מילת מפתח: תרבות בית הספר
מיון:
נמצאו 44 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • סיכום

    טענת הכותבים היא שתהליך הבנייה-בשיתוף ((co-constructing של זהות הוא נושא מחקרי המאפשר טווח רחב של תובנות חדשות בדבר נתיבי התפתחות הזהות: האפשרות שמורים יבנו זהות מקצועית המנוגדת לערכיהם האישיים או המקצועיים, או – זהות "אותנטית" יותר שהיא זהות הנוגדת שיח פרפורמטיבי המאמר נסמך על מגוון של זוויות ראיה עיוניות בנושא של בניית זהות מקצועית של מורים חדשים. הוא מתמקד במיוחד בהשפעה של התרבות הפרפורמטיבית של ניהול וויסות עבודת המורה שפשתה במערכות חינוך לאומיות רבות. בעוד שתפקידי האינטראקציות עם עמיתים מקצועיים והנהלות בבית הספר הפרפורמטיבי נחקרו רבות, תשומת לב מועטה יותר הוקדשה לתהליך של בניית זהות תוך כדי קיום אינטראקציות בין מורים חדשים לבין תלמידיהם. בעוד שבתי ספר מנהלים את עבודת המורים על פי התרבות הבית ספרית, הרי שההוראות וההנחיות הפרפורמטיביות החיצוניות הם המניע הפוליטי המשמעותי ביותר המשפיע על בניית זהות המורה. ( Wilkins, C ).

  • תקציר

    בעוד שההתייחסות ללמידה קולקטיבית היא לרוב באוריינטציה מבוססת חוסר (מציאת/פתרון בעיות והתגברות על כשלים), מחקר זה בוחן תפיסות מנהלים (נופי ידע) לגבי הרעיון והאסטרטגיה של למידה קולקטיבית מהתנסויות מוצלחות של חברי סגל. תכנית המחקר: המחקר השתמש במתודולוגיה איכותנית ממוקדת נושא כדי לחקור נופי ידע של מנהלים העוסקים בלמידה קולקטיבית מהצלחה בבתי ספר (חן שכטר).

  • לינק

    במחקר זה נמצא קשר חיובי בין נקודת המבט של המורים לבין תפיסות חיוביות של הקשרים בין מורים לתלמידים, לנורמות בית הספר ולהזדמנויות החינוכיות. כלומר, קשרים אמפטיים בין מורים לתלמידים מחזקים את התרבות הארגונית הבית-ספרית והאקלים הבית הספרי, אך המורים ומנהלי ביה"ס לא מודעים עדיין לכך. מחבר המאמר טוען כי התכניות להכשרת מורים הנוטות היום , יותר מתמיד, לטפח את אופיים של המורים, צריכות לאפשר ביטוי יותר נרחב לפיתוח יכולות האמפטיות רגשיות לצד פיתוח היכולות הקוגניטיביות שלהם ולתרגל יכולות משולבות אלה במהלך ההכשרה ( Jason J Barr).

  • לינק

    המחקר חקר את היחסים בין הערכה עבור למידה (assessment for learning (AfL) ואת התכונות של שני ההקשרים הקשורים לבית הספר – תרבות ההערכה בכיתה (classroom assessment culture (CAC) שבה מוטמעת ההערכה עבור למידה (AfL) וההקשר הרחב יותר שבו תרבות ההערכה בכיתה (CAC) מקננת, כלומר, קהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (school-based professional learning community (SBPLC). באיזו מידה השונות בפרקטיקת ההערכה עבור למידה (AfL ) מוסברת על-ידי תכונות שונות של קהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (SBPLC), ואילו תכונות בולטות מאפיינות אותה? הממצאים שדווחו במאמר זה מגבירים את ההבנה שלנו לגבי הגורמים ההקשריים בכיתות ובקהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (SBPLC) שמקדמים ההערכה עבור למידה (AfL ) ואלה שמעכבים אותה (Menucha Birenbaum, Helena Kimron, Hany Shilton).

  • לינק

    בתי הספר המצליחים בבריטניה הם אלו שנוטים לפעול באופן עצמאי ולהתעלם מהעצות של משרד החינוך הבריטי, כך מגלה דו"ח חדש שפורסם לאחרונה (נובמבר 2010) ע"י צוות חשיבה בריטי. בתי הספר הטובים יותר בבריטניה הם אלו אשר יש להם "תרבות פתוחה" של ביקורת עמיתים ולא בהכרח ביקורת מפקחים. צוות החשיבה מצא כי בתי הספר הטובים בעלי "תרבות ארגונית פתוחה" מאפשרים לרכזי המקצוע ורכזי השכבה חופש פעולה מלא באופן שהם יכולים לערוך ביקורים לא פורמאליים בקרב כיתות עמיתיהם בביה"ס . המורים הכושלים במלאכת ההוראה לא עומדים בבתי ספר אלו בביקורת הזו של עמיתיהם להוראה ונוטים לעזוב את ביה"ס בסוף השנה ובמקומם מגיעים מורים איכותיים יותר. המורים היעילים ביותר הם אלו שנוטים להתייעץ עם עמיתיהם ונוטים לשמוע לעצות של עמיתיהם ולניסיונם הפדגוגי. בבתי ספר אלו מתחולל תהליך טבעי של חילופי ידע פדגוגיים בין מורים עמיתים בברכת ההנהלה ובעידודה. לכן , מצא צוות החשיבה הבריטי כי הניסיונות של משרד החינוך הבריטי לקדם את איכות המורים בשיטות הבקרה הכמותית והנהלים הביורוקרטים מופעלים לריק.

  • לינק

    בישראל, נכנסים מדי שנה כשלוש מאות מנהלים חדשים לתפקיד המורכב של ניהול בית ספר. חלקם צמחו מתוך צוות בית הספר (להלן "צומח") ואחרים מגיעים מבתי ספר אחרים (להלן "צונח"). מרביתם מתקדמים לתפקיד לאחר שהיו מורים, ושינוי חד ומהיר זה, גם אם מילאו תפקידי ריכוז וסגנות, מהווה עבורם טלטלה והם נדרשים לנקודת מבט שונה מזו שהיו מורגלים לה עד כה. המחקר שלהלן מתאר את חוויית הכניסה לתפקיד ניהול בית ספר מנקודת מבטן של מנהלות בתי ספר על יסודיים ש"צמחו" מתוך בית הספר ושל מנהלות שהגיעו לתפקיד מבית ספר אחר, תוך התמקדות בהיבטים של תרבות בית הספר וניהול קונפליקטים, כפי שבאים לידי ביטוי בשלב הכניסה לתפקיד, הנחשב כתקופה קריטית בהתפתחות המקצועית. במחקר השתתפו שמונה מנהלות, מהן ארבע "צומחות" וארבע "צונחות" ושני מפקחים, שהמנהלות נמצאות בגזרת הפיקוח שלהם. כלי המחקר בהם נעשה שימוש היו ראיונות פתוחים שנותחו באמצעות ניתוח תוכן איכותני, תצפיות ומסמכים שנמצאו רלבנטיים ( מרב שרון).

  • לינק

    מחקר זה ממשיג את תפיסת הערכים הארגוניים בבית הספר בעיני התלמידים, בוחן את מבנה היחסים הפנימיים בין הערכים הארגוניים ועומד על הקשר שבין הערכים הארגוניים לדפוסיה של התרבות הארגונית. נקודת המוצא של המחקר הייתה מודל תפיסת הערכים הארגוניים על ידי המורים, הכולל שבעה ערכים: אוטונומיה, הישגיות , חדשנות, רווחה, קונפורמיות, מסגרתיות ושמרנות. תורת השטחות שימשה כגישה המתודולוגית למחקר, וקדם לכך תהליך של הגדרת עולם התוכן, שבוצע בשני שלבים: מחקר ראשון , שכלל 150 תלמידים, ומחקר שני שבו השתתפו 577 תלמידים בטווי הכיתות ו-יב. נמצא כי התלמידים זיהו ארבעה ערכים ארגוניים בבית הספר: מסגרתיות, אנושיות, חדשנות ושמרנות. השוואה בין תפיסת הערכים הארגוניים של התלמידים לבין זו של המורים מלמדת שהערכים בהם מבחינים התלמידים צופנים בחובם את מרבית הערכים הארגוניים המובחנים על ידי המורים ( גרניט אלמוג-ברקת, יצחק פרידמן ).

  • סיכום

    המחקר בוחן את ההשפעות של משתנים שונים כמו אפייני מורים, תנאי ההוראה, תמיכה ועוד על מידת ההתמדה או הנשירה מן ההוראה של מורים לאנגלית בבית הספר התיכון. המחקר מצביע על כמה משתנים המנבאים נשירה של מורים, במקרה זה, מורי אנגלית בבתי ספר תיכוניים. אחד המשתנים הרלוונטיים והמבלבלים למורי מורים הוא כיצד להכשיר בתחומים אלה. החוקרים במחקר הנוכחי הראו שהתפישות של המורים לאנגלית את ההכשרה(למשל, תיאוריות למידה ובחירת חומרים להוראה, תצפיות ומשוב פורמליים, אורך ההתנסות ועוד) לא נמצאו כמנבאות סיכון לנשירה בין אם המורים קיבלו הכשרה דיסציפלינרית בלבד, חינוכית בלבד או שתיהן ( Hancock, C.B. & Scherff, L ) .

  • סיכום

    המחקר התמקד בשלב הכניסה למקצוע ובחן את רמות השחיקה של המורים המתחילים במהלך השנה הראשונה לעבודתם, בראשיתה ובסופה. המטרה הייתה לקבוע את התרומה של הסביבה הארגונית לניבוי תהליך שחיקי. במחקר השתתפו 492 מורים, שענו על שאלון "סביבת העבודה של המורה". הממצאים מראים שבתחילת השנה הראשונה ובסופה אין למורים מתחילים תחושת שביעות-רצון מלאה מהמצב הארגוני של סביבת העבודה שלהם. הם אינם חשים משולבים בסביבה, ולכן, להרגשתם, אינם יכולים לתפקד ביעילות ולהפגין רמה גבוהה של יכולת מקצועית וארגונית. הם אינם מרוצים מהתמיכה המקצועית והאישית של הסביבה, מההכרה והערכה של אחרים(מנהל, הורים, עמיתים) מהסטטוס הציבורי או מהתרבות הארגונית ( Gavish, B., & Friedman, I.A) .

  • לינק

    העובדים בבית הספר ותלמידיו הם המקור העיקרי להתפתחותן של תת-תרבויות שונות בתוך בית הספר, שכן הם אוכלוסייה מגוונת המפולגת מבחינה תפקודית לקבוצות שונות בעלות ערכים ונורמות משלהם. תת-התרבות של התלמידים רחוקה מתת-התרבות של המורים, למרות שמדובר באותו בית ספר. בבית הספר יש בעת ובעונה אחת פסיפס של תת-תרבויות שלעתים מתנגשות זו בזו. על מנת שהתרבות הארגונית של בית הספר תהיה מותאמת לצורכי הסביבה. בסביבה דינמית משתנה צריכה התרבות הארגונית של בית הספר לשים דגש על ערכים כמו: חדשנות, יזמות ( אבי צפרוני).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה להבין את הדרך שבה מתבצעת התפתחות מקצועית בית-ספרית בסביבת אחריותיות עתירת-סיכון. החוקרים התבססו על הספרות העוסקת באחריותיות, בהתפתחות מקצועית ובהקשרים בית-ספריים והרחיבו את המסגרת הפרשנית של מושגים אלה. המחקר מתייחס לשינויי מדיניות, פרקטיקה ותיאוריה שבהם התפתחות מקצועית הפכה למתמשכת, שיתופית ובית-ספרית. החוקרים בדקו רעיונות מסורתיים של מבנה ותוכן והקשר (context) במטרה לרכוש הבנה מעמיקה יותר של התפתחות מקצועית למורים כיום (Rinke, C., & Valli, L).

  • לינק

    עבודת מחקר זו שנכתבה ע"י אורלי גפני נועדה לבדוק את נקודות המבט של המורים החדשים/המודרכים והמורים הוותיקים/המדריכים לגבי הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים בתרבות בית ספרית ייחודית, המורכבת משלושה הקשרי הדרכה: מפגש של המורה החדשה עם מרכז/ת מקצוע/מדריך/ה, מפגש של המורות החדשות עם מורות וותיקות/מדריכות הסדנא ומפגש של המורות החדשות עם המורים העמיתים בהשתלמות הבית ספרית. שאלות המחקר היו: כיצד תופסת ומארגנת המערכת הבית ספרית את מערך ההדרכה למורים חדשים? ומה מאפיין את הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים, כפי שתופסים אותה המשתתפים במערך ההדרכה? אוכלוסיית היעד של מחקר זה כללה שלוש מורות חדשות/מודרכות, ארבעה מורים וותיקים, המשמשים כמדריכים במערך ההדרכה הבית ספרי ומנהלת בית הספר ( אורלי גפני ) .

  • לינק

    מורים בקנדה ובכל מקום אחר, חיים ועובדים בבתי ספר המשתנים בהשפעה של הגלובליזציה, של תנועות הגירה, של דמוגרפיה משתנה ושל שונות כלכלית ושינויים סביבתיים. המורים נאבקים בתוך תרבויות/ נופים אלה ליצור חיים שיאפשרו להם לחיות תוך מתן כבוד לילדים, לנוער ולמשפחות. מורים רבים נושרים מן המקצוע לאחר שנים מועטות של הוראה. במאמר זה הכותבים מעלים שאלות בעקבות היחשפות לסיפוריהם של מורים לאחר שעזבו את ההוראה ו גם מבררים מה מורי מורים יכולים ללמוד על עבודתם בתהליך זה. לנוכח הקשרים והמפגשים המתקיימים בין חייהם של מכשירי מורים לבין חיי המורים, החוקרים מפנים את מבטם גם לנופים המשתנים שלהם כמורי-מורים ודנים במרחבים האפשריים שבהם ניתן לעבוד יחד עם מורים ולתמוך בהם בהקשר זה ( Clandinin, J. D., Aiden Downey & Huber, J).

  • סיכום

    הרצאתה המרתקת של פרופ' עפרה מייזלס ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009. בהרצאה זו טוענת פרופסור עפרה מייזלס ששיעורי הבית בישראל משמשים אחת הזירות המרכזיות לאימון הילד ברכישת ערכים מרכזיים בתרבות הישראליות, ערכים שאינם מוצהרים בריש גלי אלא הם ערכים סמויים למחצה. אימון זה כולל בעיקרו לימוד מורכב ולא פשוט, כיצד לא לציית לסמכות מבלי להיענש, כיצד לרמות בלי להיחשב שקרו, כיצד לעקוף את החוק והנוהל מבלי להיתפס, וכיצד להצליח בלי להתאמץ; ובעיקרון כיצד "להסתדר" בחברה הישראלית שבה חוק איננו חוק ונוהל איננו נוהל ולא ניתן לסמוך על מוסדות ציבור.

  • לינק

    כדי שבית הספר כארגון יפעיל תהליכים אינטנסיביים לשיפור מתמיד עליו לערוך אבחון מערכתי. אחד המדדים של אבחון בית הספר קשור לתרבות הארגונית שלו. לטענתו, האבחון הוא אמצעי לעריכת שינויים בבית הספר ולכן יש לעשות שימוש מושכל בממצאי האבחון לשם שיפור תפקודו של בית הספר. כדי לבצע את השינויים הנדרשים, עלינו לבחון תהליכים משמעותיים בתרבות הארגונית הבית ספרית באמצעות אבחון מערכתי. ממצאי האבחון עשויים להאיר לנו תהליכים חשובים בארגון ולסייע לנו להבין את השפעתם על המתרחש בו. למשל: לזהות את ההלימה או את הפערים שבין המוצהר למתפרש, בין המורים להנהלה במטרות, בחזון ובערכים: לזהות את ההתנגדויות ולהבין את פשרם; לזהות תחומים הראויים לשינוי ( שולמית גבע) .

  • סיכום

    מטרת המחקר בן שני השלבים הייתה לבחון את התנסויות הקליטה(אונטריו, קנדה) של 173 מורים מתחילים: בשלב הראשון – 75 מורים ב- 5/2004ובשלב השני – 98 מורים שמחצית סיימו שנה ראשונה (2004/5), והשאר בשנה שלאחר מכן (2005/6). הממצאים התבססו בעיקרם על יומנים רפלקטיביים שהמורים ניהלו במהלך שנת הקליטה. השאלה: אלו הבחנות והבנות תפישתיות גוזרים מורים מתחילים בשלוש הקבוצות הנ"ל בדבר תוכניות קליטה ייחודיות שנבחרו במיוחד על בסיס סקירת ספרות רלוונטית שבהן השתתפו? תוכניות הקליטה שנבדקו כללו: מפגשי הכוונה, תוכנית חונכות, הכשרת חונכים, השתלמויות, הקצאת זמן פנוי, רישות עם סגל מכשירי המורים ומנגנוני איסוף נתונים להערכת ההצלחה של כל המרכיבים הללו ( Cherubini, L).

  • סיכום

    מוסדות להשכלה גבוהה מתחילים לתכנן תוכניות לקליטת הבוגרים של תוכניות ההכשרה המשתלבים בהוראה. ההנחה המרכזית היא שלאחר סיום ההכשרה הבוגרים רק מתחילים את תהליך ההתכשרות להוראה. במאמר מתוארת תכנית קליטה שכזו. המתחים שעלו בתהליך התכנון שלה למורים מתחילים אילצה את המתכננים לחשוב על דרכים לקישור ולגישור בין התיאוריה לבין ההוראה הממשית. בתהליך נשמעו קולותיהם של המורים המתחילים, של היועצים והמורים הותיקים ושל אנשי האוניברסיטה, והיה צורך לשמוע את כולם ולהיענות לצרכי המורים המתחילים שהושמעו בהם. (Stanulis,N.R., Burrill, G., Theis Ames,K.)

  • תקציר

    ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים כי מרבית המורים החדשים פועלים בבתי הספר בתנאי בידוד, במנותק מהמורים הוותיקים וללא אינטראקציה עם קהילת מורי בתי הספר. ברוב בתי ספר אין בקרב המורים הוותיקים תחושת אחריות משותפת לקידום ביה"ס והמורים החדשים נותרים, בדרך כלל, לבדם ומצפים מהם להפגין ידע ומומחיות ברמה דומה למורים הוותיקים. המרכיב של סיוע הדדי כמעט ולא קיים. באותם בתי ספר (שהם המיעוט) בהם שוררת אווירה של תרבות מקצועית משותפת כוללנית, מסייעים המורים העמיתים למורים החדשים בהתמודדות עם מלאכת ההוראה. החוקרות סבורות כי הנשירה של מורים חדשים מושפעת יותר מהאקלים הארגוני של ביה"ס ואיכות יחסי העבודה והשיתופיות בו ופחות מהתמודדות היחידנית בכיתה עצמה (Susan M. Kardos & Susan Moore Johnson ) .

  • תקציר

    התבוננות בארגון מראה כי חיי העבודה של עובד כוללים פעולות ומשימות רבות שהן מעבר להגדרה הרשמית של תפקיד העובד, נתונות לשיקול דעתו ולרצונו, ותורמות תרומה רבה לתפקודו של הארגון ולהצלחתו. היבט זה של העבודה מכונה בספרות הארגונית והניהולית בשם “התנהגות אזרחית בארגון“. בהתבסס על ראיונות מובנים למחצה עם מורים ועם מורות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים ממלכתיים, עם מנהלים, עם מפקחים ועם הורים, המחקר המדווח כאן מציג המשגה ראשונית של מרכיבי ההתנהגות האזרחית של מורים בבית ספר. בין מרכיבים אלה מצויים התנהגות המסייעת לתלמידים ולעמיתים, ייזום וביצוע של שינויים ושל חידושים בהוראה, מכוונות לארגון ונאמנות רבה למקצוע ההוראה. (יזהר אופלטקה)

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תופעת "השינוי האורייני המתוקשב" שעוברים מנהלי בתי-ספר יסודיים, את התפתחותו, מאפייניו והשפעתו על דפוס הניהול ועל התרבות המתוקשבת של בית-הספר, וכן לזהות דפוסים שונים של תופעה זו כדי להסביר את השונות ברמות התקשוב בין המנהלים. שאלות המחקר: מהם הדפוסים של פרקטיקות הניהול המתוקשבות של מנהלי בתי-הספר? מהם המאפיינים של התרבות הארגונית בבתי-ספר שמנהליהם משתמשים בפרקטיקות מתוקשבות? מהם המהלכים שתרמו להיווצרות "השינוי" בקרב המנהלים? כיצד השימוש בטכנולוגיית המידע (שהיא טכנולוגיה מגדירה) משנה את דפוסי הניהול של המנהל, ואיזה שינוי נוצר בהתנהלותו של בית-הספר, במבנהו ובתרבות הארגונית שלו? (ד"ר גיזה שביב)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין