הרגלי חשיבה: פיתוח אסטרטגיות לפתרון בעיות עבור כל הלומדים

Jones, Virginia R. "Habits of Mind: developing problem-solving strategies for all learners", Children's Technology & Engineering. Dec2014, Vol. 19 Issue 2, p24-26. 

המאמר סוכם מאנגלית ע"י מיכל זרזבסקי ממכון מופ"ת

הרגל הוא משהו שכולנו פיתחנו בחיינו. יש לנו הרגלי אכילה, הרגלי שינה, הרגלי התכוננות בבוקר. הרגלים אלה נלמדים ומזוקקים במהלך השנים, שינויים הוצגו, התקבלו או נדחו, עד שהגענו לאזור הנוחות של עשיית דבר מה מתוך הרגל! בצורה הפשוטה ביותר, החשיבה שלנו פותרת בעיות, תוך שימוש בכל המידע הזמין, עד שהיא יוצרת תכנית רצויה לפעילות והופכת אותה להרגל בחיי היומיום שלנו. הרגל חשיבה זה של התמדה מסייע לתלמידים ללמוד ולהיות מעורבים.

המאמר מתאר מספר הרגלים המיישמים את פיתוח המיומנויות של פתרון בעיות. המאמר משתמש ב-16 הרגלי החשיבה (Habits of Mind) שהוסברו על ידי ארתור קוסטה ובינה קאליק (Costa and Kallick, 2008). פתרון בעיות הוא פעילות קוגניטיבית, הדורשת הרחבה בכיתה כך שהתלמידים משיגים תשובות אמיתיות מ"החיים" לבעיות. בעזרת השימוש בטכנולוגיה וגישה לבסיסי נתונים של ידע גלובלי, למידה מבוססת פרויקטים (PBL) מסייעת לתלמידים בפיתוח הרגלים חדים יותר של החשיבה תוך שימוש בלמידה המתמקדת בתלמיד.

(1) התמדה ו -(2) ניהול האימפולסיביות

לדבוק בבעיה היא מיומנות הדורשת טיפוח, מאחר ולתלמידים קל לוותר כאשר הם ניצבים מול בעיה חדשה ולא מוכרת. בכיתה, הציגו בעיה שאינה מוגדרת בבהירות, בעיה שיש בה תפניות חדשות, ובקשו מהתלמידים לשבת בשקט ולחשוב על הבעיה במשך שלוש דקות. פתחו בשאלה ישירה, כגון: כיצד לקבוע את מספר האוטובוסים הדרושים עבור כל התלמידים בבית ספר מסוים כדי להגיע לבית הספר, או הציגו תרחיש מבוסס פרויקט, כגון: כיצד לתכנן מחדש מרכז מקומי לאיסוף פסולת כדי לקדם יותר מחזור. פקחו על התלמידים, ואם יש צורך בכך, קצרו את זמן החשיבה מאחר ותשומת הלב מתחילה לנדוד.

שלבו את המיומנות השנייה של ניהול האימפולסיביות, היכן שהתלמידים נוטים להחליט על תוצאה מהירה ולא בהכרח מדויקת, או פשוט לוותר. אפילו עם התרחיש הפשוט ביותר, התלמידים יטו לענות את התשובה הראשונה שיחשבו עליה. התרחיש של למידה מבוססת פרויקטים מאפשר לתלמידים יותר זמן כדי לענות, לשקול מחדש ולחשוב על הפתרונות הראשוניים שלהם לבעיה אבל עדיין דורש הנחיה ראשונית כדי לעזור לתלמידים ללמוד על ההרגל של משמעת עצמית בעת פתרון בעיות.

(3) הקשבה (עם הבנה ואמפתיה)

על פי קוסטה וקאליק (Costa and Kallick, 2008), הקשבה היא אחת מהמיומנויות הפחות נלמדות בחינוך. כבני אדם, אנו נוטים להפריע לאחרים בזמן שהם מדברים. מצד שני, אנו פועלים כאילו שאנו מקשיבים בזמן שאנו חוזרים שוב ושוב בראשנו על האופן שבו נגיב. יש להתאמן ולהדגיש מיומנות זו בפתרון הבעיות היומי של התלמידים.

תרגילים הדורשים מהתלמידים לעצום את עיניהם ולהקשיב ללא תנועה מעודדים הקשבה מכוונת. כאשר הם פותחים את עיניהם, התלמידים כותבים מה הם שמעו. ניתן להשוות בכיתה בין תשובות התלמידים, וכך הם יכולים לעבוד ביחד כדי לפתח הבנה מלוכדת של התוכן. אלמנט עיקרי של תרגיל זה הוא לעודד אמפתיה כלפי אחרים שעשויים לשמוע את התוכן באופן שונה. לכל אחד יש פרשנות של התוכן ששמע. המחנכים חייבים לעודד את השימוש בהרגלי הקשבה אפקטיביים, לעודד פתיחות ונכונות לשמוע, ולהבין את ההבדלים הנתפסים על ידי המאזינים האחרים. הרגל זה נקשר למושג הבא של חשיבה באופן גמיש.

(4) חשיבה באופן גמיש

התלמידים אינם שולטים בהרגל של גמישות בחשיבה באופן שיסייע להם לפתור בעיות. חשיבה באופן גמיש דורשת לקחת נתונים חדשים, לנתח אותם, ואז להגדיר אותם מחדש או לפתור מחדש את הבעיה. התלמידים זקוקים להדרכה כיצד לחשוב מ: (א) מהפרספקטיבה שלהם, (ב) מהפרספקטיבה של האחר, (ג) מפרספקטיבה גלובלית או ממעוף הציפור ו–(ד) מהפרספקטיבה הפנימית או מעין התולעת.

הציעו שיעור לגבי הכנת קומפוסט אורגני לפי ארבע הפרספקטיבות הללו. הורו לתלמידים להעמיד פנים שיש מצלמה ענקית. ראשית, בקשו מהם לדמיין תמונה של אזור הקומפוסט ברוחם ובקשו מהם לכתוב מה הם רואים. זו נקודת המבט של התלמיד לגבי האופן שבו נראה אזור הקומפוסט. השוו נקודת מבט זו עם שתי נקודות מבט של שני תלמידים אחרים בכיתה. לאחר מכן, הקטינו את התצוגה (zoom out) עם נקודת מבט גלובלית. מהם הדברים האחרים שהם "רואים", המשפיעים על ההצלחה או הכישלון של גינת הקומפוסט. לבסוף, הגדילו את התצוגה (zoom in) והתבוננו מקרוב בגינת הקומפוסט, מנקודת המבט של התולעת – התבוננו מתוך האדמה החוצה. כיצד פרספקטיבות אלה משנות את הפתרונות שלהם עבור גינת קומפוסט מוצלחת?

(8) יישום ידע מהעבר למצבים חדשים

פתרון בעיות הוא חלק אינטגרלי לתהליך התכנון ודורש מהתלמידים לזכור מה הם עשו, מדוע הם עשו זאת ומה הייתה התוצאה. זיכרון זה של המצבים שנחקרו דורש חקירה שיטתית של ידע מהעבר והאופן שבו הוא מיישם בצורה הטובה ביותר את משימת פתרון הבעיות. הם לא רגילים להצדיק ולתמוך בפתרון שלהם תוך שימוש בידע קודם; לעתים קרובות הם לא מבינים מדוע הם משתמשים בידע קודם. חקרו את הפעילויות הדורשות מהתלמידים להשתמש בידע הקודם שלהם, תוך שימוש בטכניקות פיגום כדי לעזור להם להתחבר לידע הקודם.

יש לעודד את התלמידים לחלוק את התחושות, את הרעיונות או המושגים שלהם לגבי הנושא או לגבי האופן שבו הנושא קשור למשהו בהיסטוריה האישית שלהם. התחילו שיעור חדש בפעילויות כגון: רשתות של אתרי סיעור מוחות כיתתיים, טבלאות א-ב, שעליהן התלמידים כותבים מ-א' עד ת' מלים או ביטויים שהם מקשרים לשיעור. שמרו על הטבלאות בהישג יד בעת יישום השיעור והתייחסו אליהן כדי לסייע לתלמידים להתמקד במה שהם יודעים ובמה שהם לומדים לגבי השיעור.

מסקנה

כדי להיות אפקטיביים במקום העבודה ולתרום לחברה, יש להניע אנשים ללמוד מיומנויות חדשות ולבנות על ידע קודם. זה תפקידנו כמחנכים לספק הזדמנויות להנעת התלמידים.