מילת מפתח: תפיסת תפקיד
מיון:
נמצאו 78 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • סיכום

    שילוב של תפקיד חונך עם תפקיד מורה מציב קשיים מיוחדים בפני המורה. כחונכים מורים מבקשים שמתכשרים יתנסו וילמדו ממצבי הוראה מורכבים. הם גם רואים במתכשרים משאב/מקור מסייע בהוראה שאף מאפשר למורה לעסוק בתחומים אחרים בבית הספר. כמורים הם דואגים ללמידה תקינה וטובה של התלמידים, רוצים להגן עליהם מפני שגיאות של מתכשרים, אף במחיר של הגבלת האוטונומיה שלהם והפחתת הזדמנויות לניסוי, לטעייה ולתיקון. החוקרים בחנו אילו אפשרויות ואילו אתגרים מציב שילוב של הוראה וחונכות בפני חונכים למתכשרים בבית הספר היסודי (Jaspers, W. M., Meijer, P. C., Prins, F., & Wubbels, T).

  • תקציר

    מחקר זה מספק תובנות אודות השינויים האפשריים במניעיהם של 83 סטודנטים להוראה לגבי הפיכתם למורים, לגבי המחויבות המקצועית שלהם ולגבי המסוגלות העצמית שלהם לאחר שסיימו את לימודיהם בתכנית להכשרת מורים. יתר על כן, המחקר פונה למידה שבה שינויים אלה קשורים לתפיסות של הסטודנטים את סביבת הלמידה שלהם – בייחוד, את התפיסות שלהם לגבי איכות ההוראה, המיומנויות הגנריות וההערכה (E.T. Canrinus, M. Fokkens-Bruinsma , 2014).

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבחון את תהליכי קבלת ההחלטות התעסוקתיות של עובדי הוראה (מורים וגננות) בעבר ובהווה לאורך עשור בקריירה שלהם. לשם בחינת מטרת המחקר, החוקרת אימצה את המושג "אוריינטציה כלפי העבודה", הבוחן את המשמעות שהעובד מייחס לעבודתו. סיפורי הקריירה של המשתתפים, שנאספו במהלך הראיונות, מוינו לפי "שלוש האוריינטציות": "ג'וב, ייעוד וקריירה". אולם, לאחר ניתוח הנתונים הוחלט להתמקד בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לתעסוקה של עובדי הוראה בעלי אוריינטציית ייעוד בלבד. במחקר נמצא כי עובדי הוראה מקבלים החלטות הנוגעות לתעסוקה מתוך "מחויבות לייעוד". מחויבות לייעוד, היא מושג חדש שעולה מהמחקר, ומוגדרת בהתבסס על סיפורים של עובדי ההוראה "כמחויבות לתחושת משמעותיות הנובעת ממכוונות לזולת".

  • סיכום

    סקירת הספרות שבמאמר עוסקת בתפיסת התפקיד של מורים מאמנים במסגרות ההתנסות המעשית. מתכשרים להוראה רואים במורים מאמנים דמויות בעלות השפעה מרכזית על התפתחותם המקצועית. לכן, הדרכים שבהן המאמנים משתתפים בהכשרה הן משמעותיות. מטרת הסקירה היא להניע תפיסות של השתתפות זו מעבר לאמונות מקובלות לטענות מבוססות אמפירית, והיא צמחה מסקירה של 400 מאמרים בהיקף של 60 שנות מחקר בנושא. גוף הידע המחקרי העוסק במורים מאמנים גדול ורחב ועוסק בהיבטים שונים של עבודתם. הסקירה נעשתה במאמץ להמשיג תיאורטית תפקיד זה. מיצוב המחקר וזיהוי צרכי התפתחות מקצועית של מאמנים במסגרת רחבה יותר חיוניים כדי לטפל בחוסר זה (Clarke, A., Triggs, V., & Nielsen, W.S).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לזהות קבוצות בעלות מוטיבציות להוראה השונות באופן מובהק.זוהו ששה מקבצים: מומחיות, תפקיד, נושא, תשוקה, אי-רצון ואי-כשירות. המורים בקבוצות אלה היו שונים באפקטיביות האישית הנתפסת, בעניין ובמאמץ לגבי הוראה (Visser-Wijnveen, Gerda J.; Stes, Ann; Van Petegem, Peter., 2014).

  • לינק

    בדומה לרופאים ולפסיכולוגים, שמחויבותם העליונה היא לרווחת המטופלים, כך על אנשי חינוך להגדיר ולעצב את זהותם המקצועית מתוך מחויבות עליונה לליבת העשייה החינוכית ולדעת לעמוד איתן לנוכח לחצים של קבוצות אינטרס חיצוניות – אידיאולוגיות, דתיות, מפלגתיות או כלכליות;וכדי להגיע אל כל תלמיד ותלמידה – לדאוג לשלומם ולהתפתחותם ולזמן להם את המיטב עבור התפתחותם ורווחתם – אין המורים יכולים להסתפק בכשירויות הטכניות של הוראה יעילה (על פי מתכונות סטנדרטיות), אלא עליהם להתפתח לכלל "דיאלוגיסטים" מיומנים שמזמנים מפגשים של אמון, פתיחות, קשב ורגישות ( נמרוד אלוני).

  • לינק

    המחקר הנוכחי מתמקד באופן שבו מתכשרים להוראת מקצוע המתמטיקה בבית ספר יסודי תופסים את דימוים ובאמונות המעצבות דימוי זה. במחקר זה השתתפו שישים סטודנטים שלומדים בשתי מכללות בארץ (שלושים סטודנטים מכל מכללה). התפלגות המשתתפים מלמדת על כך, שבמכללה הראשונה החלוקה בין נשים לגברים זהה וכך גם החלוקה המגזרית בין יהודים לבני מיעוטים, כשממוצע הגילאים עומד על 24. במכללה השנייה כולן סטודנטיות ילידות הארץ בסביבות גיל 22, מהמגזר היהודי והערבי גם יחד ( נילי מנדלסון).

  • לינק

    מסוגלות עצמית (Self-Efficacy) מסוגלות מקצועית של מורים מוגדרת כתפיסת היכולת המקצועית שלהם להשפיע על ביצועי תלמידיהם (Hipp, 1997). מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין תפיסת המורים את מעורבותם של ההורים בבית הספר לבין תפיסתם את המסוגלות המקצועית שלהם ( יפעת קוסטליץ, יעל פישר).

  • לינק

    המאמר דן בדפוסי הורות מנקודת מבטה של היועצת החינוכית, על רקע התפקיד הרב ממדי והרב-מערכתי של היועצת ועל רקע הצורך שלה בהכרת עולמו של הילד מחוץ לכותלי המוסד החינוכי. המאמר מתמקד בדפוסי הורות שמדגישים שונות בין הורים, מודעות הורית, יחסי הורים וילדים על פי תיאוריית ההתקשרות והשלכתם על הסתגלות הילד לבית הספר והתנהלותו מול חברים ומול דמויות סמכותיות ( בולס , רחלי ).

  • סיכום

    תחום החינוך מאמץ באופן שגרתי מערכות שפותחו ושנעשה בהם שימוש במקצועות אחרים. הפרקטיקה של סבבים לימודיים מגיעה מהרופאים. השימוש בייעוץ ונושאים של אחריותיות באים מפרקטיקות ארגוניות. הנחיות ספציפיות ונוקשות ממשרד מרכזי מחקות מונרכיה או דיקטטורה. לעיתים קרובות הרגלים מקצועיים אלו מערבים אסטרטגיות למשטור של מורים במקום הצעות לצמיחה ספציפית כארגון. התאוריה של צמיחה מוסדית כפי ששורטטה ב-The Fifth Discipline: The Art and Practice of the Learning Organization של פיטר סנג'י (Peter Senge) תהיה הרבה יותר מועילה לאמוץ בבתי ספר מאשר מרבית השגרות והנהלים שנלקחו מאנשי מקצוע אחרים. שבתי ספר אינם ארגונים צומחים נוגד את ההיגיון ( Donna B. Feldman ).

  • סיכום

    הקשר התיאורטי הנרקם בין נושאי הספר העוסק בתפקיד המורים וברכישת הידע הוא הציר המרכזי בו, כשבמרכזו התיאוריה ההתפתחותית של קרל פופר(Popper). על פי המחברת למידה הינה התנסות סובייקטיבית המתרחשת כשהלומד מפרש בעיה סביבתית חיצונית באמצעות אלימינציה של מה שאינו מתאים/מובן לו. זהו רעיון חדשני, בעיקר בהתייחס להוראת מתימטיקה, ולפיו כדי שתתרחש למידה יש להציב בפני התלמיד בעיה שהניסיונות לפתרה יובילו אותו למציאת הכלים לפתרון בעצמו. ככלל, למידה מחייבת פעילויות "חקרניות" (exploratory), רעיון העולה בקנה אחד עם תפיסת הלמידה לאורך החיים המאופיינת בניסיון לפתור בעיות ע"י חקר של אסטרטגיות אפשריות שונות.

  • סיכום

    מורים בקריירה שנייה" מוגדרים במחקר זה כ"מורים משני (changing) קריירה" בעלי חמש שנים לפחות של התנסות המבקשים להתכשר להוראה במסלול חלופי לבעלי תואר אקדמי. השאלות: )1) מהן התפיסות הראשוניות של "משני קריירה" על הוראה ולמידה?, (2) מהם הקשרים בין מאפייני הרקע של "משני הקריירה" לבין התפיסות הראשוניות הנ"ל?, (3) כיצד מתפתחות תפיסות אלה במהלך הסמסטר הראשון ללמודים בתוכנית החלופית? ההשתמעויות להכשרת מורים הן שמכיוון שמורים משני-קריירה מוצאים עצמם בתהליך אישי עמוק של שינוי, התוכניות עבורם צריכות לזמן רפלקציה על תפיסות הוראה ולמידה, אולי בגישה ביוגרפית שיש בה התייחסות להתנסויות עבר ( Tigchelaar, A., Vermunt, J.D., & Brouwer, N) .

  • לינק

    הספר החדש בעריכת פרופסור רוני ריינגולד וד"ר דורית אלט הוא אסופת מאמרים רצינית ומעמיקה על השינויים הנדרשים בתפקידו המוסרי של המורה. פרקי הספר מדגישים את חשיבות תפקודו הפדגוגי של המורה לא רק כסוכן שינוי אלא בראש ובראשונה כסמכות מוסרית בתחומי החינוך בכלל והחינוך הדמוקרטי בפרט. כותבי המאמרים דנים בחשיבות הקניית ערכים, חשיבה מוסרית ויצירת סובלנות ע"י המורים במקביל להקניית תכנים וידע בביה"ס וביתר שאת. חלק מן המאמרים מדברים על תכנית לימודים ייחודית שיש לפתח, תכנית לימודים אתית. המאמרים עוסקים בנקיטת אומץ מוסרי ע"י מורים ואירועים התורמים לכך. חלק מהתפיסות המוצגות בספר צמחו על הקרקע של תיאוריית הקונסרקטיביזים בהוראה ובלמידה כיצירת מעורבות בלמידה בצורה פעילה ( Dorit Alt, Roni Reingold ).

  • לינק

    המחקר מתמקד בתפיסותיהם של מנהלים לגבי תחומי הסמכות (Authority) והאחריות (Responsibility) בעבודתם, ובקשר של תפיסות אלה למערכת אחריותיות (Accountability) ולמודל הניהול העצמי (School-based-management). מדובר במחקר איכותני, בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה, המבוסס על ראיונות עומק מובנים למחצה. הוא כולל 20 מנהלים של בתי ספר יסודיים במרכז הארץ, כאשר 11 מתוכם מנהלים בתי ספר בניהול עצמי ותשעה מנהלים בתי ספר שאינם בניהול עצמי (גרינשטיין, יעל, דן, גבתון).

  • לינק

    אסתי דורון שואלת ומתחבטת במהות התפקיד של המדריך לשילוב התקשוב במערכת החינוך ובבתי הספר. כותבת אסתי בבלוג שלה: "עלי לשאוף כל הזמן לשינוי ממעלה שניה ושלישית שבהם הכלים הטכנולוגיים משפיעים על הפדגוגיה ויחד מעצבים משהו אחר סינרגי טוב יותר מהקיים. האיזון הזה בין הפדגוגיה לטכנולוגיה מטריד אותי ומבלבל אותי מאד מאחר ולא פעם אני רואה מורים שרכשו את מיומנות השימוש בטכנולוגיה, אך היכולות הפדגוגיות שלהם נמוכות מאד, והטכנולוגיה מעצימה את חוסר הבנתם הפדגוגית" ( אסתי דורון ).

  • לינק

    מאמר מעניין של פרופסור נמרוד אלוני ובו הוא סותר את מרבית טענותיו של הספר החדש של פרופ' איימי צ'ואה, "הימנון הקרב של אמא נמרה", הוצאת מודן." הספר מתאר בפשטות ובעוצמה את הדילמות בין חינוך סמכותי ומכוון (אותו היא מכנה בשם הקוד "חינוך סיני") לבין אנרכיה והפקרות (שמכונות בפשטות "חינוך מערבי"). בלשון הרחוקה מלהיות תקינה-פוליטית, מאשימה המחברת את ההורים המערביים בפינוק מחליא, בהזנחה מדעת, בפחדנות ובהובלת דור שלם של צעירים אל בינוניות ושיממון אינטלקטואלי וחברתי.

  • לינק

    המאמר עוסק בהדרכה (במובן supervision ) ומגדיר אותה כשיח מקצועי העוסק בעולם דעת ספציפי, שיח שבתוכו מתקיימת למידה ויש בו הזדמנות למודרך לצאת למסע מקצועי אישי בסיועו של אחֵר משמעותי. עולה מן המאמר כי ההדרכה היא פרקטיקה פרדוקסלית במהותה; היא נעה בין קטבים שיוצרים דילמות ומתחים: בין המאמץ לשלוט לבין הצורך לוותר על שליטה; בין אישור סמכות לבין ערעור עליה; בין ידע נתון לידע חדש; בין רכישת מסורת המקצוע לבין פיתוח אישיותו הייחודית של המודרך; בין התקשרות לבין עצמאות. תפקידי ההדרכה – לקשור בין ידע למעשה, לבסס נורמות של איכות, לטפח עמדה חקרנית ויכולת להתחדש ולתמוך בעבודה הנעשית בפועל – מפורטים כולם במאמר; ולבסוף, ההדרכה מתוארת כאהבה משותפת של המדריך ושל המודרך – למקצוע ולניסיון להתפתח במסגרתו, ובתור שכזו יש בה מסירה וקבלה, דיבור והקשבה, שותפות ונפרדות ( ישראל כ"ץ).

  • לינק

    הספר הזה מציג מגוון של גישות לפיתוח הפוטנציאל האנושי בתחומים שלא זכו להתייחסות באופן קונבנציונאלי. הספר, המאורגן בשני חלקים, הוא אוסף בינלאומי של מאמרים המספק חלופות חינוכיות לאלה של מערכות חינוך הנוטות לנוע לעבר אחריותיות מסוכנת למדי. יחד, הפרקים בחלק הראשון של הספר "Cultivating Curious and Creative Minds" מספקים תובנות לגבי הסוגיה של חשיבות הטיפוח של מוחות יצירתיים וסקרנים בבתי הספר. המחברים מאירים את האופן שבו ניתן להגיע ליצירתיות וסקרנות בתחום ההוראה ודנים ברעיונות מסוימים הנוגעים לאופן שבו זה מתבטא בהקשרים וסיטואציות מסוימים, לרבות בתחומי הכשרת המורים ( Craig and Louise F. Deretchin, Eds).

  • לינק

    הולך ומתחוור יותר ויותר שאחד המאפיינים של יעילות ארגונית מושקע בהתנהגות שהיא מעבר לדרישות התפקיד של חברי הארגון. לאזרחות טובה יש גם משמעות ארגונית. מהם גבולות ההתנהגות התפקידית? מהי המשמעות של פעילות שאינה חלק מההגדרה הפורמלית של התפקיד? המאמר בוחן לעומק את היסודות, וחושף את המאפיינים ואת המניעים לפעילות הבלתי-מחויבת. הבחינה נעשתה בחמש זירות פעילות ובשתי רמות של מניעים- אישיים וארגוניים-מערכתיים. מהמחקר עולה שהתנהגותן האזרחית-ארגונית של הגננות מתרחשת בחמש זירות: הזירה הפדגוגית , זירת הקהילה המקצועית, זירת הילדים, זירת ההורים וזירת הקהילה החברתית. המניעים להתנהגות האזרחית הם אישיים: דהיינו רקע משפחתי, נתינה כאורח חיים, תחושת שליחות, מחויבות מקצועית ושביעות רצון, וארגוניים-מערכתיים, כלומר השפעת המפקחת, תחושה של אוטונומיה בביצוע התפקיד, מאפייני האוכלוסייה שבגן, האקלים השורר בצוותי העבודה והצורך בהפחתת תחושת הבדידות ( מסדה סטודני, יזהר אופלטקה).

  • לינק

    במאמר שלהלן מבקשים בועז צבר וסמדר גלילי לדון בהתלבטות המלווה את עבודתנו ואת עבודתם של מדריכים פדגוגים עמיתים במוסדות להכשרת מורים. התלבטות זו באה לידי ביטוי בקושי הניצב בפני מדריכים פדגוגים לשלב בהצלחה בין ממדיה הסובייקטיביים של מלאכת ההדרכה הפדגוגית לבין ממדיה האובייקטיביים. "קושי זה, כך נבקש לטעון, פוגע באפשרות לגבש קווי יסוד אידיאולוגיים שיוכלו להנחות את יחסם ואת התנהלותם של מדריכים אל מול תלמידיהם, ובסופו של דבר הוא פוגע באיכות ההכשרה. להלן נציג את מורכבותה של הדילמה ואת השלכותיה. בהמשך לכך נציע קריטריון לפתרונה (באמצעות המושג "ניסיון" שטבע דיואי) ונציג מקרה בוחן מעניין שבו נעשה שימוש בקריטריון זה במסגרת עבודתנו".

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין