מילת מפתח: תקשורת
מיון:
נמצאו 40 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    טכנולוגיות מידע ותקשורת, שהן הרכיב העיקרי של הלמידה המקוונת, מאפשרות אמצעים חלופיים של גישה לחומרי למידה מבוססי רשת המרכיבים את תוכן הלמידה המקוונת. אולם, חומרים אלה יכולים לסייע לספק התנסות חינוכית טובה רק אם הם מתוכננים בקפידה, דבר הנכון במיוחד עבור אנשים בעלי קשיים בלמידה מטקסטים או בעלי לקויות למידה אחרות (כגון דיסלקציה). המכשול העיקרי ללמידה עבור אנשים אלה נובע בדרך כלל מן הצורה שבה מסופקים חומרי הלמידה מבוססי הרשת. תוך שימוש בהנחיות מהספרות הרלוונטית, מאמר זה מספק רשימת תיוג המעריכה את הדרגה שבה חומרי למידה מבוססי רשת לוקחים בחשבון את הצרכים של אנשים בעלי מוגבלויות, בייחוד אלה הסובלים מדיסלקציה (Radovan, Marko; Perdih, Mojca, 2016).

  • תקציר

    השימוש המוגבר בדיונים מקוונים בסביבות למידה פורמליות ובלתי פורמליות, מציב את המושג הנבנה (construct) של אינטראקטיביות כמרכזי ללמידה. אינטראקטיביות בדיונים מקוונים של קהילות למידה נתפסת במחקר זה כתהליך קונסטרוקטיביסטי-חברתי. זוהי רשת של אינטראקציות בין פריטי תוכן ומשתתפים המניעה תהליך הבנייה של ידע שִׁתּוּפִי. ההמשגה של אינטראקטיביות בספרות המחקר עדיין איננה ברורה ולא ידוע מספיק על תפקידה בהבניית ידע ועל הקשר שלה לתוצאות למידה. בנוסף, הערכת תוצאות למידה תוך שימוש בניתוחים מתמטיים לא הבשילה דיה ונחוץ לה עדיין פיתוח עמוק. לפיכך, מחקר זה מנסה לחקור את התפקיד של אינטראקטיביות כתהליך של הבניית ידע בדיונים מקוונים, ובפרט את הקשר שלה לתוצאות למידה, כפי שנמדדו באמצעות מטלות הערכה פורמליות (Kent, Carmel; Laslo, Esther; Rafaeli, Sheizaf, 2016).

  • לינק

    בעוד הילדים דוהרים אל תוך העידן הדיגיטלי החדש ומעבירים אליו את מרכז חייהם, בתי הספר נותרים מאחור, מתלבטים בשאלה אם להיכנס גם כן פנימה – ואם למערכת החינוך יש אחריות גם על מה שקורה לתלמידים מחוץ לשעות הלימודים, בתוך הרשת החברתית (תמירה גלילי).

  • תקציר

    במאמר זה המחברים מציגים את SCHOM (ראשי תיבות של SCHOlar Messaging – שליחת הודעות אלקטרוניות בין אנשי הסגל). הם פיתחו כלי זה לצורך תקשורת ולמידה מקוונת שיתופית בסביבות אלקטרוניות ואלחוטיות. המכשיר SCHOM, שהוא תוכנה המשמשת כשירות, נמצא על ענן ומאפשר העברת מידע בין החברים בדומיין הפנים-אקדמי ו/או בין-אקדמי (Berjon, Roberto; Beato, Encarnacion; Mateos, Montserrat; Fermoso, Ana Maria, 2015).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי ממוקם בשלוש זירות עיקריות בחקר התיאטרון: תיאטרון לילדים, התקבלות של הצגת תיאטרון ומרכיבי התקשורת התיאטרונית: מערכות סימנים, מוסכמות ורוחק אסתטי. עבודה זו מתמקדת בהבנת אופני ההתקבלות של הצגת תיאטרון וביחסי הגומלין בין מרכיבי התקשורת התיאטרונית, במטרה לברר את התהליכים המרכיבים את חוויית הצפייה בהצגה בקרב ילדי גן חובה בגילאי חמש עד שש (סמדר מור).

  • סיכום

    במרכז "אייכה" מציעים להורים ומורים ללמוד שפה חדשה, "שפה מגדלת", שפותחה על ידי ד"ר איתן לבוב, ועיקרה דיבור שקול ומחושב המציע לילד כיוון, והופך את ההורה או המורה למגדלור. לבוב: "אנחנו רגילים לחשוב שילד שמקבל חום, כבוד וטיפוח, גדל. אבל ילדים הם לא עגבניות, הם זקוקים לכיוון (נאוה דקל).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר חלק מהספרות לגבי למידה משולבת/מעורבת ומזהה המלצות עבור אנשי סגל ומעצבי למידה. ההגדרות והמונחים הנידונים כוללים את הדיון לגבי המלים "משולב" ו"מעורב". הגדרת העבודה עבור המאמר נידונה, אבל המאמר אינו מציע הגדרה סטנדרטית עבור התחום. היתרונות ללמידה באמצעות פורמט מעורב/משולב מזוהים מהספרות וכוללים ציונים משופרים, נשירת לומדים, תקשורת ועבודת צוות (Helms, Samuel A., 2014).

  • תקציר

    חקר מקרה זה בחן את ההתנסויות של מחנכים בקורס מקוון כדי להבין טוב יותר כיצד תכנון הקורס וההעברה הפדגוגית שלו יכולים לתמוך בלמידה של הסטודנט.הממצאים מדגישים שיטות ספציפיות של הוראה שיכולות לתרום לשימושים של המחנכים בכלי Web 2.0 בקורסים מקוונים, תוך הדגמה כיצד ניתן להשתמש במודל החניכות הקוגניטיבית כדי לתרום לפיתוח של קורס מקוון (Boling, Erica C.; Holan, Erica; Horbatt, Brent; Hough, Mary; Jean-Louis, Jennifer; Khurana, Chesta; Krinsky, Hindi; Spiezio, Christina, 2014).

  • סיכום

    וירוסים נמצאים בכל מקום, מסביבנו ובתוכנו. הם משתכפלים בתוך התא של האורגניזם החי. לפי הערכה 1.6 מיליון עד 40 מיליון וירוסים, תופסים כל מטר מעוקב של אויר שאנחנו נושמים. הפעילות המתוארת במאמר זה עוזרת לתלמידים להבין איך המבנה של הוירוס מאפשר לו להדביק קבוצה מסויימת של אורגניזמים וסוגי תאים. התלמידים גם מגלים את הקשר שבין מרכיבי הווירוס למנגנון השכפול שלו (Christina Crawford).

  • לינק

    דונלד קלארק חוקר מה גורם לכולנו לפחד לעיתים מחידושים טכנולוגיים ואחרים. קלארק סוקר את ההיסטוריה של הפחד משינוי החל מימי סוקרטס ועד לעידן הרשתות החברתיות ומנסה לתאר מדוע כל מה שכבר קיים בעולם שאנחנו נולדים אליו הוא נורמלי מבחינתנו וכל ההמצאות שנוצרות אחרי שאנחנו בני 30 נראה לנו נוגדות את דרך הטבע (מקור וקרדיט: אתר חברת מתודיקה).

  • תקציר

    סביבת למידה קונסטרוקטיביסטית מדגישה את חלקו של התלמיד בתהליך הבניית הידע הנלמד. במחקר נבחנו הקשר בין הוראת תחום התקשורת לבין אפיון סביבת הלמידה כקונסטרוקטיביסטית ותרומת סביבה זו לקידום פעילות פוליטית דמוקרטית בעתיד בקרב מתבגרים (דורית אלט).

  • תקציר

    המאמר הנוכחי נועד לחשוף את האפשרות של שימוש בטכנולוגיות חדשות הן מבחינה מעצבת והן למטרת מתן מידע לסטודנטים. לפיכך, המחברים עוקבים אחר תדירות הגישה למשאבים אלה, בזיהוי הסוגים העיקריים של המשאבים המקוונים המספקים גישה למידע, אך גם בסוג של מידע כזה במונחים של הרלוונטיות שלו לתחום ההכשרה. יתר על כן, סוגיה חשובה שהמחברים דנים בה היא זו הקשורה להזדמנויות לקשר ולתקשורת המוצעות על ידי האינטרנט ואשר ניתן לנצלן בהצלחה למטרות מקצועיות (Rosu Stoican, Oana; Stefanescu, Cornelia; Stfanescu, Valeriu, 2014).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים מניחים שלמידה מקוונת מציעה לסטודנטים את ההזדמנות ללמוד מהאדם הדוגל בקונסטרוקטיביזם ולהפך, תוך שימוש במצבים חינוכיים שבהם משאבים של ICT נמצאים בשימוש, לאוטודידקט יש את היכולת לתעד את עצמו, להשיג מידע מעודכן, להעשיר את אוצר המלים של תחום העניין ולפתח אסטרטגיות לבניית ידע. מחקר זה נועד לתמוך בהבנת המורכבות של הלמידה האקדמית, בהדגשת הרעיון של התמקצעות ההוראה, ובלמידה קונסטרוקטיביסטית הדורשת ומפתחת יכולות של למידה מקוונת (Stefan, Mihaela Aurelia and Popescu, Alexandrina Mihaela).

  • לינק

    זהו ספר ייחודי המציג בשני כרכים אסופת מאמרים העוסקים במגוון רחב של סוגיות עדכניות בתחומי השיקום והחינוך של ילדים ומתבגרים כבדי שמיעה וחירשים בישראל בתקופה של שינויים מהירים ורבי-משמעות החלים בתחום. הספר מביא בפני הקוראים הן היבטים תאורטיים, הן מחקרים אמפיריים והן תכניות התערבות מבוססות תאוריה, אשר נעשו ופותחו בשנים האחרונות בישראל. המאמרים השונים דנים באוכלוסייה מגוונת בטווח גילים רחב מהינקות ועד הבחרות, כמו גם באוכלוסיות ממגזרים שונים החיים בישראל. בין הנושאים הנידונים בספר: היבטים בהתפתחות תקשורתית, שפתית ואוריינית, הסתגלות חברתית-רגשית, סוגיית השילוב וההכלה, כישורי תאוריית ה-mind ושיקום שמיעתי בעידן שתל השבלול ( טובה מוסט, דליה רינגוולד-פרימרמן (עורכות).

  • סיכום

    ארנת טורין ראתה וקראה הרבה חומר לצורך המחקר הזה: כל אזכור או הופעה של מורה בסרטים שהופקו בארץ מאז שנות השלושים; בסטירות או קומדיות טלוויזיוניות משנות השישים ואילך; ובאין־ספור מאמרים וכתבות בעיתונות מאז שנות החמישים.טורין מספרת באחד הקטעים האישיים בספרה שבמהלך הרצאותיה לפני קהלים שונים היא גילתה שחלק ניכר מהציבור סבור שדמותה הנלעגת של המורה, כפי שהיא מופיעה בתקשורת, משקפת די בנאמנות את המורות במציאות (אריה דיין).

  • לינק

    במהלך השנים אכן נענו מרצים רבים לאתגר ההוראה המשמעותית באמצעות פלטפורמות וירטואליות. באוניברסיטאות ובמכללות מתפרסמות כתובות הדואר האלקטרוני של המרצים והקשר הישיר בינם לבין הסטודנט הוא כבר בגדר מעשה יום-יומי. מחקר תכתובות הדוא"ל הרבות שהעבירו המרצים השונים מלמד על פריצת גבולות חמורה בקשר בין הסטודנטים לבין מוריהם. ביטוי לכך הוא התנסחות בלתי-פורמלית פוגענית, בלתי-מבוקרת, לעתים חסרת גבולות ובעיקר מקטרגת. אין בהן ביקורת עניינית על סוגיה כזו או אחרת או ניסיון ליצירת קשר לצורך בניית דיאלוג ואקלים של הידברות סביב סוגיות אלא בעיקר ניצול (לעתים קרובות לרעה) של זמינות אמצעי התקשורת לביטוי כעס, אכזבה והתמרמרות ( אריה קיזל).

  • תקציר

    בני נוער רבים הנתונים במצוקה רגשית מעדיפים לפנות לקבלת סיוע נפשי דווקא באינטרנט, הודות לאנונימיות שהיא מציעה, לעובדה שברשת נשברים מחסומים של זמן ומרחק ולכך שהכתיבה, ולא הדיבור, משמשות ערוץ התקשורת בה – כך עולה ממחקר שערך פרופ' יצחק גילת, ראש תחום אינטרנט בער"ן ומרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי לחינוך, יחד עם ד"ר שרה רוזנאו, יועצת חינוכית ומרצה במכללת בית ברל ( רווית שרף).

  • לינק

    דמויות מורים מופיעות בכל הז'אנרים בתרבות, כגון בספרות, בדרמה ובקומיקס, בציור, בווידאו קליפים, בעיתונות ועוד. כמה מהדימויים שנוצרו סביבן נחרטו עמוק בזיכרון והביאו לעיון מחקרי במרכיביהן. ספר זה עוסק בחקר ייצוגים של מורים בתקשורת הישראלית ובתמורות שעברה דמותם לאורך השנים. המחקר התמקד בשלושה שדות של התרבות הפופולרית שנוצרה בישראל: הקולנוע, הקומדיות הטלוויזיוניות וחדשות העיתונות. במבט כרונולוגי עברה דמותם של המורים שינויים חדים – מייצוג שכיח של מורה כמנהיג רוחני נאצל, דרך מורה בורה ונלעגת ועד לדמות מורכבת ומעוררת אהדה שהיא בבואת המעמד הבינוני בישראל ( ארנת טורין) .

  • לינק

    מאמר זה מציג מחקר הבוחן את היחסים בין תקשורת בין המורה לתלמיד בהתבסס על הפייסבוק ואת היחסים בין המורה לתלמיד (Alona Forkosh-Baruch, Arnon Hershkovitz, 2013).

  • לינק

    בבתי הספר של קבוצת עמל מופעלת השנה תכנית להקניית מיומנויות בניהול משא ומתן – Negotiation. התכנית מתנהלת בשיתוף PON – Program On Negotiation, בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד האמריקנית, ובחסות שגרירות ארה"ב. התכנית מקנה לתלמידים ידע ומיומנויות על בסיס מתודולוגיה שפותחה בהרווארד על ידי פרופ' רוג'ר פישר ומותאמת לתלמידי תיכון בארץ. במסגרת התכנית נפגשים תלמידים יהודים וערבים בסדנאות ובלימודים וירטואליים, כדי לחפש פתרונות שיהיו מקובלים על שני הצדדים. המפגשים מתנהלים בשפה האנגלית ( קו לחינוך) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין