במאמר זה דנה ד"ר מרים קדרוני באפשרות לפתח מנהיגות חינוכית בית ספרית אשר תהווה סמן להתמקצעות הארגון ולייעולו. זאת בעיקר, על ידי הסבת מוקד הדיון בשיפור תפקודו הפדגוגי של בית הספר כנקודת מוצא לשינוי ארגוני מערכתי ובית-ספרי. התקשורת בין ההנהלה לבין המורים והתלמידים, ארגונית במהותה ותומכת בסדרים, נהלים וטקסים בכדי לייצר דימוי קולקטיבי של בית-ספר מצליח. אך למעשה ההנהלה מותירה את הפדגוגיה להחלטות המורה הבודד בכיתה. אין די בטיפול הארגוני בשיפור העבודה הבית-ספרית. מנקודת מבט פדגוגית, נדרש תיאום מקצועי מורכב יותר, בין התפיסות הארגוניות המערכתיות לקוד הניהול הבית ספרי.לשון אחר: יתכן, ויש לאפשר להנהלות בתי-הספר, מרחב פעולה המגובה במשאבים, בכדי לייצר אמצעי ביצוע למטרות הנדרשות. המאמר מפרט מה אם כן מצופה מהנהגה פדגוגית בית ספרית?

מטרת המאמר לסייע לאנשי מקצוע מתחומי החינוך, הייעוץ והפסיכולוגיה לבנות תוכניות חינוכיות יעילות למניעת אלימות של ילדים במערכת החינוך. בתחילת המאמר מסביר הפסיכולוג ד"ר חיים עמית בקצרה את ההנחות הבסיסיות של מאמר זה, המופיעות בשם ההרצאה: מנהיגות חינוכית למניעת אלימות. לאחר מכן הוא מתאר את שלושת המאפיינים המשותפים לתוכניות חינוכיות יעילות למניעת אלימות, כפי שמצא אותן אותם בסקירת תוכניות עיקריות כאלה, בארץ ובעולם. עוד במאמר : המודל של פרופסור דן אולוויס (Dan Olweus) מנורווגיה, מרכיבי הצבת גבולות תקיפה, מאפיין משותף שני: הקניית מיומנויות חברתיות, בוני השלום" (Peace Builders), , מרכיבי הקניית מיומנויות חברתיות, מאפיין משותף שלישי: שותפות חינוכית רחבה, מסלול FAST – משפחות ובתי ספר ביחד, (Families snd schools together), מאפייני שותפות חינוכית רחבה ועוד.

מהות החינוך והנסיבות שבהן החינוך פועל בימינו דורשות ניהול ומנהיגות בעלי תכונות מיוחדות. התכונה החשובה ביותר היא "אוקסימורוניות" – יכולת ליישם את המשמעויות המתקבלות משילוב של שני מושגים סותרים. המציאות החינוכית העכשווית ובעיקר המציאות החינוכית הבאה עלינו לטובה מביאה עמה את הצורך להתמודד עם דילמות ובחירה בין ערכים ראויים. אך ההבחנה בין "הנכון" ו"הלא נכון" הולכת ומתמסמסת. בנסיבות כאלה עלינו ללמוד לחיות עם אוקיסמורונים, ללמוד לחשוב "באוקסימורונית" – ללמוד לחשוב בצורה דיאלקטית , להבין את הסתירות ולחיות אתן. עלינו לחתור למנהיגות שאת תכונותיה מפרט פרופסור דן ענבר במאמר.

במאמר קצר זה מנסה ד"ר יזהר אופלטקה לבחון מחדש את הקריאות לאימוץ מנהיגות חינוכית מנקודת המבט של גישת שלבי הקריירה. גישה זו מניחה שהתפתחותו של העובד היא תהליך מתמשך שבו הוא עובר כל שנים מספר לשלב קריירה אחר, המאופיין בנושאים ייחודיים לו, במשימות ובצרכים התפתחותיים (אופלטקה, 2007 ). במובן זה, הוא מעונין לעורר כאן דיון בדבר הצורך לבחון את המאפיינים של שלבי הקריירה של המנהל מול הדרישות התאורטיות והנורמטיביות המופנות אליו בשנים האחרונות. טענתו המרכזית היא, כי אימוץ מודלים של מנהיגות חינוכית תלוי רבות בשלב הקריירה שמצוי בו המנהל. קרי, מודל מנהיגות זה או אחר מתאים יותר לשלב קריירה מסוים ולא לאחר וכמובן לא לכלל שלבי הקריירה. כך על המנהל לאמץ מודל מנהיגות המתאים למאפיינים הייחודיים של שלב הקריירה שהוא מצוי בו ולהימנע מלהפעיל סגנון מנהיגות המנוגד למאפייני שלב זה. למשל, מודל המנהיגות הפדגוגית, שזכה לעדיפות רבה מצד קובעי מדיניות החינוך בארץ, נראה מתאים יותר למנהלים בשלב קריירה מתקדם למנהלים חדשים או ותיקים מאוד. לפיכך, יש להפנות ציפיות בכיוון מודל זה למנהלים המצויים בתפקידם לפחות ארבע-חמש שנים ולא אל מנהלים שזה עתה התיישבו לראשונה על כיסא המנהל ( יזהר אופלטקה ).

מטרת המחקר להבין כיצד מנהלי בתי-ספר יסודיים בישראל תופשים את השפעת הניהול העצמי על מנהיגותם. בבסיס המאמר נמצאת ההנחה כי מנהלי בתי הספר מייצגים את הממשק בין קובעי המדיניות לבין יישום המדיניות, וככאלה הם שחקני מפתח ברפורמה החינוכית. במסגרת המחקר נערכו חמישה-עשר ראיונות עומק, חצי-מובנים. עם שנים-עשר מנהלי בתי ספר יסודיים, המנהלים בתי ספר בשיטת ניהול עצמי. מתוך הממצאים עולה, שהמנהלים נמצאים בשלב מעבר של מנהיגות חינוכית וניצבים עתה בפני אתגרים חדשים. . מחקר זה מאמת את הממצאים של מחקרים קודמים ומציע שתי תובנות חדשות על תפישות המנהלים באשר לתפקידי המנהיגות שלהם. הראשונה, תפישה של שחיקה באמון בכל דרגי מערכת החינוך. השנייה, דילמה בין אוטונומיה , כוח והשחתת מידות. הטיפולוגיה שפותחה במחקר זה, במטרה לייצג את תגובותיהם השונות של המנהלים בשיטת ניהול עצמי, מספקת מסגרת קונספטואלית נרחבת לעריכת מחקרים נוספים בנושא תפישות מנהלים באשר לתפקידם כמנהיגים ( בוורלי , טופז.) .

תיעוד הרצאתו של אמיר בנג'ו במפגש השתלמות המורים. מודלים של פעילויות מתוקשבות שבסיסן חינוכי ערכי. דוגמאות לפעילויות שונות שבוצעו בבתי ספר שונים (כולן מתועדות במחשב). "כתבנט" – עיתון אינטרנטי הנכתב ע"י ילדים בשביל ילדים בנושאים ערכיים שונים כגון: אתיקה, התנהגות ברשת, אקלים כיתה, תזונה וספורט וכדומה. "זום לרשת"- עוסק בתחום האתיקה וכללי התנהגות יעילים ברשת. "התנדבות כאורח חיים"- פעילות ישובית שבמסגרתה פעלו שבעה בתי ספר. התלמידים התנדבו בקהילה, והאתר ליווה את פועלם ע"י תיעוד המפגשים. פעילויות החונכות: -קשר רב דורי. "בוא נתקרב לקשת"- תלמידי כיתות ו' למדו לבנות משחקים לימודיים ולהתאימם לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים. "חברותא מתוקשבת"- תלמידים בוגרים עובדים מול תלמידים צעירים סביב נושא מרכז כגון: חגים.

הבלוג משמש כמרחב אישי על מנת להביע עמדה ודעה סובייקטיבית. הוא דומה יותר לזיכרון העבודה הפעיל שלנו בו מעלים רעיונות ובודקים אותם מול עמיתים או קהל בתהליך של דיאלוג. הוויקי, מנגד, הוא מרחב שיתופי לגיבוש ידע בצורה אובייקטיבית יותר. סביבה זו מזכירה יותר את זיכרון ארוך הטווח שלנו בו אנו מאחסנים ושומרים את כל העובדות והתהליכים שכבר נוסו על ידנו ואשר אנו סבורים כי הם כבר הוכחו או גובשו. בבלוג יכולים סטודנטים או פרחי הוראה לעלות מחשבות או רעיונות ולבדוק אותם מול עמיתיהם. לעומת זאת, בוויקי ניתן לתעד באופן שיתופי תכנים שכבר יש הסכמה לגביהם והם מיועדים, למשל, גם לסטודנטים עתידיים שילמדו את אותו נושא.

כלים ופרויקטים חינוכיים ליצירת למידה שיתופית באתר של ד"ר אברום רותם. בסקירה מוזכרים הכלים והפרויקטים הבאים בישראל: מערכת שיתופון (המכון הטכנולוגי חולון שמפותח בראשות פרופסור מיקי רונן), מערכת קושיה (אוניברסיטת חיפה, בראשות פרופסור שיזף רפאלי), ווויקי (דוגמא של קורס הכשרת מנהיגות חינוכית בתקשוב, מחוז חיפה)

ההרצאה הציגה מחקר בן ארבע שנים שבדק מודל של פרקטיקום בקורס דו-שנתי להכשרת מנהלי בתי-ספר. החיבור המושכל בין תיאוריה לבין פרקטיקה נתפס כמרכזי להצלחת תהליך ההכשרה של מנהל בית-הספר. ההכרה בדבר החשיבות של חיבור זה הולכת וגדלה לנוכח השינויים המתמידים שלהם נדרש התפקיד בהתמודדות מול הסביבה הארגונית החינוכית התובענית והבלתי יציבה. מודל הפרקטיקום נועד לעשות חיבור זה תוך שתוף פעולה הדוק בין המכללה לבין בתי ספר המשמשים כבתי ספר מאמנים. מנתונים שנאספו לגבי המודל שנוסה, עולה שביעות רצון רבה ותחושה של חוויה משמעותית של הלומדים והמנהלים המנחים. גם מורי המכללה מדווחים על התבגרות מקצועית של הסטודנטים בעקבות התהליך. (רנה ברקול)

למנהלי בתי ספר יש יותר השפעה על הכנסת יישומי מחשב ושיטות הוראה חדשניות בתחומי התקשוב מאשר לתוכניות משרדי החינוך והמיצוב הקהילתי של בתי ספר ביזום תקשוב חדשני תלוי במידה רבה בעמדותיהם. להכרה זו הגיעו בכמה וכמה מדינות בעולם, כגון אוסטרליה שם הנהיג משרד החינוך האוסטרלי תכנית חדשנית לפיתוח מנהיגות חינוכית מקוונת של מנהלי בתי ספר. התכנית האוסטרלית שהחלה בשנת 2005 נועדה לפתח ולעצב זן של מנהלי בתי ספר החשים והפועלים כמנהיגים בתחומי התקשוב החינוכי. המודל של מנהיגות בית ספרית אפקטיבית בחינוך גובש על ידי פרופסור Moyle, K. מביה"ס לחינוך באוניברסיטת קנברה העובדת בשיתוף עם משרד החינוך האוסטרלי. הפרדיגמה העיקרית של מודל המנהיגות החינוך המקוונת מבית היוצר אוניברסיטת קנברה היא הדרישה שמנהל ביה"ס כמנהיג חינוכי יידע לשלב בין תובנה פדגוגית לתובנה בתחומי התקשוב. המאמר מתאר גם לקחים ראשוניים שהופקו מהנהגת התכנית לפיתוח מנהיגות חינוכית מקוונת באוסטרליה בשנים 2005-2006 (Kathryn Moyle)

מחקר זה ראשוני בתחומו בארץ ומתמקד בתפיסת תפקידו של מרכז משאבים כארגון ידע פדגוגי חדשני. עידן הידע מתאפיין בהצטברות ידע רב ועודף המתיישן במהירות, הון שכלי המשמש כתחליף להון חומרי, שינויים מהירים, התפתחויות טכנולוגיות וגישות חדשות בתחום השימוש בידע ארגונו וניהולו. שאלות המחקר שהתגבשו:, תפיסת צוות מרכז משאבים את תפקידיו לאור תהליכי השינוי בעידן הידע, גורמים מעודדים ומעכבים תהליכי שינוי במרכז משאבים, שינויים נדרשים במרכז משאבים לאור התמורות (רינה שבתאי)