מילת מפתח: תפיסות שגויות
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • לינק

    ידע נוסף או התמחות מעמיקה יותר לא יכולים למנוע מאיתנו מלבצע טעויות שוב ושוב. גם המומחים הגדולים בתחומם עומדים לבצע טעויות טריוויאליות בתחום ההתמחות שלהם. הדרכה נוספת לא תסייע כי הטעות נובעת מהתעלמות שלנו ממידע שסותר את מה שאנחנו כה בטוחים בו. אם מומחים רוצים להימנע מלבצע טעויות בעתיד, הם צריכים שיהיה מישהו לצידם שיוכל להטיל ספק ולשאול שאלות על הפעולות שלהם (מתודיקה).

  • לינק

    מאמר זה דן בשאלה, מדוע נושאים מדעיים מסוימים נחשבים כמציגי מכשולים ללמידה ומציע למורים איסטראטגיות אנליזה ועיקוף בעיות אלה. הוא קובע את הטבע של התפיסה השגויה של התלמיד ונותן מספר איסטראטגיות לחשוף אותן ולעורר את התלמיד לחשיבה חוזרת לגבי אמונותיו במערכות. הוא מציג את תפקיד המורים בתיקון התפיסות השגויות האלה על ידי התייחסות וחשיפת הסיבות שגרמו ליצירתן ( Metz B, Gooding J) .

  • לינק

    מחבר המאמר טוען שקבלת רוסו על ידי הפרוגרסיבים מרמזת על טעות מזיקה בהיסטוריה של החשיבה החינוכית, טעות שעלינו לזהות ולתקן היום. עלינו לחדש את המסורת הפרוגרסיבית של ההבחנה בין הכאבים החינוכיים בעלי הערך לבין אלו המזיקים, אפילו אם איננו מסכימים עם סוגי הכאב המיוחדים שרוסו זיהה כבעלי ערך חינוכי ( Mintz, A.I) .

  • לינק

    שיטות חינוכיות במבחן ההיסטוריה. הפער בין דוגמה אישית להטפה חינוכית ובין דיבור למעשה הוא אחד הכשלים העמוקים ביותר במערכת החינוך של החברה המערבית והמקור לאובדן הסמכות ההורית. לכל אורך ההיסטוריה האנושית הוכיחו מערכות חינוך דיקטטוריות וכפייתיות, המבוססות על הפחדה, כי הן מסוגלות לעצב בני אדם בזמן קצר יחסית, לשנותם ולדרבנם למאמץ-יתר ולהגעה להישגים מדידים מרשימים. השאלה הייתה תמיד, איזה מחיר גבו ההישגים הללו, וכמה זמן הם התמידו ( שמואל שם טוב).

  • לינק

    הנחת היסוד של כותבי המאמר היא כי תהליכי החשיבה על רפורמות ותהליכי שינוי בבתי ספר שואבים את השראתם מודלים של המהפכה התעשייתית במאה העשרים. רפורמת No Child Left Behind לדוגמא, בארה"ב היא ביטוי נאמן ומוחשי לחשיבה המדמה את ביה"ס לארגון תעשייתי. במאמר משווים המחברים את בין ההתנסויות והפעילויות הבית-ספריות לבין הפעילויות המכאנית של ארגוני תעשייה ועומדים על הצורך לשנות פרדיגמה זו. העולם כיום אינו דומה לעולם של המהפכה התעשייתית , הוא עולם דינאמי , שטוח יותר שבו משאבי אנוש וידע נמדדים ומוערכים אחרת. התודעה המעודכנת על תהליכי ידע מקושרים בעולמנו ועל חשיבות תקשורת בין מחוללי הידע היא היא שצריכה להניע את תהליכי השינוי בבתי הספר כיום והיא שצריכה להעניק חיוניות ואנרגיה לתהליכים בבתי הספר ( Paul E. Heckman & Viki L Montera ) .

  • סיכום

    מאמר מרתק שכתבה ד"ר אסנת ספורטה ובו הא מדגימה את ההשפעה של מושגים תעשייתיים על החשיבה החינוכית וקיבעונה . סטנדרטים, מדידה ותפוקות הם מושגים הקשורים לעולם החומר ולתהליכי ייצור תעשייתיים. הם אינם מתאימים לביולוגיה האנושית, על אחת כמה וכמה לא לתהליכים קוגניטיביים. בני אדם שונים אלו מאלו בתכונותיהם, באורח חייהם ובנטיות לבם. אילוצים חיצוניים לא יצליחו לבטל את השונות הזאת ולהכפיפה לסטנדרטים כלשהם. הנחות היסוד והמושגים התעשייתיים נתפסו כלגיטימיים לא רק בעולם התעשייה והחומר כי אם בעולם הרוח, הם השפיעו השפעה מכרעת על תפיסת החינוך- לתלמידים , למערכת החינוך, לתהליך ההוראה והלמידה ולתפוקות החינוכיות שויכו מאפיינים ותכונות המתאימים לחומרי גלם, למכונה , לתהליכי ייצור ולתוצרים תעשייתיים , בהתאמה. אנאלוגיה זו באה לידי ביטוי בהתנהלותה היומיומית של מערכת החינוך. כיצד נוצרה האנלוגיה הזאת בין שני עולמות רחוקים כל כך – תעשייה וחינוך ? כיצד השתלט עולם החומר של התעשייה על עולם הרוח של החינוך ? הפילוסוף ישעיה ברלין קרא לתהליך שאפשר זאת "גלגול רעיונות". ( אסנת ספורטה).

  • סיכום

    סיפור המקרה המוצג במאמר הוא סיפור של גלגול ובחינה עצמית ביקורתית של מחשבות ושל עמדות תחיליות המאפיינות יחס של "מודל של חסר" של מדריכה פדגוגית כלפי המורה המאמנת ומעבר הדרגתי לעמדה חדשה, המחפשת שיתופיות בין שתי התרבויות, זו של המכללה וזו של בית הספר. במוקד האירוע מסופר על מערכת יחסים בעייתית בין מדריכה פדגוגית, מורה מאמנת ומנהלת בית ספר. במערכת יחסים זו מעורבות גם זוג סטודנטיות, חניכות המדריכה הפדגוגית. ניכר חוסר תיאום בין הציפיות של המורה המאמנת והמנהלת מצד אחד לבין ציפיות המדריכה הפדגוגית מן הצד האחר באשר להתנסות הסטודנטיות בהוראה בכיתה (זילברשטיין, משה. פנייבסקי, רבקה)

  • לינק

    השכיחות הרבה של השימוש באחוזים בחיי היום –יום ובמדעים השונים דורשת הבנה טובה של הנושא. במאמר מתואר תהליך שהחל בשיעור מתמטיקה בכיתה ח' במסגרת ההתנסות של פרחי ההוראה בעבודה מעשית. כפועל יוצא מן הצפייה בשיעור ומהדיון שבא בעקבותיו נבדקו הבנת המושגים הקשורים לנושא ה"אחוזים" אצל 17 פרחי הוראה. במאמר מוצגים אסטרטגיות עבודה, תפיסות שגויות ופתרונות של פרחי הוראה לבעיה באחוזים, כמו כן מוצעים הסברים על מנת להבין את הסיבות לטעויות והמקורות להן (רונית בסן –צינצינטוס, מלכה שפט).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין