מילת מפתח: תשומת לב
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • תקציר

    מחקרים הראו כי לקריאה חוזרת יש תועלת מינימלית להבנת הטקסט, בהשוואה לקריאה אחת בלבד או לסוגים אחרים של טכניקות למידה (כגון, עריכת מבחן; הסבר עצמי). המחברים בחנו את ההשפעה של קריאה חוזרת על הסחת הדעת בשני ניסויים. המשתתפים קראו שני טקסטים, שבמהלכם הגיבו לבדיקות של הסחת דעת לסירוגין. טקסט אחד נקרא פעם אחת והשני פעמיים. בהתאמה לממצאים קודמים, לא הייתה השפעה לקריאה החוזרת על ההבנה אף על פי שהמשתתפים דיווחו שהם מרגישים כשירים יותר לאחר שקראו שוב את הטקסט (Phillips, Natalie E.; Mills, Caitlin; D'Mello, Sidney; Risko, Evan F., 2016).

  • תקציר

    השימוש במסך שני יכול להגביר עיבוד מידע ואת ההוצאה לפועל של משימות חיפוש במשך זמן נתון. במחקר זה, המחברים בחנו את השינוי בתשומת הלב של הלומד בין שני מסכים ומשימות משניות מבוקרות בסביבה של ריבוי משימות במדיה ואת השפעתה על תהליך הלמידה. בפרט, הם ניתחו כיצד ניתן לחקור אפקטים של למידה קוגניטיבית ורגשית בהתאם לתפקיד של סביבה זו. נערך ניסוי בין נבדקי עם 69 משתתפים (שימוש סימולטני לעומת שימוש עוקב במסך שני במונחים של משימות משניות פתוחות לעומת סגורות). הממצאים הראו שהיה שוני גדול יותר באפקטים של למידה רגשית מאשר באפקטים של למידה קוגניטיבית אצל משתתפים שהשתמשו במסך שני ( Shin, Dong-Hee; An, Hyeri; Kim, Jang Hyun, 2016).

  • לינק

    מחקר זה מכוון להעמיק את הבנת התפקיד של הנעה לעבודה אצל מורים בתחילת הקריירה. המשתתפים היו 589 מורים מתחילים קנדיים-צרפתיים העובדים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ציבוריים. בנוסף לקביעת צורות ההנעה (אוטונומית לעומת מבוקרת) שמניעות את המורים בשלוש השנים הראשונות של הקריירה שלהם, התוצאות מספקות תמיכה עבור מודל המסביר את הנתיבים ההנעתיים שעל פיהם גורמים בסביבת בית הספר (עומס עבודה, פיקוח, הכרה ותחושה של קהילתיות) קשורים לבריאות הפסיכולוגית של המורים (שחיקה רגשית), עמדה כלפי התפקיד (מחויבות תעסוקתית) והתנהגות בכיתה (אקלים שמטפח את תשומת ליבם של תלמידים) (Fernet, Claude; Trepanier, Sarah-Genevieve; Austin, Stephanie; Levesque-Cote, Julie, 2016).

  • סיכום

    רוב חברי הסגל מתירים לסטודנטים להשתמש בטלפונים ניידים, ב"קליקרים" (clickers), ובמחשבי כף יד אחרים למטרות מוגבלות מאוד בלבד (כמו מענה על סקר) – אם בכלל. לעומת זאת, השימוש במחשבים ניידים הפך לכל כך נפוץ עד שחברי סגל רבים מתחילים לתהות באם הימצאותם בכל מקום ובכל עת מפריעה ללמידת סטודנטים (James M. Lang, 2016).

  • תקציר

    ככל שנדידת מחשבות מקושרת לאיכות למידה ירודה, למציאת דרכים לצמצום הנטייה לנדידת מחשבות צריכות להיות השלכות על שיפור הלמידה. המחברים חקרו את האפשרות שלמידת חומרים ברמת קושי המתאימה ליכולות של הפרט – כלומר, לימוד בטווח הלמידה הקרובה (region of proximal learning) – עשויה להפחית נדידת מחשבות (Xu, Judy; Metcalfe, Janet, 2016).

  • לינק

    המאמר מציג שאלה החותרת תחת הנחות יסוד הנדמות כמובנות מאליהן: לאן יש להפנות את תשומת הלב של התלמיד – פנימה (לגופו ותודעתו), החוצה (אל העולם) או "גם וגם"? החינוך הציבורי מושתת רובו ככולו על הפניית תשומת הלב החוצה. הכרעה זו מלמדת אותנו מבלי משים שיעור אבסורדי: "כאן ועכשיו", כלומר הזמן והמקום היחידים שאני, את ואתה חיים בהם אינם זמן ומקום ראויים להיות בהם. הכרעה זו מחנכת אותנו כיצד להבין "חינוך", והיא מגבילה את תחומו של המעשה החינוכי באופן שהוא אנטי-חינוכי. כנגד נקודת מבט זו מתואר במאמר זרם 'החינוך הקונטמפלטיבי' אשר זוכה להכרה גוברת בצפון אמריקה ובאירופה. זרם זה איננו מציע מהלך חינוכי חלופי, אלא מהלך המאזן את החינוך הציבורי באמצעות שילוב של פדגוגיות התבוננות דוגמת מיינדפולנס או כתיבת יומן (אורן אֶרְגַז).

  • לינק

    החלטתם להתרכז במשימה מסוימת ומצאתם עצמכם מוסחים ממנה תוך זמן קצר? אל תתייסרו ממחשבותיכם הנודדות. מומלץ להתיידד עם ההסחה ואפילו לבחור האם לחזור למשימה המקורית או לתת מקום לאבדן הריכוז. עצם הערנות וההתיידדות עם מבנה ההסחות שלנו, ישפרו את יכולת הריכוז שלנו ויגבירו את הסיכוי שנבקש לחזור למשימה ולהשלים אותה (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    מחקר פורץ דרך הצליח לנבא את היכולת של אנשים לתת תשומת לב וקשב למשימה. הניבוי מתבסס על מיפוי סריקות מוח ובניית "פרופיל קשרים מוחיים" ממנו ניתן לדעת את עוצמת הריכוז והקשב שלהם. לטענת החוקרים, ניתן יהיה לפתח "מדד תשומת לב מוחי" לכל אחד מאיתנו, ולאפשר לנו ללמוד באופן מותאם יותר, על פי דפוסי הקשרים במוח שלנו (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    על פי גרטנר, 30 אחוזים מהזמן שאנו משקיעים במיון, חיפוש וקריאת מיילים הוא זמן מבוזבז. חיסכון של הזמן הזה יכול לחסוך גם כסף רב לארגונים. חברת הסטארטאפ הישראלית Knowmail טוענת שלה יש את הפתרון. יישום מתוקשב אחר שמארגן את כל הודעות הדוא"ל על פי קבוצות נושאי טיפול או קטגוריות של רמות טיפול הוא Mailwise. בניגוד Knowmail מדובר ביישום שנועד למשתמש הפרטי ולא למשתמש הארגוני(עמי סלנט).

  • לינק

    הנירולוגית והמורה לשעבר ג'ודי וויליס מסבירה כיצד טכניקות כגון הליכה לאחור ושינוי הרהיטים בכיתה שלכם יכולות להניע תלמידים ביום הראשון של החזרה ללימודים (Judy Willis).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן שלושה סגנונות של הרצאות בוידאו המשפיעים על תשומת הלב, על הרגש, על העומס הקוגניטיבי ועל הביצוע בלמידה של אנשים שתופסים את ההרצאה באופן מילולי ושל אנשים התופסים הרצאה בתמונות. ניתוח התוצאות מראה כי בעוד ששלושת סוגי ההרצאות בווידאו מגבירים את ביצוע הלמידה, ביצוע הלמידה שהתרחש בסוגי ההרצאות של לכידת הרצאה ושל תמונה בתוך תמונה הוא טוב יותר מסוג ההרצאה המקושר לקול-על (Chen, Chih-Ming; Wu, Chung-Hsin, 2015).

  • לינק

    צוות MindCET תירגם מאמרון מעורר מחשבה של קליי שירקי (Clay Shirky) אודות שימוש בטכנולוגיה בכיתה: " אני מלמד תיאוריה ויישום של מדיה חברתית באוניברסיטת ניו יורק, ואני חסיד של התנועה למען תרבות חופשית ופעיל בה – כך שלא הייתם חושבים שדווקא אני אהיה זה שאטיל צנזורה על האינטרנט. אך לאחרונה ביקשתי מהסטודנטים שלי, המשתתפים בסמסטר הסתיו, להימנע משימוש במחשבים ניידים, בטאבלטים ובטלפונים בכיתה".

  • לינק

    התרחבות השימוש הנלווה בכלים דיגיטאליים והמכשירים דיגיטאליים של הסטודנטים המשתתפים בהרצאות ובקורסים היא כיום סוגיה המהווה אתגר לכל מרצה . עד כה לא נחקרה המשמעות הקוגניטיבית של הסחת דעת זו בצורה שיטתית . במחקר הנוכחי, שבוצע במקביל בשתי אוניברסיטאות אמריקאיות מכובדות ואוניברסיטה קנדית ידועה, הוחלט לבצע מחקר אמפירי של הסחת דעת הסטודנטים המרותקים למכשירים דיגיטאליים באולמות ההרצאות ובחדרי הסמינרים. ממצאי המחקר אינם מפתיעים, אך הם מוכיחים כי הירידה ברמת הערנות והקשב של הסטודנטים היא גבוהה יותר מאשר הונח בהשערות המחקר של החוקרים (Risko, Dawn Buchanan, Srdan Medimorec, Alan Kingstone )

  • לינק

    במחקר המעקב הזה, נחקר פיתוח של הוראה שיתופית ((co-teaching בארבעה בתי ספר שונים בהלסינקי שבפינלנד. המורים ענו על שאלון אלקטרוני שלוש פעמים במהלך שנה אחת. העמדות לגבי הוראה שיתופית היו חיוביות אף על פי שתדירות ההוראה השיתופית נותרה נמוכה(Takala, Marjatta, Uusitalo-Malmivaara, Lotta, 2012).

  • לינק

    המאמר מעלה את השאלה כיצד אנו ממשיגים הוראה ומה ההשלכות שיש לתפישות אלה על חשיבה על הוראה כדיסציפלינה. הכותב מראה את תחומי החקר שמורים צריכים להתמודד עימם כחלק מתפישת ההוראה כדיסציפלינה מחקרית. המאמר פותח בהצגה קצרה של ההנחות וההשתמעויות שלהן להוראה. מושג מרכזי בטיעון זה הוא "תשומת לב/שימת לב"(noticing) שפותח במאמרים קודמים של הכותב (Mason, 1991,2001, ). המאמר מזמין התמודדות עם ההמשגה הוראה כחקר דיסצפילנרי שכן הוראה, במובנה הרחב והמלא, דורשת חקר מתמשך של אדם את עצמו כדי להיות רגיש ללומדים, חקר של חשיבה והבנה של לומדים וחקר של תחום הדעת של הדיסציפלינה. מורים צריכים להיות מעורבים בחקר מתמיד של תשומת הלב שלהם ונטיותיה ולדרכים שבהם צורות שונות של הקשבה מתאימות בסיטואציות ובזמנים שונים (Mason, J).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין