מחקר זה מספק תובנות אודות השינויים האפשריים במניעיהם של 83 סטודנטים להוראה לגבי הפיכתם למורים, לגבי המחויבות המקצועית שלהם ולגבי המסוגלות העצמית שלהם לאחר שסיימו את לימודיהם בתכנית להכשרת מורים. יתר על כן, המחקר פונה למידה שבה שינויים אלה קשורים לתפיסות של הסטודנטים את סביבת הלמידה שלהם – בייחוד, את התפיסות שלהם לגבי איכות ההוראה, המיומנויות הגנריות וההערכה (E.T. Canrinus, M. Fokkens-Bruinsma , 2014).

מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את ביטויי התמיכה הרגשית והתמיכה המקצועית שניתנו ע"י חונכים למורים מתחילים בחינוך מיוחד בתוכנית קליטה שכללה מרכיב מובנה ומרכזי של הערכה. שלושת הממצאים המרכזיים של המחקר היו: (א) תהליך ההערכה המובנה היווה הנחייה לחונכים בפעילויות המשוב וההנחיה שנתנו למורים המתחילים, (ב) התמיכה הרגשית והתמיכה המקצועית היו קשורות זו בזו לכלל תמיכה הוליסטית שסייעה להתפתחות המורים המתחילים בשנה הראשונה, ו-(ג) רוב המורים המתחילים לא ראו במרכיב ההערכה מרכיב מעכב בעבודתם עם החונכים (Israel, M., Kamman, M.L., McCray, E.D., & Sindelar, P).

שאלה ראשונה: מהי פדגוגיה טובה ? מרכיבים של הוראה אפקטיביתהגדרת פדגוגיה טובה היא משימה מורכבת, בין הקשיים: 1. החשיבות שבפיתוח מערכת קריטריונים להערכת הוראה מצוינת ואפקטיבית בצורה ברורה, כך שהם יהיו ניתנים לצפייה ולדרוג ברורים; עם זאת בצד הידיעה שהתמקדות בהתנהגויות עצמן תהייה תמיד מוגבלות, וצריך לחשוב במונחים של פדגוגיה מקצועית שבה שיפוט הוא מרכיב חיוני. עם זאת, הערכת איכות לא תהייה אף פעם ישירה; 2. אי-היכולת להיות ספציפיים די הצורך. אף שבהירות בניסוחי העקרונות שבבסיס פדגוגיה טובה/מצוינת חשובה ((James & Pollard, 2011, יש צורך ליחס אותם למשהו שניתן לצפייה. התיאוריה צריכה להיות ספציפית דיה כך שניתן יהיה לבוחנה אמפירית ולהוביל לפעולות מוגדרות כהלכה.

הגדרת הכותבים: הוראה מצוינת מוגדרת כהוראה המובילה להתקדמות משופרת של תלמידים. זוהי הוראה אפקטיבית המובילה להישגים בעלי השפעה על הצלחת תלמידים בעתיד. הסקירה מתייחסת לשלוש שאלות:שאלה ראשונה: מה הופך הוראה למצוינת? – להוראה מצוינת שישה מרכיבים: • ידע תוכן פדגוגי, יש עדויות מבוססות של השפעות על תוצרי תלמידים • איכות ההוראה, יש עדויות מבוססות של השפעות על תוצרי תלמידים • אקלים כיתה, יש עדויות בינוניות/מתונות של השפעות על תוצרי תלמידים• ניהול כיתה, יש עדויות בינוניות/מתונות של השפעות על תוצרי תלמידים• אמונות מורים, יש עדויות מסוימות של השפעות על תוצרי תלמידים• התנהגויות מקצועיות, יש עדויות מסוימות של השפעות על תוצרי תלמידים.

הוראה היא המרכיב המרכזי בתהליכי הכשרת מורים (Britzman, 1991). המגמה העכשווית ממקדת וממקמת את ההכשרה בלימוד תוך כדי ומן המעשה. השאלה היא אם מגמה זו אכן מובילה להקטנת הפער בין ידע על הוראה לבין ידע הנובע מהתנסות בה, בין תיאוריה למעשה או בין קורסים בהכשרה לבין עבודה מעשית (Zeichner, 2012, Ball & Forzani, 2009). אימוץ כיוון זה מחייב הגדלת שעות ההתנסות המעשית, וחיזוק של מעורבות מורי המורים בהבניה מחודשת של מדיניות וארגון תוכניות הכשרה, של בחירת תכנים ושל עיצוב פדגוגיה. זאת כדי להבטיח שהשינוי אכן ייקלט וישפר את איכות ההכשרה וההוראה (McDonald & Zeichner, 2009). המאמר כולל דוגמאות של התנסות הכותבים בעיצוב קורסי הכשרה במתודולוגיה של הוראת מקצועות (מדעים ומתמטיקה, הוראת ספרות/שפה ואוריינות) תוך יישום הגישה של הכשרה מבוססת-מעשה (McDonald, M., Kazemi, E., Kelley-Petersen, M., Mikolasy, K., Thompson, J., Valencia, S. W., & Windschitl, M).

חלק חשוב בהכשרת מורים הוא הדרך שבה מורים מקשרים תיאוריה למעשה והופכים למומחים בקבלת החלטות ובביצוען תוך היענות לצורכי תלמידים. מבנה תוכניות הכשרה (4 שנתיות, 5 שנתיות וכדו') אינו הגורם המכריע בניבוי הצלחת תוכנית (Darling-Hammond, 2006b), מאפיינים אחרים משפיעים על כך. תוכניות הכשרה שונות מפתחות סוגי ידע שונים בקרב המתכשרים ומקדמים אותם לרמות שונות של מוכנות. לצורך המחקר נבחנו שבע תוכניות הכשרה שאופיינו כמצוינות/מופתיות ושבוגריהן נמצאו מוכשרים בצורה טובה מאוד להוראה. המאפיינים ביטאו מגוון מוסדות: פרטיים וציבוריים, פונים לבעלי תואר ראשון או לחסרי תואר ראשון, גדולים וקטנים (Linda Darling-Hammond).

המאמר עוסק בכניסה להוראה במסגרת הכשרת מורים (Zeichner, 2005). המחקרים העוסקים במעבר לתפקיד זה הצביעו על התובענות והקושי הקיימים בתהליך (Murray & Male, 2005). לדעת הכותב סיבה אחת לקושי היא השינוי באופי תפקיד ההוראה ובציפיות לאקדמיות והרחבת תפיסת ההוראה אל מעבר לנדרש בהקשר הבית ספרי (Brandenburg, 2008). נראה שבמוסדות הכשרה רבים פיתוח מומחיות בתחום ההכשרה אינו זוכה להערכה גבוהה ונתפשת כ"עבודה קלה" (Labaree, 2005). הביקורת על מורי מורים ושל מורי מורים מתמקדת בכך שהם פועלים לבדם ובעצמם בבניית הידע המקצועי שלהם. אין הכוונה לומר שכל מורה מורים זקוק להתחלה מן הבסיס אלא במיוחד לצורך בשינוי תפיסת ההוראה (Berry, 2013) ברמה אישית וברמה מוסדית (John Loughran).

העיסוק באיכות ההוראה של מורי מורים ובבסיס הידע הנדרש להם מועט למדי ( Martinez, 2008, Goodwin & Kosnik 2013). המחקר הנוכחי מתייחס לכך: א) מהם מרכיבי הידע הבסיסיים הנדרשים למורי מורים על פי דעתם? ב) כיצד מעריכים מורי מורים את התכשרותם בתחומים אלה? ג) כיצד ניתן להשתמש בהתנסויותיהם כבסיס להכשרה עתידית של מורי מורים? במחקר השתתפו 293 מורי מורים בעלי תואר דוקטור העוסקים בפועל בהכשרת מורים (Goodwin, A. L., Smith, L., Souto-Manning, M., Cheruvu, R., Tan, M. Y., Reed, R., & Taveras, L.).