מילת מפתח: תרבות ארגונית
מיון:
נמצאו 37 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • מאמר מלא

    מושג ההכלה בחינוך (Inclusive Education) הוא מושג רחב, ולעתים הוא עשוי להיתפס כערטילאי. כדי לבחון את המושג עלינו לעבור בין שלושה ממדים שלו: התרבות, המדיניות והיישום (בות' ואיינסקו, 2002). היבטי התרבות כוללים תפיסות עולם, שפה ומנהגים המשקפים תרבות של הכלה; המדיניות כוללת את המנגנונים ואת שגרות העבודה שבית הספר פועל על פיהם; היישום מתייחס לעבודת ההוראה בתוך הכיתה, המתבססת על ראיית השוניות. עבודת הניהול הבית-ספרי היא אינטנסיבית מאוד, ורוויה בפעולות יום-יומיות שמצטרפות לכלל המעשה החינוכי. הכלי המוצע להלן מסייע למפות את בית הספר באמצעות כמה צירים המתייחסים לשלושת הממדים של ההכלה בבית הספר. איסוף התוצאות שיתקבלו יאפשר מיפוי של תחומי חוזק ותחומים הזקוקים לחיזוק באשר להכלה בהיבטיה השונים (נרקיס שור ואורה גליק).

  • תקציר

    למרות הספרות הרבה בנושא קריירות של מורים מפרספקטיבה אינדיבידואלית, קיימת ספרות מעטה יחסית הקושרת את הפרספקטיבות של המורים עצמם לאופן שבו בתי ספר כארגונים עוסקים בקריירות. המטרה של מאמר זה היא, ראשית, לתאר כיצד האוריינטציות של המורים כלפי קריירות משתנות על פני שלושה ממדים. שנית, לבחון כיצד בתי ספר כארגונים מתמודדים עם קריירה, תוך פיתוח מודל של תגובות ארגוניות, כולל פיתוח מושג של "תרבות קריירה", הנובע מניתוח של ראיונות ביחס לשלוש שנות ההוראה הראשונות שנערכו עם מנהיגים בכירים ועם מורים בשנת ההוראה השנייה שלהם (Coldwell, Mike, 2016).

  • תקציר

    מגזר הקולג'ים למטרות רווח הוא ככל הנראה הסקטור השנוי ביותר במחלוקת והכי פחות מובן בהשכלה הגבוהה כיום. העשור הקודם הוביל לשפע של עניין ציבורי ומבט בוחן באם קולג'ים ואוניברסיטאות למטרות רווח מספקים חינוך איכותי לאוכלוסיות סטודנטים מוחלשות. בעוד שהפוליטיזציה שלהם זכתה לתשומת לב רבה, קיים מחקר מועט בהרבה לגבי התנסויות סטודנטים במוסדות למטרות רווח היכול לתרום בצורה טובה יותר להבנה מושגית, מוסדית ומעשית של מגזר זה של השכלה גבוהה. תוך שימוש בנתונים אתנוגרפיים מקולג' למטרת רווח בגודל בינוני בפרוורים, המחברת בילתה שבעה חודשים לחקירת התרבות החינוכית מהפרספקטיבה של הסטודנטים הרשומים (Iloh, Constance, 2016).

  • תקציר

    אזרחות ארגונית (Organizational citizenship behavior) מוגדרת כעשייה התומכת בסביבה החברתית והפסיכולוגית שבה מבוצעת משימה. האזרחות הארגונית של מורים יכולה להיות מופנית כלפי אנשים מסוימים ו/או כלפי הארגון. למרות השפעתן המועילה על בית הספר, התנהגויות אלה יכולות לגרור עלויות אישיות עבור המורה. המחקר הנוכחי טוען שאזרחות ארגונית תורמת למתח של מורים באמצעות ההשפעה המתווכת של עומס בתפקיד, עמימות התפקיד וקונפליקטים בתפקיד, בעוד שאוטונומיה בתפקיד מקלה עליו (Anit Somech, 2016).

  • לינק

    חדשנות מערערת (משבשת) הוא תיאור של תהליכי פיתוח, בתחומים שונים, בינהם גם חינוך, אשר מממשים פוטנציאל לשיבוש הסטטוס קוו הקיים בשדה נתון. החדשנות המשבשת נתפסת לרוב כחדשנות פורצת דרך אשר על כן מערערת על השווקים המבוססים על הפיתוחים הקודמים. בסקירה המרתקת שנכתבה ע"י עמי סלנט יש גם התייחסות לשאלה האם התפתחות הקורסים המקוונים מסוג MOOC הם בגדר חדשנות מערערת? (עמי סלנט).

  • מאמר מלא

    מאמר זה מציג מודל שש שלבי לניתוח מקרה (Case Study) של תלמיד בסיכון. המודל המוצע מרחיב את ההתבוננות על התלמיד, על המורה ועל בית הספר כארגון, וכך משפיע על תפיסות עולם ועל הפרקטיקה בהתערבות עם תלמידים בסיכון. העיגון התיאורטי המוצג בכל שלב מאיר את נחיצותו של השלב בשינוי פרדיגמות באשר לתלמידים בסיכון (נרקיס שור).

  • לינק

    בעידן בו מערכת החינוך נדרשת להתאים עצמה לסביבה משתנה ומורכבת, ולהתמודד עם מציאות ביטחונית בלתי יציבה, חוקרים וקובעי מדיניות מפנים את תשומת הלב לחשיבותו של החוסן הבית ספרי כמרכיב מרכזי בשיפור האפקטיביות הארגונית. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את תופעת החוסן הבית ספרי , כמאפיין קולקטיבי של הארגון, המאפשר לו להסתגל לדרישות הסביבה, ולהגיב באופן מיטבי לשינויים ( שני אורית , אנית סומך).

  • לינק

    מטרותיו של המחקר הנוכחי הן לשפוך אור על האמונות, השגרות והפרקטיקות בהם עושה שימוש מנהלת בית ספר במטרה להטמיע תרבות של אכפתיות. מטרות אלו גובשו על רקע ההכרה בחשיבות של יחסי אכפתיות בין מורה לתלמיד להגברת המוטיבציה והרצון של התלמידים להצליח וליצירת אקלים של למידה ( חנה קורלנד)

  • סיכום

    המורים בחינוך המיוחד זקוקים ליחס שונה ולתמיכה רצופה מטעם בית הספר שבו הם מועסקים. הם עובדים עם אוכלוסיית תלמידים קשה, שיש לה יכולות קוגניטיביות נמוכות, ובעיות התנהגותיות, רגשיות או נפשיות. המורים בחינוך המיוחד נתקלים מדי יום בעיות לא-שגרתיות, בעיות אלו עלולות לשבש את תכנית יום הלימודים של המורה וליצור חוסר יכולת להתקדם בתכניותיו. נוסף לכך, אי-יכולת לקדם בצורה הולמת את התלמידים בתחומים שנקבעו, גורם למורים תסכול ולפעמים גם תחושה של ייאוש ונטייה לנטישה. במחקר זה נבדק הקשר בין תרבות ארגונית לבין רמת שביעות הרצון בקרב מורים בחינוך המיוחד. הבנת קשר זה מסייעת להתמודד עם מגוון תופעות המתקשרות לתחום הפדגוגי כגון צמצום תופעות הנשירה הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים, טיפוח המוטיבציה לעבודה, ושיפור רמת הישגי התלמידים ( בשארה, ס' ) .

  • לינק

    כדי לגבש אתוס או חזון חינוכי בר-יישום דרושה כאמור מידה רבה של אוטונומיה בית-ספרית ה"מחייבת" את המנהל ואת צוותו להוכיח במעשה את הייחוד החזוני שעיצבו. מרבית המרחב הזה נמנע מבתי הספר בישראל. עבודה עיונית חשובה ביצע הרפז (2009 ) בהגדרתו את “המודל השלישי" , שיאפשר חינוך חווייתי ומשמעותי לתלמידים ולמוריהם, אבל זו אינה “שימושית" במציאות הישראלית. החינוך המתואר כאן התאפיין בגישה ערכית מלאת שאר-רוח ובאוטונומיה מרבית לעוסקים במלאכה. אין ספק שאיננו יכולים או צריכים לחזור במדויק אל הדפוסים ההם . אבל אין גם ספק, שללא מידה יתרה של אוטונומיה לצוותי החינוך ( כולל ה"פוחת משעותיו של מקצוע זה ומוסיף על זה ) מחד גיסא, וללא האחריות שיחושו צוותי ההוראה על “מלאכת החינוך" מאידך גיסא – לא תתאפשר יצירת התנאים לתובנה, לפתיחות, לסקרנות אינטלקטואלית , לחקרנות ולעומק מחשבה, הלא הם מרכיביו של שאר-הרוח ( אברהם פרנק ) .

  • סיכום

    מאמר זה, מתאר איך במחלקה למדעים הפועלת כיחידה לדוגמא בביה"ס, מורים וראשי מחלקות, יכולים לתמוך בעבודה מעשית המבוססת על סטנדרטים בדרך הטובה ביותר. מחלקה זאת, בניגוד לזו שהוצגה במובאה הראשונה, מראה את הפוטנציאל בעבודה המזינה, הממוקדת תפיסתית, לא רק כעבודה אדמיניסטרטיבית, אלא גם של שיתוף פעולה בין המורים וראש המחלקה. המורים לא ראו בראש המחלקה מנהל,אלא עמית יותר מנוסה. ראש המחלקה גם הוא מרגיש תחושה דומה. הכל מתבצע במסגרת שיחה ולא פקודה. כך אף אחד לא חש מאויים. ראש המחלקה נחשב כמוביל מקצועי של תכניות הוראה שבמסגרת תפקידו, עליו לבצע מספר תפקידים ניהוליים ( Campbell, Todd; Melville, Wayne; Bartley, Anthony) .

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר כמותי שבחן את ההשפעה של אקלים ארגוני על שחיקת מורים בבתי ספר בישראל. הספרות המחקרית בתחום מזהה סיבות שונות לשחיקה ומעלה עדויות שמורי חינוך מיוחד נשחקים אף יותר ממורים בחינוך הרגיל. שני המושגים העיוניים המרכזיים במחקר:שחיקת מורים היא תופעה מורכבת שנחקרה ונדונה רבות. הגישות המחקריות כמו גם ההגדרות שונות אלה מאלה. אוכלוסיית המחקר כללה 302 מורים מבתי ספר יסודיים שחולקו לשלוש תת-קבוצות : מורי חינוך רגיל, מורי חינוך מיוחד ומורי חינוך מיוחד ממסגרות מתי"א. כלי המחקר היה שאלון "תפקיד ההוראה, מאפייני בית הספר ורגשות מורים", והוא נבנה במיוחד למחקר זה ( Lavian-Hillel, R).

  • לינק

    בתגובה למשימת החשיבה המחודשת אודות ההשלכות שעשויות להיות לגלובליזם, לאזרחות ולחינוך על העשייה הפדגוגית, מאמר זה נוקט בגישה אישית מובהקת. זוהי החלטה מחושבת. בהינתן ש'הפרט' איננו יחידה רגילה לניתוח המופיעה הרבה בשיח או בתאוריה עכשוויים לגבי ההשפעה היחסית של עולמות המקרו הללו, זה קריטי שאלו הניצבים בפני אתגרי מנהיגות יגיבו לאפשרויות הטמונות בניסיון האנושי היום-יומי. יתירה מזאת, נטען כאן שהכישלון ביכולת ללמוד ממה שהוא שאחרים "עושים" גורר כישלון בהבנה מלאה של תרבות הקהילה כציבור של פרטים בעלי מודעות ביקורתית ויצירתיים ( Graeme Sullivan) .

  • סיכום

    ככל שקהיליות למידה הפכו לנורמה שבתי ספר שואפים ליישם, נדרש ידע רב יותר על תהליך זה. המחקר מדווח על ממצאים שנאספו בראיונות חצי מובנים לקבוצת מיקוד של מורי תיכון לאחר שנת עבודה בהתפתחות מקצועית. הלמידה עסקה בבניית קהיליית למידה בדגש על עבודה קולבורטיבית בתפישתה הרחבה, במטרה להפוך את תרבות המבוגרים בבית הספר לתרבות של קהיליית למידה מקצועית( PLC) ולברר את ההשתמעויות להיבט המנהיגותי בתהליך. המחקר בדק את העמדות, המחשבות והרגשות של המורים בשלב זה ( Nehring, J. & Fitzsimons, G.).

  • תקציר

    בעוד שההתייחסות ללמידה קולקטיבית היא לרוב באוריינטציה מבוססת חוסר (מציאת/פתרון בעיות והתגברות על כשלים), מחקר זה בוחן תפיסות מנהלים (נופי ידע) לגבי הרעיון והאסטרטגיה של למידה קולקטיבית מהתנסויות מוצלחות של חברי סגל. תכנית המחקר: המחקר השתמש במתודולוגיה איכותנית ממוקדת נושא כדי לחקור נופי ידע של מנהלים העוסקים בלמידה קולקטיבית מהצלחה בבתי ספר (חן שכטר).

  • לינק

    למידה ארגונית היא אחת המפתחות החשובים בחברת הידע כיום ואולי המפתח החשוב ביותר להתפתחות המקצועית של עובדי הארגון או המוסד. המחקר הנוכחי שנערך בארה"ב ובמדינות נוספות בקרב מוסדות הדרכה/ארגונים רב-לאומיים, (לא מוסדות לימוד של מערכת החינוך) מטיל ספק אם למידה ארגונית אכן מתקיימת בהם בצורה שיטתית אם בכלל. הלמידה הארגונית מחייבת פתיחות אל העולם הגדול ואל מודלים חדשים שאינם מוכרים בארגון. הלמידה הארגונית מחייבת סקרנות של צוותים בארגון. הארגונים שנחקרו, אמנם עוסקים בהחלת ידע והדרכה אך התברר כי אינם פתוחים אל העולם הדינאמי מחוץ להם ובניגוד לתאגידים עסקיים הם פחות סקרנים. מסקנות המחקר הם כי הגורם שמשפיע יותר מכל על היווצרות למידה ארגונית בארגון הוא התרבות הארגונית והוא במקרים רבים גובר על הצורך האסטרטגי של הארגון להתעדכן ולחדש את הידע המעשי שלו, כלומר, להתחדש כל הזמן ( Castro, Claudio de Moura).

  • לינק

    פרויקט "סיסמא לכל תלמיד" הוא מיזם ארצי שייעודו לאפשר שימוש בטכנולוגיית המידע כחלק בלתי נפרד מאורח החיים של התלמידים והמורים תוך יצירת קהילת חינוך ממוחשבת וצמצום פערים דיגיטליים. הפרויקט מיושם במספר מצומצם של ישובים בפריפריה והוא מתרחב בהדרגה. המחקר הוא חקר מקרה שנערך בבית הספר בו פועל הפרויקט מזה שלוש שנים. מטרת המחקר היא לבחון את הכנסת השינוי הטכנולוגי לבית הספר תוך מיקוד בניהול תהליך השינוי לשלביו. במחקר נעשה שילוב בין כלים כמותיים ואיכותניים. . סקר הועבר לארבעים מורים מבית הספר כדי לבדוק את עמדותיהם לגבי ניהול תהליך השינוי לשלביו, וכן נערכו ראיונות עומק לארבעה מורים מביה"ס. הממצאים מראים שצוות המורים סבור שהתהליכים שהתבצעו בשלבים הראשונים לניהול השינוי כמו פיתוח חזון הפרויקט ומחויבות ההנהלה אליו תרמו להצלחתו במידה רבה יותר מהתהליכים שאמורים היו להתבצע בשלבים המאוחרים יותר כמו האצלת סמכויות לעובדים, ועיגון השינוי בתרבות הארגונית. הראיונות האישיים חיזקו והבהירו את הממצאים. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך לנהל שינוי טכנולוגי בבית הספר גם כתהליך של ניהול שינוי ואת הצורך להתמיד בניהול השינוי כדי לעגן את השינויים ולמסד אותם ולהביא לשינוי מסדר שני ( גילת כהן, ליאור לכנר ).

  • לינק

    פיתוח מנהיגים מורים ('Developing Teacher Leaders') מאת פרנק קרודר, סטפן קאאגאן, מרגרט פרגוסון וליאונה האן (Frank Crowther, Stephen Kaagan , Margaret Fergusson and Leone Hann), עם הקדמה מאת אנדי הארגרייבס (Andy-Hargreaves). הספר מספק הוכחה לחשיבותה של הגדרה מחדש של המנהיגות כדי שתפעל במקביל עם המורים בכיתות. הספר קורא להכיר במורים כגורם העיקרי לשינוי קבוע ומבקש רנסנס למקצוע ההוראה. מאחר ותהליכי הוראה כיום מתמקדים יותר בלמידת התלמיד, יש הכרח בפיתוח היכולת של המורים כמנהיגים. לצורך כך יש להציב במרכז את היצירתיות של המורה. המנהלים שיכולים לחלוק במנהיגות עם המורים שלהם ואז עם בתי ספר אחרים ייתפסו כמנהיגים העתיד האמיתיים.מחבר הספר Crowther מכנה זאת "מנהיגות מקבילה" (Bruce Hammonds).

  • לינק

    בתי הספר המצליחים בבריטניה הם אלו שנוטים לפעול באופן עצמאי ולהתעלם מהעצות של משרד החינוך הבריטי, כך מגלה דו"ח חדש שפורסם לאחרונה (נובמבר 2010) ע"י צוות חשיבה בריטי. בתי הספר הטובים יותר בבריטניה הם אלו אשר יש להם "תרבות פתוחה" של ביקורת עמיתים ולא בהכרח ביקורת מפקחים. צוות החשיבה מצא כי בתי הספר הטובים בעלי "תרבות ארגונית פתוחה" מאפשרים לרכזי המקצוע ורכזי השכבה חופש פעולה מלא באופן שהם יכולים לערוך ביקורים לא פורמאליים בקרב כיתות עמיתיהם בביה"ס . המורים הכושלים במלאכת ההוראה לא עומדים בבתי ספר אלו בביקורת הזו של עמיתיהם להוראה ונוטים לעזוב את ביה"ס בסוף השנה ובמקומם מגיעים מורים איכותיים יותר. המורים היעילים ביותר הם אלו שנוטים להתייעץ עם עמיתיהם ונוטים לשמוע לעצות של עמיתיהם ולניסיונם הפדגוגי. בבתי ספר אלו מתחולל תהליך טבעי של חילופי ידע פדגוגיים בין מורים עמיתים בברכת ההנהלה ובעידודה. לכן , מצא צוות החשיבה הבריטי כי הניסיונות של משרד החינוך הבריטי לקדם את איכות המורים בשיטות הבקרה הכמותית והנהלים הביורוקרטים מופעלים לריק.

  • לינק

    בישראל, נכנסים מדי שנה כשלוש מאות מנהלים חדשים לתפקיד המורכב של ניהול בית ספר. חלקם צמחו מתוך צוות בית הספר (להלן "צומח") ואחרים מגיעים מבתי ספר אחרים (להלן "צונח"). מרביתם מתקדמים לתפקיד לאחר שהיו מורים, ושינוי חד ומהיר זה, גם אם מילאו תפקידי ריכוז וסגנות, מהווה עבורם טלטלה והם נדרשים לנקודת מבט שונה מזו שהיו מורגלים לה עד כה. המחקר שלהלן מתאר את חוויית הכניסה לתפקיד ניהול בית ספר מנקודת מבטן של מנהלות בתי ספר על יסודיים ש"צמחו" מתוך בית הספר ושל מנהלות שהגיעו לתפקיד מבית ספר אחר, תוך התמקדות בהיבטים של תרבות בית הספר וניהול קונפליקטים, כפי שבאים לידי ביטוי בשלב הכניסה לתפקיד, הנחשב כתקופה קריטית בהתפתחות המקצועית. במחקר השתתפו שמונה מנהלות, מהן ארבע "צומחות" וארבע "צונחות" ושני מפקחים, שהמנהלות נמצאות בגזרת הפיקוח שלהם. כלי המחקר בהם נעשה שימוש היו ראיונות פתוחים שנותחו באמצעות ניתוח תוכן איכותני, תצפיות ומסמכים שנמצאו רלבנטיים ( מרב שרון).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין