שימוש בשפת האם בהוראת אנגלית ללומדים צעירים

ענבר-לוריא, ע' (2014). שימוש בשפת האם בהוראת אנגלית ללומדים צעירים. בתוך ס' דוניצה-שמידט וע' ענבר-לוריא (עורכות), סוגיות בהוראת שפות בישראל: חלק ב' (עמ' 152-127). תל-אביב: מכון מופ"ת.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

בהוראת שפות זרות טמון פוטנציאל רב-לשוני, כי נוסף על שפת היעד הנלמדת בכיתה ההקשר ההוראתי כולל רפרטואר לשוני הן של הלומדים הן של המורים (Blyth, 2003). השאלה היא, אם ראוי שייעשה שימוש בפוטנציאל לשוני זה בהוראת השפה הזרה, בעיקר הפוטנציאל הנוגע לשפתם הראשונה של הלומדים (להלן: שפה ראשונה), ואם כן, איזה אופי הוא יישא מבחינת מידת השימוש ומטרותיו.

בעבר נטה תחום הוראת השפות להתעלם מאפשרויות הכוללות דו-לשוניות או רב-לשוניות בכיתת הלימוד ואף לדכא את השימוש בשפות שאינן שפת היעד, שכן התפיסה הרווחת הייתה שיש לנקוט מדיניות חד-לשונית, שעל פיה "הוראה מעולה" פירושה שימוש בלעדי, או כמעט בלעדי, בשפת היעד. לאחרונה יש החולקים על הנחה זו ודנים במשמעויות של השימוש בשפתם הראשונה של הלומדים בכל הקשור לתכנון וליישום דרכי הוראה בלימוד שפות.

לסוגיה זו של מידת השימוש ואופן השימוש בשפת האם במהלך הוראת השפה החדשה חשיבות רבה ללומדי שפה צעירים, הנמצאים בשלבים הראשונים של חשיפה לשפה החדשה והנזקקים לעיתים קרובות לתמיכה לשונית בשפת האם שלהם. המידע המחקרי על התנהלותם הלשונית של מורי שפות עם לומדים צעירים מועט ביותר, והדבר מקשה על השוואתם למורים המלמדים לומדים בגירים או בעלי שליטה רבה יותר בשפה.

מאחר שתכניות ללימודי שפה זרה ללומדים צעירים נפוצות היום בעולם כולו, הסוגיות הנוגעות לתפיסותיהם של המורים במסגרות אלה על השימוש בשפה הראשונה של תלמידיהם ולדרכי פעולתם, רלוונטית ביותר לכתיבת תכניות לימודים ולקבלת החלטות בכל הנוגע לדרכי הוראה והכשרת מורים לגילאים הללו (Raschka, Sercombe, & Chi-Ling, 2009).

המחקר המדווח במאמר זה מנסה לשפוך אור על ההחלטות הלשוניות של מורי שפות המלמדים לומדים צעירים ועל המניעים להחלטות אלה, באמצעות חקר מורות המלמדות אנגלית כשפה זרה ללומדים צעירים (בני 6 עד 7) בישראל. המדגם כלל שש מורות מארבעה בתי ספר, שניים ערביים ושניים יהודיים. כל השש הן מורות מוסמכות, חמש הוכשרו בהוראת אנגלית כשפה זרה ואחת היא מחנכת כיתה א' המלמדת אנגלית בכיתתה. כל המורות אינן דוברות אנגלית ילידית.

הממצאים מגלים דפוסי שימוש מגוונים, הדומים בחלקם לדפוסים שהתגלו במחקרים קודמים באוכלוסיות לומדים בוגרות יותר, אולם הם מצביעים על מאפיינים ייחודיים בהחלטות ההוראה של המורים המלמדים לומדים צעירים. המאמר דן בדרכי השימוש המגוונות בשפה שנמצאו ומתייחס לעקרונות הפדגוגיים המנחים כל מורה, להנחות היסוד שלה בכל הקשור להוראת לומדים צעירים, ולתרומה של השימוש בשפת הלומדים ברכישת שפה בהקשר הבית-ספרי.

מקורות

Blyth, C. (Ed.). (2003). The sociolinguistics of foreign language classrooms: Contributions of the native, the near-native and the non-native speaker. Boston: Heinle.
Raschka, C., Sercombe, P., & Chi-Ling, H. (2009). Conflicts and tensions in codeswitching in a Taiwanese EFL classroom. International Journal of Bilingual Education and Bilingualism, 12(2), 157-171.