פורטל תוכן להוראה ולהכשרת מורים

  • תקציר

    4,222 תלמידי כיתה ח' השיבו על שאלון שבחן את מידת המעורבות ההורית בלימודים. במחקר זוהו ארבעה טיפוסי מעורבות הורית: תומכת, בסיסית, קשוחה ומרוחקת ונידונו דפוסי המעורבות שיכולים להעצים את היכולות של הילד, לטפח את התקשורת התוך-משפחתית וליצור אווירה דמוקרטית בבית.

  • תקציר

    חינוך לערכים הינו מתודה פדגוגית לנטיעת תובנות ותכונות שיכולות להניע תלמידים להישגיות ומצוינות, להעצים אותם מבחינה פסיכולוגית ולאפשר להם לפעול באופן יעיל מבחינה מוסרית, חברתית ואזרחית. מודל ה-PRIMED מבוסס על שישה עקרונות וחותר לטפח את האקלים הבית ספרי, לשפר את שיטות ההוראה ולהצמיח ילדים על ערכי רעות ודמוקרטיה. מודל זה יכול לשמש גם כעמוד תווך של תוכניות הכשרה להוראה ולסייע בכתיבת תוכנית לימודים מקדמת ומשמעותית עבור גננות, מורים, מנהלים ומפקחים.

  • תקציר

    הספר "מרחבים משותפים במערכת החינוך ובאקדמיה" אינו ממליץ על דרך אחת ויחידה כפתרון אפשרי למתח הקיים בין המגזרים והתרבויות, אלא חושף את הקוראים למגוון דיאלוגים באזורי גבול תרבותיים ולדרכים שונות להתנהלות במרחבים אקדמיים וחינוכיים משותפים.

  • סיכום

    באמצע המאה העשרים התעוררות ספקות ואכזבות באשר לחינוך הפרוגרסיבי, שנבעו משלושה גורמים עיקריים:

    הנחות שגויות באשר למוטיבציה של מורים ולנכונותם להירתם לתפיסה החינוכית החדשה.
    מחלוקת אידיאולוגית אשר הוציאה את מנהיגי הרפורמה אל מחוץ לקונצנזוס החברתי.
    סטנדרטים חינוכיים נמוכים שנתפסו כפגיעה ביוקרה הלאומית.

  • תקציר

    התפרצות מגפת הקורונה מהווה מקרה קיצוני של VUCA. המחקר הנוכחי בדק את יכולתם של סטודנטים להוראה להתמודד עם השינויים הדרמטיים שחלו בעקבות משבר הקורונה. 54 סטודנטים להוראה ו-33 מורי מורים מילאו שאלונים שאספו נתונים איכותניים. בנוסף, רואיינו 16 מבין מורי המורים. ממצאי המחקר מלמדים שהמורים לעתיד לא קיבלו הכנה מספקת בתחום המיומנויות החברתיות-רגשיות להתמודדות מיטבית עם התנאים החדשים שנוצרו. ממצאים מטרידים אלה מהווים קריאת השכמה לשילוב של אוריינטציה חברתית-רגשית בתוכנית הלימודים בהכשרה להוראה.

  • סיכום

    בתחילת המאה העשרים ואחת החלו להבין שהכלכלה החדשה מבקשת למכור ידע במקום מוצרים פיזיים. שוק העבודה המשתנה מבטל את החשיבה הקונפורמית והסטנדרטית, ודוגל בחשיבה יצירתית וביקורתית. דפוסי ההוראה והלמידה השתנו, כיוון שדור התלמידים החדש סיגל לעצמו מיומנות של חיפוש תשובות לשאלותיו, בין היתר בשל סימביוזה הולכת ומעמיקה בינו לבין טכנולוגיית המידע והתקשורת

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בדק את ההשערה של תאוריית ההכוונה העצמית לפיה דיכוי של שלושת הצרכים הבסיסיים הוא הבסיס להונאה אקדמית. במחקר הראשון 121 סטודנטים הוקצו באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות (תמיכה בצרכים, דיכוי צרכים וקבוצת ביקורת). קבוצת התמיכה בצרכים הראתה פחות מקרים של רמאות בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. במחקר השני 115 תלמידים בכיתות ז' ו-ח' מילאו שאלונים שמדדו סיפוק צרכים, מוטיבציה והונאה אקדמית. ממצאי המחקר הראו שככל שתלמידים הרגישו שהצרכים שלהם מקבלים מענה, כך המוטיבציה האוטונומית שלהם הייתה גבוהה יותר והם דיווחו על פחות מקרים של רמאות אקדמית.