הגישה הננקטת במאמר זה שואבת ממחקרים היסטוריים ואתנוגרפיים שונים. הטיעון על אלכימיה מכיר בכך שלצורך הוראה בבית הספר נדרשים כלים מתרגמים: ילדים אינם מתמטיקאים או היסטוריונים. החשובים הם העקרונות המכוונים את ביצוע תוכנית הלימודים, או את הפוליטיקה של בית הספר, פוליטיקה במובן של יצירת עקרונות לגבי מה שרואים, מה שחושבים עליו ומה שעושים. לחקר הכשרת מורים והוראה יש תפקיד מכריע להפוך את הזר למוכר, להעלות שאלות לגבי מה שנתפש כמובן מאליו המתקבל כקונסנזוסיאלי וכקונבנציונלי. עד כמה שמבקשים נאמנות בהוראת תחומי הדעת בבית הספר, נבנים כלים אינטלקטואליים, נוצרים תחליפים ומשתנים מיקומים השונים מהמקור. בהישענו על מדעים וטכנולוגיה מכיר הכותב בכך שיש שתי מערכות של אמצעי תרגום: הרעיונות האינטלקטואליים והמושגים הנוצרים על דרכי חיים במחקרים במדעים מתורגמים כאן לחללים חדשים ולתיאורים של בית הספר וההוראה בו. לתהליך התרגום הכפול, כמו לאלכימיה, יש קיום רופף, מגבלות, מחויבויות ופגמים (Popkewitz, T ).