תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
נמצאו 207 פריטים
פריטים מ-1 ל-20
  • סיכום

    פרק זה מציג ממצאים מראיונות שנערכו עם צעירים וצעירות בני העדה האתיופית שגדלו בישראל. הממצאים מלמדים על כך שהצעירים עסוקים בשאלות של זהות. הם רואים את זהותם האישית כמורכבת מזהויות מרובות. תשובותיהם בראיונות חושפות את התמודדותם לא רק עם ההגדרה העצמית ותכניה, אלא גם עם חוויותיהם בקבוצות השייכות – במשפחה, בקהילה האתיופית ובחברה הישראלית.

  • תקציר

    מאמר זה בחן את הערכים, האמונות, התגובות וההשפעות של בני אדם שזהותם חצויה בין תרבות מערבית לבין תרבות אסיאתית. נמצא שבני אדם דו-תרבותיים נושאים עמם זהויות כפולות שמנחות את דפוסי הפעולה שלהם בהתאם למצבים בהם הם נתקלים. האנשים הללו מסוגלים להשתמש בנקודות החוזק של כל סט ערכים תרבותי כדי להתמודד טוב יותר עם סיטואציות מורכבות.

  • סיכום

    מאמר זה מאמץ את הגישה הקוגניטיבית כדי לחקור את ההשפעה של ריבוי זהויות על פרשנות של סיטואציות חברתיות. ספציפית, המאמר בוחן את התופעה של 'החלפת מסגרת', מצב שבו האדם עובר בין מסגרות פרשניות שונות, שכל אחת מהן מושרשת בתרבות אחרת. בסדרת ניסויים העושים שימוש בהטרמה קוגניטיבית, החוקרים מדגימים את התופעה של החלפת מסגרת בקרב אנשים דו-תרבותיים (אנשים הרואים עצמם שייכים לשתי קבוצות תרבותיות שונות) ומציעים גישה חדשה להבנה של השפעת התרבות על הקוגניציה.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי הוא מחקר נרטיבי אשר חוקר את מסעם הנרטיבי ואת מיצובם החברתי של סטודנטיות וסטודנטים בדואים, הלומדים הוראה במוסד להשכלה גבוהה בישראל. 30 סטודנטים להוראה כתבו סיפורים משמעותיים מעברם. ניתוח תוכן של סיפורים אלה מצביע על הקשיים, האתגרים וההתמודדויות המלווים את הצעירות והצעירים הבדואים בדרכם להגשים את חלומם ללמוד באקדמיה.

  • סיכום

    מאמר זה עוסק בהבניית זהות מקצועית של מתמחות ערביות-ישראליות להוראת אנגלית ושופך אור על סיפורים אישיים והיבטים סוציו-תרבותיים שמרכיבים, משנים או מפתחים זהויות מקצועיות. 15 מתמחות להוראת אנגלית שהשתתפו בראיונות עומק וכתיבת יומנים מראות כיצד רגשות, אירועים משמעותיים מעברן ומסורת הגמונית משפיעים על זהותן המקצועית. לא פחות חשוב הן מוכיחות כיצד אכזבה, דיכוי, צער וכאב יכולים להזדקק לכדי השראה, סיפוק עצמי ותעצומות נפש.

  • תקציר

    כיצד משתמשים פעילים באתרים של רשתות חברתיות המשתוקקים לרכוש ידע על תחום ספציפי מפתחים זהות מקצועית? באילו פרקטיקות הם משתמשים וכיצד מאפשרות אתרי הרשתות החברתיות את פיתוחה של זהות מקצועית אישית? אלה השאלות שמחקר זה מבקש להשיב עליהן. החוקרים עקבו אחר שבעה משתתפים במשך שנה ובחנו את פיתוח זהותם המקצועית בהתבסס על ראיונות, דיווחים רטרוספקטיביים ופעילויות מקוונות. המחקר מראה כי אתרי רשתות חברתיות יוצרים הקשר חדש לפיתוח זהות מקצועית, אשר מאפייניו החדשים מובילים יחידים מסוימים להתפתחות אדירה בזהותם המקצועית. החוקרים הציגו שלושה היבטים של פיתוח זהות מקצועית באתרי הרשתות החברתיות: הצגה-עצמית, חַבְרוּתִיּוּת (sociality) מסביב לשעון ואינטראקציה עם מידע.  

  • סיכום

    מספר הולך וגדל של טרנסג'נדרים מצטרפים בשנים האחרונות למוסדות ההשכלה הגבוהה. עם זאת גוף הידע העוסק באוכלוסיה זו ובחוויותיה בקמפוסים עדיין מצומצם למדי, ובעיקרו נשען על מדגמים מארצות הברית. המחקרים על טרנסג'נדרים באקדמיה מציגים תמונה הכוללת הצקות, הדרה, אפליה או התעלמות המיוחסות לזהות מיגדרית או לביטוי מיגדרי כחוויה משותפת בקמפוסים. ביחס לעמיתיהם הסיסג'נדרים, טרנג'נדרים חשים פחות שייכים למקום. אחת ההשלכות של אווירה זו בקמפוס היא הישגים נמוכים יותר של הסטודנטים הללו.

  • סיכום

    חוסן מוגדר בדרך כלל כיכולת של אינדיבידואל, משפחה, קהילה או מערכת סביבתית לחזור לתפקוד נורמטיבי לאחר חשיפה למתח החורג מגדר הרגיל. בהקשר של בתי ספר, חוסן ניכר ביכולתו של תלמיד להמשיך להיות מעורב ואף להצליח מבחינה אקדמית גם לאחר מפגש עם גורם סיכון כמו בריונות למשל או אפיזודה של מחלת נפש.

  • תקציר

    על האופן שבו מורים מעריכים את תלמידיהם ואת הישגיהם במקצועות הלימוד השונים נכתב רבות. מחקרי העבר בנושא זה התמקדו במיוחד, אם כי לא באופן בלעדי, ביכולת המתמטית של התלמידים ובניסיון להבין האם הערכותיהם של המורים את ביצועי התלמידים מדויקות, או שמא הן חושפות הטיות. כדי להימנע מהשפעת ההטיות הגזעיות והמגדריות נבדקו במחקר עם בקרת אקראיות (randomized controlled study) הערכותיהם של 390 מורים ל-18 פתרונות מתמטיים אליהם קושרו באופן רנדומלי שמות טיפוסיים למגדר ולגזע. מבין המורים היו 350 נשים ו-40 גברים, 255 לבנים, 48 שחורים, 68 היספאניים ו-19 המוגדרים כ"אחרים".

  • סיכום

    הנטייה להתייחס ולשפוט את הדומים לנו (קבוצת הפנים) באופן חיובי יותר מאשר את השונים מאתנו (קבוצת החוץ), היא תופעה חברתית נפוצה שעלולה להשפיע באורח הרסני על יחסי הגומלין בין הקבוצות או על מה שמכונה "הגישות הבין קבוצתיות" (Hewstone, Rubin & Willis, 2002). בקרב מבוגרים, הטיות בין קבוצתיות נקשרו זה מכבר לדעות קדומות, אפליה, דה-הומניזציה וקונפליקטים המתקיימים בתרבויות רבות ובהן מעורבות קבוצות חברתיות שונות (Haslam, 2006). מחקרים התפתחותיים אחרונים מראים שהטיות אלה מתקיימות כבר אצל ילדים צעירים מאד ואולי אפילו בקרב תינוקות (Pun, Ferera, Diesendruck, Hamlin & Baron, 2018). מנין, אם כך, הן נובעות, וכיצד ניתן להתמודד איתן?

  • סיכום

    רשימה זו מתארת ספר חדש בנוגע לחינוך מיני ולמגדר בבתי הספר ודנה במקומו של נושא חשוב זה בהכשרת המורים. הרשימה מאירה את הצורך של המערכת החינוך לפעול להטמעת ערכים של סובלנות, קבלת האחר ולאפשר שיח פתוח ומשתף בנושאים אלה.

  • סיכום

    המאמר בוחן את עמדותיהן של מורות למחול שומרות מצוות כלפי היבטים מקצועיים שונים בעולמן ושואל אודות הקשר בין תפיסת עולמן המקצועית לבין תפיסת עולמן הדתית.  המחקר (כמותי ואיכותני, כפי שיפורט להלן) מתמקד ביחסי הגומלין בין אמנות המחול לבין עולמן הפנימי של המורות ושל תלמידותיהן. לצורך כך הובאו בחשבון המוטיבציות של המורות בבחירת המקצוע המאפשר להן, כאובלוסייה ייחודית, להגשים את עצמן תוך כדי סלילת דרך חדשה בהוראת המחול במסגרת תפיסת עולם דתית וכחלק ממערכת חינוך התואמת את עמדותיהן.

  • לינק

    הטיפול בגיל הרך מעורר עניין רב בדיון הציבורי בישראל, שכולל עיסוק במרחב הבלתי מספק במעונות היום, במספר הילדים על כל איש צוות, בהכשרתם הבלתי הולמת של אנשי צוות ובמשכורותיהן הנמוכות של הגננות והסייעות. מחקר זה יישם גישה איכותנית וכלל ראיונות עם שש מנהלות של מעונות יום בנוסף לתצפיות באותן מעונות שנערכו במשך כשנה.מטרת המחקר היתה לשפר את הבנת הזהות המקצועית והזהות הנשית של המנהלות שרואיינו וכן לאפשר לקולן להישמע. זהויות המנהלות הוצגו באמצעות חמש נקודות מבט: תפיסותיהן העצמיות, קשריהן עם הסגל, קשריהן עם ההורים, מיקומן בין הסגל להורים והשקפותיהן החינוכיות.

  • סיכום

    בספטמבר 2018 התקיים בבולצאנו באיטליה כנס האיגוד האירופי למחקר בחינוך ECER – European Conference on Educational Research. לפניכם סיכום של הדברים העיקריים שנאמרו בו.

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר איכותני שנערך בשמונה מכללות להכשרת מורים בישראל הבוחן את הזהות המקצועית של מכשירי מורים לנוכח שינויים חברתיים וטכנולוגיים שאירעו עם התפתחות טכנולוגיות תקשורת ומידע. זהותם המקצועית של מכשירי מורים מתוארת באמצעות שלוש גישות של זהות מקצועית: being, doing ו-having. ניתוח הרכיבים השונים, שנכללים בגישות אלה מספק תמונה עשירה בקשר לזהותם המקצועית של מכשירי המורים לנוכח תהליכי שינוי אלה.

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד מורים ניהלו את השתתפותם של תלמידים הנחשבים כ"בעלי יכולת נמוכה" בדיונים בכיתה על ידי שימוש בשיטות של הוראה דיאלוגית. שיטות אלו מבקשות לעודד את התלמידים לחשוב וללמוד באמצעות שיח. הן כוללות פרקטיקות שונות כגון דיון המתמקד בחקירת נושא לעומק והנמקה שיתופית. לצד בחינת אופן השתתפות התלמידים בדיונים, המחקר בודק גם את זהותם החברתית של אותם תלמידים הנחשבים כ"בעלי יכולת נמוכה".

  • תקציר

    המחקר בוחן את ההשפעה של מתחים גזעניים בבית הספר ואי-הכרה בתרבות ההיספנית על הפנמת התסמינים בקרב 58 מתבגרים לטיניים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה ובוחן האם הזהות האתנית ממתנת את הקשר הזה. התוצאות מראות שלחץ חינוכי ותרבותי מקושר עם בריאות נפשית גרועה (Stephanie A. Torres and Catherine DeCarlo Sant, 2017 ).

  • תקציר

    המחברים ערכו מחקר בקרב בוגרים ומשתתפים של התכנית למצוינות בהוראה" (Program for Excellence in Teaching) במכללה למורים בירושלים בישראל, חושפים קונפליקט אחר. הממצאים מראים כי בקביעת הזהות המקצועית שלהם, מורים מתחילים מתמודדים עם דילמה בין שתי תת-זהויות: המורה כמומחה דידקטי וכמורה המלמד מקצוע והמורה כמחנך הכיתה (Popper-Giveon, A., & Shayshon, B., 2017).

  • תקציר

    המחברת טוענת כי התפקיד של התכניות להכשרת מורים במאה ה-21 הוא להעניק לסטודנטים שלהן מיומנויות ותפיסות הדרושות להוראה במערכות רב-תרבותיות הכוללות תלמידים ממוצא אתני, דתי, חברתי וכלכלי שונה. על כן, התכניות להכשרת מורים צריכות להתייחס לשונות בין הלומדים ולספק למורים לעתיד מיומנויות שיאפשרו להם לטפח "למידה משמעותית ומערבת" עבור כל התלמידים.המחברת מכנה זאת "הכשרה להוראה הנענית לשונות", שתכלול התייחסות לסוגיות של ההיסטוריה ושל התרבות של המגזרים השונים באוכלוסייה, יישום של סגנונות למידה שונים שיאפשרו לכל הסטודנטים/תלמידים להצליח, "ובחינה ביקורתית" של מדיניות החינוך לגבי צדק חברתי ושוויון חינוכי (לאה קוזמינסקי, 2017).

  • לינק

    הספר "מחאי, מחאי כפיים" – פואטיקה ואידיאולוגיה בשירת הילדים העברית בתקופת הישוב 1948-1939, בוחן כיצד נרתמה שירת הילדים, שפורסמה בעיתוני הילדים בעשור שלפני הקמת המדינה, לעיצוב ולחיזוק זהותם הלאומית של הילדים, במגמה להכשירם ולפתח את מחויבותם להמשך המפעל הציוני. כיצד כתבו על המולדת לילידי הארץ משוררים שלא נולדו בה? כיצד שוררו לילדים על גבורה והקרבה עד מוות? כיצד התייחסו בשירים לעם שישב פה קודם? כיצד השתמשו הכותבים בתכונתה הפיגורטיבית של השירה כדי להוסיף משמעות גם למבוגרים, לעתים שונה מזו שיועדה לילדים? והאם השפיעו השירים על עיצוב תודעתם של הקוראים הצעירים, של הדור אשר הקים את המדינה? (נעמי בן-גור).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין