-
סיכום
בשנים האחרונות, ספרנים, מדריכי-יעץ, יועצים אקדמיים, מורי מורים ומרצים בכירים עובדים נמרצות כדי לאתר רעיונות מחקריים מיושנים ולזהות פרקטיקות אקדמיות שאינן מתאימות לעולם האקדמי הנוכחי. על רקע זה, מצביע המאמר על רעיונות מיושנים שהשדה האקדמי אינו זקוק להם יותר, ויש לשדרג או לגנוז אותם לאלתר, כאשר הדגש מושם על אחד הפרמטרים המרכזיים בעולמם של סטודנטים לתואר ראשון: מאמרים לקריאה. זאת, מתוך שאיפה להציג את הדברים בפני קובעי המדיניות, לעורר דיון אקדמי ולהוליד שינוי.
-
תקציר
למידה מבוססת משחק מתאימה בצורה אופטימלית עבור תלמידי א'-ו'. גם מורים מעידים כי למידה משחקית משמחת אותם. לכן, מדינות רבות בארה"ב מעודדות למידה מבוססת משחק ומגדירה אותה כגישת פדגוגית הכרחית. ככל שהלמידה המשחקית הופכת להיות נפוצה ונוכחת, מפקחים, מנהלים, מורים וחוקרי חינוך מנסים להבין כיצד ניתן ליישמה באופן מיטבי. בעשותם כן, הם נתקלים בפער מהותי בין המדיניות והתיאוריה לבין היישום בשטח. על כן, מאמר זה מציע תוכנית פעולה רלוונטית להובלת למידה משחקית בבתי הספר היסודיים.
-
סיכום
מלחמת לבנון השנייה חשפה ילדים בצפון ישראל להתקפות רקטות יומיומיות. כדי להתמודד עם הצרכים הפסיכולוגיים הנרחבים, יושמה תכנית התערבות שהועברה על ידי מורים והתמקדה בחיזוק החוסן האישי. הילדים שהשתתפו בתכנית הראו ירידה מובהקת בתסמינים בזמן 2 ומספר תסמינים נמוך יותר באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת בזמן 3. מורים הם גורם בעל ערך וחסכוני המסוגל לספק התערבויות מבוססות ידע קליני לאחר טראומה המונית ואסון.
-
תקציר
מחקר זה מצביע על מתאם חיובי מובהק בין רמת היציבות הרגשית (נוירוטיות נמוכה), פתיחות לחוויות, ויסות רגשי, הערכה עצמית ועמדות חיוביות כלפי מיומנויות הקשבה פעילה – בקרב אנשי חינוך לגיל הרך
-
תקציר
מחקר זה העלה כי בספרי לימוד בשפה הערבית בישראל קבוצות תרבותיות שונות מיוצגות בהיקפים שונים. בעיקר מיוצגת התרבות הערבית הכללית, ולאחריה התרבות הפלסטינית המקומית. כמו כן, גם תרבויות זרות זוכות לייצוג משמעותי, בעוד שהתרבות היהודית־ישראלית כמעט ואינה נוכחת ואינה מיוצגת בספרי הלימוד – למרות היותה תרבות הרוב במדינה
-
תקציר
למידה וירטואלית יכולה לסייע לבתי ספר למלא מקום של מורים חסרים, להגיב לבלת"מים ולהתנהל בעתות משבר. לא פחות חשוב, היא מאפשרת למורים לעבוד מרחוק, להתגבר על מגבלות הזמן והמרחב ולהגמיש את משרתם. אמנם, אין תחליף למגע האנושי. אבל, המחסור המחריף במורים ועזיבתם של אחוז ניכר מכוח העבודה את המקצוע, מובילים מחוזות לימוד ובתי ספר רבים לנסות להקל על המורים ולשלב מודלים של הוראה מקוונת סינכרונית, א-סינכרונית או היברידית. במאמר זה, מוצג דיון בין חוקרי חינוך ופדגוגיה אשר נוטים לפקפק ביעילותה של הוראה וירטואלית כפתרון כולל, אך מצביעים על דרכים מיטביות לשלבה במערכת הבית ספרית.
-
סיכום
סקירה של עשרות מחקרים המשווים בין הוראת קריאה באמצעות חוברת ודף לבין הוראת קריאה על בסיס ממשק דיגיטלי, מצביעה על שני ממצאים עיקריים. ראשית, תלמידים, בעיקר בכיתות א'-ה', נוטים להבין ולפענח טקסטים מודפסים ומוחשיים טוב יותר, בהשוואה לטקסטים דיגיטליים. שנית, כאשר טקסטים מודפסים כוללים עזרים דיגיטליים, בכוחם לסייע ללומדים לשפר את אוצר המילים וההבנה ולחתור לחשיבה מעמיקה וייצור טקסטים.
-
סיכום
הרצאתו המפורסמת של מקס ובר, "המדע כייעוד", היא מן הטקסטים המכוננים להבנת מעמדו של האינטלקטואל המודרני, של האוניברסיטה, ושל היחס בין ידע, ערכים וחיים ציבוריים. ובר פותח בשאלה צנועה ומעשית: מהם תנאיו של המדע כייעוד במובנו החומרי? כלומר, מה צפוי לתלמיד מחקר המבקש להקדיש את חייו למדע במסגרת האוניברסיטה. אך עד מהרה מתברר כי השאלה המוסדית אינה אלא שער לדיון רחב בהרבה: מהו בכלל ערכו של המדע בעולם מודרני, ומה הוא יכול (ובעיקר מה הוא אינו יכול) להעניק לאנשים ובעיקר לסטודנטים המבקשים כיוון, משמעות והדרכה מוסרית.
-
סיכום
מאמר ב"ניו יורקר" עוסק במשבר עמוק ביחסים שבין האוניברסיטה המחקרית האמריקאית ובין הממשל הפדרלי בארצות הברית, ומציג אותו לא כאירוע נקודתי אלא כשבר היסטורי. במשך עשרות שנים נשענה האוניברסיטה האמריקאית על ההסדר הבא: המדינה תממן מחקר, הלוואות לסטודנטים ותשתיות ידע, והאוניברסיטאות, מצדן, יספקו ידע מדעי, הכשרה אליטיסטית אך פתוחה (לכאורה) לכל שכבות האוכלוסייה, וקידום של טובת הציבור. לפי המאמר, ההסדר הזה נשבר ב-2025. הממשל בתקופת כהונתו השנייה של דונלד טראמפ, חדל לראות באוניברסיטאות שותפה טבעית והחל לראות בהן מוסד עוין, שיש להכניעו, לעצבו מחדש, או לפחות להכפיפו לסדרי העדיפויות הפוליטיים של השלטון.
-
תקציר
לא רק שנשירת מורים הפכה לתופעה חמורה ומדאיגה, היצע המועמדים להוראה הולך וקטן ועומס העבודה מקצין. לכן, יותר מאי פעם, חשוב שמנהלים, מפקחים וקובעי מדיניות יבינו מה יכול לגרום לאותם מורים להישאר במקצוע. על רקע זה, רואיינו 26 מורים ומחנכים מארה"ב, דנמרק, ג'מייקה וקנדה שעזבו את המקצוע בשנים האחרונות. הם מגלים מדוע עזבו ומה יכול היה לגרום להם להישאר.
-
תקציר
מורי חינוך טכנולוגי-מקצועי חשים, במקרים רבים, שמסלולי הפיתוח המקצועי הקיימים אינם מתאימים להם וכי ניסיונם וכישוריהם נזנחים מאחור. על רקע זה, מציע המאמר אסטרטגיות להובלת פיתוח מקצועי מותאם למורי חינוך מקצועי-טכנולוגי.
-
תקציר
משך הזמן בו מבלים התלמידים והמורים בבית הספר הוא מהותי ומשמעותי מאין כמוהו. למרות ששעות השהות בבית הספר מוגדרות בתקנון ואמורות להיות דומות מעיר לעיר וממחוז למחוז, עדיין נרשמים הבדלים ופערים מהותיים, מבחינת איכותית וכמותית, בין בתי ספר, רשויות ומגזרים. לטענת צוות המחקר, הפער הזה נובע מכך שזמן השהות בבית הספר אינו מתורגם, בהכרח, ללמידה בפועל, ולעיתים, אפילו באותו בית ספר, יש כיתות שלומדות בשיטתיות ובקצב מהיר, ואחרות בהן הזמן אינו מנוצל באותה מיומנות, שיטתיות ומקצועיות.
-
תקציר
השקעה בהגנת סייבר במרחבים הבית ספריים ובמוסדות חינוך אינה בגדר מותרות, אלא חובה. ברמת הפיקוח והניהול, מצופה לספק לבתי הספר חומת הגנה דיגיטלית מקיפה, להכיר ולבחון את האתגרים הקיימים, לבצע בדיקות יזומות ולזהות מראש פרצות בגדר הדיגיטלית. זאת אומרת, מעבר מתפיסה שאננה של יהיה בסדר וכשזה יקרה נתמודד לניהול פרו-אקטיבי, יוזם ומעורב החוזה מראש סיכונים ואיומים.
-
תקציר
מחקר זה מבקש לתרום לגוף הידע בתחום החינוך החוץ־כיתתי באמצעות בחינת היווצרותה, הפצתה, והטמעתה של המדיניות הקשורה לתכנון מסלולי טיולים. הוא בוחן את מידת הקוהרנטיות של תכנון מסלולי הטיול של טיולי בתי הספר השנתיים במערכת החינוך הממלכתית בישראל, ובכלל זה את הנחיות המדיניות הנוגעות לתכנון המסלול, את השיקולים המודגשים בהן, ואת תהליך הפצת המדיניות. המחקר בוחן גם את תפיסת הקוהרנטיות של המדיניות בעיני קובעי המדיניות, מנהלי בתי הספר והמורים.
-
תקציר
רוב המורים יוצאי אתיופיה שרואיינו למחקר זה חשו גזענות סמויה, אך לא התלוננו עליה ולא הצהירו במפורש כי חוו גזענות. בנוסף מצא המחקר כי חוויית ה"גזענות הסמויה" מטושטשת משני הצדדים, באופן המאפשר לשני הצדדים שלא להיות מודעים לה ולהימנע מעימות עמה.
-
סיכום
מורים, מחנכים, מרצים ומנהלים לא חייבים להיות מתכנתים או אשפים טכנולוגיים כדי לצקת תוכן ומשמעות מה-AI. אבל, נכון לעכשיו, הם כן חייבים, לכל הפחות, להבין איך הבינה המלאכותית יכולה לעזור לחתירה לפתרון בעיות. בגלל שהבינה המלאכותית מתפתחת ומתקדמת במהירות עצומה, חשוב מאוד ללמוד אותה מוקדם ככל האפשר ולא לאחר את הרכבת. על רקע זה, מציע המאמר שבע דרכים פשוטות, קלות לביצוע ויעילות לרכישת מיומנויות בינה מלאכותית.
-
סיכום
מאז שנות ה-80, גוברת המגמה הגלובלית לפיה רצוי ונהוג להרחיב ולהעשיר את תוכנית הלימודים ולהוסיף מקצועות, קורסים, סדנאות ויוזמות. לתלמידים, למורים ולמחנכים מוצעת כיום תוכנית לימודים רחבת-היקף ורב-ממדית שעל הנייר נראית מבטיחה ומציעה מגוון הזדמנויות. אלא שלצד הרחבת האופקים הפוטנציאלית, חופש בחירה פדגוגי מוגזם ועומס תוכני עתיד לכלות משאבי זמן, כסף וכוח אדם ולגרום למקצועות הליבה להצטייר כמיותרים או שוליים.
-
תקציר
השלב הראשון להנהגת וחידוש תוכנית מיטבית להוראת קריאה מצריך ניתוח של תוכנית הלימודים הנוכחית, חלוקת שאלונים לצוות ההוראה וגיבוש חוות דעת מקיפה. מורי השפה מהווים מקור ראשון וחיוני לדיווח על קשיים, מגבלות, חסמים ובעיות פדגוגיות מבחינת איות, דקדוק, חומרי לימוד, תרגול ופיתוח מקצועי. במקביל, מומלץ לאסוף מדי מחצית מבדקי שפה של כיתות ה'-ו', לבדוק ולהעריך את הרמה הבית ספרית, להשוותה לבתי ספר אחרים ולקבוע יעדים אישיים, כיתתיים ושכבתיים.
-
תקציר
הגיבורים האמיתיים של בתי הספר ברחבי העולם הם המורים המתחילים. שכן, הם זוכים לשכר התחלתי ופחוּת, נכנסים להלם תרבות, מתקשים להתאקלם ולהסתגל למערכת, מצויים בפער דורי מול עמיתיהם, נמצאים בסיכון מוגבר לנשירה מוגברת ועוד. לכן, מוטל על מנהלי בתי ספר, מפקחים, מנהלי אגפים ושרים לוודא ולהבטיח כי המורים המתחילים מלווים, מטופחים ומוערכים, מפני שבלעדיהם אין עתיד. על רקע זה, המאמר דן באתגרים ובהזדמנויות של מורים מתחילים וחותר להציע פתרונות יישומיים.
-
תקציר
מחקר חדש בחן את התפתחותה של החשיבה היצירתית במתמטיקה ובמוזיקה בקרב תלמידות צעירות, תוך יישום של תוכנית לימודים משולבת. במחקר השתתפו 206 תלמידות משמונה כיתות. ארבע כיתות השתתפו בקבוצת ההתערבות, בעוד ארבע כיתות מקבילות שימשו קבוצת ביקורת. כל התלמידות למדו שלושה שיעורי מוזימטיקה לצורך קביעת מדד ראשוני, ותלמידות קבוצת ההתערבות השתתפו בשבעה שיעורים נוספים.
נמצאו 20
פריטים

