מילת מפתח: תקשורת המונים
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • לינק

    אקטואליה, אוריינות ותקשורת הם הצירים סביבם נע ספרה האחרון, ולעניות דעתי הבלתי אובייקטיבית, החשוב של ד"ר מירה פוירשטיין מדברים אקטואליה: אוריינות תקשורתית (הוצאת מכון מופ"ת, 2016) שבו היה לי העונג לכתוב פרק אודות "שכול ותקשורת". פרשנויות רבות מצויות כיום למילה אוריינות: מהיכולת של האדם הלומד להבין את המציאות עבור ביכולת הפענוח של האדם הלומד את אותה מציאות וכלה ביכולת של האדם הלומד לתפקד באותה מציאות באמצעות שורה של כלי סריקה, סקירה, ביקורת ובעיקר אינטגרציה של כל השלוש לכלל סיכום בעל ממשות. אלא שבתוך סבך ההבנות הללו, המיומנויות אם תרצו, שבהם עוסקת פוירשטיין באופן מושכל, מצויים אנו כיום, במיוחד בישראל, במשבר סביב תפקידה הערכי של התקשורת (אריה קיזל).

  • לינק

    הספר מדברים אקטואליה: אוריינות תקשורת מציג בהרחבה את נקודות ההשקה שבין המדיה למציאות החדשותית והאקטואלית, ואת חלקן של שתי אלו בעיצוב האקטואליה בעיני הציבור. הספר מעוגן בתחום החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית, ומטרתו להכשיר אנשי חינוך להיות סוכני שינוי ותקשורת משמעותיים לקהל הצעירים בעולם המידע של המאה ה-21, עידן המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות. הדגש בספר מושם על שילוב בין ניתוח והבנה ביקורתיים של טקסטים מגוונים במדיה לבין התנסות בהפקה וביצירה של טקסטים חדשים. מטרתו לחנך צעירים להיות אזרחים מעורבים ופעילים בחברה ו"אזרחי רשת" – באמצעות שימוש מושכל ואקטיבי במדיה. תפיסת החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית היא צורך השעה עבור מורי מורים, מורים וצעירים, המתמודדים עם האפקטים הווירליים של החיים במרשתת ועם סוגיות אתיות וערכיות שהסביבות המגוונות של התקשורת מעוררות (מירה פוירשטיין).

  • תקציר

    במאמר זה מובאת סקירה של קורס אשר בהיבט התוכני מתמקד בפעולתה של תקשורת ההמונים, מתוךהנחה שבעידן שבו אנו נמצאים, המאופיין בדינמיקה של גלובליזציה ובהיגיון פוסט-מודרני, התקשורתהופכת לאתר המרכזי שבו מתעצבות התודעה הפרטית והתודעה הציבורית. המאמר מציג, באמצעות תיאור הקורס הקונקרטי, עקרונות מנחים כלליים להובלת תהליך פוליטיזציהבקרב סטודנטים, ומנסה להבהיר את חשיבותו ואת תועלתו של התהליך בהקשרים הפוליטיים, החברתייםוהתרבותיים שבתוכם פועלת החברה הישראלית של תחילת העשור השני של המאה ה-21 (אמנון יובל).

  • לינק

    על אף שמודל ארבע המיומנויות של אוריינות המידע אינו מהווה ציר מרכזי העומד בבסיס תוכנית הלימודים בתקשורת בישראל, דרכי ההוראה נוסחו ברוח מודל הלמידה הפעילה (למיש, 2002). עם זאת, מיפוין והערכת ישומן בכיתות הלימוד טרם נבחנה. לפיכך, מטרת המחקר היא לבחון כיצד מיושמת הוראת אוריינות המדיה בהנחיות להוראת תוכנית הלימודים בתקשורת ובכיתות הלימוד בבית-הספר העל יסודי בישראל ולהדגים את יישומה (דורית אלט ).

  • תקציר

    ספרו החדש של Stephen Apkon על אוריינות תקשורת המונים ודרכי הוראתה זוכה עתה בעולם לשבח בזכות החדשנות שבו. הספר סוקר בצורה מעמיקה את השינויים המתחוללים עתה בתחומי תקשורת המחשבים ותקשורת ההמונים ואת דרכי ההוראה הנדרשים כיום, בעקבות התמודדות דינאמית זו , הן במישור של בתי ספר והן בתחומי החינוך הגבוה.. התחזקות המדיה הויזואלית באינטרנט מחייבת נקיטת צעדים להקניית מיומנויות מתאימות לתלמידים ולסטודנטים. במיוחד זוכה לעניין הפרק בספר הנקרא "Teaching a New Generation" .

  • לינק

    במסגרת הפרויקט של המכללה האקדמית נתניה קיים " מרכז תקשורת הוגנת " שלושה קורסים סמסטריאליים ניסויים לסטודנטים מתקדמים, יהודים וערבים, במכללה האקדמית נתניה ובמכללות להכשרת מורים אורנים ולוינסקי בשנת הלימודים 2010-2011 . מדריך זה הוא תוצאה של לקחי הקורסים הללו. מטרתו לסייע למורים ולמרצים לקיים סדנאות, שיסייעו לתלמידים להבין את תפקודה של התקשורת בסיקור קונפליקטים וביניהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהקנות מיומנויות חיוניות לצריכה מושכלת וביקורתית של תקשורת ( לאה מנדלזיס , מירה פוירשטיין) .

  • רפרנס

    מחברות הספר מנסות לשרטט קווים לתכנית להכשרת גננות ומורים שתאפשר להשם לשמש כגורמים המתווכים בין הילדים הצופים לבין המדיה ומסייעים להתמודדות מושכלת עם מבעיה. התכנית מתמקדת בצורך לעורר בקרב גננות ומורים את המודעות למרכזיות המשדרים האקטואליים שמציעה המדיה, לסגל מיומנויות לדיון בטקסטים תקשורתיים ולראות בדיון בטקסטים אלו הזמנה ללמידה משותפת למבוגרים וילדים. שני עקרונות מרכזיים מנחים את העבודה: ראיית המהדורה כטקסט סיפורי – הגברת המודעות לטקסטים אורייניים, וראיית קהילת הצופים כפרשנים הפועלים במשותף בעת הצפייה. לטענת המחברות דרוש מצד הגננות והמורים שינוי של ממש באופן תפיסת המדיה, שינוי המתבטא בנכונות לראות טקסטים תקשורתיים כסוגה נפרדת וייחודית. (איילת כהן, נורה דליות)

  • מאמר מלא

    מהם מאפייניה של תרבות מסך האפיינית לצעירים כיום? בראש וראשונה היא מאופיינת בהימצאותה בכל מקום בחייהם של צעירים: בבית, בבית הספר, במקומות עבודה, במקומות בילוי, בכבישים. היא ניידת, זמינה, מקיפה מכל עבר ומטשטשת את הגבולות שבין קיום במציאות הקונקרטית ובין קיום במציאות המתווכת. במציאות זו מיטשטשים הגבולות בין חלוקות חברתיות מוסכמות ומקובלות, כדוגמת המרחב הפרטי והציבורי והשימושים התקשורתיים, שבאופן מסורתי שירתו חלוקה זו. במציאות של תרבות המסך הקיימת כיום נגזרים טשטושי גבולות רבים נוספים, בין קטגוריות שנתפסו כמובחנות עד לא מזמן: טשטוש בין מידע, בידור ופרסום; טשטוש בין למידה פורמלית ובלתי פורמלית; טשטוש בין לימודים ומשחק; וכן הלאה (דפנה למיש)

  • רפרנס

    הספר מציג נושאים מקראיים מנקודת מבט תקשורתית תוך שילוב שני יסודות: לימוד החומר המקראי בחתך רוחב נושאי ושימוש במושגי יסוד עכשווים מתחום התקשורת. יחידה ההוראה מציגה את הטכנולוגיה שננקטה להעברת המסר; מציעה פענוח של קודים תקשורתיים; מזהה כתיבה מגמתית, היסטוריוגרפית ואחרת במקרא; מאתרת ומציגה את השיטות להפצת האידאולוגיה של השלטון ואת הדרכים בהן ניסה בית המלוכה להשפיע על נתיניו. (שלמה בכר)

  • מאמר מלא

    המחקר המוצג כאן הוא מחקר גישוש בין-מכללתי בתחום החינוך לחשיבה ביקורתית שנערך בקרב שתי קבוצות של סטודנטים לתקשורת משתי מכללות לחינוך, "אורנים" ו"אחווה", בשנה"ל תשס"ב. כמחקר גישוש השוואתי, מטרתו לבחון, האם אפשר להסתפק בתכנית ללימודי תקשורת כדי לחנך לצריכה ביקורתית של המדיה (המבוססת על טיפוח חשיבה ביקורתית), או שיש צורך לשלב הוראה מפתחת חשיבה בהוראת התקשורת? (מירה פוירשטיין)

  • לינק

    תיאור וניתוח של פרויקט ניסיוני בהוראת וידאו לקבוצת תלמידים חלשה, משכבת כיתות י' ץ המאמר מנסה להסיק מסקנות לגבי מידת יכולת של בית הספר להתמודד עם אוכלוסיות חלשות, לתמוך ביוזמות חינוכיות בלתי מקובלות, ובנוסף לעמוד על הקשיים איתם מתמודד המורה שבוחר בדרך שונה מהמקובל. סיכום המחבר: הממצאים שנחשפו בניתוח זה מאירים נקודות חשובות למחשבה ולדיון לעוסקים בתחום הוראת הווידיאו והקולנוע בבתי הספר. רצוי להמשיך ולפתח כלי הוראה אלו כאמצעי חינוכי יצירתי במיוחד בבתי ספר שבהם התלמידים טעוני טיפוח ולא בהכרח כנושא לימודי אומנותי או כמגמה לבגרות. כמו כן, רעיון הפרויקט הניסיוני והצגתו עשוי להוות תרומה להכשרת מורים לתקשורת, וידאו, וקולנוע. (אמיר הר גיל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין