-
לינק
מיהו הטיוטור – מנחה עמיתים? מה מאפיין את תפקידו? ומה מייחד אותו מכל תפקידי ההנחיה וההדרכה המוכרים במקצועות האקדמיים השונים? ספר זה יעסוק בשאלות אלה תוך כדי הצגת מגוון מודלים של הנחיה טיוטוריאלית הפועלים בבית הספר ללימודי התמחות מקצועית, וינסה לעמוד על תרומתה של הנחיה ייחודית זו להתפתחותם המקצועית-אקדמית של סגל המרצים מהמכללות לחינוך. כל פרקי הספר הם פרי מחקריהם של אנשי סגל בית הספר. על יסוד מגוון מתודולוגיות מחקריות הם מסרטטים את תפיסת התפקיד של הטיוטור-מנחה מנקודת מבט כפולה: הן של המתמחים-המרצים הלומדים הן של הטיוטורים-המנחים. הספר נועד להעשיר ולהרחיב את הידע בתחום ההנחיה בכלל ובתחום הנחיית עמיתים בפרט. מעגל רחב של אנשי חינוך ואחרים העוסקים בהנחיה עשוי למצוא בו עניין כמו גם כלי עזר שמיש ומועיל (רבקה רייכנברג, רחל שגיא ומרים מבורך).
-
לינק
המחברים ערכו סקירה שיטתית שמטרתה לזהות ולהבין את ההשפעות על פיתוח של למידה מכוונת-עצמית באמצעות תלקיט אלקטרוני. קריטריונים להכללה שימשו כדי לבחור מחקרים עכשוויים ואיכותיים אשר התמקדו בתלקיטים אלקטרוניים ודיווחו אודות השפעה על למידה מכוונת-עצמית. נמצאו 17 מאמרים שענו על הקריטריונים של ההכללה. זוהו גורמים מוסדיים, גורמים של תכנית הלימודים, גורמים של תהליך הלמידה, גורמים אישיים וגורמים הקשורים לתלקיט (Beckers, Jorrick; Dolmans, Diana; van Merrienboer, Jeroen, 2016).
-
סיכום
דפוס חשיבה צומח מוגדר בצורה הטובה ביותר במחקרם ובעבודתם של קרול דווק (Carol Dweck), ג'ו בואלר (Jo Boaler) ואדוארדו בריסנו (Eduardo Briceno), כהכרה במוח כשריר אשר בעזרת תרגול, מאמץ וטיפוח, יכול להמשיך לצמוח ולהתפתח. כאשר אתה חושב על ממציא או על חדשן, בעבר או בהווה, אתה חושב על שמות תואר כמו יצירתי, מתמיד, סקרן, חסר פחד, נלהב. אך מחנכים יודעים שרוב התלמידים המופיעים לשיעור ביום הראשון ללימודים אינם מציגים איכויות אלה. המאמר מציע למחנכים מספר כלים מנטליים אשר יסייעו לתלמידיהם להפוך ל"מייקרים" (Jennifer Pierrat , 2016).
-
תקציר
השימוש המוגבר בדיונים מקוונים בסביבות למידה פורמליות ובלתי פורמליות, מציב את המושג הנבנה (construct) של אינטראקטיביות כמרכזי ללמידה. אינטראקטיביות בדיונים מקוונים של קהילות למידה נתפסת במחקר זה כתהליך קונסטרוקטיביסטי-חברתי. זוהי רשת של אינטראקציות בין פריטי תוכן ומשתתפים המניעה תהליך הבנייה של ידע שִׁתּוּפִי. ההמשגה של אינטראקטיביות בספרות המחקר עדיין איננה ברורה ולא ידוע מספיק על תפקידה בהבניית ידע ועל הקשר שלה לתוצאות למידה. בנוסף, הערכת תוצאות למידה תוך שימוש בניתוחים מתמטיים לא הבשילה דיה ונחוץ לה עדיין פיתוח עמוק. לפיכך, מחקר זה מנסה לחקור את התפקיד של אינטראקטיביות כתהליך של הבניית ידע בדיונים מקוונים, ובפרט את הקשר שלה לתוצאות למידה, כפי שנמדדו באמצעות מטלות הערכה פורמליות (Kent, Carmel; Laslo, Esther; Rafaeli, Sheizaf, 2016).
-
סיכום
התנסות מעשית נחשבת לחלק חיוני של הכשרת מורים ומבטאת אוריינטציה מקצועית של תוכנית ההכשרה. בדרך כלל, חרף השונות הקיימת בין מאפייני ההתנסות המעשית בתוכניות הכשרה שונות, לרוב מדובר בעבודה של חונך אחד עם מתכשר אחד. בתי-ספר מגלים עניין גובר והולך ביצירת תרבות של שיתוף (למשל, קהיליות למידה ממוקדות תחום דעת, הוראה בשיתוף עם מורה לחינוך מיוחד, ביקורים הדדיים בכיתות) – כדי להקטין למינימום את הלם המציאות שמורים מתחילים חווים לעתים קרובות. יותר מכך, מורי-מורים עומדים לא אחת בפני קושי למצוא מקומות לשיבוץ מתכשרים בהתנסות מעשית איכות ודגם של הוראה בשיתוף יכול להוות פתרון לכך.
-
מאמר מלא
אזהרה: הדברים המובאים להלן הם בחזקת מניפסט. אף על פי שהדברים מבוססים על מספר מאמרים שפרסמתי, אין מדובר בפרסום אקדמי, אלא בהבעת עמדה אישית, שמטרתה לעורר דיון ביקורתי בנושא. בשורות הבאות אגן על הטענה שהמורה-המחנך, מעצם טיבו, אינו אמור להיות מנהיג, ושכל ניסיון להפוך את המורה למנהיג חוטא לתפקידו ועלול להסתיים במפח נפש (שלמה בק).
-
תקציר
בשנת 2016 פרסם משרד החינוך מסמך מדיניות, "אבני דרך ללמידה משמעותית", שיישומו דורש שינוי עמוק בשיטות ההוראה והלמידה מלמידת שינון ותרגול ללמידה לצורך הבנה ופיתוח יכולות חשיבה גבוהות. מאחר ומורים נוהגים ללמד, כפי שלימדו אותם, יש צורך להתאים את שיטותההוראה והלמידה במכללות להכשרת מורים למדיניות הלמידה לצורך הבנה ופיתוח מיומנויות חשיבה. המחקר הנוכחי מתמקד בפיתוח מיומנות הטעון המדעי בתחום מדע כדור הארץ בקרב סטודנטים הלומדים במכללות להוראה בישראל. מיומנות זו נחשבת למיומנות חשיבה מסדר גבוה. מטרת המחקר היא לאפיין את הקשיים הקיימים בקרב סטודנטים להוראה בניסוח טיעון מדעי ולפתח חומרי למידה ושיטות הוראה בתחום מדע כדור הארץ, שיסייעו להם להתגבר על קשיים אלו. במסגרת המחקר הנוכחי פותחה יחידת הלימוד "לטעון בשפה הגיאולוגית" (לב"ה), המבוססת עלהגישה הקונסטרוקטיביסטית והופעלה ב-3 מכללות להכשרת מורים באזור ירושלים במהלך סמסטר אחד במסגרת הקורס "מבוא לגיאולוגיה".יחידת הלימוד פותחה תוך אינטגרציה של מודל להוראה מטה-אסטרטגית מפורשת, עם מודל טיעון מדעי המשלב את המודלים של טולמין וגלסנר יחד עם המודל של אוריון לשילוב סביבת הלימוד החוץ כיתתית ברצף ההוראה. שילוב זה לא יושם עד כה בהקשר של פיתוח מיומנות הטיעון המדעי.יחידת הלימוד פותחה על פי מתודולוגית מחקר עיצוב וכללה שלוש ספירלות פיתוח- הפעלה-הערכה. המדגם כלל 002 סטודנטים. המחקר שילב כלים כמותיים )שאלוני עמדות( ואיכותיים) שאלונים פתוחים וחצי פתוחים, ניתוח טיעונים, ניתוח משובים וראיונות עומק, ניתוח הקלטותשל השיעורים ותיעוד תהליך הלמידה בכתב).
-
סיכום
מטרת המאמר הייתה לבחון כיצד ניתן לשנות גשטלט קיים, תפיסות והבנות על הוראה, למידה והערכה, שנוצרו בקרב מתכשרים להוראה בשנות היותם תלמידים בתהליך של "שוליתיות של תצפית", ולהבנות עמם, מתוך מודעות, סכמה חדשה או הבנות חדשות ומשמעותיות. הבחינה נעשתה באמצעות מודל תלת-ממדי של למידת מורים (Korthagen, 2010a) בפיסיקה, שכלל פרזנטציה של מחקר שנעשה על שימוש בכלי הקשור לתחום דעת זה (Morris, et al., 2012) (Force Concept Inventory). מסקנות הכותבים הן שניתן וחשוב לשנות אמונות ותפיסות נאיביות של מתכשרים כדי להובילם לבניית תפיסות מבוססות ומושכלות (Westrick, J.M., & Morris, G.A).
-
מאמר מלא
רק בתי הספר האלטרנטיביים, ולא בתי הספר הציבוריים, יכולים להעניק לתלמידים חינוך אחר ומשמעותי. במשך עשרות שנים מנסים גורמים שונים באקדמיה ומחוצה לה לשנות את המערכת הקיימת, אך ללא הועיל. היא מסרבת להשתנות. שבענו רפורמות וועדות והמערכת הכבדה, המסורבלת, הביורוקרטית, הריכוזית והפוליטית בעינה עומדת (יוסף אבינון).
-
מאמר מלא
המחקרים הרבים שבחנו את שיטות המיון הקיימות מוליכים למסקנה הפסימית, שמקצוע ההוראה כה מורכב, שהמחקר הקיים והשימוש בידע "מדעי" תורמים מעט לאיתור תכונות שמנבאות מי יהיו המורים הטובים. עם זאת, חיוני שהמכללות להוראה בשיתוף משרד החינוך ימשיכו לחפש אחר שיטות מיון ודרכי הכשרה שיצמצמו ככל האפשר את כניסתם של מורים לא מתאימים. זאת משום שלאחר השתלבותם במערכת החינוך קשה בהרבה לשפר את תפקודם או לפטר אותם (אליעזר יריב).
-
תקציר
מאמר זה מציג חקר מקרה לגבי הערכת אינטרנציונליזציה. נבחנים הממדים הבין-לאומיים, הבין-תרבותיים והגלובליים ברמת בית הספר, תוך התמקדות במקרה של בית ספר תיכון מסוים בישראל. לפי ההערכה שבוצעה, נמצא שתהליכי האינטרנציונליזציה מתרחשים בכל אחד מהתחומים שנבחנו, אף על פי שנמצאה שונות גדולה בהופעה ובעוצמה. חקר מקרה זה של בית ספר תיכון בישראל עשוי לשמש כנקודת מוצא לחקירת אינטרנציונליזציה במערכת החינוך העל-יסודית באמצעות הכלי המקיף, המהימן והקל לשימוש המוצע להערכת אתר אינטרנט בית-ספרי (Yemini, Miri; Cohen, Anat, 2016).
-
תקציר
מיומנויות דיגיטליות חשובות יותר ויותר עבור תוצאות בשוק העבודה ולהשתתפות חברתית. האם גם יש להן חשיבות עבור ביצועים אקדמיים? מאמר זה חוקר את ההשפעות של אוריינות דיגיטלית על תוצאות חינוכיות על ידי מיזוג של נתונים מ"ההערכה הלאומית האיטלקית" בבתי ספר תיכוניים ומאוסף נתונים מקורי על מבחני הערכה של מיומנויות אינטרנט עבור תלמידי כיתות י' (Pagani, Laura; Argentin, Gianluca; Gui, Marco; Stanca, Luca, 2016).
-
סיכום
-
סיכום
רפורמת האחריותיות של בתי הספר, הנחשבת לאחת הרפורמות השנויות במחלוקת והמשמעותיות ביותר מבין הרפורמות העכשוויות, החלה בשנות ה-90 של המאה הקודמת. במסגרת רפורמה זו, בתי הספר זוכים לתמריצים ולסנקציות בהתבסס על הישגי התלמידים מתוך הנחה שהדבר יביא לשיפור בביצועיהם. מאמר זה מתאר מחקר, שבחן, אם רפורמת האחריותיות בבתי הספר (קביעת סטנדרטים, הערכה לפי סטנדרטים ושימוש בתמריצים/סנקציות) משפיעה על יכולתם לשמר את המורים העובדים בהם. כן בחן המחקר את השפעתם של תנאי העבודה של המורים, באופן ספציפי איכות מנהיגות בית הספר, כמות המשאבים בכיתה, התמיכה הניתנת למורים ורמת הסגל הכללית על ההחלטה אם לעזוב את המקצוע. לבסוף, המחקר ביקש לבחון אם דרגת האוטונומיה של מורים בכיתה משפיעה על היחס שבין מידת האחריותיות שלהם והחלטתם לעזוב את המקצוע (Ingersoll, R., Merrill, L., & May, H).
-
סיכום
במוקד המאמר (שהוא פרק בספר) עומדת תמונת מחקר הכשרת מורים בשנים 2012-2000. תחום מחקרי זה הוא שדה מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות סותרים על מטרות המחקר ועל מטרות החינוך. הכותבים סקרו כ-1,500 מחקרים בניסיון למפות את התחומים והגישות שהם מבטאים במונחים של תכנים, השפעות חברתיות ותהליכים גלובליים על בחירת הפרדיגמות המחקריות ועל פרשנויות החוקרים ומסקנותיהם. הם ממשיגים את "מחקר הכשרת מורים" כ"פרקטיקה חברתית ממוצבת היסטורית" (historically situated social practices), מציגים שלושה כיווני מחקר מרכזיים העולים מן הסקירה ומנתחים אותם על פי תצורות (configuration) רבות של פרקטיקות מחקריות הצומחות מתוך הקשרים חברתיים, היסטוריים ופוליטיים מורכבים. ברוח הגדרתן הכותבות מזהות עצמן כנשים בכירות בקהיליית העוסקים בהכשרה, כחוקרות וכנשות מעשה בעלות מחויבות לשונות ולשוויון המעורבות בבחינה ובביקורת של היבטים מדיניים ופוליטיים מורכבים של הוראה והכשרת מורים (Cochran-Smith, M., & Villegas, A.M).
-
סיכום
-
סיכום
מחקר איכותי זה בוחן באילו ייצוגים של מטאפורות מחזיקים מורים וכיצד ייצוגים אלה מבטאים את עמדות המורים לגבי שינוי באמצעות רפורמה חינוכית. מחקר זה מגלה ריבוי של תפישות שליליות כלפי הרפורמות הקיימות בישראל, ומראה סתירות בין ציפיות מורים – להיות שותפים בקבלת ההחלטות, להשפיע, לקבל הערכה והכרה וכלים למימוש השינויים, לבין מה שהם חווים במערכת – שינוי כפוי ללא התחשבות והערכה. המורים אינם חשים כמעצבים-שותפים או כסוכני שינוי, תחושות שהן הבסיס להצלחה של רפורמות בחינוך. ממצא נוסף הוא השוני בין המורים בהתנסויות ובדרכי ההתמודדות (Orit Avidov Ungar).
-
סיכום
אינני חושב על התלמידים שלי במונחים שלגזע או מוצא. אני עיוור-צבע" בהקשר של הוראה" – כותבי המאמר בחנו עמדות של מתכשרים להוראה בהתייחס לראיית השונה או התעלמות משונות במהלך ההוראה.במאמץ להיענות לצרכים של שונות גוברת והולכת באוכלוסיות תלמידים בבתי ספר בארה"ב תכניות להכשרת מורים מנסות למצוא דרכים להכשירם להוראה נענית-תרבות הרואה במאפיינים התרבותיים של התלמידים מקור לשיקולי דעת הוראתיים. קיימות תכניות הכשרה הכוללת קורסים על שונות ורב-תרבותיות והמנסות לשלב נושאים מתחומים אלה במהלך ההכשרה, במיוחד לנוכח העובדה שרוב המורים הם לבנים ממעמד הביניים.
-
לינק
המאמר מציג מחקר הבוחן את ההתפתחויות שנעשו על ידי חוקרים לגבי המושג של ידע מתמטי עבור הוראה. הנושאים שנידונו כוללים את טכניקת הסקר שאומצה על ידי מחברי המחקר, ההערכה של המחברים לגבי מחקרים שונים שנערכו כגון: "ידע מתמטי עבור הוראה והבהרת משימה" (Mathematical Knowledge for Teaching and Task Unfolding) והצעותיהם של המחברים למחקר עתידי אודות המושג (Hoover, Mark; Mosvold, Reidar; Loewenberg Ball, Deborah; Lai, Yvonne, 2016).
-
סיכום
בשיח הציבורי מיוחסת חשיבות רבה להישגי תלמידי ישראל במבחנים בין לאומיים כמו PISA, אך לא בטוח שבצדק. הישגים גבוהים במבחנים אלה אינם מנבאים בהכרח עתיד כלכלי טוב יותר למדינה, מלאים מגבלות מתודולוגיות ואחרות המונעות מהם לתת הערכה מדויקת של תוצאות החינוך לטווח רחוק ובהן את יכולתה לטפח כישורי חיים ועבודה כגון ערכים, חדשנות ויצירתיות. מבחן בודק רק חלק קטן מהידע הנלמד בנקודת זמן נתונה, ומוגבל למקצועות מסוימים שנבחרו (לרוב קריאה, מתמטיקה ומדעים).
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין