מילת מפתח: תצפיות
מיון:
נמצאו 27 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    המאמר עוסק בשאלה: מה אנו מודדים כאשר אנו מודדים את איכות הוראתם של מורים באמצעות תצפיות? תצפיות במורים הינן חלק בלתי נפרד ממערכת הערכת המורים בארה"ב. המדידות כוללות לעיתים גורמים שאינם שייכים לביצועי המורים ושאינם תחת שליטתם, כגון מגדר ואף הרכב התלמידים בכיתה בה הם מלמדים. למשל, גברים ומורים אשר בכיתתם ריכוז גבוה של תלמידים ממוצא אפרו-אמריקאי או היספאני בעלי ציונים נמוכים, מקבלים בתצפיות ציונים נמוכים באופן מובהק ביחס לאוכלוסיות מורים אחרות. מטרת המחקר היא לאושש שאכן קיימות הטיות בהערכת מורים באמצעות תצפיות ושהערכת ביצועי המורים כוללת גורמים נוספים שאינם שייכים לאופן תפקודם כמורים.

  • סיכום

    מטרת המאמר הייתה לבחון כיצד ניתן לשנות גשטלט קיים, תפיסות והבנות על הוראה, למידה והערכה, שנוצרו בקרב מתכשרים להוראה בשנות היותם תלמידים בתהליך של "שוליתיות של תצפית", ולהבנות עמם, מתוך מודעות, סכמה חדשה או הבנות חדשות ומשמעותיות. הבחינה נעשתה באמצעות מודל תלת-ממדי של למידת מורים (Korthagen, 2010a) בפיסיקה, שכלל פרזנטציה של מחקר שנעשה על שימוש בכלי הקשור לתחום דעת זה (Morris, et al., 2012) (Force Concept Inventory). מסקנות הכותבים הן שניתן וחשוב לשנות אמונות ותפיסות נאיביות של מתכשרים כדי להובילם לבניית תפיסות מבוססות ומושכלות (Westrick, J.M., & Morris, G.A).

  • לינק

    סקירה זו מתארת ומנתחת תהליכי הערכת מורים וגננות בעולם ודנה בהם באופן ביקורתי. לאחר הצגת רקע כללי על תהליכי ההערכה, הסקירה מביאה ממצאים עדכניים ממדינות שונות בעולם המפותח בנוגע לשימוש בכלי הערכה שונים ולתפיסות המורים ביחס אליהם. בנוסף, הסקירה מעלה לדיון שאלות הנוגעות לקיומם ולטיבם של קריטריונים להערכת מורים, להכשרת מעריכים, להשפעה שיש לאוטונומיה בית-ספרית על תהליך ההערכה, ולגורמים נוספים המעצבים את סוג ההערכה והיקפה, בעיקר השלב המקצועי בו נמצא המורה וסיווג רמת בית הספר. לבסוף, הסקירה בוחנת את השאלה האם מודל הערכה הקושר בין הערכה לפיתוח מקצועי הינו עדיף על זה המחבר בין הערכה לקבלת החלטות אישיות בנוגע למורה הספציפי (דניאל שפרלינג).

  • לינק

    ספר זה מתבסס על עבודת שדה אינטנסיבית שנמשכה שלוש שנים – תופעה חריגה, אם לא ייחודית, בנוף של מחקרי בית הספר. למרות אופיו המחקרי הספר מתייחד בעובדה שאינו פרסום אקדמי שגרתי ואף אינו מתיימר להיות כזה. אני רואה בכך מעלה ראויה לציון. הספר מציג בצורה שובת לב סוגה חדשנית לדיון בסוגיות של חינוך בכלל ושל בית ספר בפרט. כותבי הספר הם מדען חברה ותאורטיקן של החינוך, הנוטלים לעצמם רשות להיות מספרי סיפורים ולתאר את בית הספר מתוך התרשמות אישית ישירה ומידית (עידן ירון ויורם הרפז).

  • סיכום

    זיהוי הוראה טובה במדעים על סמך תצפיות בכיתה שונה מזיהוי הוראה טובה באנגלית או במדעי החברה. אף על פי כן, מנהלים נוטים לסמוך על מחוונים (אינדיקטורים) כללים של הוראה טובה דוגמת בחירת הנושאים, מעורבות התלמידים ובדיקות מזדמנות של ההבנה. המחברים מציגים סדרת מחוונים הקשורים להוראה איכותית של מדעים. מנהלים יכולים להשתמש במחוונים אלה להנחיה בזמן שהם עורכים תצפיות במורי מדעים, גם אם הם אינם מומחים בתחום המדעים. מובאות שאלות ספציפיות לכל מחוון שיכולות להנחות מנהלים או אנשים אחרים הצופים במורי המדעים בזמן התצפיות בכיתה או אחריהן (Hutner, Todd L., & Sampson, Victor).

  • תקציר

    כאשר בתי ספר עירוניים נמצאים תחת לחץ לשפר את הביצועים האקדמיים של תלמידיהם, אין זה רגיל למצוא אפשרויות למידה לא אקדמיות המשובצות במהלך יום הלימודים. באמצעות דוגמא של בית ספר יסודי אחד המוכן לקבוע זמן עבור המורים והתלמידים כדי שיתרגלו יוגה ביחד, המחקר מצא כי למידה בעלת ערך מתרחשת במהלך תרגול יוגה וממשיכה גם אל תוך הפעילות האקדמית בכיתה (Finnan, Christine , 2015).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון גישות של מורים להערכה בחינוך קדם-יסודי במסגרת חמישה הקשרים בית-ספריים שונים: ציבורי, עצמאי, בשיטת פרובל (Froebel), בשיטת וואלדורף, ובשיטת מונטסורי. הנתונים נותחו כדי לזהות גישות ליבה להערכה על פני ההקשרים הקשורים לנושאים הבאים:(1) תפיסות שונות של הערכה, (2) מחויבויות להערכה המכוונת לתלמיד, (3) הכרת הילדים דרך הפרקטיקה של התצפית, (4) והערכה של סטנדרטים אקדמיים. תמיכה בנושאי הערכה אלה הייתה המחויבות היסודית של המחנכים הקדם-יסודיים להוראה ולהערכת הילד השלם (DeLuca, Christopher; Hughes, Scott, 2014).

  • לינק

    פרופסור אמריטוס לארי קובן , מטובי החוקרים בעולם בנושאי תהליכי למידה ושינוי חינוכי, טוען במאמר זה כי אם באמת רוצים לדעת ולהבין מורים, הוראה, למידה, ותלמידים, יש להקדיש זמן לצפייה ולהאזנה בכיתה בשחקני המפתח היוצרים את השיעורים. ולכן, מחקר בכיתה הוא חיוני להבנת האופן שבו ההחלטות של קובעי המדיניות שכוונו לשיפור תכנית הלימודים וההוראה מוצאות לפועל (Larry Cuban, 2014).

  • סיכום

    ה"מבוא" ו"תמונת המצב" של קובץ מחקרי זה מגדירים ומסכמים באופן צלול את מהותו של המחקר האתנוגרפי בכלל ואת התפתחותו של מחקר כזה העוסק בחינוך בישראל בפרט. הקובץ ערוך היטב ועשוי כהלכה. הוא מקיף, מעודכן ומוקפד מבחינת בחירת המאמרים ואיכותם – אף שטבעו של ספר מסוג זה, כפי מציינים העורכים, אינו מאפשר להדביק את קצב המחקר העכשווי (עידן ירון).

  • לינק

    ביקורת על הספר של Erin Horvat המציג את הפרספקטיבות של המורה ושל הסטודנט לגבי תהליך המחקר. חלק ניכר מהתועלת שבטקסט זה אינו רק עבור הסטודנטים, אלא גם עבור חברי הסגל המחפשים תובנות בתכנון והוראה של הקורס שלהם לשיטות מחקר איכותניות. (Scott Freeman, 2013).

  • לינק

    בספר זה מוצגים מחקרים על חינוך המבוססים ברובם הגדול על תצפיות משתתפות ועל ראיונות פתוחים במסגרות חינוך שונות – בתי ספר וגני ילדים – על פי מסורת המחקר האתנוגרפי. הוא מיועד בראש ובראשונה לאנשי חינוך – מורים וגננות, סטודנטים להוראה, מורי מורים, מנהלי בתי ספר, יועצים חינוכיים ועוד. התבוננות באמצעות טקסטים מחקריים על עבודת החינוך עשויה לסייע לכל אלה בהבנת דרכי פעולתם ובראייה רחבה יותר של עולם התלמידים. בספר יכולים למצוא עניין גם חוקרים וסטודנטים במדעי החברה המתעניינים בחינוך. המבט הקרוב שהספר מציע על המתרחש באתרי החינוך השונים עשוי לתרום אף למקבלי החלטות שאין עתותיהם בידיהם לשהות בהם לאורך זמן ( ברכה אלפרט, שמחה שלסקי).

  • תקציר

    טקס קבלת השבת הוא טקס ייחודי בחיי גן הילדים בישראל. אמנם מדובר בטקס המעוגן בלוח השנה, אך המחזוריות שלו אינה שנתית אלא שבועית, וככזה הוא נחגג מדי יום שישי, עשרות פעמים במשך שנת לימודים. אפשר גם לראותו כטקס מעבר ייחודי, שכן הוא אינו מסמן מעבר הנוגע למעגל החיים של היחיד, כי אם מעבר קבוצתי בזמן מימות השבוע "הרגילים" ליום המנוחה. על מנת להבין את האופן שבו הטקס מתנהל וכדי לעמוד על משמעותו בחינוך הלא דתי בגיל הרך, צפו בו מחברות המאמר בגנים שונים ובחנו כיצד הוא מעוגן בפרקטיקות טקסיות הנשענות על עולם המסורת היהודית. תוך כדי צפייה הן הקשיבו למסרים חינוכיים שונים השזורים בטקסים, המתבטאים בשלושה סוגי שיח (פסיכולוגי, אינדיבידואליסטי וקוסמו-פוליטי). ( אורית יפה, תמר רפופורט ).

  • לינק

    שלוש שנים יושב הסוציולוג ד"ר עידן ירון בבית ספר במרכז הארץ ומתבונן בתלמידים, במורים ובמנהלים . הוא מגלה נוער צמא לאוזן קשבת, מורים שנהפכו למכונות הכתבה, ומסביב אלימות, עדתיות וגזענות. המון גזענות . הצד הנסתר של בית הספר. ד"ר עידן ירון, סוציולוג שמבלה כבר שלוש שנים בתצפית אנתרופולוגית על שגרת חייו של בית ספר שש-שנתי במרכז הארץ. איך בדיוק הצליח אנתרופולוג בן 59 להשתלב בין מאות תלמידים בגיל ההתבגרות בבית הספר? ( דפנה לוצקי, ליאור דטל).

  • לינק

    רגע לפני הצלילה למעמקי בית הספר, ד"ר עידן ירון מספר על התשוקה, הגישה וההגשה. אפשר לומר שהדבר המשותף לכל העבודות שלי הוא ניסיון להגיע לתובנות על ההתנהגות האנושית ועל החיים החברתיים דרך התבוננות בתופעות שוליות; להבין את המרכז באמצעות שיטוט באזורי סְפר. אני מוצא שאנשים, קבוצות, אירועים ואתרים שוליים הם אוצר בלום למתעניין בבני אדם ובמה שעובר עליהם ( יורם הרפז) .

  • לינק

    רגע אחרי היציאה מעומק בית הספר ( תצפיות בביה"ס של הסוציולוג ד"ר עידן ירון) ) : העורך ( ד"ר יורם הרפז) והכותב מחלצים תובנות . מתוך התמונות המתגבשות של התצפיות בולט קיומם של שני עולמות מקבילים: זה של הצעירים המתבגרים וזה של בית הספר. הצעירים עסוקים בחייהם, המוכתבים על ידי מצוקות הגיל, תרבות הנוער ובעיות אישיות, ובית הספר מתאמץ ללמד תכנית לימודים המנותקת מחייהם ולהכין אותם לבחינות. העולמות נפגשים לעתים, אך לרוב כל עולם מסתובב על צירו" (יורם הרפז)

  • לינק

    שלוש שנים יושב הסוציולוג ד"ר עידן ירון בבית ספר במרכז הארץ ומתבונן בתלמידים, במורים ובמנהלים . הוא מ גלה נוער צמא לאוזן קשבת, מורים שנהפכו למכונות הכתבה, ומסביב אלימות, עדתיות וגזענות. המון גזענות . הצד הנסתר של בית הספר . ד"ר עידן ירון, סוציולוג שמבלה כבר שלוש שנים בתצפית אנתרופולוגית על שגרת חייו של בית ספר שש-שנתי במרכז הארץ. מבחר קצר של קטעים מייצגים מתוך המאמר המלא כפי שהתפרסם בגיליון "הד החינוך" , אוגוסט 2013

  • לינק

    המאמר בוחן כיצד בית ספר יסודי מיקד את תכנית הלימודים שלו בפיתוח מיומנויות החקירה של התלמידים במהלך שנת הלימודים( Baxter, Juliet,; Ruzicka, Angle, and Blackwell, Sharon, 2012).

  • לינק

    במערכת החינוך מדברים כיום הרבה על הכשרת התלמידים למיומנויות המאה ה 21- , פיתוח חשיבה מסדר גבוה ולומד עצמאי. בפועל, בתהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים במרבית השיעורים לא חל כל שינוי. סגנון ההוראה השכיח הוא עדיין ההוראה הפרונטאלית, של הרצאת הידע, ובמקרה הטוב – הרצאת הידע בתוספת שאלות ותשובות. כך עולה מניסוי בכלי חדש לתצפית בשיעורים, שפיתחה הראמ"ה במשרד החינוך. כלי התצפית, שעדיין נמצא בשלבי פיתוח, בוחן את הזמן האפקטיבי של השיעור והאינטראקציות הלימודיות בכיתה. כמו כן, בוחן הכלי מדדים של הוראה מיטבית, כמו הצגת מטרות השיעור, עריכת סיכומי ביניים, סיכום השיעור, בדיקה שהתלמידים מבינים לפני שמתקדמים בחומר, שימוש בדוגמאות, בייצוגים ועזרים ושימוש בשגיאות של תלמידים להעמקת הנושא.

  • לינק

    המחברת מתארת מאמץ מתוכנן שהשיק בשנה United for Success Academy (UFSA) שבאוקלנד בקליפורניה, שבו עובדת המחברת, כדי לפנות לצרכים של לומדי אנגלית המהווים תשעים אחוזים מהתלמידים. המורים בחטיבת הביניים בבית הספר הזה עסקו בהתפתחות מקצועית לגבי טווח הגישות הלימודיות כולל הוראה ברורה של אוצר מילים, שימוש בגזע המשפט ושימוש במבנים שונים עבור דיון בקבוצה קטנה. צוות בית הספר אימץ גישה של כניסה לסבבים לימודיים, המסייעים למחנכים להתבונן מקרוב במה שמתרחש בכיתות בצורה שיטתית וממוקדת(Elena Aguilar).

  • לינק

    תומאס קיין (Thomas Kane), פרופסור לחינוך וכלכלה, דיבר ב- Graduate School of Education על הממצאים העדכניים ביותר של פרויקט "מדידות של הוראה אפקטיבית". הפרויקט, שהושק בשנת 2009, נתמך על-ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס" והובל על-ידי קיין, הוא המאמץ הגדול ביותר מסוגו לאסוף תצפיות בוידאו, תפיסות של תלמידים והערכות לגבי הישגי התלמיד והידע של המורה (Colleen Walsh).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין