-
תקציר
-
סיכום
במחקר זה השתתפו עשרים מרואיינים ספרדים מהחברה החרדית, בני 30–42, שלמדו בנערותם בישיבות חרדיות אשכנזיות ליטאיות בישראל בשנים 1993 עד 2010, שסיפרו על חוויותיהם. איסוף הנתונים נעשה באמצעות ריאיון פתוח חצי מובנה מתוך מבט לאחור על אירועים וחוויות בעברם. מניתוח הראיונות עולות שלוש חוויות מרכזיות: הגירה, החרגת המנטליות המזרחית והדרת המורשת התורנית המזרחית
-
סיכום
מיתוס השקר האציל של אפלטון יכול לשמש כלי לניתוח הפרקטיקות האידיאולוגיות המטעות לעתים קרובות של חינוך אזרחי, העלולות לקדם תפיסות אנטי-דמוקרטיות של הזהות הלאומית. מאמר זה עוסק בשלושה רגעי מפתח היסטוריים בייצור של הזהות הלאומית בארה"ב ובוחן כיצד ניתן לפרש מחדש כל אחד מהרגעים הללו באמצעות שימוש תיאורטי מושכל במוטיב השקר האציל
-
תקציר
המחקר בחן אינדיקטורים של בריאות הנפש בקרב מתבגרים טרנסג'נדרים ורב-מגדריים וכן שלושה גורמים הקשורים לבית ספר, שיש בהם כדי להגן על בני הנוער מפני הסיכון לבעיות נפשיות. במחקר השתתפו 252 בני נוער בני 18-14 שזיהו עצמם כטרנסג'נדרים ו/או בעלי מגדר לא בינארי. משתתפי המחקר דיווחו על רמות גבוהות של תסמיני חרדה ודיכאון. מביניהם, אלו שחשו תחושת שייכות לבית הספר דיווחו על פחות סימפטומים של חרדה, דיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית.
-
סיכום
בשנת 2016 רואיינו 15 מורות פלסטיניות-ישראליות אשר מלמדות בבתי ספר יהודיים. במהלך ראיונות העומק, המורות התבקשו לספק מידע ביוגרפי, לתאר את הרציונל לבחירתם ללמד בבית ספר יהודי ולספר על התגובות שקיבלו בהקשר להחלטה זו. בנוסף, הן התבקשו לתאר את מערכות היחסים שלהן עם המנהל, המורים, התלמידים וההורים ולספר על חוויות בולטות או אירועי מפתח שהתרחשו בכיתה או בין כותלי בית הספר.
-
תקציר
המחקר בחן כיצד מתבגרים מחוננים הלומדים בחטיבת הביניים מתארים את חוויית בית הספר שלהם, מתוך בחינת עולמם האישי ותפיסת זהותם. עשרה מתבגרים מחוננים בגילאי 15-13 רואיינו בראיון עומק. הממצאים מצביעים על כך שהמתבגרים המחוננים נמצאים בקונפליקט מתמיד בנוגע למחוננות שלהם ולתפיסת זהותם. בבית הספר הם חווים הסללה לתחומים ייעודיים למחוננים והתייחסות סטראוטיפית מצד המורים. מבחינה חברתית, הם חווים בו בזמן תחושות של שייכות ומקובלות חברתית וחוויות קשות של דחייה חברתית ותחושת שונות.
-
סיכום
המחקר בחן את ההשפעה של קורס מנהיגות בגישה הנרטיבית על הלמידה של סטודנטים, זהותם והתפתחותם כמנהיגים. 13 סטודנטים שלמדו בקורס בעבר רואיינו אודות הלמידה שלהם בקורס. ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל הטמון בשימוש בנרטיבים, את התמיכה של גישה זו בתחושת המסוגלות ובהבניית זהותם של מנהיגים צעירים וכן את השימוש שהם עושים בסיפורים כדי לתקשר ולהשפיע על אחרים.
-
סיכום
-
תקציר
המחקר בחן את דרכי ההתמודדות של המורים הערבים לאזרחות בבתי הספר הערביים־ממלכתיים עם הוראת התוכן הלימודי שאינו מתיישב עם זהותם הלאומית והתרבותית. 32 מורים ומורות לאזרחות בבתי ספר תיכוניים ערביים רואיינו בריאיון עומק פתוח. נמצאו שלוש דרכי התמודדות של מורים: התרכזות בהוראת התכנים הנדרשים למבחני הבגרות, יישום דרכים יצירתיות וזהירות להעלאת הנרטיב הערבי יחד עם הנרטיב היהודי-ציוני והצגה ישירה של הנרטיב הפלסטיני.
-
סיכום
הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט השונים הם מקורות מידע שקשה להפריז בחשיבותם בעיקר בקרב צעירים, ובכלל זה בכל האמור במידע הנוגע למגדר, מין ומיניות. סקירת מידע זו מציגה את התכנים העיקריים הקשורים למגדר, למין ולמיניות המוצגים במדיה הדיגיטלית ואת השפעותיהם הרגשיות, בריאותיות, חברתיות והתנהגותיות על ילדים, מתבגרים וצעירים. בנוסף לכך מוצגים המוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים הפועלים במרחב הדיגיטלי לחינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, לאפשרויות למידה ולסיכויים לפיתוח אישי.
-
סיכום
המחקר בחן את תרומתם של טקסים בית ספריים לעיצוב הזהות ולהעמקת תחושת האזרחות בקרב תלמידים דרוזים. המחקר התמקד בשני בתי ספר וכלל ראיונות, תצפיות וניתוח מסמכים. מממצאי המחקר עולה כי בבתי הספר מושם דגש רב על טקסים לאומיים ודתיים. באמצעות טקסים אלה ופעילויות בית ספריות נוספות ממלאים בתי הספר תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות הישראלית והדרוזית של התלמידים.
-
סיכום
פרק זה מציג ממצאים מראיונות שנערכו עם צעירים וצעירות בני העדה האתיופית שגדלו בישראל. הממצאים מלמדים על כך שהצעירים עסוקים בשאלות של זהות. הם רואים את זהותם האישית כמורכבת מזהויות מרובות. תשובותיהם בראיונות חושפות את התמודדותם לא רק עם ההגדרה העצמית ותכניה, אלא גם עם חוויותיהם בקבוצות השייכות – במשפחה, בקהילה האתיופית ובחברה הישראלית.
-
תקציר
מאמר זה בחן את הערכים, האמונות, התגובות וההשפעות של בני אדם שזהותם חצויה בין תרבות מערבית לבין תרבות אסיאתית. נמצא שבני אדם דו-תרבותיים נושאים עמם זהויות כפולות שמנחות את דפוסי הפעולה שלהם בהתאם למצבים בהם הם נתקלים. האנשים הללו מסוגלים להשתמש בנקודות החוזק של כל סט ערכים תרבותי כדי להתמודד טוב יותר עם סיטואציות מורכבות.
-
סיכום
מאמר זה מאמץ את הגישה הקוגניטיבית כדי לחקור את ההשפעה של ריבוי זהויות על פרשנות של סיטואציות חברתיות. ספציפית, המאמר בוחן את התופעה של 'החלפת מסגרת', מצב שבו האדם עובר בין מסגרות פרשניות שונות, שכל אחת מהן מושרשת בתרבות אחרת. בסדרת ניסויים העושים שימוש בהטרמה קוגניטיבית, החוקרים מדגימים את התופעה של החלפת מסגרת בקרב אנשים דו-תרבותיים (אנשים הרואים עצמם שייכים לשתי קבוצות תרבותיות שונות) ומציעים גישה חדשה להבנה של השפעת התרבות על הקוגניציה.
-
תקציר
המחקר הנוכחי הוא מחקר נרטיבי אשר חוקר את מסעם הנרטיבי ואת מיצובם החברתי של סטודנטיות וסטודנטים בדואים, הלומדים הוראה במוסד להשכלה גבוהה בישראל. 30 סטודנטים להוראה כתבו סיפורים משמעותיים מעברם. ניתוח תוכן של סיפורים אלה מצביע על הקשיים, האתגרים וההתמודדויות המלווים את הצעירות והצעירים הבדואים בדרכם להגשים את חלומם ללמוד באקדמיה.
-
סיכום
מאמר זה עוסק בהבניית זהות מקצועית של מתמחות ערביות-ישראליות להוראת אנגלית ושופך אור על סיפורים אישיים והיבטים סוציו-תרבותיים שמרכיבים, משנים או מפתחים זהויות מקצועיות. 15 מתמחות להוראת אנגלית שהשתתפו בראיונות עומק וכתיבת יומנים מראות כיצד רגשות, אירועים משמעותיים מעברן ומסורת הגמונית משפיעים על זהותן המקצועית. לא פחות חשוב הן מוכיחות כיצד אכזבה, דיכוי, צער וכאב יכולים להזדקק לכדי השראה, סיפוק עצמי ותעצומות נפש.
-
תקציר
כיצד משתמשים פעילים באתרים של רשתות חברתיות המשתוקקים לרכוש ידע על תחום ספציפי מפתחים זהות מקצועית? באילו פרקטיקות הם משתמשים וכיצד מאפשרות אתרי הרשתות החברתיות את פיתוחה של זהות מקצועית אישית? אלה השאלות שמחקר זה מבקש להשיב עליהן. החוקרים עקבו אחר שבעה משתתפים במשך שנה ובחנו את פיתוח זהותם המקצועית בהתבסס על ראיונות, דיווחים רטרוספקטיביים ופעילויות מקוונות. המחקר מראה כי אתרי רשתות חברתיות יוצרים הקשר חדש לפיתוח זהות מקצועית, אשר מאפייניו החדשים מובילים יחידים מסוימים להתפתחות אדירה בזהותם המקצועית. החוקרים הציגו שלושה היבטים של פיתוח זהות מקצועית באתרי הרשתות החברתיות: הצגה-עצמית, חַבְרוּתִיּוּת (sociality) מסביב לשעון ואינטראקציה עם מידע.
-
סיכום
מספר הולך וגדל של טרנסג'נדרים מצטרפים בשנים האחרונות למוסדות ההשכלה הגבוהה. עם זאת גוף הידע העוסק באוכלוסיה זו ובחוויותיה בקמפוסים עדיין מצומצם למדי, ובעיקרו נשען על מדגמים מארצות הברית. המחקרים על טרנסג'נדרים באקדמיה מציגים תמונה הכוללת הצקות, הדרה, אפליה או התעלמות המיוחסות לזהות מיגדרית או לביטוי מיגדרי כחוויה משותפת בקמפוסים. ביחס לעמיתיהם הסיסג'נדרים, טרנג'נדרים חשים פחות שייכים למקום. אחת ההשלכות של אווירה זו בקמפוס היא הישגים נמוכים יותר של הסטודנטים הללו.
-
סיכום
-
תקציר
על האופן שבו מורים מעריכים את תלמידיהם ואת הישגיהם במקצועות הלימוד השונים נכתב רבות. מחקרי העבר בנושא זה התמקדו במיוחד, אם כי לא באופן בלעדי, ביכולת המתמטית של התלמידים ובניסיון להבין האם הערכותיהם של המורים את ביצועי התלמידים מדויקות, או שמא הן חושפות הטיות. כדי להימנע מהשפעת ההטיות הגזעיות והמגדריות נבדקו במחקר עם בקרת אקראיות (randomized controlled study) הערכותיהם של 390 מורים ל-18 פתרונות מתמטיים אליהם קושרו באופן רנדומלי שמות טיפוסיים למגדר ולגזע. מבין המורים היו 350 נשים ו-40 גברים, 255 לבנים, 48 שחורים, 68 היספאניים ו-19 המוגדרים כ"אחרים".
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין