אינטרנציונליזציה מוגדרת בהקשר החינוכי כתהליך שילובם של שלושה ממדים — בין־לאומי, בין־תרבותי וגלובלי — ביעדי הארגון, בתפקודו ובפעילויותיו. מטרותיו של מחקר זה הן לאפיין את ביטויי התהליך ואת עוצמתו בבתי הספר הממלכתיים העל־יסודיים (בחינוך העברי) בעיר תל אביב־יפו ולהתחקות אחר המוטיבציה של המנהלים ליישם ולקדם את תהליך האינטרנציונליזציה בבית ספרם. המחקר מתבסס על ניתוח של ראיונות עומק עם שבעה מנהלים של בתי ספר בעיר ועל ניתוח תוכן של אתרי האינטרנט של בתי הספר. הממצאים מעידים על התייחסות מורכבת ובעלת משמעויות רבות למושג האינטרנציונליזציה בקרב המנהלים. חלק מן ההתייחסות נושא אופי לאומי־יהודי, אף שהוא כולל פעילות בין־לאומית, וחלק ממנה נושא אופי גלובלי־חיצוני. נמצאה שונוּת הן בעוצמת האינטרנציונליזציה בבתי הספר לפי מידת ההטרוגניות של אוכלוסיית התלמידים בהם והן במחויבותם של המנהלים לקידום התהליך. שונות בעוצמתו של תהליך האינטרנציונליזציה נמצאה גם לפי מידת תלותם של המנהלים במשאבים. במאמר מוצגים ביטויי התופעה בבתי הספר שנדגמו, ונדונה חשיבותה של האינטרנציונליזציה במערכת החינוך העל־יסודית (מירי ימיני ואלעד וליקסון).

המחברים ערכו סקירה שיטתית שמטרתה לזהות ולהבין את ההשפעות על פיתוח של למידה מכוונת-עצמית באמצעות תלקיט אלקטרוני. קריטריונים להכללה שימשו כדי לבחור מחקרים עכשוויים ואיכותיים אשר התמקדו בתלקיטים אלקטרוניים ודיווחו אודות השפעה על למידה מכוונת-עצמית. נמצאו 17 מאמרים שענו על הקריטריונים של ההכללה. זוהו גורמים מוסדיים, גורמים של תכנית הלימודים, גורמים של תהליך הלמידה, גורמים אישיים וגורמים הקשורים לתלקיט (Beckers, Jorrick; Dolmans, Diana; van Merrienboer, Jeroen, 2016).

השימוש המוגבר בדיונים מקוונים בסביבות למידה פורמליות ובלתי פורמליות, מציב את המושג הנבנה (construct) של אינטראקטיביות כמרכזי ללמידה. אינטראקטיביות בדיונים מקוונים של קהילות למידה נתפסת במחקר זה כתהליך קונסטרוקטיביסטי-חברתי. זוהי רשת של אינטראקציות בין פריטי תוכן ומשתתפים המניעה תהליך הבנייה של ידע שִׁתּוּפִי. ההמשגה של אינטראקטיביות בספרות המחקר עדיין איננה ברורה ולא ידוע מספיק על תפקידה בהבניית ידע ועל הקשר שלה לתוצאות למידה. בנוסף, הערכת תוצאות למידה תוך שימוש בניתוחים מתמטיים לא הבשילה דיה ונחוץ לה עדיין פיתוח עמוק. לפיכך, מחקר זה מנסה לחקור את התפקיד של אינטראקטיביות כתהליך של הבניית ידע בדיונים מקוונים, ובפרט את הקשר שלה לתוצאות למידה, כפי שנמדדו באמצעות מטלות הערכה פורמליות (Kent, Carmel; Laslo, Esther; Rafaeli, Sheizaf, 2016).

רק בתי הספר האלטרנטיביים, ולא בתי הספר הציבוריים, יכולים להעניק לתלמידים חינוך אחר ומשמעותי. במשך עשרות שנים מנסים גורמים שונים באקדמיה ומחוצה לה לשנות את המערכת הקיימת, אך ללא הועיל. היא מסרבת להשתנות. שבענו רפורמות וועדות והמערכת הכבדה, המסורבלת, הביורוקרטית, הריכוזית והפוליטית בעינה עומדת (יוסף אבינון).

מיומנויות דיגיטליות חשובות יותר ויותר עבור תוצאות בשוק העבודה ולהשתתפות חברתית. האם גם יש להן חשיבות עבור ביצועים אקדמיים? מאמר זה חוקר את ההשפעות של אוריינות דיגיטלית על תוצאות חינוכיות על ידי מיזוג של נתונים מ"ההערכה הלאומית האיטלקית" בבתי ספר תיכוניים ומאוסף נתונים מקורי על מבחני הערכה של מיומנויות אינטרנט עבור תלמידי כיתות י' (Pagani, Laura; Argentin, Gianluca; Gui, Marco; Stanca, Luca, 2016).