מילת מפתח: תפיסת עולם
מיון:
נמצאו 66 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    למרות חשיבותן של סוגיות קיומיות המוצגות במאמר נמצא שהעשייה החינוכית העכשווית מתקדמת בעיקרה בציונים, בהישגים לימודיים ובתפקודים הנורמטיביים. כניסיון לביקורת בונה. במאמר מוצגות בהרחבה שלוש תובנות חינוכיות מן העבר העשויות לשמש השראה עבור ליבת החינוך הראויה. מקור ההשראה הראשון הוא סוקרטס (Socrates). מאמר מקיף של ד"ר נמרוד אלוני.

  • לינק

    כוונת היוזמה של העורכים היא להחזיר עטרה ליושנה ולשוב לעיסוק במהות החינוך, בציר המרכזי שלו; בשכבת עומק שמתחת ליסודות החינוך או – כל פי דימוי אחר – בשכבה העילית ובספרה הרוחניות שלו. קובץ המאמרים נועד אפוא להשפיע על השיח הציבורי והחינוכי ולהטותו לשאלות היסוד של החינוך – לתכליתו העליונה, לייעודו רחוק-הטווח, לחזונו. החלטת העורכים לכלול בספר מאמרים של מחברים בעלי כיוונים וסגנונות שונים מעשירה את העיון בו, מקנה לו עוצמה ייחודית ומצליחה לעורר בקורא שיח פנימי ביחס לחלקיו השונים. מגוון המאמרים בנושא החינוך הראוי והרוחני יסייע לקורא להכיר את הנושא מזוויות שונות ובממדים שונים. ( ישעיהו תדמור, עמיר פריימן (עורכים)

  • לינק

    למרות כותרת ספרו המרכזי "ביטול בית הספר" ("Deschooling Society"), איוואן איליץ' (Ivan Illich) אינו יוצא נגד בית הספר כשלעצמו אלא קורא להפרדתו מהמדינה בדומה להפרדת הכנסייה מהמדינה בארה"ב. הוא טוען שבתי הספר אינם מבחינים בין הוראה ולמידה, שהם מנותקים ומובילים לקוצר יד פסיכולוגי. תפקידם של בתי הספר בחברה כה מושרש עד כי מוסדות אחרים נמנעים מלעסוק במטרות חינוכיות. הדבר נעוץ לדעתו בתפיסה המוטעית שרוב הלמידה היא תוצאה של הוראה בעוד שבפועל מרבית הלמידה מתרחשת באופן אקראי מחוץ לכותלי בית הספר ( Clark, Donald).

  • סיכום

    כחלופה לנוסחים המקובלים לגבי מטרת החינוך, פרופסור ג'ון וייט (John White) מהמכון לחינוך באוניברסיטת לונדון מציע להתמקד במושג האוטונומיה. וייט מנסה למצוא דרך להגדיר מהו חינוך על רקע היעדר הוודאויות הדתיות של העבר ולאור העובדה שאין עוד צורך במקצוע לחיים. לשם כך פונה וייט לפילוסופיה האנליטית ומציב את מושג האוטונומיה בבסיס החשיבה והתכנון החינוכיים. האוטונומיה מתיישבת הן עם צורכי הלומד והן עם צורכי החברה הדמוקרטית. היא מבטאת במונחים של עצמיות את מה שיש ללמוד כדי להיות בוגר המסוגל לתפקד באופן מלא בעולם מורכב. על הלומד להימנע מלהשתעבד לתשוקותיו ובד בבד גם להימנע מהשתעבדות לאוטוריטה הנתונה, ובכך האוטונומיה משקפת את האחריות שלנו כלפי עצמנו וכלפי האחרים ( Clark Donald).

  • לינק

    המחבר דן בבעיותיה של תפישת הפרקטיקה החינוכית (רכיב האסטרטגיה) של הפדגוגיה הביקורתית בגרסאותיה הפוסטמודרניות. המחבר טוען כי הפדגוגיה הביקורתית הפוסט-מודרניסטית אמנם מנסחת את הגיונה במונחים רדיקליים של חופש ושל שחרור, אלא שמחויבותה הלא-דיאלקטית לפירוק ולשלילה גורמת להזנחת האידיאל של יישום הביקורת במציאות. המאמר טוען כי הזנחה זו מרוקנת מתוכן קונקרטי את יומרותיה האמנציפטוריות של הפדגוגיה הביקורתית בגרסאותיה הפוסטמודרניות ומותירה את המרחב החינוכי לפעולתם של גורמים מדכאים.

  • לינק

    המאמר טוען כי ההגות החינוכית של עידן הנאורות העמידה במרכזה שתי דמויות, הפוכות לכאורה. הדמות האחת היא של המחוקק כמחנך, כלומר מחוקק המופקד על מערכת חינוך שתכליתה לעצב את הרגליו ונימוסיו של הילד ולהתאימו לחברה אשר הוא חי בה. הדמות האחרת היא של המחנך כמחוקק, ולפיה תכלית החינוך היא למצות את מלוא יכולותיו "הטבעיות" של הילד כדי לכונן חברה אוטופית עתידית – חברה שתידרש בה הזדהות מוחלטת בין הפרט לבין הכלל. שתי התפישות הללו הפוכות לכאורה, אך מסקנתן היא זהה. בין אם המחוקק הוא המחנך, בין אם המחנך הוא המחוקק, תהליך החינוך נתפש כפעולה כוחנית של הפעלת סמכות ומרות.

  • לינק

    הצעה להתעלות רגשית: ישעיהו תדמור ועמיר פריימן הקימו כבר לפני שנתיים את "התנועה להעצמת הרוח בחינוך", המבקשת לחזור אל שאלות היסוד של החינוך ולהפוך את בית הספר למקדש מעט. "מטרתנו להביא לכך שהעיסוק במהות האדם, החיפוש אחר משמעות וערכיות, והשאיפה להתפתחות נפשית־מוסרית־רוחנית יהיו חלק טבעי מהאקלים הבית ספרי ומנפשם וחייהם של המורים והתלמידים". התנועה מבקשת להחזיר את החינוך למערכת החינוך ולענות על הצורך של מורים לחנך. במצע התנועה נכתב: "מטרתנו להביא לכך שהעיסוק במהות האדם, החיפוש אחר משמעות וערכיות, והשאיפה להתפתחות נפשית־מוסרית־רוחנית יהיו חלק טבעי מהתרבות הישראלית, מהאקלים הבית ספרי ומנפשם וחייהם של המורים והתלמידים ( נאוה דקל).

  • לינק

    במאמר זה של ד"ר אמנון כרמל מוצגת חלופה לארגון הידע הקיים בבית הספר. ארגון הידע הקיים מבוסס על "מקצועות בית ספריים", וכאן מוצעת מסגרת חדשה לארגון התכנים הנלמדים המכונה "דיסציפלינה פדגוגית". חלקו הראשון של המאמר מציג בקצרה את עיקרי התאוריה של ארגון הידע שפותחו על ידי המחבר במאמרים קודמים. בחלק השני נחשפות שתי דיכוטומיות אופייניות שמשתקות את הדיון החינוכי בשאלת ארגון הידע הראוי. הראשונה היא זו שבין ייצור של ידע חדש לבין הפצה של ידע קיים; השנייה היא זו שבין גישה דיסציפלינרית לבין גישה אינטגרטיבית. טענה מרכזית במאמר היא שהדיסציפלינה הפדגוגית היא חלופה שמצליחה להתגבר על דיכוטומיות אלה. שאר חלקי המאמר מוקדשים להצגה שיטתית של הדיסציפלינה הפדגוגית, לתיאור השלכותיה המעשיות ולדיון ביתרונותיה על פני אפשרויות אחרות שמוצעות בשיח החינוכי ( אמנון כרמון).

  • לינק

    גיא לוי ממט"ח כתב לאחרונה בבלוג שלו מאמרון מעניין על דמותו של ג'ורג' מקֶנָה (George McKenna) במערכת החינוך בארה"ב, מנהל ביה"ס ומנהיג חינוכי שמדבר על Personalizing Public Education על חברות, על אחווה, על אהבה שהם חלק בלתי נפרד מהיות אדם מורה, מחנך. הטכנולוגיה במאה ה-21 היא אכן מרכיב חיוני ביותר לצמצום פערים בחינוך, לנטיעת תקווה בליבותיהם של תלמידים רבים להצלחה בחיים, להחזרתם של בני נוער רבים למסלול הלימודים לאחר שנשרו מבית הספר, למתן מענה ויחס אישי לכל תלמיד בכל מקום וכל הזמן… אבל היא כנראה רק שניה לקשר האישי בין המורה והתלמיד – לאהבה, לאחווה ולחברות.

  • לינק

    לתפיסת העולם של מנהלי בתי ספר יש השפעה על התרבות הארגונית ועל כיווני ההתפתחות של ביה"ס הרבה יותר מהלך המחשבה של הפיקוח או משרד החינוך ולכן מעניין מאמרו של ד"ר אלכס שניידר , מנהל בית הספר היסודי בכפר שמריהו אשר הציג את הנדבכים העיקריים של משנתו החינוכית . המאמר פותח צוהר לתהליכי תקשוב שעוברים בתי הספר היסודיים ביוזמתכם מבלי להמתין למשרד החינוך . עוד אנו למדים כי על יוזמת הנהלת ביה"ס לפיתוח מכלול האינטליגנציות מרובות בקרב התלמידים מתוך אמונה שהבאה לידי ביטוי של הכישורים האישיים של כל אחד מהילדים תצליח לקדם את התלמידים גם באותם תחומים בהם הוא מתקשה.

  • לינק

    מחקר זה בוחן את הקשר בין תכונות ומאפיינים תרבותיים של סטודנטיות ערביות, פרחי הוראה , לבין תפיסת תכונות המורה הטוב. במחקר השתתפו 122 סטודנטיות ערביות הלומדות במסלול הגיל במכללת סכנין . ממצאיו עולה שהסטודנטיות מתחלקות לשתי קבוצות: האחת מצדדת בתכונות ובמאפיינים תרבותיים מסורתיים והאחרת מצדדת בתכונות ובמאפיינים תרבותיים מודרניים. הממצאים מלמדים כי תכונות ומאפיינים תרבותיים מסבירים את ההבדלים בנוגע לתפיסת תכונות המורה הטוב. יתרה מזו : מן הממצאים עולה שסטודנטיות בעלות מאפיינים תרבותיים מודרניים מדרגות גבוה את תכונות המורה הטוב בסדר הבא: מורה אשר מפתח יכולות קוגניטיביות בקרב תלמידים , מתקשר היטב עם התלמידים , יוצר אוירה נינוחה בכיתה ושומר עליה, בקיא ושולט בידע יותר מאשר הסטודנטיות בעלות התכונות והמאפיינים התרבותיים המסורתיים. זאת ועוד : נמצא שסטודנטיות בעלות מאפיינים תרבותיים מודרניים הגדירו מורה טוב כמורה המלמד בשתי רמות : ברמה הפרטנית ( מורה מול תלמיד) וברמה הקולקטיבית ( מורה מול כיתה). ( יאסר , עואד, ח'אולה זועבי. מחמוד חליל.) .

  • לינק

    סקירת ביקורת של ד"ר אריה קיזל אודות ספרו של פרופסור ישעיהו תדמור, חינוך כחוויה קיומית (2007). הספר הוא מסע חיפוש אחר תשובה לשאלה המרכזית – מהו החינוך הראוי במציאות הנוכחית בכלל ובמצב הישראלי בפרט. הספר הוא דין וחשבון נוקב עם התפיסה המציבה את הילד במרכז ומתנגד גם לספיחיה, לשיטותיה ולאידיאולוגיה העומדת בבסיסה. הוא מציב אלטרנטיבה ביקורתית וראויה המחזירה את ההומאניזם למרכז העיסוק החינוכי ובמיוחד את המורה העוסק בעצמו כמחנך וכאדם, בדיאלוג עם התלמיד ובקיום של שניהם כקודם למהותם. פרופסור תדמור מבסס את הספר על ספרות מחקרית והגותית עשירה ביותר. מקום מרכזי מוקדש לוויליאם ג'יימס, למרטין בובר, לעמנואל לוינס, לפאולו פריירה, ליוסף שכטר, לויקטור פרנקל, לפרידריך ניטשה ולסרן קירקגור.

  • לינק

    עשרים שנים לאחר פתיחת שני גני ילדים ראשונים של חינוך ולדורף בישראל התנועה משגשגת – שמונים גנים, ארבעה עשר בתי ספר יסודיים, ארבעה תיכונים וארבע הכשרות מורים. מה זה בית ספר ולדורף, איך מלמדים ולומדים בו ומה כדאי ללמוד ממנו? . חינוך ולדורף מושתת על הפסיכולוגיה ההתפתחותית של רודולף שטיינר (1861–1925). שטיינר, יליד קרואטיה של היום ובן לתרבות הגרמנית של מרכז אירופה, פעל בזמנו בתחומים רבים והיה בין השאר איש רוח, עיתונאי ופילוסוף. הוא ייסד בתחילתה של המאה העשרים את האנתרופוסופיה, ומאז ועד מותו היה מורה ומרצה במסגרתה.

  • לינק

    המאמר הנוכחי אשר התפרסם לאחרונה בכתב העת המוערך International Review of Research in Open and Distance Learning ביקש לבדוק היבטים של תרבות והשפעתם על למידה מרחוק/למידה מתוקשבת. המחקר ערך בדיקה מקיפה של סקירת ספרות לגבי השפעות התרבות על למידת הסטודנטים ועל מעורבותם בקורסים מקוונים לא סינכרוניים. המאמר מדווח על ממצאים של 27 מחקרים קודמים בנושא זה תוך התייחסות לממצאי מחקרים אלו על מרכיבי תרבות בלמידה מתוקשבת ותוך ניסיון להבין האם המרכיב התרבותי ( המקומי, הקהילתי , הקבוצתי או החיצוני ) משפיע באופן שונה על לומדים מתוקשבים בעולם. מסקירת המחקרים עולה כי למרכיב התרבותי יש השפעה לא מבוטלת על התנהגות ותפיסות הלומד בקורס המתוקשב( Uzuner, Sedef ) .

  • לינק

    לאחרונה יצא לאור בארה"ב קובץ מאמרים חדש הנקרא בתרגום חופשי "חינוך ותקווה בימים גועשים: אתגרי חזון נועזים לשינוי בעולמם של ילדנו" . ניסיון מעמיק ל"תיקון עולם" בתחומי החינוך בעולם, כך מגדירה הביקורת את ספר החדש של צבי (H. Svi Shapiro ) פרופסור לחינוך באוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב ועורך הקובץ. באסופת המאמרים משתתפים שורה של אנשי חינוך מובילים מתחומי הפדגוגיה הביקורתית כגון Nel Noddings , Ana Louise Keating ואחרים. המאמרים השונים בספר עוסקים בהשפעות השליליות של גלובליזציה, כוחות כלכליים וקפיטליזם בחינוך. בעקרון הספר יוצא חוצץ נגד המצב הפאסיבי (שיצרו גורמי חינוך ובתי ספר) של התלמידים בביה"ס ומציע מודלים חלופיים של מעורבות ושותפות חינוכית וחברתית שבה נשמע גם קולו של התלמיד השותק.

  • תקציר

    עבודה זו עוסקת בהגותו של הפילוסוף, ההוגה והמחנך, ד"ר יוסף שכטר (1994 – 1901), אשר היה חבר צעיר וחשוב ב"חוג הוינאי" ואחד ההוגים המקוריים בארץ ישראל במאה העשרים. מחקרי ממוקד בזיקה שבין מדע לאמונה בהגותו הוינאית והארצישראלית המוקדמת של שכטר ובעיצובה של תפיסתו הדתית לאור זיקה זו. מתוך התחקות אחר הביוגרפיה שלו ניכר, כי שכטר הושפע בבית אביו, רבי שואל צבי גאבר, מהוויה תלמודית, דתית וחסידית משמעותית. דמות זו כונתה בעבודתי זו "כתום ראשוני" של "האדם הדתי הראשון". זו נראית כעומדת בסתירה מוחלטת לתיאוריות המדעיות האנטי מטאפיזיות שב-"חוג הוינאי". בעבודתי בדקתי כיצד התמודד שכטר עם עולם מנוגד לעולמו הדתי האם המונח 'משכיל דתי', החותר לסינתזה בין התחומים, האם הוא בר קיום עבור שכטר? ואם כן, מה משמעותו? (אשר שכטר).

  • סיכום

    במאמרם של ד"ר אשר שקדי ופרופסור מרדכי ניסן נטען שלכותבי תוכניות הלימודים ולמעצבי דרכי ההוראה עשויה להיות השפעה על לימודו של הילד, אולם הגורם המרכזי בתהליך הוראת התנ"ך הוא המורים. הם אלו המציגים את המקורות בפני תלמידיהם, מכוונים את הקשב שלהם לנושא זה או אחר ומפרשים אותם. המחקר מבקש לברר האם וכיצד משפיעה האידיאולוגיה האישית של המורים על תפיסותיהם ביחס למטרות, לתכנים ולדרכים בהוראת התנ"ך וכן על הוראתו בפועל. מתן הזדמנות למורים להבהיר לעצמם את אמונותיהם, ערכיהם ועמדותיהם יסייע להם להתמודד עם המשימה הקשה של הוראת טקסטים תרבותיים-ערכיים. המחקר נקט בשיטה של "חקר מרובה מקרים" (multiple case study). הוא מתבסס על 50 חקרי מקרה של מורים המלמדים תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים מהזרם הכללי בישראל.

  • סיכום

    מאמר מרתק שכתבה ד"ר אסנת ספורטה ובו הא מדגימה את ההשפעה של מושגים תעשייתיים על החשיבה החינוכית וקיבעונה . סטנדרטים, מדידה ותפוקות הם מושגים הקשורים לעולם החומר ולתהליכי ייצור תעשייתיים. הם אינם מתאימים לביולוגיה האנושית, על אחת כמה וכמה לא לתהליכים קוגניטיביים. בני אדם שונים אלו מאלו בתכונותיהם, באורח חייהם ובנטיות לבם. אילוצים חיצוניים לא יצליחו לבטל את השונות הזאת ולהכפיפה לסטנדרטים כלשהם. הנחות היסוד והמושגים התעשייתיים נתפסו כלגיטימיים לא רק בעולם התעשייה והחומר כי אם בעולם הרוח, הם השפיעו השפעה מכרעת על תפיסת החינוך- לתלמידים , למערכת החינוך, לתהליך ההוראה והלמידה ולתפוקות החינוכיות שויכו מאפיינים ותכונות המתאימים לחומרי גלם, למכונה , לתהליכי ייצור ולתוצרים תעשייתיים , בהתאמה. אנאלוגיה זו באה לידי ביטוי בהתנהלותה היומיומית של מערכת החינוך. כיצד נוצרה האנלוגיה הזאת בין שני עולמות רחוקים כל כך – תעשייה וחינוך ? כיצד השתלט עולם החומר של התעשייה על עולם הרוח של החינוך ? הפילוסוף ישעיה ברלין קרא לתהליך שאפשר זאת "גלגול רעיונות". ( אסנת ספורטה).

  • מאמר מלא

    המאמר הנוכחי בוחן את סוגיית ההערכה בלמידה מתוקשבת תוך התייחסות למגבלות של דגמי ההערכה המסורתיים. על רקע אילוץ זה של הערכה סטנדרטית, נדרשת פרדיגמה חדשה להערכת התיכון והפעילות של הלמידה המתוקשבת. המאמר מפרט כמה שיקולים עקרוניים והמלצות לקראת גיבוש דגמי הערכה אלטרנטיביים ללמידה מתוקשבת , כאשר הוא מצביע על תלקיט עבודות (The portfolio approach) כאחד מהדגמים האלטרנטיביים לביסוס ההערכה של הלמידה המתוקשבת. המאמר הנוכחי אשר נכתב ע"י הפרופסור לפדגוגיה באוניברסיטת ברצלונה, Dr. Joan Mateo , משקף את החשיבה הפדגוגית במדינות אירופה המבינה כי התפתחות הלמידה המקוונת מחייבת כיום גם פרדיגמה אחרת לגבי הערכת הלמידה.

  • לינק

    ד"ר מל לוין הוא פרופסור לרפואת ילדים מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב, והמייסד של מכון ציבורי להבנת ליקויי למידה. ד"ר לוין כתב כמה ספרים מתוכם תורגם לעברית הספר "כל ילד חושב אחרת", שהיה מספר אחד ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. במהלך חייו המקצועיים ד"ר לוין מתמקד בפיתוח תהליכי אבחון ותוכניות הכשרה המשלבים ידע נוירולוגי, התנהגותי, קוגניטיבי ורפואי . לאחרונה ( נובמבר 2008 ) ד"ר מל לוין ביקר בישראל ולהלן תקציר הרצאתו ברעננה . ד"ר מל לוין הוא רופא התפתחותי מארה"ב אשר הגישה שלו נקראת "כל סוגי המוחות". הרעיון שעומד בבסיס גישתו, הוא שצריך להבין את החשיבה של הילד, את נקודות החוזק שלה ואת הפונקציות הפגומות כדי להביא לילד את הטיפול האופטימאלי.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין