-
סיכום
משרד החינוך באוסטרליה קורא לגישה פדגוגית-אתית ומבוססת-אדם החובקת את הבינה המלאכותית, מכירה בה ורותמת אותה לצרכי החינוך והחברה. מנהלי בתי הספר, מפקחי המחוזות ומנהלי האגפים נמצאים בעמדת מפתח בהקשר לאופני הטמעה והיישום, או הדחייה, של הבינה המלאכותית בהוראה ובהערכה. על רקע זה, המאמר מציג את היתרונות והחסרונות הטמונים בבינה מלאכותית בחינוך, מציע שפה משותפת עבור בתי הספר ברמה הארצית והבינלאומית, מביע תמיכה בשימוש ב-AI לצורכי הערכת לומדים ומציע דרכים חדשות לקידום למידה באמצעות בינה מלאכותית.
-
תקציר
-
תקציר
בתי ספר נוטים להציג חזון פדגוגי חדשני, מכיל ומשמעותי, אבל שום דבר לא יכול לזוז בלי מורים איכותיים. הבחירה החשובה ביותר של בית הספר היא זהות המועסקים. המחקר האמפירי מאשר זאת: איכות המורים הוא הגורם המשפיע החשוב ביותר על הלמידה הבית ספרית. למרות זאת, מנהלי בתי ספר נוטים לאתר ולבחור מורים על פי תחושת-בטן, מסורת ארגונית ורושם ראשוני. זה לא מספיק. כדי לאתר ולברור את המורים האיכותיים ביותר, דרוש מנגנון העסקה סדור. על רקע זה, מציע המאמר אסטרטגיות שבכוחן לעזור לבתי הספר לזהות, לתמוך ולשמר את המחנכים והמורים הטובים ביותר.
-
תקציר
מטרת מחקר זה הייתה לאפיין את בחירותיהם של מורים בכיתות ד'–ו' (תלמידים בגילים 10–12) ביחס לבחירת חומרי הוראה ולמידה לחינוך לתכנות. לצורך איסוף תובנות נערכו ראיונות חצי־מובנים עם 14 מורים מנוסים לתכנות בכיתות ד'–ו'. הממצאים מדגישים את חשיבותם של שלושה גורמים מרכזיים בבחירת סביבת למידה: מאפייני סביבת הלמידה לתכנות, הכשרתו של המורה עצמו ותכנית הלימודים
-
תקציר
בעידן שבו אמצעי התקשורת, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ואלגוריתמים קובעים מה נחשוב, נרגיש ונדע, אוריינות תקשורת ומידע אינה מותרות אלא אחד מכישורי החיים החיוניים. אבל כיצד יש "ללמד תקשורת" בבית הספר? והאם מערכת החינוך מסוגלת, או מוכנה, לפתח אוריינות מדיה בקרב תלמידיה ומוריה? הספר הוא מחקר היסטורי וחברתי ראשון מסוגו, הסוקר למעלה משבעים שנה של התמודדות מערכת החינוך בישראל עם האתגרים שמציבות טכנולוגיות התקשורת. דרך ניתוח מעמיק של תוכניות לימוד, מדיניות חינוכית ותפיסות פדגוגיות ואידאולוגיות נחשפת תמונה מורכבת של תחום שהבטיח אוטונומיה למורים וחדשנות פדגוגית, אך נתקל שוב ושוב במכשולים פוליטיים ומבניים.
-
סיכום
מחקר זה תוכנן כדי ללמוד מסיפורי הצלחה של התפתחות והשתלבות מורים מתחילים, תוך עקיפת קשיים. המחקר מציג מקורות אישיים והקשריים של חוזק ותמיכה, הזמינים למורים בשלב הכניסה למקצוע. הוא חושף היבטים בלתי פורמליים של האופן שבו מורים מתחילים לומדים דרך הפרקטיקה היומיומית שלהם, היבטים שלרוב מתעלמים מהם בספרות המקצועית, לצד מסגרות פורמליות של למידה ותמיכה. המחקר בוחן את הסיפורים של חמישה מורים מתחילים מחמישה בתי ספר שונים. כלי המחקר כללו ראיונות ותצפיות, בתוספת נקודות המבט של בעלי תפקידים מכל בית ספר, כדי ליצור תמונה הוליסטית יותר של התקדמות המורים המתחילים ושל התהליכים המקיפים בבתי הספר שלהם.
-
תקציר
חוקרים הצביעו על כך שקיים מספר רב של תלמידי תיכון וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה שלא הגיעו לרמה של חשיבה פורמלית. מחקר רחב־היקף, שנערך על מדגם מייצג של 10,000 תלמידים בגילים 16-10, הראה כי השיעור הגבוה ביותר של נבדקים שהגיעו לרמה מפותחת של חשיבה מדעית פורמלית עמד על 20% בלבד. הנתונים הראו גם כי רוב התלמידים השלימו את התפתחותם בגיל 14.5 שנים. נמצא כי רק שליש מאוכלוסיית ארצות הברית בגילים 13–15 מגיעים לרמה האופרציונלית־פורמלית של חשיבה
-
תקציר
חייבת להיות דרך מיטבית לניהול פרויקטים בית ספריים, שבה קובעי מדיניות, מנהלים, מורים, תומכי הוראה ותלמידים חושבים וקובעים יחד, מתוך שיקולים פרגמטיים, על ברירה, ויתור ושימור של יוזמות חינוכיות. המטרה העומדת לנגד העיניים היא משותפת ודואלית: שימור ופיתוח של היוזמות המשמעותיות ביותר בקידום הוראה, למידה, הישגיות תלמידים ומיצוי פוטנציאל ההון האנושי וזניחת המיזמים השוליים שמכלים את המשאבים הקיימים ושוחקים את כוח העבודה. להלן, מוצגים שלושה שיקולים מרכזיים לשיפור מנגנון קבלת החלטות הנוגעות למיזמים בית ספריים.
-
תקציר
במהלך משבר הקורונה, מערכות חינוך רכשו, צרכו והטמיעו המון כלים דיגיטליים, חלקם מכורח המציאות, וחלקם האחר כגימיק או כטרנד שתאם לרוח התקופה. אבל, משבר הקורונה חלף ושכח, ואיתו פסק המימון הסיטונאי של טכנולוגיות בחינוך. כעת, המערכות נדרשות להדק את החגורה ולהיפטר מממשקים בלתי-נחוצים. לפי מחקר מטעם Learn Platform, מערכת החינוך בארה"ב משתמשת בממוצע ב-2,982 סוגים שונים של כלים דיגיטליים מדי שנה. לכן, קובעי המדיניות ומפקחי המחוזות דורשים להפחית עלויות, לזהות יישומים מיותרים ולתעדף פדגוגיה שמקדמת תלמידים ומורים בפועל. על רקע זה, המאמר בוחן ומציג אסטרטגיות לצמצום וחיסכון בממשקים טכנולוגיים בשלוש מחוזות חינוך באוקלהומה, מסצ'וסטס וטקסס.
-
סיכום
לא קל למצוא מידע מדויק ברשת. כלי תקשורת, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ומנועי חיפוש יוצרים מבוך של פרסומות וקידומים, זיופים, תעמולה פוליטית, טענות שקריות ותכנים חשודים נוספים, אשר מציפים בקלות את התלמידים (והמורים) כאשר הם מנסים לבצע מחקר או למצוא מקורות אמינים. אתגר זה מורכב במיוחד כאשר צוללים לסוגיות אזרחיות ופוליטיות
-
סיכום
אף שהמחקר הדגיש את ההון האנושי של מורים כמשאב מרכזי להצלחת בית הספר, ספרות המחקר העוסקת באופן שבו מתפתח הון אנושי בהקשרים בית־ספריים היא דלה במיוחד, בעיקר בכל הנוגע למנהיגות המנהלים. נוכח ההשפעה העמוקה של ההון האנושי של צוותי החינוך על הצלחת התלמידים, פערים מחקריים אלו מדגישים את ההכרח הדחוף בהעמקת החקירה האמפירית בנוגע למורכבויות הטמונות בתפקיד המנהל כמפתח הון אנושי בהקשר הבית־ספרי. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התפיסות והפרקטיקות של מנהלים כמנהלי ומפתחי הון אנושי בקרב צוותי החינוך שלהם.
-
תקציר
כדי להתמודד עם המחסור החמור והמחריף במורים, מערכות חינוך ברחבי העולם נוקטות בשיטה של הכשרה תוך-כדי-עבודה. לפיכך, המורה מתחיל את הקריירה בהקדם האפשרי, הליך הכניסה להוראה מואץ משמעותית, כוח העבודה מתעבה בין-רגע והמחסור הכמותי במורים מטופל. הבעיה היא, וזו בעיה מהותית ומשמעותית, שחסרות לאותם מורים המיומנויות המקצועיות והפדגוגיות הדרושות כדי לקדם תלמידים, להניעם להישגיות ולדבוק בתפקיד. על רקע זה, מחקרה של קתרין גינל בוחן ומציג את הפעולות האופרטיביות הדרושות לצורך מיקסום היעילות הפדגוגית של מורי הכשרה תוך-כדי-עבודה ושימורם במערכת.
-
תקציר
ברוב בתי הספר, תפקידי מנהיגות ביניים, דוגמת רכזי שכבה, מקצוע או תקשוב או סגן מנהל, אינם נחשקים ולעיתים אף אינם רצויים, למרות שהם מציעים תוספת שכר. מחד, התפקיד מבטא ומממש נורמה של האצלת סמכויות, שהיא גישה רצויה, ראויה ואפקטיבית. מאידך, בפועל, מנהלי ביניים רבים מעידים כי הם חשים בלתי מוערכים ובלתי מתוגמלים, שקועים עד צוואר במטלות אדמיניסטרציה, ניהול ותקציב וכמעט נרדמים בפגישות אחרי הצהרים. וכל זאת, עבור תוספת שכר זעומה. על רקע זה, קתרין הנדי, רכזת תוכניות לימודים בחינוך העל יסודי בארה"ב ומנחת סדנאות בתחומי למידה אפקטיבית, למידה חברתית רגשית ועבודת צוות, מסבירה: כיצד אפשר להפוך את מנהיגות הביניים הבית ספרית לנחשקת?
-
תקציר
לפני עשרים שנה נבט רעיון נועז: לחבר בין תרבויות בחברה הישראלית באמצעות למידה שיתופית מקוונת. מתוך מציאות של הפרדה ושל חומות חברתיות צמח מרכז TEC כמוקד בין-לאומי חדשני המשלב טכנולוגיה, חינוך ורב-תרבותיות. הספר הנוכחי שוטח את העקרונות ואת התפיסות של המרכז ומתעד את פעילותו, המשתרעת מבתי הספר והמכללות ועד קיום כנסים עולמיים. הוא מציג מחקרים, חקרי מקרה ותובנות על יצירת שיתופי פעולה חוצי גבולות, שפות וזהויות. זהו סיפור על חזון שהפך בהדרגה למודל מוכח לשינוי חברתי.
-
תקציר
בתי ספר רבים מונהגת וממוסדת תוכנית לימודים מסוימת, אך המורים נוטים לבצע התאמות, תיקונים ותוספות בהתאם לקצב הכיתה וצרכי התלמידים. על פניו, מדובר במגמה מבורכת שמטרתה לקדם ולטפח למידה-מבוססת-לומד. אבל, ברגע שכל מורה בשכבה מעצב ומשנה את תוכנית הלימודים כראות עיניו ומסתמך על משאבים שונים, פערי הידע מתרחבים ומקצינים. מה אפשר לעשות בנידון? האם האוטונומיה הניתנת למורים היא הגישה הנכונה? והאם וכיצד ניתן לשלב בין אוטונומיה לבין אחידות?
-
תקציר
-
סיכום
מחקר זה בוחן קורס “דיאלוג מוזיאלי רב־תרבותי” שנכחו בו סטודנטים פלסטינים־ערבים וסטודנטים יהודים־ישראלים לתואר ראשון באמנות ובהוראת אמנות במכללה בישראל. הסטודנטים במכללה, שהוכשרו בהוראה דו־לשונית בהנחיית מורים־עמיתים, הובילו בני נוער פלסטינים־ערבים ויהודים־ישראלים מבתי ספר תיכוניים למפגשים עם יצירות אמנות במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (תרבות הרוב היהודית־ישראלית) ובגלריה לאמנות אום אל־פחם (תרבות המיעוט הפלסטינית־ערבית).
-
סיכום
מה אם אפשר היה לתת ל-AI לנתח את תשובות התלמידים, להעניק להם משוב בונה ולהציב בפניהם יעדים – בתוך שניות אחדות? זהו עתיד פדגוגי בו אין יותר צרוך לברור בין איכות לבין כמות ובו התלמידים מקבלים שאלות פתוחות שמניעות אותם לחשוב על פתרון בעיות בזמן אמת, להצדיק את אופני החשיבה ודרך הפתרון ולקבל משוב משמעותי בו במקום. למעשה, לא מדובר כאן על תרחיש עתידי, המציאות הזו כבר כאן, זמינה ונגישה, וניתן להשתמש בה, בעזרת ה-AI, בדרכים המוצגות במאמר.
-
תקציר
כמורים ומחנכים, חשוב להבין שאין בכוחנו להעריך במדויק את מידת האינטליגנציה והפוטנציאל של כל תלמיד היושב בכיתה. לראיה, יש אינספור מקרים של ילד שהתקשה בכיתות א'-ב', אך הצטיין בכיתות ה'-ו' או תלמיד עם שגיאות כתיב חמורות שגדל להיות עיתונאי חשוב או סופר מצליח. כדי לבנות תוכנית לימודים מותאמת לכול, רצוי לנקוט באסטרטגיות המוצגות במאמר.
-
תקציר
ידוע כי מורים מהווים דמויות מפתח בהטמעה של טכנולוגיות מידע ותקשורת בבית הספר, אך לא כולם ששים לעשות כן. מחקר זה בודק: כיצד אפשר להניע מורים לשימוש בעזרים טכנולוגיים? אילו מסרים יכולים לעודד אותם להשתמש באפליקציות חדשניות? לפי מחקר זה, רצוי לעודד מורים להיות פרו-טכנולוגיים ולהיעזר בכלים דיגיטליים, אך יש לעשות זאת בעדינות, ברגישות, בתבונה ובבהירות.
נמצאו 20
פריטים

