-
לינק
כיצד המורים למתמטיקה לומדים מתוך באינטראקציות עם עמיתיהם ומהאינטראקציות הללו? מאמר זה בוחן שני מבנים הקשורים זה בזה, המציבים את המורים למתמטיקה ללמוד לגבי הוראה כאשר הם יוצרים שיח ועובדים יחד. מבני שיח אלה, שהמחברת מכנה אותם , מצבי חזרה והתבוננות של הוראה (Teaching Replays) וחזרות על מצבי ההוראה (Teaching Rehearsals), ממקדים את המורים בייחודיות של הכיתה, כאשר הם מצוותים יחד תוך השתתפות בראייה מחדש (Goffman, 1981), של תהליכי ההוראה בכיתה. השיח השיתופי והמפגשים לניתוח מצבי ההוראה מסייעים להם לפתח ידע פעיל ומעודכן עבור ההוראה, ידע שנוצר משילוב עקרונות כלליים אך ממוקם בפרקטיקה של הוראה בכיתה. חזרות וניתוח חוזר של מצבי הוראה בכיתה הם משאב חשוב עבור הלמידה השיתופית הזו משום שהם יוצרים תובנה רגשית וקוגניטיבית בדיון ( Ilana Seidel Horn).
-
תקציר
סוגים שונים של מבנים חברתיים בבתי ספר (כגון צוותי מורים, קהילות מקצועיות, קהילות לומדות) גובשו בעשור האחרון על מנת לקדם את ההתפתחות המקצועית והשיח בין המורים בבתי ספר תיכונים. בנורבגיה הוקמו בבתי הספר התיכוניים צוותים רב-תחומיים כאמצעי לקידום עבודת הצוות ולהתפתחותם. הרפורמה בחינוך משנת 1997 חייבה את כל בתי הספר התיכוניים בנורבגיה להקים צוותים רב-תחומיים כדרך לקידום ההוראה ועבודת הצוות בבתי הספר. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את דפוסי ההתארגנות, הפעולה והגיבוש של הצוותים הרב-תחומיים בחיי ביה"ס. המחקר ביקש לבדוק גם הביטויים והעמדות של המורים בעבודתם בצוותים הרב-תחומים ומהו תהליך ההחלטות המתקבל בצוותים אלו. הממצאים מלמדים על אינטראקציה רבה בעבודת הצוותים הרב-תחומיים ופעולות לתכנון לימודים. יחד עם זאת, כקהילה לומדת הייתה פעילות הצוותים הרב-תחומיים נעדרת עומק ורפלקציה. אמנם, הצוותים היטיבו להשביח את תכנון הלימודים בביה"ס, אך רמת האתגרים המשותפים הייתה נמוכה בהשוואה לקהילות לומדות הפועלות בחתך מקצוע (Anton Havnes.).
-
לינק
סקירת ביקורת חיובית על ספרם (קובץ מאמרים) של Ann Lieberman and Lynne Miller (עורכים) . העורכים הצליחו לרכז ולקבץ שורה של מחקרים חשובים על גיבוש קהילות מקצועיות להתפתחות מקצועית של מורים. המחקרים המעמיקים בוחנים את האיכויות וההתנסויות של קהילות מורים והאתגרים הניצבים בפניהם בדרך להתפתחות מקצועית ראויה. מלבד מחקרים על תהליכי ההתגבשות של קהילות מורים , החליטו העורכים להרחיב את היריעה ולאפשר למתאמים ולמנהלים של חמשת תוכניות של קהילות מורים להציג במקביל את עמדותיהם ותפיסותיהם לניהול קהילות המורים בארה"ב, כולל קהילות מורים מתוקשבות לפיתוח מקצועי. המחקרים בקובץ בוחנים לעומק סוגיות כגון היחסים הנרקמים בין המורים , השותפים לקהילות והנהלת ביה"ס , חשיבותה של אוטונומיה שיתופית של המורים מול תכתיבים של מנהלי הקהילה, הצורך בחזון של קהילות המורים מעבר לשגרה הפדגוגית הקיימת וכנות היחסים בין המורים , חברי הקהילה . כמו כן , בוחנים שניים מן המחקרים את הסוגיה של יתרונות וחסרונות ההנחיה החיצונית לקהילת המורים ההולכת ומתגבשת. הסקירה משבחת את קובץ המאמרים המעמיק המצליח להקנות יסודות של ראייה מחקרית מאוזנת ואנליטית לכל הסוגיה של קהילות מורים והתפתחות מקצועית.
-
לינק
כנס EDEN 2006 ANNUAL CONFERENCE בוינה עמד בסימן הדיון ב- E-Competences. בהגדרה, פיתוח e-competence מוגדר כפיתוח יכולות אישיות בשימוש יצירתי ב- Information Communication Technology. בהקשר של ההוראה האקדמית משולבת התקשוב הכוונה היא לכך שמרצים יבינו מה השפעתה האפשרית של הטכנולוגיה על תהליכי העבודה העיקריים שלהם, יחוו זאת בעצמם ויהיו מסוגלים לבחור באופן מושכל את האסטרטגיות הנכונות לשלב טכנולוגיה בהוראה (מכאן ברור שהבחירה הזו צריכה להתבסס על שיקולים פדגוגיים, חברתיים – כמו הכרת הסטודנטים – לצד ההבנה הטכנולוגית). בתחומים אחרים יש לכך ביטוי בהטמעת טכנולוגיות בתהליכי עבודה בחברות מסחריות, תהליכי ניהול ידע בקהילות מקצועיות, חברתיות ואחרות, שימוש בטכנולוגיה לצרכי למידה עצמית (תמי נויטל)
-
לינק
מאמר זה מביא את סיפורו של בית-הספר הניסויי "כרמים" מנקודת מבט אישית, והוא מבוסס על התבוננות לאחור בתהליך שעבר צוות ביה"ס ומנהלת ביה"ס, משלב התכנון ועד ההקמה והמיסוד. כותבת המאמר, מנהלת ביה"ס מעלה תובנות שהן פרי עבודה ולמידה שהתנהלו במשך יותר מעשר שנים ומתאר יצירה משותפת מנקודת מבט אישית (יפה בן עמי)
-
מאמר מלא
מחקרים אודות גודל בית הספר משתנים כל הזמן. מחקרים שנעשו לפני 30 שנה ויותר הצביעו לטובת בתי הספר הגדולים. כיום, המחקרים בעשור האחרון מצדדים בהקמת בתי הספר הקטנים יותר. אחד הגורמים המשפיעים על הצלחתם של בתי ספר קטנים הוא ביכולתם לטפח קהילות מקצועיות של מורים הסוככות תחת מנהיגות פדגוגית בעלת חזון. בעוד שבתי הספר הגדולים נוטים לחוסר יחס אישי, וניכור, בתי הספר הקטנים מסוגלים ליצור קשרים קרובים, קהילות גמישות ועומק פדגוגי של הליכי הלמידה. החוקרים חלוקים ביניהם לגבי גודלו של בית ספר הרצוי מבחינת ההיקף, אך בשנים האחרונות קיימת הסכמה עקרונית כי גודל שכבת הלימוד אינו צריך לעלות על 100 עד 150 תלמידים. מחקרים מציעים כי מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים לא יעלה על 300-400 וכמות התלמידים בבתי הספר התיכונים צריכים לנוע בין 400-800. (עמי סלנט)
-
סיכום
מטרת המאמר היא להראות כי הכשרת המורים בחינוך המיוחד בארה"ב צריכה להפנים אצלה את המושגים והתפיסות שהתוו קוכרן-סמית ועמיתיה (Cochran-Smith and Lytle, 1999) לגבי ידע התנסותי מגובש. רק דיאלוג בין הגורמים המעורבים בהכשרת מורי החינוך המיוחד וחברי הקהילה המקצועית יביא בעקבותיו חקר ביקורתי הנוצר תוך כדי עבודה משותפת של המורים שנחשפו לבעיות שונות של התנסות (Ross,-Dorene-D; Blanton,-Linda).
תוצאות חיפוש עבור: קהילות מקצועיות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין