מובן מאליו: מדוע התוכן של תכנית הלימודים חיוני ביותר
GOSSE, CAROLYN; HANSEL, LISA. "Taken for Granted: Why Curriculum Content is like oxygen", American Educator, Summer2014, Vol. 38 Issue 2, p19-42.
המאמר מתמקד בחשיבות של התוכן של תכנית הלימודים במספר היבטים, הכוללים תנאי מוקדם לשיפור בית הספר, סגירת פערי ההישגים והכשרת מורים. הנושאים שנידונו כוללים את התפיסה של המחנכים ושל קובעי המדיניות במונחים של החשיבות של תכנית הלימודים, מדיניות חינוך וגורמים המשפיעים על החינוך לגיל הרך.
המחברים טוענים כי התשובה לשאלה מה חשוב בשיפור בית הספר היא התוכן של תכנית הלימודים, הידע הספציפי המיומנויות שנלמדים מדי יום.
כאשר מחנכים לוקחים כמובן מאליו את התוכן של תכנית הלימודים, הם מאבדים הזדמנויות לתאם ולשתף פעולה. התלמידים עשויים ללמוד משהו בעל ערך בכל קורס או כיתה, אבל אינם מקבלים תועלות של חוויה קוהרנטית מצטברת.
מצד שני, נראה כי מנהיגים רבים בתחום מדיניות חינוך אינם יודעים שתכנית הלימודים חשובה. חלקם אינם מבינים כי הסטנדרטים ותכניות הלימודים אינם אותו הדבר.
המורים מבינים כי ההערכות שלהם קשורות מאוד לציוני התלמידים במבחנים. כתוצאה מכך, הם לא רוצים להזמין את קובעי המדיניות להציע מה שעשוי להיות הצעות פגומות לגבי האופן שבו צריכה להיראות תכנית הלימודים עבור כל כיתה.
לרוע המזל, העדר דיון כלשהו לגבי תכנית הלימודים מבטיח שמשטר הסטנדרטים לא יכול להשיג את מטרתו בהעלאת המומחיות של התלמידים.
לא קיים קשר ישיר יותר להישגיות התלמידים מאשר מה שמלמדים את התלמידים.
המחברים טוענים כי התוכן של תכנית הלימודים מהווה תנאי מקדים הכרחי לשיפור בתי הספר, לצמצום פערים בהישגיות, לשיתוף ההורים ולהכשרת המורים.
וייטהרסט ומתיו צ'ינגוס (Chingos), פרסמו את הספר "בחירה עיוורת: חומרי לימוד, אפקטיביות המורה והסטנדרטים הממשלתיים בחינוך" (Choosing Blindly: Instructional Materials, Teacher Effectiveness, and the Common Core), בחנו את ההשפעות של תכנית הלימודים לעומת ההשפעות של המורה.
הם מצאו שליישום של תכנית לימודים טובה יותר יכולה להיות השפעה גדולה יותר על הלמידה של התלמיד מאשר למורה. בעוד איכות המורים מובילה בדיוני מדיניות כדבר המשפיע ביותר, ממצאים אלה מציינים שתכנית הלימודים חשובה בדיוק כמו ההוראה.
מאחר ותכנית הלימודים חשובה, יש להתנהג כך ולמחנכים צריכה להיות הזדמנות להוביל. בתוך בתי הספר, המחנכים יכולים לעבוד יחד כדי לאמץ, להתאים או ליצור תכנית לימודים קוהרנטית לכל כיתה שתמקסם את הקשרים בין הדיסיפלינות ותבנה ביעילות את המיומנויות ואת הידע.
על פני בתי הספר בתחומים של הנעה גבוהה של התלמיד, הם יכולים להסכים לקבוע מיומנויות וידע ספציפיים שיש ללמדם בכל כיתה; ילדים שעוברים בתי ספר ירוויחו מכך באופן מיידי – וכך גם מוריהם.