מילת מפתח: תפקיד המורה
מיון:
נמצאו 51 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המושג "הכלה" של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך רגיל והסתעפויותיו הביא לשינויים במערכת החינוך בישראל – שינויים במבנה, בפדגוגיה, בהוראה ובתפקיד המורים ואנשי חינוך אחרים. תפקיד של מורים בחינוך המיוחד השתנה באופן מיוחד והפך למורכב יותר מבעבר(Avissar, 2012). חינוך לתלמידם בעלי צרכים מיוחדים: הפרדה, שילוב והכלה – חקיקה, רעיונות ודרכי עבודה בארה"ב השפיעו על הדרך שבה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לומדים בישראל.

  • תקציר

    בעוד שהלמדנות על מחקר מורים ממליצה על הערך שבעבודה זו עבור ההוראה והלמידה, ישנם אתגרים בקיומה מעבר להכשרת המורים, בין היתר משום שמורים עשויים שלא לדמות את עצמם כחוקרים. בהתבסס על תיאוריות תרבותיות-חברתיות של זהות, מאמר זה משתמש בניתוח שיח כדי לשקול כיצד מרצה בקורס לתארים מתקדמים על מחקר מורים תמך במורים בפועל (inservice teachers) בהבניית זהויותיהם כמורים חוקרים (Taylor, Laura A. , 2017).

  • תקציר

    מחקר זה מזהה את טבען של המטרות (purposes) בהוראה בקרב 372 סטודנטים להוראה פיניים מתחומי דעת שונים וכיצד תפיסות אלה יכולות לתרום להכשרת מורים. מחקרים מוקדמים יותר הראו שגם סטודנטים אמריקניים וגם פיניים מצאו את תפקיד מוריהם כחשוב מאוד למטרה בהוראה ובלמידה. נמצא גם שהסטודנטים להוראה הפיניים היו מכוּוני מטרה (purposeful) בהוראה שלהם. הנתונים עבור מחקר זה נאספו בשנת 2013 בעזרת שאלונים כמותיים המודדים אלמנטים שונים של מטרה, כגון זיהוי מטרה, מכוונות ליעד, אוריינטציה של מֵעֵבֶר לעצמי ומטרה של יכולת ללמד (Tirri, Kirsi; Kuusisto, Elina 2016).

  • תקציר

    הכשרת המורים, כדיסציפלינה, נמצאת תחת ביקורת מתמשכת מצד גופים ממשלתיים ומחקריים לגבי איכות ההכנה המקצועית והיעדר בסיס מחקרי חזק. המחברים משיבים לביקורות מסוג זה באמצעות התייחסות לאפשרויות של בחינה נוספת של מחקר הפרקטיקה ושל פרקטיקת המחקר הן בהכשרת המורים הראשונית הן בהכשרה המתמשכת (Miles, Rebecca; Lemon, Narelle; Mathewson Mitchell, Donna; Reid, Jo-Anne, 2016).

  • תקציר

    המאמר דן במחקר הנוגע לאפקטיביות השותפות בית ספר-משפחה על מנת לעודד הצלחה אקדמית של תלמידים בארה"ב. המאמר מדגיש את תפקידם המרכזי של מורים כמומחים בפדגוגיה בבניית קשר עם משפחת התלמיד ובמתן משוב אודות התלמיד. המאמר מספק גם מידע לגבי הרעיון של הפיכת ביקורי הבית לפורמליים, ולגבי הכשרה ותשלום למורים עבור מאמציהם (Kronholz, June, 2016).

  • לינק

    המאמר מציג שאלה החותרת תחת הנחות יסוד הנדמות כמובנות מאליהן: לאן יש להפנות את תשומת הלב של התלמיד – פנימה (לגופו ותודעתו), החוצה (אל העולם) או "גם וגם"? החינוך הציבורי מושתת רובו ככולו על הפניית תשומת הלב החוצה. הכרעה זו מלמדת אותנו מבלי משים שיעור אבסורדי: "כאן ועכשיו", כלומר הזמן והמקום היחידים שאני, את ואתה חיים בהם אינם זמן ומקום ראויים להיות בהם. הכרעה זו מחנכת אותנו כיצד להבין "חינוך", והיא מגבילה את תחומו של המעשה החינוכי באופן שהוא אנטי-חינוכי. כנגד נקודת מבט זו מתואר במאמר זרם 'החינוך הקונטמפלטיבי' אשר זוכה להכרה גוברת בצפון אמריקה ובאירופה. זרם זה איננו מציע מהלך חינוכי חלופי, אלא מהלך המאזן את החינוך הציבורי באמצעות שילוב של פדגוגיות התבוננות דוגמת מיינדפולנס או כתיבת יומן (אורן אֶרְגַז).

  • סיכום

    במוקד המאמר (שהוא פרק בספר) עומדת תמונת מחקר הכשרת מורים בשנים 2012-2000. תחום מחקרי זה הוא שדה מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות סותרים על מטרות המחקר ועל מטרות החינוך. הכותבים סקרו כ-1,500 מחקרים בניסיון למפות את התחומים והגישות שהם מבטאים במונחים של תכנים, השפעות חברתיות ותהליכים גלובליים על בחירת הפרדיגמות המחקריות ועל פרשנויות החוקרים ומסקנותיהם. הם ממשיגים את "מחקר הכשרת מורים" כ"פרקטיקה חברתית ממוצבת היסטורית" (historically situated social practices), מציגים שלושה כיווני מחקר מרכזיים העולים מן הסקירה ומנתחים אותם על פי תצורות (configuration) רבות של פרקטיקות מחקריות הצומחות מתוך הקשרים חברתיים, היסטוריים ופוליטיים מורכבים. ברוח הגדרתן הכותבות מזהות עצמן כנשים בכירות בקהיליית העוסקים בהכשרה, כחוקרות וכנשות מעשה בעלות מחויבות לשונות ולשוויון המעורבות בבחינה ובביקורת של היבטים מדיניים ופוליטיים מורכבים של הוראה והכשרת מורים (Cochran-Smith, M., & Villegas, A.M).

  • תקציר

    מאמר זה עוסק בתפקיד של סוכנות המורה ובגמישות של תכנית הלימודים כמאפיינים פדגוגיים של לימוד השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל. מאחר שהוראת נושא זה התרחבה הן בזרם הדתי והן בזרם הכללי של מערכת החינוך דוברת העברית, הנושא טופל בדרכים שונות במונחים של שיטה, חומרים ותוכן. הדרישות המוגדרות בצורה רופפת מאפשרות למחנכים להיות סוכנים פעילים בהפיכת תכנית הלימודים לאינדיבידואלית. מוצע שהדבר יעיל כאשר פונים לנושא רגיש מטבעו הקשור לתחושת הזהות של מורים ותלמידים ולתפיסת עולמם (Cohen, Erik H., 2016).

  • סיכום

    יצירתית יותר, אישית יותר, שיתופית יותר, טכנולוגית יותר. חוקרי חינוך ודוחות עדכניים מהעולם משרטטים את פני העתיד של הלמידה וסביבותיה (נעמי מנדל-לוי).

  • מאמר מלא

    מחקרים רבים בארץ ובחו״ל מראים את תרומתו המשמעותית של המורה לקידום תלמידיו והצלחתם; בגלל המורכבות המיוחדת של מקצוע המתמטיקה, הרי אפשר להתייחס אליה כאל שפה, שפה המתארת את העולם ואת הטבע בעזרת מושגים וכללים חדים, מדויקים ומופשטים כאחד. על מנת להנגיש את השפה הזו דרושים מורים עם ידע רחב בדיסציפלינה, גמישות פדגוגית והרבה רגישות וסבלנות. זאת ועוד, כל העוסקים בחינוך צריכים להתייחס למקצוע הזה גם ככלי העוזר להתמודדות עם המיומנויות של המאה ה-21, והמאפשר השתלבות בעולם הטכנולוגי המתקדם. חשוב מכול, המקצוע מהווה סביבה מדהימה לפיתוח היכולות האינטלקטואליות של התלמיד (מוהנא פארס).

  • לינק

    מורים צריכים לדעת בעיקר מיומנויות פדגוגיות, דידקטיות וקוריקולריות ואת אופן יישומן בכיתה, וכן איך לטפל בסוגיות ובעיות חברתיות העולות בכיתה. כמו כן, עליהם להיות בעצמם בעלי אותן מיומנויות שנוהגים לכנותן בשם "מיומנויות המאה העשרים ואחת" (אבל יש להניח שגם במאה העשרים ושתיים ואילך יהיו תקפות). אבל מעל לכל מורים צריכים לדעת כיצד לרתק ולהלהיב תלמידים, להכיר תלמידים ולהיות רגיש לצרכיהם ולרצונותיהם. מורים צריכים להדביק את תלמידיהם באהבה ולהעיר אצלם את התשוקה והסקרנות ללמוד (יורם אורעד).

  • סיכום

    המאמר נסוב על האדם שעצם שאילת השאלות היא ממהותו האנושית. האדם שואף לחרוג מעצמו אל מעבר לעולמו הנוכחי, והצעד הראשון הוא העמדת הנתון בשאלה. הבעייתיות בחינוך היא המתח בין רצונו של המורה להשפיע על תלמידו ולהביאו לכלל חיקוי, ובין שאיפתו לחנך את התלמיד כך שלא יירתע מהצגת שאלות (שמואל שקולניקוב).

  • סיכום

    המאמר עוסק במתח שבין תפיסת הוראת ההיסטוריה ככלי להבניית תודעה ערכית-חברתית לבין תפיסת הוראת ההיסטוריה כתחום דעת מדעי, ובדילמות העומדות לפני המורה להיסטוריה, המכיר באחריותו הן כמחנך והן כמורה של תחום דעת (ענת קדרון).

  • סיכום

    המאמר שואל היכן מצויות השאלות הגדולות אצל ילדים קטנים ומהם התנאים הנחוצים כדי ששאלות אלו לא ידוכאו אלא יעלו ויבואו לידי ביטוי? ובהקשר זה מתאר את תכנית "לב לדעת", שמטרתה פיתוח תנאים אלה בבית הספר: אישיותו של המורה, אופי השיח במרחב הלמידה ותכני הלמידה (משה וינשטוק).

  • מאמר מלא

    מאמר זה בוחן מהו בית ספר שבנוי לצרכים העכשוויים של תלמידיו. יש לברר מהם אותם צרכים, אבל בכל מקרה, בית ספר זה יהיה שונה בוודאי בתכלית מאלה המוכרים לנו כיום. המורים ה"ממוצעים" בַמערכת התחנכו ולימדו בדפוס פרונטלי: הם אנשי מקצוע בתחום דעת, ואת הידע שברשותם הם "מעבירים" לתלמידים. מורים אלה למדו מעט מאוד כיצד לעסוק בסוגיות מתחומי הרגש והחוויה. חלק קטן מהם יודעים את המלאכה בזכות ניסיונם וכישוריהם האישיים, אבל מרביתם אינם מכניסים את היד לאש השורפת הזאת. התלמידים של היום, שנולדו למציאות מורכבת מאוד, נאלצים להתמודד עם הקשיים בעצמם או בעזרת גורמים מזדמנים, ובהם ההורים. מעטים הם ההורים שיודעים כיצד לטפל נכון בבעיות של ילדיהם (אברהם פרנק).

  • רפרנס

    כן בבית ספרנו הוא ספר שרואה אור בזמן הנכון. הוא עוסק בשאלה כאובה המלווה את מערכת החינוך בישראל ובעולם כולו ונוגעת לשאלת תפקידם של המורים ויכולתם, זכותם וחובתם להביע את עמדותיהם הערכיות בבית הספר. לי עצמי ברור כי אין הוראה הבאה ממקום ניטרלי או ממלכתי. מאחורי כל תהליך של הוראה עומד סדר יום ערכי מסוים, וטוב שהוא מוכר וידוע לתלמידים, ואינו מסתתר מאחורי היומרה לנתק את החינוך מהפוליטיקה (יולי תמיר).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן חקר מקרה לגבי שימוש בבלוגים קולקטיביים של סטודנטים, ששימשו כחלק ממודול שהוערך באופן פורמלי במוסד להשכלה גבוהה. חקר המקרה שימש כדי לחקור את האופן שבו ניתן לראות כי ההוראה והלמידה משתנות דרך מודל למידה קונקטיביסטי של שימוש בבלוג (Garcia, Elaine; Elbeltagi, Ibrahim; Brown, Mel; Dungay, Kerry, 2015).

  • תקציר

    המאמר מציג שתי גישות לקביעת תכנית לימודים במדעים ומימושה בפועל. על פי הגישה הלוגית, תכנית הלימודים ומימושה מתבססים על יכולותיו המקצועיות הגבוהות של המורה הן בתחום התוכן הנלמד והן בתחום ההוראה. המורה, על כן, יקבע את: יעדי הלימוד, שיטות ההוראה והפעלת התלמידים ואת דרכי המדידה והבחינה של ההתקדמות. על פי הגישה הפסיכולוגית, המורה יוצר מעורבות מקסימלית של התלמיד, בקביעת תכנית הלימודים כשתפקידו של המורה להנחות, לעודד ולדחוף את התלמיד להתקדמות והישגים. בגישה זו הלימוד מתבצע על ידי בחירת פרויקטים המבוצעים בצוותים על ידי התלמידים. הצוות בתהליך של דיון קובע את יעדיו של הפרוייקט, כשהמורה מסייע להם להשלים ולעמוד במשימות שהציבו לעצמם (Marlow Ediger).

  • לינק

    האם כל למידה יכולה להיות חווייתית? ואם לא, מתי הלמידה עשויה להפוך למשמעותית וחווייתית, והאם ניתן להשפיע על כך שהיא לא תהפוך רק למצוות אנשים מלומדה? האם המחנך או אדם אחר יכול לסייע ללומד להפוך את הלמידה למעניינת ולמשמעותית? אלה מקצת השאלות שהטרידו את המחנכים ואת חוקרי החינוך מאז ומתמיד, והוגי דעות רבים נתנו להם תשובות מגוונות. אין ספק שאחת המטרות של כל מחנך היא שתלמידיו יחוו חוויות חיוביות וייהנו בלימודיהם. אולם לצערנו יש תלמידים רבים שאינם חשים בחוויית הלמידה ולומדים רק מתוך תחושת חובה, וזאת אף על פי שמסתבר שלמורה מוכשר יכולה להיות השפעה מכרעת על תחושות אלה. לא נוכל במאמר קצר זה להצביע על כל הדרכים שעדיין פתוחות בפני המורה כדי להפוך את הלמידה לחווייתית יותר, אך נצביע על כמה מהן (גד אלכסנדר).

  • תקציר

    כותב המאמר מבסס את טיעוניו על תפיסת תפקיד המורה ומהות ההוראה על תורתו של מרטין בובר (Martin Buber) ובמיוחד על רעיון ה"אני אתה" (I and Thou) שבה. הוא מביא פרשנויות ודיון עיוני תוך הסתמכות על פרשני בובר שונים כדי להבהיר את התפיסה שלו בנושא. אבן יסוד בפילוסופיה החינוכית של בובר היא היחסים הדיאלוגיים המבקשים מאיתנו לגשת לאחר תוך קבלת השוני והייחודי, בפתיחות וללא תפיסות קודמות, תוך בירור מה האחר מביא לעולם. הכותב רואה בכך חלק נכבד בהיבט המעשי של עבודתו של בובר בחינוך (Alexandre Guilherme).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין