'התאמת יחיד-ארגון' ומוכנות מורים לשינוי של "תוכנית התקשוב הלאומית"

כהן, ג' וברנשטוק, ג' (2015). 'התאמת יחיד-ארגון' ומוכנות מורים לשינוי של "תוכנית התקשוב הלאומית" (דוח מחקר). תל אביב: מכון מופ"ת.

בשנת הלימודים תשע"א הושקה "תוכנית התקשוב הלאומית- התאמת מערכת החינוך למאה ה-21", המבוססת על תקשוב מקיף ופדגוגיה חדשנית. מוכנות לשינוי משקפת את אמונותיהם, עמדותיהם וכוונותיהם של חברי הארגון בנוגע למידה בה השינוי המוצע נדרש והמידה בה חברי הארגון מסוגלים יהיו לבצע שינוי.

המוכנות משקפת קוגניציות אשר עשויות להשפיע על התנהגויות האנשים ביחס לשינוי, כולל מידת ההתנגדות לשינוי או תמיכה בו וכן נכונות להשפיע על המאמצים לממשו (Armenakis, Haris & Mossholder, 1993 Armenakis, & Harris, 2002). התאמת יחיד- ארגון היא הלימה בין מטרות נתפסות וערכים של היחיד לבין מטרות נתפסות וערכים של הארגון (O'Reilly, Chatman & Caldwell, 1991).

מטרות המחקר היו להעריך את מידת המוכנות לשינוי בקרב מורים בבתי ספר המשתתפים בתוכנית התקשוב הלאומית, ולבחון את הקשר בין התאמת ערכי היחיד והארגון למוכנותם של המורים לשינוי.

כמו כן, עקב ייחודה של הרפורמה הנחקרת, שבה על המורים לאמץ טכנולוגיה חדשה במטרה לפתח פדגוגיה חדשנית, נבדקו הקשרים בין תפיסות לגבי השליטה המוקדמת בישומי תקשוב וההתנסות בתקשוב בבית הספר לבין מוכנות המורים לשינוי, בנוסף נבדקו הקשרים בין מאפייני הרקע הכללי והמקצועי של המורים למוכנותם לשינוי.

המחקר התבצע באמצעות שאלון שהועבר ל - 245 מורים בחמישה עשר בתי ספר, בשנה השניה להטמעת התוכנית בבית ספרם. מוכנות המורים, כמשתנה רב מימדי, נמדדה על ידי תרגום מותאם, של שאלון שפיתחו הולט ארמנקיס ושותפיהם (Holt, Armenakis, Field & Harris, 2007).

השאלון הורכב מארבעה מדדים: חוללות לשינוי, התאמת השינוי לבית הספר, תמיכת ההנהלה בשינוי והתועלת האישית. בנוסף, בהתבסס על מדדים, אלו חושב מדד מוכנות כולל. 'התאמת יחיד-ארגון' נבחנה באמצעות שאלון ערכי עבודה (WVS), שפיתחו אדוארדס וקיבל (Edwards & Cable, 2009) שהותאם למחקר הנוכחי.

מממצאי המחקר מעלים קשר בין התאמת ערכי יחיד ארגון למוכנות לשינוי; ככל שהפער בין ערכי הפרט והארגון גבוה יותר, כך רמת המוכנות נמוכה יותר. כאשר נבחנו הקשרים בין התאמת ערכי יחיד ארגון למימדי המוכנות, נמצא קשר חזק יותר בין המוכנות לשינוי לבין תפיסת תמיכת ההנהלה, בעוד הקשרים עם המימדים האחרים לא היו מובהקים.

נמצאו גם קשרים משמעותיים ומובהקים בין שליטה מוקדמת במיומנויות תקשוב, תפיסת איכות ההדרכה לתקשוב והזמינות לתשתיות, לבין המוכנות לשינוי. בנוסף, נמצא קשר הפוך בין הותק של המורים למוכנותם לשינוי הנדון. כן נמצא, כי מוכנותם של המורים במגזר היהודי גבוהה משל מורים במגזר הדרוזי והצרקסי ושל אלו גבוהה משל המורים במגזר הערבי.

ממצאי המחקר ומסקנותיו עשויים לסייע בהגברת האפקטיביות של יישום תוכנית התקשוב הלאומית בפרט ובהטמעת שינויים בבתי ספר בכלל. במסקנות יש תשתית שבאמצעותה ניתן להעשיר תוכניות למנהיגות חינוכית ולהכשרת מנהלים בחינוך, שליבת תפקידם היא הובלת שנויים במערכת החינוך. כמו כן, יוצגו מסקנות תיאורטיות ויישומיות לגבי הקשר בין התאמת יחיד-ארגון ומוכנות המורים לשינוי.

למאגר חומרי למידה, הוראה ומחקר במרכז המידע הבין-מכללתי של מכון מופ"ת