מחקר זה חוקר את המנבאים המתרחשים בו-זמנית של הבנת הנקרא (מילולית והסקתית) של מתבגרים בקריאת סיפורת (fiction) וספרי עיון (non-fiction). המנבאים נבחנו בתחום הקוגניטיבי (זיהוי מילה, שטף קריאה), הפסיכולוגי (מגדר) והאקולוגי (חשיפה לדפוס). החשיפה לדפוס של טקסטים מסורתיים ודיגיטליים נסקרה תוך שימוש בשיטת רישום יומנים לגבי הרגלי קריאה. המחקר כלל מדגם חתך של 312 תלמידים בתחילת גיל ההתבגרות (גילאי 13-11) ואמצע גיל ההתבגרות (גילאי 15-14), מסטטוס סוציו-אקונומי מגוון (Duncan, Lynne G.; McGeown, Sarah P.; Griffiths, Yvonne M.; Stothard, Susan E.; Dobai, Anna, 2016).

האם למידה אודות מאבקיו של אלברט איינשטיין מסייעת לתלמידים להצליח יותר בכיתה? מחקר חדש של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (American Psychological Association) טוען שכן: תלמידי תיכון הקוראים על אתגרים אישיים ואקדמיים שעמדו בפני מדענים שיפרו את ציוניהם בשיעורי מדעים. הסתבר שתלמידים אשר קראו לגבי מאבקים אישיים או לגבי מאבקים אינטלקטואליים היו צפויים לשפר את ציוניהם במדעים לאחר קריאת הסיפורים – בייחוד אלה שציוניהם היו נמוכים לפני הקריאה. אלה שקראו על הישגים לא השתפרו לאחר קריאת הסיפורים. הן לפני קריאת הסיפורים הן אחרי הקריאה, אותם תלמידים אשר האמינו שמאמץ, יותר מאשר כישרון מולד, מוביל להצלחה במדעים נטו להצליח יותר בשיעור המדעים (Zubrzycki Jaclyn, 2016).

המחקר במסגרת בית הספר התיכון מראה שניתן לתמוך ברכישת מיומנויות כתיבה על ידי אימון באסטרטגיה יחידה. אולם, המחקר בהשכלה הגבוהה מצוי בצמצום. המחברים בחנו האם ניתן לתמוך באופן אפקטיבי בפיתוח של מיומנויות כתיבה אקדמית על ידי אימון באסטרטגיות יחידות או אפילו באסטרטגיות משולבות. מאחר ומטא-קוגניציה היא מיומנות חשובה עבור לומדים מבוגרים ומתקדמים, המחברים התמקדו במחקר זה בתועלת של אסטרטגיות קוגניטיביות משולבות עם אסטרטגיה של מטא-קוגניציה ובלעדיה (Wischgoll, Anke, 2016).

עבודה זו מציגה פלטפורמה של אינטראקציה בין עט דיגיטלי לבין נייר המורכבת מרמה של למידת תלמיד, רמה של ניהול קורס, ורמה של הנחיית מורה, שבהן טכנולוגיות העט דיגיטלי משולבות עם ספרי לימוד מודפסים ומערכת מוּדֶל (Moodle) לניהול קורס כדי לתמוך באסטרטגיית הקריאה החוזרת לצורך קידום שטף קריאה בעל-פה בשפה האנגלית, הנעה ללמידה ושביעות רצון מהלמידה. עבודה זו בחנה גם האם הפלטפורמה המוצעת של אינטראקציה בין עט דיגיטלי לבין נייר מספקת תועלות שונות במונחים של קידום שטף הקריאה בעל-פה לתלמידים בעלי סגנונות קוגניטיביים תלויי-שדה ובלתי-תלויים בשדה (Chen, Chih-Ming; Tan, Chia-Chen; Lo, Bey-Jane, 2016).

מחקר תלת-שנתי זה חקר את הקריאה של 14 תלמידי חטיבת ביניים שזיהו עצמם כקוראים להוטים, ושל 15 תלמידי תיכון שהיו קוראים מעורבים מאוד של סוגות (ז'אנרים) שבאופן טיפוסי נחשבות לשוליות בבית הספר: עלילת אהבה, דיסטופיה, פנטזיה, ערפדים ואימה. המטרה של מחקר זה הייתה לסייע למורים לחשוב על קריאה מתוך בחירה חופשית, כולל קריאה של סוגות שוליות, ולסייע למורים לחשוב על תגובות פדגוגיות. ממצא בולט אחד שדווח כאן היה שקריאה חופשית מכל הסוגים, כולל קריאה של הסוגות השוליות, הובילה את הקוראים לחמישה סוגים מובחנים של הנאה (כל הנאה בתורה מובילה לתועלות משניות רבות): ההנאה המשוקעת במשחק, הנאה אינטלקטואלית, הנאה חברתית, ההנאה מעבודה פונקציונאלית, וההנאה מעבודה פנימית (Wilhelm, Jeffrey D., 2016).

מחברי המאמר מבקשים לצרף את הקוראים למסע בין-דורי בנתיבים פרשניים, מסע העוסק בשאלה המטרידה רבים: כיצד פרשנות מביאה לידי הבנה? המחברים מחלקים שאלה זו לשתי שאלות משנה: הראשונה, האם אדם יכול להתבונן על טקסט ב"אובייקטיביות", כלומר האם אנו יכולים להתייחס לפעולה אנושית ולקבוע בפשטות: "כך היה", "כך בדיוק כתוב", ובעצם "זו האמת", או שמא כל ניסיון לתאר את העולם מהול בהכרח בפרשנות אישית, סובייקטיבית ורבת-פנים? בהנחה שהתשובה לשאלה זו היא כי אי-אפשר להתבונן על המציאות באובייקטיביות, עולה השאלה השנייה, החינוכית: כיצד מתמודד המורה עם המשימה של ההוראה והקניית הידע בעודו מודע לריבוי הפרשנויות האפשריות לאובייקט הלמידה (טקסט או התרחשות במציאות), ומכאן ליחסיותו של הידע שהוא מציע לתלמידיו? המחברים מציעים תיאור מקוצר של תולדות הדיון במקומו של הפרשן בפרשנות ומעיינים בכמה מקורות תלמודיים הדנים גם הם, מתוך עולמם, בחוסר יכולתו של לומד התורה לדעת את האמת "האחת" שלה (רוחמה וייס, אבנר הכהן).

מאמר זה מתאר שתי התנסויות חדשניות עם טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) בהכשרת מורים באמצעים של פיתוח שני בלוגים אודות ספרות ילדים ובוגרים צעירים. המחקר של שתי הפעילויות מראה את השימושיות של הבלוגים בהשכלה הגבוהה ואת תרומתם להכשרה הלשונית והספרותית של המורים לעתיד (Neira-Pineiro, Maria del Rosario, 2015).

בעוד שטכנולוגיות חדשות רבות מספור מופיעות בכיתות בית הספר ובחיינו, המחברים טוענים שאנו צריכים לזכור מהן מטרותינו בקריאה לפני שאנו משתמשים באחת מהטכנולוגיות. מחברי המאמר מציעים שמטרה עיקרית היא פיתוח היכולת לקרוא כדי ללמוד בעזרת מידע מקוון (Leu, Donald J; Forzani, Elena; Timbrell, Nicole; Maykel, Cheryl, 2015).

היכולת לזהות את הרעיון המרכזי דרך קריאה של טקסט אינפורמטיבי היא מיומנות ברמה גבוהה שהתלמידים מפתחים בכיתות של בית הספר היסודי כבסיס לרכישת מיומנויות אחרות בכיתות גבוהות יותר. מאמר זה מספק אסטרטגיות לימודיות עבור מיומנות חשובה זו כמו גם לשיפור הבנת הנקרא (Lord, Kathleen M. , 2015).

מחקר זה בחן האם שימוש בתכנית קריאה מקוונת (Headsprout® Early Reading; HER) כהוראה משלימה עבור קוראים בכיתה ב', ללא קשר לבעיות קריאה התחלתיות, הובילה לשיפורים במיומנויות קריאה בהשוואה לילדים שלא קיבלו שעות הוראה נוספות. נמצאו הבדלים מובהקים לטובת משתתפי קבוצת ה-HER על פני מדדים של דיוק בקריאה ומיומנויות של זיהוי מילים (Tyler, Emily; Hughes, John; Beverley, Michael; Hastings, Richard, 2015).

כתבה מעניינת מ- 17 באוגוסט 2015 כוללת תיאור מצב של שוק הספרים האלקטרוניים ומתמקדת במצב באירופה. ספרים אלקטרוניים נחלו הצלחה בקנדה, ארה"ב ואנגליה. המכירות של ספרים אלקטרוניים היום בארצות אלה מהוות כרבע עד שליש משוק צריכת הספרים ובשנת 2018 צופים שיהוו את פלח שוק הספרים המכניס ביותר. המצב באירופה שונה. בשנת 2014 הספרים הדיגיטליים הוו רק 8% משוק הספרים בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה ו- 1% בשוודיה ונורבגיה (יפה אהרוני).

קריאה מקוונת דורשת אסטרטגיות ומיומנויות הבנה מסורתיות וחדשות, שיש ללמוד אותן ולתמוך בהן, בייחוד עבור קוראים מתחילים צעירים. המשמעות של קריאה מונחית באינטרנט היא שקריאה זו מספקת אסטרטגיית הוראה מוצלחת עבור המורה בבית הספר היסודי, כזו התומכת בילדים צעירים ברמות השונות של מיומנות בקריאה בדפוס ובקריאה באינטרנט תוך לימוד קריאה של טקסטים אינפורמטיביים ברשת (Salyer, David, 2015).