המחקר הנוכחי הוא מחקר איכותני שמטרתו הייתה לבדוק את עמדתם של מורים מנוסים ושל סטודנטים להוראה באשר לחינוך המשלב. החוקרות ניתחו 80 סיפורים של 10 מורים מנוסים בחינוך הרגיל ו-23 סטודנטים להוראה בשנה השלישית ללימודיהם. מניתוח סיפוריהם של המורים עולה שהוראה בכיתות משלבות היא תהליך למידה מורכב והדרגתי. המורים ציינו מחסומים שיש להתמודד איתם, דרכי התמודדות עם קשיים של תלמידים, רגשות שליליים וחיוביים וביקורת על מערכת החינוך. לעומתם, סיפורי הסטודנטים היו מעורפלים והעידו על כך שהם אינם מכירים מספיק את החינוך המשלב.

הגישה של חינוך משלב inclusive education)) של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה העלתה את הציפיות ממורי החינוך המיוחד ומהמורים הרגילים וחיזקה את הדיון, הוויכוח והצורך בשינויים המבניים בתוכניות להכשרת מורים (Blanton et al., 1997, Fisher et al., 2003). בצד הרחבת תחומי האחריות של מורים בסביבות משלבות, החלו להופיע דווחים שלפיהם המורים אינם מוכשרים באופן נכון להוראה מסוג זה, ושיש ליצור תוכניות ההכשרה הולמות.

במאמר מדווחים ממצאי מחקר של קורס חדש בהכשרת מורים שמחבריו שואלים שאלה שונה: כיצד לשפר את השימוש במה שהמורים יודעים כדי לטפל בקשיים בהם נתקלים תלמידיהם? הקורס הנחקר: למידה ללא גבולות – הקורס הנחקר הוא חלק ממטרות פרויקט שמטרותיו לפתח גישות חדשות להכשרת מורים ולהבטיח שהם יהיו בעלי מודעות והבנה גדולים יותר לגבי הבעיות החינוכיות והחברתיות העשויות להשפיע על למידת ילדים, ויפתחו אסטרטגיות בהן יוכלו להשתמש כדי לטפל ולתמוך בהם. מטרת הקורס היתה לפתח את הבנת המתכשרים מהי פדגוגיה משלבת. מסגרת החשיבה על קשר בין הוראה ולמידה שהציג הספר "למידה ללא גבולות" (Hart et al., 2004) , שהיה הבסיס לקורס הנחקר, תרמה להשגת מטרותיו. הסטודנטים קיבלו עידוד לזהות עצמם כ"מורים משלבים". הם קיבלו עידוד ללמד בדרכים שאפשרו להם להיות מופתעים ע"י ה"איך" וה"מה" שהתלמידים למדו. הדבר סותר תרבות בית-ספרית נפוצה יותר לפיה הציפיה היא שמורים ומתכשרים להוראה ילמדו רק על פי "כוונות/מטרות למידה" ולפי "יעדי השיעור" מוחלטים מראש ועם ציפיות מובחנות לגבי תלמידים מסוימים. המחקר גם האיר את הפוטנציאל של ההפתעה וחשיבותה בהבנה של חשיבת מורים על מתן הזדמנויות למידה לכול התלמידים.