תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
נמצאו 2480 פריטים
פריטים מ-1 ל-20
  • סיכום

    לפי הנאורות, מטרת החינוך היא לעזור לאדם ללמוד כיצד ללמוד בכוחות עצמו. הלומד הוא זה שיגיע להישגים במהלך לימודיו, והוא שיקבע מה ילמד, כיצד ישתמש בכך, ולאן ימשיך – אולי אף ליצור משהו חדש ומרגש, לעצמו ולאחרים. מנגד, קיימת תפיסה אחרת של חינוך, שהיא אינדוקטרינציה

  • תקציר

    מחקר זה מצביע על מתאם חיובי מובהק בין רמת היציבות הרגשית (נוירוטיות נמוכה), פתיחות לחוויות, ויסות רגשי, הערכה עצמית ועמדות חיוביות כלפי מיומנויות הקשבה פעילה – בקרב אנשי חינוך לגיל הרך

  • תקציר

    השלב הראשון להנהגת וחידוש תוכנית מיטבית להוראת קריאה מצריך ניתוח של תוכנית הלימודים הנוכחית, חלוקת שאלונים לצוות ההוראה וגיבוש חוות דעת מקיפה. מורי השפה מהווים מקור ראשון וחיוני לדיווח על קשיים, מגבלות, חסמים ובעיות פדגוגיות מבחינת איות, דקדוק, חומרי לימוד, תרגול ופיתוח מקצועי. במקביל, מומלץ לאסוף מדי מחצית מבדקי שפה של כיתות ה'-ו', לבדוק ולהעריך את הרמה הבית ספרית, להשוותה לבתי ספר אחרים ולקבוע יעדים אישיים, כיתתיים ושכבתיים.

  • סיכום

    ברור שתלמידים אינם מפיקים תועלת רבה מכך שמאלצים אותם לשנן רשימות של עובדות יבשות. אבל נכון גם שאי‐אפשר כלל ללמד מיומנויות כמו ניתוח או הרכבה בלי ידע עובדתי. מחקרים מתחום המדעים הקוגניטיביים הראו שמיומנויות מן הסוג שמֹורים רוצים להקנות לתלמידיהם, כמו היכולת לנתח ולחשוב באופן ביקורתי, מחייבות ידע עובדתי נרחב.

  • סיכום

    במחוזות לימוד רבים ברחבי העולם, מפקחים ומנהלים מתמודדים עם מגוון גדול ומסועף של תוכניות, מסלולים, ערוצים ויוזמות. חלקן רצות ומונעות מכורח ההרגל וכבר אינן נחוצות. ברגע שמושקעים משאבים במיזם מסוים, שכבר אינו מניב פרי, זה בא על חשבון יוזמות אלטרנטיביות וחדשניות או מכלה את המשאבים הקיימים. האסטרטגיה הנכונה ביותר לניהול מיזמים בית ספריים היא השקעה מלאה ונקודתית במעט היוזמות הכדאיות ביותר.

  • סיכום

    משרד החינוך באוסטרליה קורא לגישה פדגוגית-אתית ומבוססת-אדם החובקת את הבינה המלאכותית, מכירה בה ורותמת אותה לצרכי החינוך והחברה. מנהלי בתי הספר, מפקחי המחוזות ומנהלי האגפים נמצאים בעמדת מפתח בהקשר לאופני הטמעה והיישום, או הדחייה, של הבינה המלאכותית בהוראה ובהערכה. על רקע זה, המאמר מציג את היתרונות והחסרונות הטמונים בבינה מלאכותית בחינוך, מציע שפה משותפת עבור בתי הספר ברמה הארצית והבינלאומית, מביע תמיכה בשימוש ב-AI לצורכי הערכת לומדים ומציע דרכים חדשות לקידום למידה באמצעות בינה מלאכותית.

  • תקציר

    במהלך משבר הקורונה, מערכות חינוך רכשו, צרכו והטמיעו המון כלים דיגיטליים, חלקם מכורח המציאות, וחלקם האחר כגימיק או כטרנד שתאם לרוח התקופה. אבל, משבר הקורונה חלף ושכח, ואיתו פסק המימון הסיטונאי של טכנולוגיות בחינוך. כעת, המערכות נדרשות להדק את החגורה ולהיפטר מממשקים בלתי-נחוצים. לפי מחקר מטעם Learn Platform, מערכת החינוך בארה"ב משתמשת בממוצע ב-2,982 סוגים שונים של כלים דיגיטליים מדי שנה. לכן, קובעי המדיניות ומפקחי המחוזות דורשים להפחית עלויות, לזהות יישומים מיותרים ולתעדף פדגוגיה שמקדמת תלמידים ומורים בפועל. על רקע זה, המאמר בוחן ומציג אסטרטגיות לצמצום וחיסכון בממשקים טכנולוגיים בשלוש מחוזות חינוך באוקלהומה, מסצ'וסטס וטקסס.

  • סיכום

    לא קל למצוא מידע מדויק ברשת. כלי תקשורת, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ומנועי חיפוש יוצרים מבוך של פרסומות וקידומים, זיופים, תעמולה פוליטית, טענות שקריות ותכנים חשודים נוספים, אשר מציפים בקלות את התלמידים (והמורים) כאשר הם מנסים לבצע מחקר או למצוא מקורות אמינים. אתגר זה מורכב במיוחד כאשר צוללים לסוגיות אזרחיות ופוליטיות

  • סיכום

    מה אם אפשר היה לתת ל-AI לנתח את תשובות התלמידים, להעניק להם משוב בונה ולהציב בפניהם יעדים – בתוך שניות אחדות? זהו עתיד פדגוגי בו אין יותר צרוך לברור בין איכות לבין כמות ובו התלמידים מקבלים שאלות פתוחות שמניעות אותם לחשוב על פתרון בעיות בזמן אמת, להצדיק את אופני החשיבה ודרך הפתרון ולקבל משוב משמעותי בו במקום. למעשה, לא מדובר כאן על תרחיש עתידי, המציאות הזו כבר כאן, זמינה ונגישה, וניתן להשתמש בה, בעזרת ה-AI, בדרכים המוצגות במאמר.

  • סיכום

    האתגרים האקדמיים העומדים בפני סטודנטים הסובלים מלקויות למידה ספציפיות (SLD) ומהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות מתבטאים בתהליכי הלמידה ובהישגים האקדמיים. מחקר זה בחן את הקשרים בין גורמים מוטיבציוניים ומטא-קוגניטיביים לבין הישגים אקדמיים בקרב סטודנטים בחינוך גבוה עם ובלי SLD/ADHD מישראל, איטליה וספרד

  • תקציר

    כמורים ומחנכים, חשוב להבין שאין בכוחנו להעריך במדויק את מידת האינטליגנציה והפוטנציאל של כל תלמיד היושב בכיתה. לראיה, יש אינספור מקרים של ילד שהתקשה בכיתות א'-ב', אך הצטיין בכיתות ה'-ו' או תלמיד עם שגיאות כתיב חמורות שגדל להיות עיתונאי חשוב או סופר מצליח. כדי לבנות תוכנית לימודים מותאמת לכול, רצוי לנקוט באסטרטגיות המוצגות במאמר.

  • סיכום

    המעבר מניהול משאבי אנוש (HRM) לניהול הון אנושי מסמן התפתחות משמעותית באופן שבו ארגונים מעריכים ומפתחים את כוח העבודה שלהם. בתוך מגזר החינוך, שינוי זה משקף הכרה גוברת בתפקיד החשוב שיש לידע, לכישורים וליכולות של צוות בית הספר בהשגת מצוינות חינוכית. בעוד שניהול משאבי אנוש מסורתי מדגיש יעילות אדמיניסטרטיבית והקצאת משאבים, ניהול הון אנושי מתמקד בפיתוח אסטרטגי של אנשים כחיוני להצלחת הארגון. מאמר זה בוחן כיצד בתי ספר יכולים להתקדם מעבר לפרקטיקות קונבנציונליות של משאבי אנוש כדי לטפח ולמנף טוב יותר את ההון האנושי שלהם. כך מזוהות שיטות עבודה מומלצות המחברות בין יעדים חינוכיים לבין סדרי העדיפויות האסטרטגיים של ניהול ההון האנושי, ובסופו של דבר משפרות הן את ביצועי צוות בית הספר והן את תוצאות התלמידים.

  • סיכום

    על מערכת החינוך לזהות מראש את מאפייניו של דור הבוגרים הנוכחי, להעניק לו מערכת תומכת של הנחיה, ליווי וייעוץ ולדאוג לו לסביבת ותרבות עבודה בריאה ועוטפת. תהליכי הקליטה, הליווי, התמיכה והפיתוח המקצועי צריכים להתמקד באתגרים מקצועיים ורגשיים כאחד. שכן, כפי שמוצג במאמר זה, תמיכה בדור המורים הנוכחי עתידה לתרום להם באופן אישי, ובמקביל לייצר ולטפח מערכת חינוך חיובית ויציבה.

  • תקציר

    מורים רבים עוזבים את מקצוע ההוראה בגלל שהם מרגישים שעבודתם גדושה בבירוקרטיה מיותרת, מיקרו-ניהול, חוסר תמיכה, חוסר הערכה ועומס עבודה שאינו הכרחי. גם אם נדמה שהמחסור במורים מתחיל להיתפס כבעיה חמורה ובלתי פתירה, ברמה הבית ספרית, העירונית או המחוזית, אפשר להוציא אל הפועל אסטרטגיות מיטביות לתמיכה ושימור של מורים איכותיים.

  • תקציר

    ככל ששנת הלימודים מתקדמת, שחיקת המורים הולכת וגוברת. ההתרגשות של תחילת השנה מתפוגגת, שגרת העבודה מתחילה להרגיש סיזיפית ועומס העבודה גובר. כדי להתמודד עם התופעה המדאיגה הזו, שמשפיעה באופן ישיר על איכות החינוך והמחסור במורים, המאמר סוקר ובודק תשובות של כ-600 מורי יסודי ועל-יסודי בארה"ב לשאלה אחת פשוטה: איך אפשר להימנע משחיקה בהוראה?

  • סיכום

    האם באמת קיימים לומדי "מוח-ימני" ולומדי "מוח-שמאלי"? הטיעון של למידת מוח-שמאלי ומוח-ימני הוא המיתוס העצבי השני הנפוץ ביותר בחינוך. מחברי המאמר טוענים כי הם מפריכים מיתוס זה על ידי הבחנה בין עובדה לבדיה

  • תקציר

    משבר חסר תקדים מאיים על מוסד ההשכלה הגבוהה בעקבות כניסתה המהירה והאגרסיבית של הבינה המלאכותית. המערכת האקדמית הופכת בהדרגה ל"העמדת פנים" של תקשורת בין הבינה המלאכותית של התלמידים לזו של המרצה, ומרוקנת מתוכן את יסודות הקריאה, הכתיבה והאוריינות. הפתרון המוצע במאמר הוא אימוץ גישה של "לימוד לשמו" או "טיפוח הנשמה", המקדשת את פעולת הקריאה והכתיבה כערך עצמאי, ללא תלות בהצדקה תועלתנית (כגון הצלחה כלכלית או רכישת תואר). מודל זה מוכר מהמנזרים הקתוליים בימי הביניים ומעולם הישיבות עד ימינו.

  • סיכום

    מאמר זה מבקר את המודלים הקיימים להערכת אוריינות בבינה מלאכותית בחינוך, ומציג מודל חדש ואדפטיבי לאוריינות בינה מלאכותית המבוסס על התאמה הקשרית, צרכים מקצועיים, והתפתחות דינמית. מורים יוכלו להשתמש בכלי רפלקטיבי, כדי להעריך את אוריינותם בבינה מלאכותית

  • תקציר

    ברגע שהמבחן נגמר והציון המיוחל הושג, אפשר להיות בטוחים שהילדים לא יתעמקו שוב בחומר, יהרהרו בו, יעריכו אותו מחדש או יתקנו טעויות שנעשו. על רקע זה, דין מלטבי, מחנך ומורה בבית ספר יסודי ובחינוך מיוחד בעברו וכיום מפקח ראשי במערכת החינוך באונטריו, קנדה, בוחן מחדש את שיטת המבחנים, מצביע על מגבלותיה ומציע דרכים אלטרנטיביות לבחינה והערכה של לומדים בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית.

  • סיכום

    ה-OECD הוציא דוח ובו רשימה של גישות פדגוגיות לעידוד יצירתיות וחשיבה ביקורתית. לפניכם פירוט הגישות המרכזיות

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין