רק מחקרים מעטים עסקו בעבודה של בוגרי הכשרה במעבר להוראת מוסיקה בפועל. מחקר זה, העושה שימוש בראיונות איכותניים, בחן את התפישות ואת ההתנסויות של תשעה מורים למוסיקה מאז היותם סטודנטים להוראה ועד להיותם מורים במשרה מלאה. ניתוח הנתונים מצביע על כך שהמורים: א. העריכו מאוד את ההתנסות המעשית (hands-on), למרות שחלק דווחו שחסר טיפול בכמה סודיות מרכזיות לעבודתם; ב. הסתייעו בחונכים פורמליים ובלתי-פורמליים; ג. תיארו את התנסויות השנה הראשונה כקשות אך גם כמתגמלות; ד. תיארו את הצרכים המקצועיים כתלויי-הקשר. ממצאים ממחקר זה מיידעים מכשירי מורים ומתכנני השתלמויות מורים, כמו גם מנהלים כיצד לפקח על התפתחותם שלמורים מתחילים, בתהליך פיתוח תכניות עבורם. לאור המורכבות של המסגרות שבהן עובדים המורים למוסיקה, ראוי ללוות את תכניות הכשרה בהתנסויות של חונכות והתפתחות מקצועית הולמות, כדי למנוע נשירה. (Roulston, K., Legette, R., & Womack-Trotman, S)

אם אנו רוצים לסייע ללומדים לגבש פורטפוליו שתומך באמת בסוג ההערכה השואפת לשפר ולהעמיק את הלמידה עלינו לבחון אסטרטגיות הוראה המסייעות ללומד לספר את סיפור למידתו, אסטרטגיות המעודדות הנעה-עצמית. המטאפורה כאן היא של כלי ליצירת משמעות, מעבדה ליצירת משמעות מתוך הניסיון המצטבר. בהקשר זה הפורטפוליו חייב להציג את הסיפור כולו של הידע הנרכש. הפורטפוליו מבטא את הסיפורים המלאים של הלומדים על מה שהם יודעים, תוך ניסיון להסביר לאחרים מדוע הם מאמינים שהם יודעים. הפורטפוליו מייצג דעה נתמכת בעובדות, הלומדים מוכיחים מה הם יודעים באמצעות דוגמאות של עבודתם. הידיעה העצמית של הלומד ושיפור הבנתו לגבי מה למד וכיצד למד הם נדבכי יסוד בפיתוח האושיות של פורטפוליו ממוחשב מבוסס סיפור דיגיטאלי ( Helen C. Barrett)

עם התעוררות נושא החלופות בהערכה ואפשרות ההערכה הפנים בית-ספרית, התעוררה גם השאלה בדבר תחום סמכויותיהם של המורים וצוותי המקצוע: האם לאפשר שילובן של דרכי הערכה חלופיות לאורך תהליך ההוראה-למידה, אך ההערכה הסופית תהיה בידי גוף מרכוזי (בחינות הבגרות, למשל)? האם לאפשר הערכה בית-ספרית גם כהערכה סופית, כשציון הבגרות יהיה הציון הבית- ספרי שיינתן ע"י המורה/צוות המקצוע? ובמקרה כזה, האם יהיה די באימון נכון של המורים בבניית מחוונים וכלי הערכה נוספים כדי להעביר לידיהם את מלוא סמכויות ההערכה? (דוד מצר, אמירה רום)