מילת מפתח: תקשורת בין-אישית
מיון:
נמצאו 24 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    הספר מיועד לחוקרים ולסטודנטים לתארים מתקדמים מתחומי דעת שונים, למשל סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, ייעוץ, רפואה, תקשורת, עבודה סוציאלית, בלשנות, אנתרופולוגיה, חינוך, ספרות ומשפטים, המבקשים לבצע ניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית. לספר שלושה שערים: השער הראשון מציג הנחות יסוד ומונחי מפתח; השער השני מכיל שיטות איכותניות לניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית (בחלק מהפרקים משולב ניתוח כמותי עם ניתוח איכותני); השער השלישי בוחן באופן ביקורתי את תפקידי השפה הפיגורטיבית בתקשורת של שיח בעת מצוקה ומסכם את תרומת הספר מבחינה תיאורטית, מתודולוגית ומעשית. בסוף הספר מוצג מילון מונחים (עירית קופפרברג).

  • תקציר

    מחקר זה מתמקד באופן שבו ילדים קטנים עוברים סוציאליזציה במסגרת של חינוך לגיל הרך בפעילויות עם צעצועים וסביב הצעצועים. ההנחה של מחקר זה היא הרעיון של התיאוריה החברתית-תרבותית שאנשים עושים דברים עם עצמים מלאכותיים (artefacts) ועם כלים תרבותיים אחרים, ושהכלים עושים דברים עם אנשים. הממצאים מציעים שהצעצועים תומכים בתקשורת לפני שהילדים פיתחו מיומנויות שיחה מילוליות ושסוגים מסוימים של כלים מקלים הן על השימוש האינדיבידואלי והן על השימוש הקולקטיבי (Kultti, Anne; Pramling, Niklas, 2015).

  • סיכום

    בתיה בנדל, מומחית לפיתוח מנהיגות ובעלת בית הספר Stage – הבמה להצלחה, הוציאה באחרונה ספר הדרכה לפיתוח כישורי מנהיגות, בשם "מנהיגות רותמת נוכחות כובשת" (הוצאה עצמית). בספר מתוארים תהליכי למידה שפותחו בעשור האחרון, שבו היא מפעילה את בית הספר לאמנויות הבמה (רווית שרף).

  • תקציר

    המאמר עוסק בהוראת אנגלית כשפה זרה באמצעות האינטרנט. הדגש הוא על השימוש ביישום המקוון Voki ועל הדרכים המועילות ליישמו בכיתה. המאמר מציג גם סקירה של פעילויות בכיתה תוך שימוש ב-Voki המכוונות לפיתוח מיומנויות תקשורת של תלמידים (Aikina, T. Yu.; Zubkova, O. M., 2015).

  • לינק

    על פי גרטנר, 30 אחוזים מהזמן שאנו משקיעים במיון, חיפוש וקריאת מיילים הוא זמן מבוזבז. חיסכון של הזמן הזה יכול לחסוך גם כסף רב לארגונים. חברת הסטארטאפ הישראלית Knowmail טוענת שלה יש את הפתרון. יישום מתוקשב אחר שמארגן את כל הודעות הדוא"ל על פי קבוצות נושאי טיפול או קטגוריות של רמות טיפול הוא Mailwise. בניגוד Knowmail מדובר ביישום שנועד למשתמש הפרטי ולא למשתמש הארגוני(עמי סלנט).

  • לינק

    למידה מקוונת היא כלי יקר ערך בחינוך. בין שהמטרה היא הכשרה או התפתחות מקצועית, אפילו תארים אקדמיים מלאים, הלמידה המקוונת נמצאת כאן והיא כאן כדי להישאר. זה מניח את השאלה, כיצד אנחנו יכולים להבטיח שנביא למקסימום את הפוטנציאל של אלו המעורבים בלמידה מקוונת? ודאי, אם קיים תוכן שאנו מצפים מאנשים ללמוד, אנו מעוניינים שהתוכן "ידבק" למוחותיהם ושיהיה משהו שהם יוכלו להיזכר בו מאוחר יותר. הפיכת הלמידה לאישית, אשר חייבת לכלול את הפיכת הלמידה המקוונת לאנושית יותר, היא דרך חשובה אחת להביא למקסימום את הפוטנציאל של הלמידה המקוונת (Karla Gutierrez).

  • לינק

    במהלך השנים אכן נענו מרצים רבים לאתגר ההוראה המשמעותית באמצעות פלטפורמות וירטואליות. באוניברסיטאות ובמכללות מתפרסמות כתובות הדואר האלקטרוני של המרצים והקשר הישיר בינם לבין הסטודנט הוא כבר בגדר מעשה יום-יומי. מחקר תכתובות הדוא"ל הרבות שהעבירו המרצים השונים מלמד על פריצת גבולות חמורה בקשר בין הסטודנטים לבין מוריהם. ביטוי לכך הוא התנסחות בלתי-פורמלית פוגענית, בלתי-מבוקרת, לעתים חסרת גבולות ובעיקר מקטרגת. אין בהן ביקורת עניינית על סוגיה כזו או אחרת או ניסיון ליצירת קשר לצורך בניית דיאלוג ואקלים של הידברות סביב סוגיות אלא בעיקר ניצול (לעתים קרובות לרעה) של זמינות אמצעי התקשורת לביטוי כעס, אכזבה והתמרמרות ( אריה קיזל).

  • לינק

    מחקר זה העריך את איכותם של יחסי מורה-תלמיד ובחן את תרומתם לרווחתם הרגשית ולתפקודם הלימודי של תלמידי כיתות א' בישראל. מערכות היחסים בין ילדים למבוגרים, הורים ומורים כאחד, מהוות ערוץ מרכזי שדרכו מקבלים הילדים משאבים רגשיים המקדמים את התפתחותם, ומשמשות כמנוע המפעיל צמיחה וגדילה. פיאנטה הציע מודל אקולוגי-התפתחותי מוכלל להסברת מהותם שח יחסי מורה-תלמיד והשפעתם על תפקוד ילדים בבית הספר (PIANTA, 1999 ). בשנים האחרונות זכה המודל של פיאנטה לתמיכה רבה בארצות הברית ( מוטי ג'יני , אבי שגיא-שורץ, צבי מרק, אורה אביעזר ).

  • לינק

    מגע הוא תהליך אינטראקטיבי דו-צדדי שבו כל הממדים – חשיבה, רגשות והנעה כמו גם עשיה(התנהגות) – חשובים וניתן לדמות אותם למגעים פנימיים וחיצוניים בצורה של הספרה 8 , כלומר, שתי טבעות הנפגשות בנקודה מרכזית ((A lemniscate. לפי כל אלה מגע (contact) בין מורה לבין תלמידים הוא שילוב של מגע פנימי וחיצוני בכאן ובעכשיו, אשר מזווית המורה משמעותו מודעות עמוקה ונוכחות ביחס לחשיבה, לרגשות, להנעה ולהתנהגות שלו ושל תלמידיו ופעולה הגורמת לתלמידים לחוש בכך שהמורה מודע להם, וכך מצד התלמידים אל המורה. השתמעויות – ההבחנה בין מגע לבין קשר, נוכחות ומעורבות בסיסית ועשויה לפקוח עיניים למה שמתרחש בכאן ובעכשיו בכיתה. איכות המפגש הרגעי בין מורים לבין תלמידים עשוי להיות ציר מרכזי להשפעות התנהגותיות על תלמידים. ייתכן גם שניתן ללמוד כיצד לשפר את איכות הרגעים הללו בהכשרת מורים ליצירת מגע( Korthagen, F., Attema-Noordewier, S., & Zwart, R.C).

  • לינק

    המחקר של ד"ר אלונה פורקוש-ברוך וד"ר ארנון הרשקוביץ בדק את השימוש של מורים ותלמידים בישראל בפייסבוק, הרשת החברתית הנפוצה ביותר בקרב בני נוער בישראל. במהלך המחקר הם קיימו ראיונות עומק עם חמישה מורים המייצגים קשת רחבה של מודלים לתקשורת עם תלמידים ברשת החברתית, החל ב"חברות" מלאה עם התלמידים באמצעות הפרופיל האישי, עבור בפתיחת פרופיל מקצועי לתקשורת עם תלמידים נוסף על הפרופיל האישי וכלה בחוסר תקשורת מוחלט ומכוּון עם התלמידים ברשתות חברתיות ואף אי־שימוש מוחלט בפייסבוק ( אלונה פורקוש-ברוך , ארנון הרשקוביץ) .יצויין כי מאז פרסום המאמר בדפוס חל כבר שינוי מהותי במדיניות משרד החינוך כלפי השימוש בפייסבוק.

  • לינק

    מעורבות (engagement) תלמידים בשיעור הוא נושא שנחקר קונצפטואלית ואמפירית לנוכח תרומותיו להסבר של התנהגויות תלמידים ושל תופעת הנשירה. המאמר מתמקד במעורבות של תלמידים מנקודות המבט של המורים ובתגובותיהם לכך. תפיסות מורים את ההתנהגויות הבין-אישיות שלהם, את תחושות המסוגלות העצמית וההבנות של חשיבות היכולות דידקטיות והפדגוגיות קשורות לתפישתם את מעורבות התלמידים. ניתן לבנות פרופיל של מורים התופסים את תלמידיהם כמעורבים. על בסיס זה ניתן לשוחח עם מורים בשאלות שונות ובהן: מהן הגישות שלהם ליכולות שונות? כיצד הם תופשים את ההתנהגות הבין-אישית שלהם ומהי תחושת המסוגלות העצמית שלהם? כיצד נראה להם הפרופיל זה של מורה מסוים עפ"י המחקר? האם יש מרכיבים המשפיעים על מעורבות תלמידים הניתנים לשיפור ע"י המורה? ועוד ( Van – Uden, J.M., Ritzen, H., & Pieters, J.M.).

  • לינק

    המאמר דן באסטרטגיות עבור המורים שמאפשרות להם לחזות ולפזר קונפליקטים עם ההורים באספות הורים (Rappaport, Nancy, 2012).

  • מאמר מלא

    חשוב לפתוח ערוץ תקשורת זמין להורים, שיעבוד במסלול דו־כיווני. אני מקיימת קשר קבוע עם הורי התלמידים. כבר בתחילת השנה באספת ההורים אני אומרת להם שאני נוהגת להרים טלפון מדי פעם לשאול מה נשמע. שלא ייבהלו, זה משהו שגרתי שאני עושה. אני מבקשת גם מהם להרגיש נוח להתקשר ולעדכן. למרות שכל מורה יודע שקשר עם הורים הוא דבר חשוב, בדרך כלל אנו עושים את זה רק במסגרת הפעילויות המקובלות, לפעמים בנוכחות התלמידים, כמו ביום הורים, ולפעמים בלעדיהם כמו באספת הורים כללית. במקרים ( רינה רן , מחנכת כיתה ה' ורכזת מורשץ ויהדות בבית הספר ויצמן" בבית יהושע) .

  • לינק

    בלימודי מוט"ב נדרש התלמיד להציג משימות אשר עוסקות במיומנויות שונות כחלק מתהליך הלמידה. חלק מהמשימות שהתלמיד מבצע הן אישיות וחלקן קבוצתיות. תהליך למידה משמעותי הינו תהליך של שיח בין המורה לתלמיד. בכנס מוט"ב 2012 הציגה ורד אביטל את דרך העבודה והציגה דוגמאות למשימות שהתלמידים מגישים לבדיקה ואת שיח שנוצר בינה לבין התלמידים. חשוב ביותר להדגיש ולחזק את החלקים הטובים בעבודתו של התלמיד ( ורד אביטל).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על מחקר לתואר דוקטור של "המועצה למחקר כלכלי וחברתי" שחקר כיצד מורים ייעצו לתלמידים לגבי הוראה ולמידה בכיתות. מחקר זה חקר את פרקטיקות הייעוץ והתגובות של ארבעה מורים בבית ספר בעלי היסטוריה של מתן ייעוץ לתלמידים. כיצד המורים ייעצו לתלמידים בתוך המורכבות והאילוצים של שגרת ההוראה "הנורמלית" שלהם ותחומי האחריות שלהם?

  • לינק

    המחקר הנוכחי חקר כיצד התפיסות של הסטודנטים את חשיבותם של יחסים בינאישיים בקבוצות מקוונות השפיעה על התפיסות שלהם את האמון ואת ההתנסויות בתוך הקבוצה. הסטודנטים, שנרשמו לשיעורים מקוונים ששילבו פרויקט קבוצתי, נשאלו בסקר לגבי ההתנסויות שלהם בפרויקטים הקבוצתיים המקוונים. המשתתפים לא מצאו את הקשרים הבינאישיים כהכרחיים בפיתוח אמון ( Wade, Christine E., Cameron, Bruce A., Morgan, Kari and Williams, Karen C).

  • לינק

    הסברים והצעות התמודדות עם התופעה השכיחה בה המורים מרגישים שהתקשורת עם הילדים טובה ואכפתית והילדים פחות. בתי ספר רבים מדווחים על פער מדאיג במיצ"ב בין חווית המורים המרגישים שאכפת להם, והם קרובים בפועל לתלמידים, לבין חווית התלמידים שטוענים שהמורים לא קרובים, לא אכפתיים ולעיתים גם משפילים . במאמר מציגה הפסיכולוגית חלי ברק שטיין מספר השערות לפער הנחשף במיצב"ים רבים בין חווית המורים המדווחים על רמה גבוהה של אכפתיות וקרבה לתלמידים, ובין הדיווח של התלמידים הנותנים ציונים נמוכים לאכפתיות ולקרבה של המורים, ואף טוענים שבחודש האחרון קרה שמורה השפיל אותם ( חלי ברק שטיין).

  • לינק

    המחקר הראשון שעסק בתופעת הילדה הדחויה בכיתה ( במכללת אורנים , ניצני שדה – מבחר מחקרי ביכורים) הוצג ע"י מיכל רוזנברג מבית הספר הריאלי בחיפה במרכז הכרמל. מיכל, מחנכת כיתה ב' ומורה מקצועית לתנ"ך ולתרבות ישראל בחטיבת הביניים עומדת בפני סיום תואר שני במקרא באוניברסיטת חיפה ומשמשת אחראית על נושא איכות הסביבה בבית הספר. שאלת המחקר הייתה כיצד ניתן להתמודד עם הסוגיה של ילדה דחויה בכיתה שאלות משנה: מה הסיבה לדחייה? מהם ביטוייה? ומהן דרכי הטיפול בה? אוכלוסיית המחקר מנתה את מחנכת כיתה ד', תלמידה דחויה ומורה לספורט שליוותה את התלמידה גם בבית הספר הקודם בו למדה התלמידה.

  • לינק

    מאמצים לשיפור מערכות חינוכיות ציבוריות כדי לתמוך בהישגים טובים יותר של התלמידים הינם נפוצים על פני הגלובוס. בדומה לארה"ב, מאמצים ממשלתיים לשיפור החינוך בהולנד מתמקדים בחדשנות ובפיתוח מבנים שיתופיים כדי לתמוך ביצירתו של ידע חדש. אולם, ראיות אמפיריות לגבי היחס בין קשרים חברתיים לבין חדשנות בחינוך הן נדירות. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת המבנה של רשת חברתית על אקלים החדשנות בבתי הספר, כמתווכת על ידי מעורבותם של מורים בקבלת החלטות ( Nienke M. Moolenaar, Alan J. Daly, Peter J. C. Sleegers).

  • לינק

    מאמר מעניין ומאתגר של ד"ר אברום רותם ועידית אבני שפורסם בחודש יוני 2010 . חלק גדל והולך של מורים שמצויים במרחב המקוון לצרכים אישיים ומקצועיים, יוצרים קשר עם התלמידים בסביבתם הטבעית, קרי הפייסבוק (בישראל 2010), כשחלקם הגדול רואים זאת כחלק מעבודתם החינוכית, למרות שרבים אחרים, עדיין, סבורים שאין לקיים קשר שכזה. לצד הרווחים הפדגוגיים והאישיים מהקשרים והאינטראקציות ברשת החברתית עם תלמידים, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זאת. מאמר זה מתייחס לסוגיות העיקריות העולות מקשר מורה- תלמיד ברשת החברתית, לדרך בה הן באות לידי ביטוי במקרים אותנטיים, ולאתגר העומד בפני המורים, מנהלי בתי הספר והמנהיגות החינוכית – כיצד להתמודד עם סוגיות אלה ולמנוע מלכתחילה את הבעייתיות שבהן ( אברום רותם, עידית אבני).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין