מילת מפתח: תקשוב בחינוך
מיון:
נמצאו 278 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    בשנתיים האחרונות התעצמה הפעילות המתוקשבת של בתי ספר בישראל במעטפת מתוקשבת של ימים מקוונים . כך לדוגמא , מדווחת אפרת מעטוף על יוזמה של המנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך . פעילויות מתוקשבות מוכנות לשימוש בסביבת מוודל, במגוון נושאים: יום השואה, יום ירושלים, שבועות, האחר הוא אני, גלישה בטוחה ומדעים. הפעילויות מיועדות לתלמידי כיתות ד'-ט'.

  • לינק

    דו"ח השוואתי חדש של אונ"סקו אודות מצב התקשוב החינוכי במדינות דרום מזרח אסיה ואסיה. בדו"ח נכללים 18 מדינות בינהן , סינגפור, דרום קוריאה, יפאן , קזחסטאן , גיאורגיה , הודו ואינדונזיה. הדו"ח כולל את הפרקים הבאים: מדיניות תקשוב חינוכי , תשתית התשתית החינוכי, שילוב המחשב בהוראה – הלכה למעשה, תכניות תקשוב ארציות, הוראה מתוקשבת ולמידה מקוונת. המדינה המובילה היא סינגפור , הדואגת לא רק ליחס של מחשב אחד לארבעה תלמידים אלא גם להפעלה רציפה של תכניות הוראה ייעודיות בתחום התקשוב החינוכי. מדינות נוספות המובילות בתחומי התקשוב החינוכי עפ"י המדד המשוקלל של E-readiness הן דרום קוריאה , יפאן וגאורגיה .

  • לינק

    לפיתוחים האחרונים של דפדפני Chrome עשויים להיות השלכות גם מערכות החינוך ועל השימוש בכלים מתוקשבים בעתיד הנראה לעין. טכנולוגיות שונות ושפות תכנות כדוגמת HTML5 מאפשרים לנו כיום ליצור יישומים העושים שימוש ישיר בחומרת המחשב. בעוד שבעבר הלא רחוק יכלו הדפדפן רק “להציג” תכנים, וכל תוספת כגון הצגת וידאו דרש תוסף ייעודי, כיום מרבית הדפדפנים יכולים לנגן וידאו, לגשת למיקרופון, לעבוד במצב “Offline” ולהסתנכרן מחדש בעת חיבור לאינטרנט ( ניב ליליאן והראל שטנשטיין ) .

  • לינק

    הסיבות לכישלון ההטמעה של התקשוב בביהס נבעו ניגוד אינטרסים או בטיב תהליך קבלת ההחלטות. ההרצאה חשפה את עמדות שלושת הגורמים השותפים לתהליך הטמעה: "המטה"-הדרג הקובע קרי משרד החינוך ,מדגישה את חשיבות המורה בשטח ורכזי התקשוב,בתי הספר עצמם ,בהם חשיבות טיפח ההוראה-למידה בבית הספר בראש מעייניהם והספקי הטכנולוגיה שמן הסתם המנדט שלהם הוא הטמעת הכלי הטכנולוגי אותו הם מספקים "מכאן שמורכבות תפקיד רכז התקשוב גדולה מזו המוגדרת ע"י משרד החינוך במינויו".

  • לינק

    מאמר עתיר תובנות של ג'יי הורוויץ. "למרבה הצער, היום יותר ויותר הלמידה הבית ספרית מאמצת את השיטות שפותחו עבור ה-eTraining, ואת הנחות היסוד שלו. אם המטרה היא יעילות, סביר להניח שהשיטות האלו, והעקרונות שעליהם השיטות מבוססות, תקפים. וכאשר לא מבחינים בין ה-training לבין ה-learning, קל, ואולי אפילו כדאי, לשלב את שיטות ה-training לתוך ה-learning. ( ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    בעידן הפדגוגיה החדשנית יש לתת ביטוי לקול של התלמיד ולאפשר לו לבטא עצמו באמצעים מתוקשבים המעודדים יצירה עצמית. הסקירה מונה 4 טכנולוגיות תקשוב אשר שימוש בהן יש בו כדי להעצים את קולו של התלמיד או צוות תלמידים בכיתה . הטכנולוגיה המתוקשבת שניצבת בראש הרשימה , היא , כמובן , הבלוגים האישיים או הכיתתיים ( Terry Heick ).

  • לינק

    מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך פיתח לאחרונה מרכז משאבים חינוכי מועיל למורים המבקשים לשלב פעילויות מתוקשבות בלמידה ובהוראה . המאגר הנקרא "כלי עזר למורה בנוי היטב מבחינת החלוקה לקטגוריות נושאים . חלוקה זו לנושאים יש בה כדי לעזור רבות למורים . בין הנושאים במאגר : מפות מילים/מושגים/חשיבה, פתקים שיתופיים, פוסטרים , עבודה עם טקסטים , ציר זמן , מצגות שיתופיות. נקווה כי בהמשך יתווספו למאגר גם המלצות לחומרי הדרכה לכלים המתוקשבים השונים .

  • סיכום

    בעקבות הכישלון של תכנית התקשוב בלוס אנג'לס גם מחוז החינוך Miami-Dade בפלורידה על תכנית התקשוב של הצטיידות טאבלטים לתלמידים בבתי הספר. תכנית התקשוב של אספקת טאבלטים לתלמידים במחוז Miami-Dade הייתה מהנרחבות בעולם והייתה אמורה לספק טאבלטים ל300 אלף תלמידים במחוז הענק. ביטול המיזם המתוקשב במיאמי צפוי להשפיע גם על מחוזות חינוכיים נוספים ברחבי ארה"ב .

  • תקציר

    מדיווחים שקיבלנו לאחרונה מארה"ב , נראה כי חברת גוגל עושה מאמץ רב לקדם את המחשבים הניידים מפיתוחה הידועים בשם Chromebook . היתרונות מבחינת המורים בבתי הספר הם עלויות תחזוקה נמוכה , שמישות גבוהה מבחינת כלים מתוקשבים ( התאמה מלאה לכל יישומי גוגל דרייב וגוגל גוקס) . בשוק המכללות האקדמאיות גוגל כבר הצליחה לייצור נוכחות מרשימה של מחשבים ניידים מסוג כרומבוקס . כרגע המאמץ העיקרי של גוגל הוא לכיוון בתי הספר ברחבי ארה"ב . שביעות הרצון של התלמידים ממחשבים ניידים אלו היא רבה גם בזכות דפדפן הכרום המותקן הם וגם בזכות השילוב המוצלח עם ענן היישומים של גוגל באינטרנט ( James Kendrick).

  • לינק

    כמנהיג הארגון, מנהל בתי-הספר מהווה "סוכן שינוי" מרכזי בהטמעת רפורמות בבתי-הספר. מטרת המחקר היא להרחיב את ההבנה על תפקיד מנהל בית-הספר כמנהיג של הטמעת רפורמה טכנולוגית פדגוגית שיזמו רשויות המדינה, ולבחון את השפעות דרכי פעולתו על המורים שהם מיישמי הרפורמה בבית-הספר. המחקר מבוסס על אינטגרציה של שישה מחקרים שנערכו במתודולוגיה של חקר אירוע בהם נחקרו לעומק בתי-ספר בצפון-הארץ שנמצאו בשנה השנייה של תוכנית התקשוב הלאומית ( כהן גילת) .

  • לינק

    תובנות מעניינות של ג'יי הורוויץ , מטובי המומחים בישראל לתקשוב חינוכי . "באתר נענע צפיתי בכתבה מסוף השבוע על תקשוב בתי הספר בישראל ששודרה בערוץ 10. למוד ניסיון מכתבות קודמות בערוץ בנושא החינוך, לא היו לי ציפיות רבות. אבל דווקא העובדה שהכתבה היתה בת 13 דקות עוררה בי התקווה שאראה משהו רציני יותר מאשר הביקורת הצפויה – חזרה נדושה על כך שכלים דיגיטאליים יקרים אינם משנים דבר בחינוך, ולכן מדובר בבזבוז כסף אדיר. אבל תקווה לחוד ומעשה לחוד – בסופו של דבר היו אלה 13 דקות של קלישאות, שבמידה רבה סתרו אלה את אלה." (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    פרויקט מחשב לכל ילד נכשל, לאחר שהתגלה שהשימוש האינטנסיבי בטכנולוגיה לא מסייע להתגבר על הפרעות הקשב של התלמידים. מצד שני, פרויקטים ללמידה מהבית דווקא מבטיחים לתת פלטפורמה יעילה, שאף מקצרת את זמן הלמידה בהשוואה לישיבה בכיתה. האם הטכנולוגיה אכן משפרת את הישגי התלמידים הנעזרים בה, או שלעולם לא תוכל להחליף את מקום המורה? ( אושרת קוטלר).

  • לינק

    פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית מקוונת אינם דבר פשוט כלל ועיקר. תהליך הלמידה השיתופי הוא תהליך מורכב, הדורש תיאום ואיזון בין הלומדים השונים הלוקחים בו חלק. תהליך הלמידה השיתופי המקוון הוא מורכב עוד יותר, בהיותו מתבצע בדרך כלל מרחוק וללא נוכחותו המתמדת של המורה. מערך שיעור מקיף לקורס מקוון "הוראה מתוקשב" ( עמי סלנט) .

  • תקציר

    בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).

  • לינק

    מארק פרנסקי (Marck Prensky), שהוא סמכות לגבי הוראה ולמידה בייחוד לגבי סיוע של טכנולוגיות המידע, מתייחס לילדים של המאה ה-21 שנולדו לאחר שנת 1980 כ"ילידים דיגיטליים". מאמר זה סוקר את הספרות של המנהיגים בתחום כדי לשפוך אור על הפרספקטיבות התיאורטיות לגבי האופן שבו הילידים הדיגיטליים לומדים וכיצד אנחנו יכולים להשתמש בידע זה כדי להקל על הלמידה של הילידים הדיגיטליים (Kivunja Charles, 2014).

  • לינק

    מאמר ביקורתי לגבי האתיקה של שילוב טכנולוגיות תקשוב בכיתה ולמידה . הכותב סבור כי לבצע הערכה מחקרית ויישומית מוקדמת של הכלים המתוקשבים/יישומי מחשב אותם נדרשים המורים להטמיע בכיתה. ההשוואה העקרונית היא לתעשיית התרופות אשר בודקת בצורה ניסויית כל תרופה בקרב קבוצת בקרה וקבוצת ניסוי ( M. O. Thirunarayanan) .

  • לינק

    מאמרון מאיר עיניים ועתיר תובנות של ג'יי הורויץ. "אחרי הכישלון החרוץ של חלוקת מכשירי iPad לכלל התלמידים במחוז של לוס אנג'לס, לא צריך להיות ידען גדול בענייני חינוך כדי להבין שמחוזות אחרים ייזהרו מאד לפני שהם יאמצו תכנית דומה. , הכישלון שבחלוקת מכשירי ה-iPad בלוס אנג'לס מתגמד לעומת הכשלון החינוכי שבא לביטוי בהמשך האחיזה בתפיסה כזאת.

  • לינק

    מאמר זה מתאר מחקר של "פרויקט הפיכת הלמידה לניידת" (Making Learning Mobile Project) המתעד כיצד ארבעה מורים לכיתה ה ותלמידיהם השתמשו בטאבלטים שניתנו להם הן בכיתה והן בבית ברגע שהסתיים יום הלימודים. המחקר מצא כי אף על פי ש-56% בלבד מהתלמידים אמרו שהם חזו את השימוש בטאבלט עבור מחקר באינטרנט לפני המחקר , נמצא כי 93% מהתלמידים השתמשו בטאבלט לצורכי מחקר באינטרנט. בנוסף, בעוד ששה אחוזים בלבד מהתלמידים חשבו שהם עשויים להשתמש בטאבלט כדי ליצור סרטי וידאו, נמצא כי 39% מהתלמידים השלימו פרויקטים של סרטי וידאו. שימושים נפוצים אחרים בטאבלט כללו עבודה על פרויקט, משחקים לימודיים, שיעורי בית, בדיקת ציונים, יצירת קשר עם מורים ותלמידי הכיתה, קבלת תזכורות, וארגון שיעורי הבית (Katrina Schwartz , 2013).

  • לינק

    תלמידים רבים כבר חיים במציאות של עולם דיגיטלי ותכנים דיגיטליים, והגבלת והלמידה לסביבת לימוד מסורתית המבוססת על ספרי לימוד עשויה לצמצם את ההתעניינות והסקרנות הטבעית שלהם . ולכן , החל להתפתח מושג הIU , המוכר כיום כ- INTEGRATED UNIT , מדובר על תפיסה דינאמית יותר להכנת חומרי הלמידה לצורך הפעלת התלמידים. הסקירה כוללת רציונל פדגוגי , שיקולי תכנון ופיתוח של יחידות לימוד מתוקשבות , מחקרים , כלים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות וכן דגמים ודוגמאות של יחידות לימוד מתוקשבות ( עמי סלנט) .

  • לינק

    הדו"ח "מבט על הטכנולוגיה עבור בתי הספר הנורבגיים לשנים 2013-2018: ניתוח אזורי של פרויקט הורייזון NMC" (The Technology Outlook for הוא מאמץ מחקרי שיתופי בין New Media Consortium (NMC) לבין המרכז הנורבגי לתקשוב בחינוך (Norwegian Centre for ICT in Education). דו"ח זה מיידע את המנהיגים החינוכיים לגבי ההתפתחויות המשמעותיות בטכנולוגיות התומכות בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי בנורבגיה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין