3,200 שקל לשנה לתלמידים מבחוץ, והם מכסים גם את עלות ספרי הלימוד.

אפרת אבידן, תלמידת י"ב, מספרת: "בית הספר נתן לי הרבה. אני זוכרת הרבה יותר ממה שלמדנו, בזכות הפרויקטים שעשינו בכיתה. העובדה שנתנו לי לכתוב על משהו לפי תחומי העניין שלי נתנה לי מוטיבציה, גם אם המשימה היתה קשה. למדתי הרבה יותר ככה. אני מאמינה שיהיה לי יתרון בעתיד ובאקדמיה על פני תלמידים מבתי ספר רגילים, כי רכשנו כלים. כבר כיום אני יודעת לקרוא ולחפש מאמרים אקדמיים, לבנות מצגות ולהכין גרפים וטבלאות באקסל".

"התלמידים שלי היום עצמאים ובוגרים יותר, ומסוגלים לעשות דברים אמיתיים ומשמעותיים ולא רק לחזור אחרי מה שאני אומרת בכיתה", אומרת טלי לרנר, מורה למדעים וסביבה בכיתה ט' בבית הספר. "אני מרגישה שאני נותנת להם הרבה יותר כלים לחיים ומפתחת כישרונות שיש להם. וחוץ מזה, האווירה כיפית הרבה יותר".

לדברי ארגמן, שיעור הזכאות לבגרות בבית הספר הוא כ–80% - מהגבוהים בישראל. לדבריו, גם לפני השינוי הישגי בית הספר היו גבוהים במיוחד, אבל "חוויית הלימודים השתפרה וההישגים נהפכו למשמעותיים עבור התלמידים".

"זה שינה לנו את החיים. העבודה היא קשה יותר גם לנו וגם לתלמידים, כי צריך לחשוב על דברים חדשים ולא רק למחזר מידע. אבל מטרת החינוך היא להכין את התלמידים לעולם האמיתי, וזה מה שאנחנו עושים. תחושת הסיפוק גדולה מאוד", אומרת לרנר.

מקור וקרדיט : ליאור דטל , עיתון דה-מרקר

ראה גם : איזו שפה מדבר בית הספר שלכם?


    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya