תוצאות חיפוש עבור: תלמידים מחוננים
מיון:
נמצאו 24 פריטים
פריטים מ-1 ל-20
  • סיכום

    מחקר מטא-אנליטי זה מציג את מאפייניהם של תלמידים מחוננים ואת שיטות הלמידה, ההוראה וההערכה המיטביות עבורם. הוראת תלמידים מחוננים צריכה להתמקד בתחומי העניין שלהם, להיות ממוקדת-מטרה ולטפח אינטלקטואליזם, למידה אוטונומית, התנסות מחקרית, יצירת ידע, פתרון בעיות ומנהיגות. תלמידים מחוננים הלומדים בכיתות רגילות סופגים ערכים, מתרגלים מיומנויות חברתיות, מסוגלים להוביל פרויקטים בקבוצות קטנות ומעלים את הרמה ואת ההישגיות הכיתתית. מנגד, יש הממליצים על האצה חינוכית או על ריכוז תלמידים מחוננים בכיתת מצוינות קטנה כדי למנוע שעמום, חוסר אתגר ואי מימוש פוטנציאל.

  • תקציר

    המחקר בחן כיצד מתבגרים מחוננים הלומדים בחטיבת הביניים מתארים את חוויית בית הספר שלהם, מתוך בחינת עולמם האישי ותפיסת זהותם. עשרה מתבגרים מחוננים בגילאי 15-13 רואיינו בראיון עומק. הממצאים מצביעים על כך שהמתבגרים המחוננים נמצאים בקונפליקט מתמיד בנוגע למחוננות שלהם ולתפיסת זהותם. בבית הספר הם חווים הסללה לתחומים ייעודיים למחוננים והתייחסות סטראוטיפית מצד המורים. מבחינה חברתית, הם חווים בו בזמן תחושות של שייכות ומקובלות חברתית וחוויות קשות של דחייה חברתית ותחושת שונות.

  • תקציר

    מתוך מטרה לבחון יתרונות, תחושות וקשיים של האצה חינוכית, 26 תלמידי כיתות ו'-ח' מקנדה, שעברו תהליך האצה, מילאו שאלונים, עברו מבחנים והשתתפו בשני ראיונות עומק. לצד היתרונות הרבים של ההאצה החינוכית, כמו הישגיות אקדמית ופיתוח חוסן מנטלי, משתתפי המחקר דיווחו על דחייה חברתית וקשיי התאקלמות.

  • לינק

    מוסף הארץ פרסם בתחילת פברואר 2018 כתבה על כיתת מופת ללימודים ריאליים מוגברים בתיכון מקיף ט' באשדוד. בכתבה נטען כי שמונה שנים אחרי סיום התיכון רוב הבוגרים לא המשיכו במסלול הטכנולוגי שהועידו להם, חלקם כלל לא למדו באוניברסיטה וכמעט כולם זוכרים את הלימודים כתקופה קשה.

  • תקציר

    במקרה-מבחן זה, שטבעו תיאורי ופרשני, הכוונה היא לזהות גורמים התפתחותיים והצלחה/כישלון בבית הספר של צעירים מחוננים בגילאים 12 עד 16 בחינוך חובה. הנרטיבים שהוצגו על-ידי החוקרים חושפים את המתח הקיים לעתים בין המאפיינים האישיים של התלמידים ובין ההדרכה שהם מקבלים מבית-הספר. הניתוח שופך אור על השעמום, התסכול והכישלון שתלמידים אלה מתמודדים עמם בחיי היומיום; וכן על קבלת החלטות פזורת-דעת, התנגדות או 'משבר-זהות' המקושרים לסטנדרטיזציה, לציות ולמטלות השגרתיות שבית הספר דורש מהם למלא כיום. הניתוח חושף גם את חשיבות תפקידו של המורה בקביעת תכנית לימודים נפרדת ובחלק מהמקרים גם את השפעת המורה על ההצלחה בלימודים של הצעירים המחוננים.

  • לינק

    במקרה-מבחן זה, שטבעו תיאורי ופרשני, הכוונה היא לזהות גורמים התפתחותיים והצלחה/כישלון בבית הספר של צעירים מחוננים בגילאים 12 עד 16 בחינוך חובה. הנרטיבים שהוצגו על-ידי החוקרים חושפים את המתח הקיים לעתים בין המאפיינים האישיים של התלמידים ובין ההדרכה שהם מקבלים מבית-הספר. הניתוח שופך אור על השעמום, התסכול והכישלון שתלמידים אלה מתמודדים עמם בחיי היומיום; וכן על קבלת החלטות פזורת-דעת, התנגדות או 'משבר-זהות' המקושרים לסטנדרטיזציה, לציות ולמטלות השגרתיות שבית הספר דורש מהם למלא כיום. הניתוח חושף גם את חשיבות תפקידו של המורה בקביעת תכנית לימודים נפרדת ובחלק מהמקרים גם את השפעת המורה על ההצלחה בלימודים של הצעירים המחוננים.

  • לינק

    מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, פותח בימים אלה תוכנית ייחודית וחדשנית בשם "אלפא" בשיתוף עם עמותת "קרב" ליזמות בחינוך. התוכנית מיועדת לקבוצה קטנה ואיכותית של תלמידים מחוננים שהמדע בנפשם, במיזם תלת-שנתי הפתוח לתלמידים העולים בשנת תשע"ה לכיתה ט'.

  • תקציר

    המאמר הנוכחי מספק סקירה של החקיקה הלאומית הנוכחית, של המדיניות, של תכנית הלימודים ושל הפרקטיקה הקשורים לחינוך למחוננים בסקוטלנד.המאמר מתחיל בסקירה של ההקשר הלאומי וברקע ההיסטורי התומך באתוס הדוגל בשוויון זכויות, שחודר לחינוך הסקוטי.המחברים דנים באופן שבו הנרטיבים ההיסטוריים, הפילוסופיים והפוליטיים המושרשים היטב באמונה שהחינוך הוא זכות עבור כולם, מבשרים על הגישה של סקוטלנד ל"חינוך למחוננים" (Sutherland, Margaret; Stack, Niamh , 2014).

  • לינק

    גם חינוך מחוננים הוא חינוך מיוחד, ואת החינוך הזה כדאי לתת לכולם . לד"ר יעל צורן, אחראית לפיתוח מקצועי של מורים באגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך, ברור שהתלמידים המחוננים זקוקים לחינוך מיוחד: "זו אוכלוסייה מיוחדת שצריכה הוראה מיוחדת. ילדים מחוננים לעתים קרובות סובלים בכיתה הרגילה, והמורים לא תמיד מבינים את הצרכים המיוחדים שלהם. בנים מחוננים לעתים קרובות מפריעים בכיתה כי משעמם להם ואז המורים מוציאים אותם מהכיתה, ובנות מחוננות נוטות להקטין את עצמן ולשתוק כי מקומן בחברה חשוב להן" ( נאוה דקל ) .

  • לינק

    במחקר זה, החוקרים בחנו 271 תלמידי כיתה ו' ב-13 כיתות בבית ספר יסודי למדו שתי יחידות של למידה מאותגרת בעיות. לאחר מכן, המורים זיהו תלמידים שהפגינו את הפוטנציאל האקדמי החבוי במהלך הלימוד של יחידות הלמידה מאותגרת בעיות. החוקרים השוו את הקבוצה בעלת הפוטנציאל האקדמי המתקדם הן לתלמידים שזוהו כמחוננים תוך שימוש בקריטריונים מחוזיים והן ליתר תלמידי כיתות ו'. תוצאות ההשוואות תומכות בזיהוי של המורה את התלמידים בעלי הפוטנציאל האקדמי המתקדם כקבוצה המובחנת הן מהתלמידים שזוהו כמחוננים באופן מסורתי והן מהתלמידים של החינוך הכללי (Gallagher, S., & Gallagher, J. , 2013).

  • לינק

    נתונים שהצטברו במהלך השנים האחרונות בקופת חולים כללית מגלים כי דווקא ילדים מחוננים סובלים יותר מחבריהם ה"רגילים" מהפרעות קשב וריכוז ומלקויות למידה. עדיין אין הסברים מספקים לתופעה. אחת התיאוריות שהעלו אנשי המקצוע, אשר עדיין לא זכתה לאישוש מדעי, היא שהעברת החומרים במוחותיהם של מחוננים מתבצעת במהירות גבוהה מהרגיל, אשר לעתים גורמת לשיבושים ( ארי גלהר) .

  • לינק

    מאמר זה עוסק בכמה מהתכונות הנדרשות ממורה על מנת להצליח לתרום לחינוכו והתפתחותו של תלמיד מחונן, ובהשפעות של הוראה לא נאותה על תלמידים מחוננים. המאמר מתמקד בחשיבות רמתו המקצועית של המורה, חשיבות הגישה החיובית של המורה כלפי מחוננות, בחשיבותו (ואי חשיבותו היחסית) של הידע בחינוך מחוננים ובמאפיינים נוספים ( חנה דויד).

  • לינק

    אתר האינטרנט החדש מחוֹנ-net הוא יוזמה מבורכת של משרד החינוך- האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. האתר מיועד לכל העוסקים בטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים ומטרתו לקדם יצירת קהילה מקצועית של מורים למחוננים ולמצטיינים המחליפים רעיונות , שיטות הוראה וחומרים שונים באופן שיקדם את הוראת המחוננים והמצטיינים בישראל ואת המורים עצמם. המאגר מכיל חומרי הוראה ולמידה , מאמרים , מצגות , סרטונים, מידע כללי וחומרים אחרים העשויים לסייע לצותי חינוך העוסקים בטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים.

  • לינק

    החודש ראה אור בפורטל האינטרנט פסיכולוגיה עברית ספרה של ד"ר חנה דויד, "מחוננים בפריפריה: טיפוח, הוראה ומחקר", שמובא בפורטל במלואו באדיבות המחברת. בספר תיאורי מקרה של מחוננים השייכים לקבוצות מיעוט, וכן פרקים המתבססים על עבודת המחברת בעיר אילת בתחום המחוננים ( חנה דויד).

  • לינק

    כמה מהחוקרים המוערכים בארצות הברית בתחום טיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים הרצו ב"כנס הארצי הרביעי לחינוך למצוינות בישראל". הכנס התקיים באוניברסיטת חיפה בחופשת הפסח. את הכנס ערך האגף למחוננים ומצטיינים במשה"ח, בשיתוף עם האוניברסיטה. ברב שיח בכנס בנושא "בין מצטיינים למחוננים", לא הביעו החוקרים האמריקנים תמיכה באבחנה הקיימת בישראל בין שתי אוכלוסיות התלמידים. פרופ' רנזולי טען, כי ריבוי הגדרות, כמו "מחונן על", "מחונן" ו"מצטיין", הוא בעייתי. לדבריו, הגדרות אלו מותחות גבולות ומחלקות לקטגוריות, ולכן מונעות מתן הזדמנויות שוות לתלמידים. לטענתו, כאשר תחום מסוים מרתק תלמיד, הוא יתאמץ להצליח בו ועשוי להגיע להישגים גבוהים יותר מאשר תלמיד מחונן שאינו מתעניין בתחום זה. מה שחשוב הוא הכוח המניע את התלמיד להצליח בתחום מסוים.

  • לינק

    במאמר מוצגים מספר סוגיות מתחום האתיקה בחינוך מחוננים ובטיפוחם. בארץ כיום ניתן להצביע על ליקויים אתיים הקשורים לפגיעה בחיסיון הילד המחונן כבר בתהליך האיתור, ופרטיותם של ילדים מחוננים ממשיכה להיפגע גם לאחר מכן – במערכת החינוך, בכלי התקשורת ובאקדמיה. המצב הקיים, של העדר קוד אתי מנחה, עלול לפגוע קשות בילדים המחוננים בישראל ( חנה דויד).

  • מאמר מלא

    עפ"י התפיסה המקובלת יותר היום, דוגמת התיאוריה של Howard Gardner , המתייחסת לאינטליגנציה כמכלול של יכולות שונות, ניתן להבין שילד בעל יכולות גבוהות בתחום שכלי מסוים עלול להיות פגוע בתחום מסוים אחר. בעשרים השנים האחרונות, גישה זו יושמה גם לגבי ילדים מחוננים. מאז, התחילו לפרסם מאמרים וספרים בנושא, וכיום קיימת הכרה בקיומם של ליקויי-למידה אצל ילדים מחוננים. ישנה אפילו תיאוריה הקושרת בין הכישרונות המיוחדים של מחוננים לבין הליקוי. ווסט (2000) כותב על יכולותיהם של מדענים בולטים כגון אינשטיין, פאראדיי ואחרים, שהמשותף ביניהם הייתה חשיבה עם דגש על המרכיב הויזואלי, מחד, וקשיים בהשתלבות במערכת הבית-ספרית עקב בעיות בעיבוד שפתי, מאידך ( רננה לוקס ).

  • לינק

    שיטת הבעיות המורכבות נמנעת מגישה דידקטית, ומאפשרת לתלמידים להשתמש בידע בעל רלוונטיות מידית. גישה זו באה לענות על אחת הבעיות המרכזיות בחינוך בכלל: כיצד לגרום לתלמידים להכיר בחשיבות הנלמד בבית-הספר, ובקשר של החומר הנלמד לעולם הממשי, הנמצא מחוץ לבית-הספר? השיטה המוצעת עונה על בעיה זו בכך שהיא מתבססת על יצירת הדמיה של התמודדות עם בעיה בעולם היום-יומי, כפי שמדגימה אדוה שביב בהמשך. יתרון חשוב נוסף של השיטה הוא יחסה לשימוש במידע: שיטת הבעיות המורכבות מחייבת את התלמידים, וכמובן את המורים, שלא להסתפק בספרי הלימוד, ולצאת ולחפש מידע בערוצים אחרים – ספריות שונות, אך גם אינטרנט, סיורים באתרים שונים, ראיונות עם אנשים (מומחים בתחומים שונים או בעלי מידע רלוונטי, בעלי אינטרסים כצד בין הצדדים השונים בסיטואציה הבעייתית), וכד' ( אדוה שביב).

  • לינק

    מחקר זה התמקד בהתפתחות המקצועית של מורים למחוננים הצועדים את צעדיהם הראשונים בחמישה מרכזי הכשרה בישראל. מטרתו לרכוש הבנה עמוקה יותר של תהליך ההתפתחות המקצועית וההתנסויות של המשתתפים, בהתייחס למטרות המוצהרות של התכנית ולסטנדרטים לחינוך מחוננים בארה"ב. סטנדרטים אלו היוו בסיס תיאורטי למחקר זה. נמצא כי בתפיסת המורים את הסיטואציה של למידה-הוראה במסגרת מחוננים הושפעה מהשתייכותם לקבוצה, כמו כן נמצאה השפעה של אוריינטציה תרבותית על בתפיסתם את התכונות הרצויות של המורה. מורי יום העשרה, ויותר מכך אלה מן הקהילה הערבית, נמצאו שונים באופן מובהק ממורי ההכשרה והמורים הרגילים בתפיסתם את שני האספקטים. מורי יום העשרה מן הקהילה הערבית נמצאו קולקטיביסטים במידה הרבה ביותר. כמו כן נמצא מתאם בין רמת הקולקטיביזם והערכת תכונותיו הפדגוגיות של המורה, וככל שרמת הקולקטיביזם עלתה כך פחתה הערכת תכונותיו הקוגניטיביות ( חנה וידרגור) .

  • לינק

    תכניות העשרה הן תכניות הלימודים הנפוצות ביותר בישראל לטיפוח תלמידים מחוננים. תכנית יום העשרה שבועי מאפשרת לתלמיד המחונן להישאר במסגרת בית הספר הרגיל, כאשר אחת לשבוע הוא משתתף בתכנית ייחודית הכוללת נושאים מתחומי ידע שונים. במסגרת מחקר זה פותח מערך להערכה רב-ממדית השזורה בלמידה בתכניות העשרה למחוננים. הערכה זו התבצעה בשלבים שונים לאורך תהליך ההוראה והלמידה והשותפים לה היו: תלמידים, מנחה התכנית, מומחים והורים. סביבת המחקר כללה שלושה מרכזי העשרה שבועיים למחוננים בישראל ואת תכניות הלימודים בתחומי המדעים והתקשורת אותן בוחרים התלמידים. מטרת המחקר הייתה לאפיין ולהבין כיצד יישום של מערך הערכה שזורה בלמידה בקורסים הכוללים למידה מבוססת פרויקטים משפיע על תפיסותיהם של תלמידים מחוננים לגבי הערכה ותהליך הלמידה. במחקר השתתפו 101 תלמידים שלמדו בשלושה מרכזי מדע ודעת למחוננים ( שירלי מידז'נסקי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין