מילת מפתח: תפיסת תפקיד
מיון:
נמצאו 78 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    ככל שעולם החינוך הולך ומתקדם לעבר למידה מקוונת ומתוקשבת , עולה הצורך בעיצוב מחדש ובהגדרה מחודשת של תפקיד המורה המקוון . לא מדובר בהגדרות תפקיד של רשויות חינוך אלא בתפיסת עולם פדגוגית המבקשת לאתגר את הלומדים. לאחרונה אנו רואים יותר ויותר ניסיונות להגדיר מחדש את מאפייני התפקוד של המורה שיילמד בסביבה מקוונת . אחת התפיסות שהוצעה לאחרונה גובשה והוצעה ע"י חוקרים מיפן ומאוסטרליה המעורבים במשך שנים בפיתוח סביבות הוראה ולמידה מתוקשבות. במאמר הם מציעים מודל להוראה מתוקשבת תוך התבססות על התפיסה של מרחב הוראה מועצם (המעניק למורה העצמה מקצועית ואישית) למורים ומרחב למידה מועצם וגמיש לתלמידים ( המעניק לתלמידים אפשרות להתפתח ולצמוח מבחינה קוגניטיבית). במודל המוצע ניתן משקל למאפיינים של שיח מקוון בכיתה ודיאלוג לצד רפלקציה ויצירת סקרנות אצל התלמידים בסביבה המקוונת ובמקביל גם בקרב המורה המקוון . המודל המוצע מתייחס בעיקרו למסגרות למידה של בתי ספר , אך ניתן עקרונית למימוש גם בחינוך הגבוה (Insung Jung . Colin Latchem ) .

  • לינק

    המורה הטוב? האם אפשר לסרטט אב טיפוס שלו, לתאר את מאפייניו? האם הוראה טובה ומורה טוב חד הם? האם הזמן משפיע על דיוקן "המורה הטוב"? כיצד אפשר להיעשות "מורה טוב"? העיסוק במאפייני המורה הטוב לא נותר בידי פילוסופים בלבד. מחקרים בתחום החינוך (לעתים בשילוב תחומי דעת אחרים) מחפשים את המאפיינים של "המורה הטוב" ובוחנים כיצד אפשר ללמוד מהם. לדיון ולמחקר בנושא שלושה צירים מרכזיים: הציר הערכי־אידאולוגי של עבודת המורה; מאפייני אישיותו של המורה; תחום הידע של המורה. הציר הערכי־אידאולוגי: בתחום זה אפשר לסרטט ארבעה דיוקנאות בסיסיים השונים זה מזה בדגשים שהם מציבים לעבודת המורה ובמטרות המרכזיות שעליו לחתור למימושן: מורה מנחיל תרבות; מורה כסוכן שימור או סוכן שינוי חברתי; מורה כמפַתח של היחיד; מורה כמנחיל ידע דיסציפלינרי( נירית רייכל) .

  • לינק

    מחקר זה בוחן את הקשר בין תכונות ומאפיינים תרבותיים של סטודנטיות ערביות, פרחי הוראה , לבין תפיסת תכונות המורה הטוב. במחקר השתתפו 122 סטודנטיות ערביות הלומדות במסלול הגיל במכללת סכנין . ממצאיו עולה שהסטודנטיות מתחלקות לשתי קבוצות: האחת מצדדת בתכונות ובמאפיינים תרבותיים מסורתיים והאחרת מצדדת בתכונות ובמאפיינים תרבותיים מודרניים. הממצאים מלמדים כי תכונות ומאפיינים תרבותיים מסבירים את ההבדלים בנוגע לתפיסת תכונות המורה הטוב. יתרה מזו : מן הממצאים עולה שסטודנטיות בעלות מאפיינים תרבותיים מודרניים מדרגות גבוה את תכונות המורה הטוב בסדר הבא: מורה אשר מפתח יכולות קוגניטיביות בקרב תלמידים , מתקשר היטב עם התלמידים , יוצר אוירה נינוחה בכיתה ושומר עליה, בקיא ושולט בידע יותר מאשר הסטודנטיות בעלות התכונות והמאפיינים התרבותיים המסורתיים. זאת ועוד : נמצא שסטודנטיות בעלות מאפיינים תרבותיים מודרניים הגדירו מורה טוב כמורה המלמד בשתי רמות : ברמה הפרטנית ( מורה מול תלמיד) וברמה הקולקטיבית ( מורה מול כיתה). ( יאסר , עואד, ח'אולה זועבי. מחמוד חליל.) .

  • תקציר

    המאמר מתמודד אמפירית עם האתגר המרתק להבהיר את המושג זהות מקצועית של מורה. האם זאת הגדרה אובייקטיבית או שמא היא תולדה של פרשנות אינדיבידואלית וסובייקטיבית? בניתוח אמפירי חושפים החוקרים ארבעה גורמים המרכיבים את הזהות המקצועית, גורמים המבוססים על תפיסה אישית , אך מניחים את היסודות להבניה אובייקטיבית של המושג. ניתוח גורמים מצביע על ארבעה גורמים המרכיבים את הזהות המקצועית של המורים: ביטחון בבחירה המקצועית, תחושת חוללות עצמית, תחושת שליחות ומוניטין מקצוע ההוראה ( פישרמן, שרגא. יצחק וייס).

  • לינק

    בית הספר מהווה חלק כל כך בלתי נפרד מחיינו עד שקשה לתאר אותם בלעדיו. מעטים האנשים שלא בילו בו כמה שנים, ורוב קוראיו של מאמר זה אף עובדים בו. אולם הצצה אל העבר מלמדת שלאורך רובה של ההיסטוריה האנושית היה בית הספר שונה מאוד ממתכונתו המוכרת והיה נחלתם של מעטים בלבד. הנטייה לראות את השהות בבית הספר כרכיב הכרחי בחינוכו של כל אדם היא תוצר של הדורות האחרונים. במאמר , שהתפרסם ב"הד החינוך" מנסה ד"ר טל גלעד להבין כיצד הלך בית הספר ותפס מקום כה מרכזי בתרבות של ימינו. מהסקירה הקצרה עולה שאף על פי שמוסדות שעיקר עיסוקם היה הפצת התרבות הכתובה קיימים כבר משחר ההיסטוריה, הקשר בינם ובין בית הספר המודרני רופף בלבד. ספק אפילו אם נכון לראות את בית הספר המודרני כממשיכם. מה שברור הוא שבית הספר כפי שאנו מכירים אותו היום הוא תולדה של תנאים היסטוריים מיוחדים. בית הספר במתכונתו הנוכחית נועד לענות על צרכים חברתיים, פוליטיים וכלכליים מוגדרים, ובראשם הצורך בשליטה חברתית. בית הספר הותאם לדרישותיה של החברה המודרנית כפי שבאו לידי ביטוי במאה התשע עשרה ובמאה העשרים. אולם לנוכח השינוי שחל בדרישות אלה, שינוי שאת ניצניו אנו כבר רואים היום, אין מניעה שבית הספר המוכר לנו, כמו רבים ממוסדות הלימוד שקדמו לו, יאבד את מקומו לטובת מוסד לימודי אחר שמותאם טוב יותר לצרכיה המשתנים של החברה ( טל גלעד) .

  • לינק

    הוא גם מנהל מחלקה שמפעיל צוות, וגם מנכ"ל שמתווה מדיניות. הוא חייב להתמקח עם קבלנים, אבל לגלות רגישות ואמפתיה כלפי תלמידים. הבעיות המערכתיות משותפות לכל בתי הספר – אלו שמצליחים, מצליחים בגלל איכות הניהול . המאמר נכתב על ידי שוקי שטאובר , יועץ לניהול . מורכבות תפקידו של מנהל בית ספר נובעת מכך שהוא צריך להיות בעת ובעונה אחת גם מנהל מחלקה וגם מנכ"ל. נהוג להניח כי אלו שני סוגים של ניהול. מנהל מחלקה צריך להיות ממוקד יותר בניהול התפעול והנעת אנשים ואילו מנכ"ל צריך להתמקד יותר באסטרטגיה ובראייה ארוכת טווח, בקשרים עם הסביבה ועוד. מטבע הדברים לביצוע משימות שונות אלו נדרשים תכונות וכישורים שונים ( שוקי שטאובר).

  • לינק

    המחקר מתמקד באיפיון, זיהוי ותיאור חלק ממכלול תפקידי הדיקן במכללה תוך בדיקת זיקתו לתרבות הארגונית של המכללה. שאלות המחקר היו: מה מאפיין את הפניות לדיקן, מה ניתן ללמוד על עבודת הדיקן מפניות אלה? האם קיימת הלימה בין הגדרת התפקיד הפורמאלית( מסמכים, מכרזים, ספרות תיאורטית) לבין הפעילות בפועל? אוכלוסיית המחקר כללה סטודנטית מרצים ראשי מסלולים והתמחויות, אנשי הנהלה , אנשי מינהל ואנשי חוץ במכללה אחת. תפקיד הדיקן במכללה הוא תפקיד ללא גבולות ברורים וניתן להצביע בו על פערים מהותיים בין הגדרות תיאורטיות לבין ביצוע בפועל ( דבורה גסר וציפי זלקוביץ ) .

  • לינק

    השינוי של מעמד המורה ממורה שמעביר ידע למורה שעוזר לתלמידים לחקור ידע, מעסיק את אסתי דורון רבות מאז שהתחילה להדריך בפרוייקט מחשב נייד לכל תלמיד. לחלק מהמורים המעבר קשה , עד כמעט בלתי אפשרי . אסתי סבורה כי העובדה שלתלמידים יש מחשב אישי נייד מחייבת את המורים לחשיבה מחודשת על התפתחותם המקצועית ולהגדרה חדשה ביחס לתפיסת התפקיד שלהם ולאני המאמין החינוכי שלהם. והתפיסה מחייבת התייחסות ל"היפוך היוצרות": תלמיד כמעבד מידע, יוצר ידע ומפרסם ידע ומורה כאפשר לקיומו של התהליך הזה.

  • סיכום

    מטרת המחקר לשפוך אור על הדרך בה מורים מאמנים תופסים את תפקידם ולהשוות את ההבנות שלהם לראיה הנורמטיבית הקיימת על אימון/חונכות למתכשרים. ההנחה הייתה שתפישות המורים המאמנים תהיינה שונות מתפישות קיימות ובעלות השלכות משמעותיות על הכשרת המאמנים. במחקר השתתפו 264 מורים מאמנים לסטודנטים להוראה. הם קבלו שאלונים פתוחים שאפשרו להם לתאר את הדרכים בהם הם תופשים את תפקידם. בנוסף התקיימות ראיונות-המשך עם מדגם של 34 מתוכם. תוצאות המחקר מאשרות שהעיסוק באימון הוא עיסוק מורכב ושתפישות המורים המאמנים עשויות להיות מושפעות מסוגים ואיכויות של התנסויות בחונכות שהיו להם בעבר. (Hall,K.M., Draper,R.J., Smith.L.K., & Bullough, R.V)

  • מאמר מלא

    פאולו פריירה יצר אסכולה חדשה בחינוך, שנהוג לכנותה "פדגוגיה ביקורתית", "חינוך דיאלוגי", "חינוך משחרר" או "חינוך עממי". אסכולת הפדגוגיה הביקורתית נפוצה בעיקר בארצות עניות שהדיכוי הכלכלי, החברתי והחינוכי בהן גדול מאד, אך ב-25 השנים האחרונות מיישמים אותה גם בצפון אמריקה ובאירופה, ואף בישראל. מושגים רבים מתוך הפדגוגיה הביקורתית, למשל "העצמה" ו"דיאלוג" חדרו כבר לשפת החינוך היומיומית, אם כי דוללו מעט. הדוגמאות המובאות על ידי הכותבת לקוחות מההתנסות של הסטודנטים במגמה לחינוך לצדק חברתי, סביבתי וחינוך לשלום, מגמה שהוקמה במכללת סמינר הקיבוצים ואשר מבוססת על עקרונות החינוך הדיאלוגי (חגית גור).

  • סיכום

    מיסוד הוא התהליך שבו מבנה או מנהג חדש מוטמעים בתוך מערכת המבנים והמנהגים הקיימת. מיסוד הוא תהליך בו מספר גדל והולך של יחידים בארגון מאמצים התנהגויות ועמדות המקושרות לחדשנות. מחקר זה בודק את תהליך המיסוד של רכז התקשוב. תפקיד חדש יחסית בבתי הספר. התהליך נבדק באמצעות השוואה בין תרשים מבנה הארגון, כפי שצויר על ידי המורים ותרשים מבנה הארגון הפורמאלי של בית הספר. הממצאים מראים שרוב המורים (72%) ייצגו את רכזת המחשבים בתרשימי המבנה שלהם, אבל רק 31% ייצגו במדויק את מיקומה בהיררכיה. מסקנת המחקר הנוכחי היא לכן, שמיסוד תפקידה של רכזת התקשוב הוא סמלי בעיקרו, ומשרת את יחסי בית הספר וסביבתו יותר מאשר את יחסי המורות עם התקשוב (דורית טובין, ענת דיין)

  • סיכום

    מטרת ההרצאה לעורר בקרב ציבור העוסקים בחינוך את שאלת תפקידו המהותי של המורה בבית הספר. העולם בו אנו חיים הינו עולם דינאמי, משתנה ומתפתח, ובעקבות כך כמות הידע הכללי עולה במהירות רבה. בד בבד, הטכנולוגיה המתפתחת מאפשרת לכל אדם איסוף מידע זמין כמעט בכל תחומי הדעת. אסור אפוא, שתפקיד המורה יהיה מוגבל להקניית ידע. המורים ומתכנני תוכניות הלימודים החדשות מחויבים להביט אל הצרכים האמיתיים של התלמידים בהווה ובעתיד. במהלך ההרצאה הוצגו היבטים חדשים ואינטגרציה פרקטית בין גישות קוגניטיביות מוכרות שלדעתי נשכחו מבלי משים לב ומחשבה, על מנת להבנות את תפקיד המורה כאחראי לחשיבותו של התלמיד יותר מאשר כאחראי לתכנים (היידי פלביאן)

  • תקציר

    המחברים סוקרים את התפתחות הרעיון בדבר חופש אקדמי ואת מקומו כיום בסוגים שונים של מוסדות אקדמיים. בהמשך הספר מדווח מחקר בדבר תפיסת החופש האקדמי על רכיביו השונים בקרב מורים במכללות האקדמיות לחינוך ולהוראה, מוסדות שזכו במעמד אקדמי רק בעשורים האחרונים. המחקר מאפשר הצצה ראשונה אל משמעות המושג, ואל הקשר בין תפיסתו לבין "אקדמיות" המורים וזיקתם לדת. (דרורה כפיר, אלי כהן-ג'וור, אילנה ברוש)

  • תקציר

    מאמר מעניין שעוסק בתפקיד של מכשיר המורים כמספק מודל הוראה לסטודנטים, ומביא ממצאים של 10 חקרי מקרה שבהם הסתבר שמכשירי המורים עושים מעט מאוד הדגמה מילולית של שיקולי הדעת שלהם בהוראה, וכמעט לא עושים בכלל קישור גלוי בין הפרקטיקה שלהם בהוראה לבין "תיאוריות ציבוריות" המופיעות בספרות הפסיכולוגית, חינוכית וכדומה. מאמר מעניין ויש בו גם מנייה של העקרונות של אנדרסון ל"למידה חדשה", שעל פיהם נבחנה איכות ההוראה של מכשירי המורים (Mieke Lunenberg, Fred Korthagen, Anja Swennen).

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את מבנה השתתפות בשיח הכיתה, תוך התמקדות באופיו הא-סימטרי של אירוע דיבור זה. העבודה מעוגנת במסגרת התיאורטית של חקר השיח מנקודת מבט סוציולינוויסטית. ניתוח השיח ממחיש עד כמה שיח הכיתה הוא אירוע דיבור מיוחד ומורכב, שבו משמשים המורה והתלמידים כ"קהיליית דוברים", היוצרים אורח דיבור מיוחד. הממצאים מצביעים על הפרדוקס בתופעת השליטה בשיעור: על פניו נראה כי למורה יש כוח אבסולוטי על תלמידיה, אבל ניתוח השיח מראה שסמכותה אינה דבר מובן מאליו, וכי היא משתמשת באסטרטגיות לשוניות רבות ומגוונות כדי לבסס את השפעתה (אסתר ורדי-ראט, שושנה בלום-קולקה)

  • סיכום

    להיבטים אתניים, תרבותיים וחברתיים השפעה ניכרת על תהליכי הלמידה בבית הספר. לתפיסותיהם של המורים בדבר השפעת היבטים אלה על תהליך הלמידה של ילדים יש חשיבות רבה. תפיסות המורים כלפי הילד הלומד, מידת יכולתם לשנותו, לקדם ולטפח את הילדים המתקשים בלמידה על רקע רב תרבותי – כל אלה הם מעניינו של מאמר זה.באמצעות ראיונות עומק של עשרים מורות נחשפו תפיסותיהן של המורות לגבי ילדים המתקשים בלמידה. תהליך מחקרי נרטיבי זה הוא פרשני ומאפשר למרואיינות להסביר את השקפתן, אמנותיהן ותפיסותיהן על הוראה ולמידה. בראיונות מתארות המורות את האפיונים של הילדים בזיקה לכישורי למידה בבית הספר וכוללות הסברים גלויים וסיבתיים לקשיים (אורנה שץ אופנהיימר).

  • סיכום

    מחברת המאמר מתארת את התפקיד של מתאם מחקר בעמיתות מכללה-שדה, על סמך התנסויותיה בתיאום המחקר של המסלול היסודי במכללת לוינסקי. המחברת מציגה את מורכבות התפקיד, את הדינאמיות וההשתנות שלו בהתאם לצרכי הלמידה של הקבוצה ואת חשיבותו להתארגנות מחדש של הקהילה בתחומי הידע הפרופסיונאלי שהיא מבנה. המחברת מנסה להציג את תפיסת השליחות של חבריה ומערכות היחסים ביניהם, ולבסוף את ההזדמנויות שתפקיד זה זימן לה ללמידה ולהתפתחות פרופסיונאלית. הוא אפשר למחברת לראות את עצמה כחברה בקהילת שיח של המובילים תהליכי שינוי – ולא רק בתחום החינוך – שרבים מהם עוסקים בבניית קהילות פרופסיונאליות הלומדות וחוקרות את פעולתן. כמו כן, עוסק המאמר בשאלות אתיות, המתייחסות למערכות היחסים עם המשתתפים בקהילה, באופני הייצוג של מחקר ממעלה שנייה, וכיצד ניתן לתת בו ייצוג לשלושת הקולות הדוברים בקהילה, ובמטרותיו ובמגבלותיו של המחקר ממעלה שנייה (מיכל צלרמאיר)

  • תקציר

    המחברת מציגה את השינויים שחלו בתפיסת התפקיד והתפקוד של המדריכים הפדגוגיים ששותפים לניסויים של יצירת שותפות בין המכללה לבתי הספר. המחברת סוקרת מקורות המתייחסים לתפקידי ההדרכה בבתי הספר להתפתחות מקצועית ודנה בהרחבה בשינויים שחלו בתפקידים אלה בהשוואה לתפקידים שמדריכים פדגוגיים ממלאים בתכניות הכשרה של מורים בדגם המסורתי. כהדגמה לשינויים שחלו בסביבת העבודה ועקב כך, שינויים בתפיסת התפקיד של המד"פ – המחברת מביאה את המקרה של שותפות בין מכללת אחוה לבית הספר המ"מ היסודי "בן גוריון" במזכרת בתיה. בסיום המאמר מצביעה המחברת על בעיות וקשיים בתפקוד המד"פ בתנאים של השותפות ומסכמת בהמלצות ובמסקנות רלוונטיות ללימודי ההתמחות של המד"פים (מלאת, שוש)

  • סיכום

    המחקר הנוכחי שנערך בשבדיה, ביקש לבדוק האם אכן המגמה של עידוד למידה עצמית, הנחיה מתוקשבת ולמידה יחידנית בסביבות מתוקשבות אכן אפקטיבי בראייה כוללת של תהליכי למידה. המחקר השבדי ביקש לבדוק את המסורת הקיימת שם של חינוך ליברלי המקדם למידה עצמית של לומדים בוגרים (תלמידי תיכון בשנתם האחרונה וסטודנטים מתחילים) נכונה גם במציאות של סביבות למידה מתוקשבות ההולכות ונעשות שכיחות שם בחינוך התיכוני ובחינוך הגבוה. הממצאים גילו כי המורים בקורס המתוקשב, בניגוד להתנהגותם בכיתה, נוטים לגלות עמדות פאסיביות, להגיב להודעות של הלומדים אך לא בהכרח ליזום הודעות. בניגוד לציפיות, אין עדיין ללומדים בקורס מתוקשב דינאמיקה משל עצמם לגיבוש עבודת צוות ונדרשת יותר מעורבות פעילה והכוונה של המורים וזאת על מנת להניע תהליכי למידה וחקר (Agneta Hult, Ethel Dahlgren, David Hamilton and Tor Sderstrm)

  • סיכום

    המחברת מביאה דיווח אוטנטי של תפיסות תפקיד ותפקוד של חמישה מד"פים. המחברת מנתחת דיווחים אלה לאור שתי מסגרות קונצפטואליות. המסגרת האחת היא זו של שלושת ההיבטים הנדונים בחלק הראשון של המאמר (היבט סוציו- פסיכולוגי, היבט תפקודי מקצועי, היבט של הערכה, רפלקציה ומשוב), והמסגרת השנייה היא ההבחנה בין הדימוי האידיאלי שיש למד"פים האלה באשר למורה הראוי לעומת הדימוי האידיאלי שיש להם על דמותם הם כמדריכים פדגוגיים ראויים. לעתים ניתן היה לזהות תופעה של טשטוש גבולות בין תפקידי המורה לתפקידי המד"פית, כאשר במרכז מודגשות הכשירויות המקצועיות של המורה בכיתה יותר מן הכשירויות של המד"פ בהדרכה (עמנואל, דליה)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין