מילת מפתח: תלמידים
מיון:
נמצאו 1044 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • תקציר

    מחקר זה בחן את האפקטיביות של עבודת המעבדה בחינוך למדעים עם מערך מחקר של מבחן מקדים ומבחן שאחרי כן. שישים ושמונה כיתות ט', שכללו 1773 משתתפים, הוקצו רנדומלית לשלוש קבוצות ניסוי ולקבוצת ביקורת. בקבוצת הניסוי הראשונה נלמד נושא הכימיה של העמילן בבית הספר בלבד, בקבוצת הניסוי השנייה נלמד נושא זה רק במעבדה המספקת שירותים למרכז למדעים (Science Center Outreach Lab), קבוצת הניסוי השלישית הייתה מסגרת משולבת שכללה הן ביקור במעבדה והן למידה בכיתה, והקבוצה הרביעית הייתה קבוצת ביקורת (Itzek-Greulich, Heike; Flunger, Barbara; Vollmer, Christian; Nagengast, Benjamin; Rehm, Markus; Trautwein, Ulrich, 2015).

  • לינק

    מחפשים דרכים לעודד לומד ולהגביר את המוטיבציה שלו, בלי להגיד לו אמירות סתמיות כמו "אתה חכם"? קבלו 22 דרכים חלופות אפקטיביות לבניית ביטחון של לומד השמים דגש על המאמץ ועל ההתפתחות, יותר מאשר על התוצאה. מה כדאי להגיד לדוגמה? "אני יודע שעבדת קשה לשפר את היכולות שלך", "לא הייתי חושב על מה שחשבת", "נראה לי שלקחת פה סיכון שהשתלם לך", "כדאי שתשתף במחשבות החדשות שלך", "אני מעריך את הרפלקציה שעשית", "אני בטוח שהסיטואציה בה היית היתה מתסכלת ואני מתרשם מההתמודדות שלך", וגם… "תודה שהכרת בדיעה אחרת לשלך, למרות שאתה לא מסכים איתה, אפשרת גם לקולות אחרים להישמע" (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    מאמר זה מציע פתרונות עבור מורים לשפות המשתמשים במצגות פאוורפוינט של מיקרוסופט (Microsoft PowerPoint) בכיתה. הנושאים שנידונו כוללים את הנטייה של התלמידים להתרכז במצגת ולאבד את ראיית המשמעויות השונות המועברות על ידי המחוות, שפת הגוף והבעות הפנים של המציג והתייחסות למומחיות של המנחה בחומר המוצג (Don, Margaret, 2015).

  • לינק

    המאמר מייעץ לגבי בחירת מכשירים אלקטרוניים כמו מחשבים ניידים וטאבלטים לשימוש בכיתה. דגש מיוחד ניתן לצרכי התלמידים ברמות הגיל השונות. המאמר מציע שעמידות וניידות הינן גורמים חשובים עבור תלמידים בבית הספר היסודי, בעוד שהגמישות והיכולת ליצור תוכן חשובות עבור תלמידים בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון (Flanigan, Robin L. , 2015).

  • לינק

    בספר חשיבה יצירתית בהוראת מדעי הטבע תמצאו תובנות להוראת נושאים מדעיים באופן יצירתי. הספר נשען על ארבעים שנות ניסיון של המחבר בהוראה ובמחקר בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובהוראה במערכת החינוך על שלל מסגרותיה, ילדי הגן, תלמידי בית הספר, סטודנטים ופרחי הוראה. מטרת הספר היא לעודד ולטפח חשיבה לא שגרתית – המכונה לעתים "חשיבה מחוץ לקופסה", "חשיבה יצירתית" או "חשיבה מסדר גבוה" – בהוראת נושאים מדעיים. הספר נועד לשכלל את הכישורים ואת היכולת של מורים, מרצים, סטודנטים למדעים, תלמידים ואוהבי טבע, לחשוב ביצירתיות כשהם לומדים, מלמדים או מתבוננים בטבע (אליעזר זמסקי).

  • תקציר

    המאמר מציג שתי גישות לקביעת תכנית לימודים במדעים ומימושה בפועל. על פי הגישה הלוגית, תכנית הלימודים ומימושה מתבססים על יכולותיו המקצועיות הגבוהות של המורה הן בתחום התוכן הנלמד והן בתחום ההוראה. המורה, על כן, יקבע את: יעדי הלימוד, שיטות ההוראה והפעלת התלמידים ואת דרכי המדידה והבחינה של ההתקדמות. על פי הגישה הפסיכולוגית, המורה יוצר מעורבות מקסימלית של התלמיד, בקביעת תכנית הלימודים כשתפקידו של המורה להנחות, לעודד ולדחוף את התלמיד להתקדמות והישגים. בגישה זו הלימוד מתבצע על ידי בחירת פרויקטים המבוצעים בצוותים על ידי התלמידים. הצוות בתהליך של דיון קובע את יעדיו של הפרוייקט, כשהמורה מסייע להם להשלים ולעמוד במשימות שהציבו לעצמם (Marlow Ediger).

  • תקציר

    סביבה כיתתית טובה עשויה לקדם את הנעת הלמידה של תלמידים ולהשפיע על המסוגלות האקדמית וההסתגלות שלהם. מחקר זה משווה תפיסות של תלמידים בחטיבת הביניים בטייוואן לגבי סביבה כיתתית בפועל וסביבה כיתתית מועדפת וחוקר את הקשר למין ולרמת הכיתה. סביבות הכיתה בפועל והסביבות הכיתתיות המועדפות נתפסו על ידי התלמידים כשונות באופן מובהק. הציון הממוצע הכולל של הסביבה הכיתתית בפועל היה נמוך יותר מזה של הסביבה הכיתתית המועדפת (Lai, Hsiang-Ru; Chou, Wei-Lun; Miao, Nae-Fang; Wu, Yu-Ping; Lee, Pi-Hsia; Jwo, Jiunn-Chern, 2015).

  • סיכום

    המחבר טוען שאנו חיים בעולם שבו החינוך מונע על ידי התוכן. הוא טוען שהמורים חשים לחץ ללמד את תכנית הלימודים, משום שהכוחות בעבודה מכתיבים שחייבים לעבור על חומר רב מתכנית לימודים. אולם המורים הם אנשי מקצוע, המכירים את תלמידיהם ויודעים למה התלמידים זקוקים. ולכן על המורים לקבוע סדרי עדיפויות לגבי כיסוי חומר הלימודים (Andrew Miller, 2015).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברת בוחנת חילופי דואר אלקטרוני עם שלושה תלמידים שלה במהלך תקופה של שנה אחת בלימודי אנגלית לכיתה י"א בבית הספר River High School, בית ספר אמריקני כושל הכפוף להתערבות משום שלא הצליח לעמוד בדרישות הפדרליות של תכנית "אף ילד לא נשאר מאחור" (No Child Left Behind). המחברת שואלת מספר שאלות: מהו התפקיד שממלא הדואר האלקטרוני בקשריה עם התלמידים? מה חושף הדואר האלקטרוני לגבי התוכן האידיאולוגי של התקשורת שלה עם תלמידיה? וכיצד היא יכולה להשתמש בדואר האלקטרוני באופן שגורם לשינוי? (Maxwell, Sally V., 2015).

  • סיכום

    במאמר זה, המחבר מתבונן בפעילויות שהתלמידים יכולים לבצע במהלך חופשת הקיץ הארוכה שלהם כדי למקסם את יכולתם המנטלית וכדי להישאר בשיאם (Dustin Le , 2015).

  • תקציר

    במאמר זה, המחבר חוקר את הקשר בין הוראה ולמידה. בעוד שבייחוד בשפה האנגלית הקשר בין הוראה לבין למידה הפך לאינטימי עד שלעתים מסתכלים עליו כאילו הביטוי 'הוראה ולמידה' הוא מלה אחת, המחבר טוען כי חשוב לשמור על הוראה ולמידה בנפרד זו מזו, וגם מספק מספר טיעונים עבור ההצעה שייתכן שהלמידה אינה האפשרות היחידה שההוראה צריכה לכוון אליה. המחבר חוקר רעיון זה באמצעות דיון בקשר שבין הוראה לבין למידה, הן מבחינה מושגית והן ברמה אקזיסטנציאליסטית. הוא דן במגבלות של שפת הלמידה כשפה חינוכית, מציין עבודה פוליטית שנעשית דרך השפה של הלמידה, ומעלה שאלות אפיסטמולוגיות ואקזיסטנציאליסטיות לגבי זהותו של הלומד, בייחוד ביחס לשאלה מה זה אומר להיות בעולם במונחים של למידה כהבנה וכהענקת משמעות (Biesta, Gert, 2015).

  • לינק

    ספר זה מתבסס על עבודת שדה אינטנסיבית שנמשכה שלוש שנים – תופעה חריגה, אם לא ייחודית, בנוף של מחקרי בית הספר. למרות אופיו המחקרי הספר מתייחד בעובדה שאינו פרסום אקדמי שגרתי ואף אינו מתיימר להיות כזה. אני רואה בכך מעלה ראויה לציון. הספר מציג בצורה שובת לב סוגה חדשנית לדיון בסוגיות של חינוך בכלל ושל בית ספר בפרט. כותבי הספר הם מדען חברה ותאורטיקן של החינוך, הנוטלים לעצמם רשות להיות מספרי סיפורים ולתאר את בית הספר מתוך התרשמות אישית ישירה ומידית (עידן ירון ויורם הרפז).

  • סיכום

    זיהוי הוראה טובה במדעים על סמך תצפיות בכיתה שונה מזיהוי הוראה טובה באנגלית או במדעי החברה. אף על פי כן, מנהלים נוטים לסמוך על מחוונים (אינדיקטורים) כללים של הוראה טובה דוגמת בחירת הנושאים, מעורבות התלמידים ובדיקות מזדמנות של ההבנה. המחברים מציגים סדרת מחוונים הקשורים להוראה איכותית של מדעים. מנהלים יכולים להשתמש במחוונים אלה להנחיה בזמן שהם עורכים תצפיות במורי מדעים, גם אם הם אינם מומחים בתחום המדעים. מובאות שאלות ספציפיות לכל מחוון שיכולות להנחות מנהלים או אנשים אחרים הצופים במורי המדעים בזמן התצפיות בכיתה או אחריהן (Hutner, Todd L., & Sampson, Victor).

  • תקציר

    מחקר זה בחן את הפרספקטיבות של מנהלים חדשים ושל מנהלים שנמצאים בשלהי הקריירה לגבי מנהיגות הוראתית וארגונית במסגרת הערכות הביצוע שלהם. הרכיבים בהערכה לגבי המנהיגות ההוראתית, שהיו חשובים ביותר לכל המנהלים היו: פיקוח על ביצועי המורים בכיתה כדי לשפר את הפרקטיקה ההוראתית, פיקוח על הישגי התלמידים בעזרת ההערכות, ושימוש בנתונים מהערכות לאומיות ומקומיות כדי לשפר את ההוראה בכיתה עבור התלמידים. במהלך תהליך ההערכה, כל המנהלים תפסו כאלמנטים החשובים ביותר של מנהיגות ארגונית את היצירה של אקלים בטוח ומסודר, ושימוש בנתוני התלמידים כדי ליצור שינויים בתכניות (Hvidston, David J ; Range, Bret G ; McKim, Courtney Ann ; Mette, Ian M ., 2015).

  • לינק

    המבחנים בכיתה משמשים באופן מסורתי כדי להעריך את הצמיחה של התלמיד ואת השליטה בתוכן. אולם, העושר של המחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפסיכולוגיה חינוכית מראה שפרקטיקת אחזור המידע (בחינה) בסיכון נמוך, יותר מאשר בחינה מסורתית עתירת סיכונים, יכולה גם לשמש ככלי פדגוגי אפקטיבי לשיפור הלמידה לטווח הארוך, הבנת הנקרא ומטה-קוגניציה. מאמר זה מספק המלצות לגבי האופן שבו מורים יכולים ליישם את פרקטיקת אחזור המידע בכיתה כדי להעריך ולייעל את למידת התוכן ( Littrell-Baez, Megan K; Friend, Angela; Caccamise, Donna; Okochi, Christine, 2015).

  • תקציר

    תלמידים עשויים להצטיין בחישוב, אך יכולתם ליישם את מיומנויותיהם תפגע אם הם לא יבינו את אוצר המלים המתמטי שבו משתמשים בהוראות ובתיאור הבעיות. פרויקט מחקר פעולה זה בחן שתי שיטות לחיזוק היכולת של התלמידים לתקשר באופן מתמטי (Bruun, Faye; Diaz, Joan M; Dykes, Valerie J. , 2015).

  • לינק

    המאמר מתאר שיתוף בין נאס"א לבין תלמידי בית ספר תיכון במישיגן. נאס"א ביקשה מתלמידים בבית הספר התיכון Bedford שבמישיגן לייצר חלקים עבור תחנת החלל שלה השנה. כעשרה תלמידים בתכנית העיבוד השבבי יבנו לוקרים שבהם האסטרונאוטים יערכו ניסויים בתוך התחנה. התלמידים יסיימו לוקר אחד עד סוף שנת הלימודים ויכינו חלקים רבים עבור התחנה במהלך חמש השנים הבאות (Peckham, Susanne, 2015).

  • תקציר

    המאמר מציג מדריך לכיתה ההפוכה, שהיא צורה של למידה מעורבת שמביאה פדגוגיה של מעורבות אינטראקטיבית לכיתות על ידי כך שהיא גורמת לתלמידים ללמוד תוכן באופן מקוון. הנושאים שנידונים בוחנים כיצד עובדת הכיתה ההפוכה והגורמים להצלחתה, כלים ללמידה הפוכה, והשימוש בקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Meyer, Leila; Pierce, Dennis; Raths, David, 2015).

  • לינק

    מחקר זה השתמש במודל סגנון הלמידה של דיויד קולב (Kolb) כדי לחקור את ההבדלים בתוצאות הלמידה של התלמיד ואת שביעות רצונו תוך שימוש בפייסבוק בטלפון הנייד ללמידה, בהתאם לסגנון הלמידה. התוצאות הראו שלמשתתפים בעלי סגנונות הלמידה "מטמיע" (Assimilating) ו"מתפרס" (Diverging) היו ביצועים טובים יותר מאשר בעלי סגנונות הלמידה "מסתגל" (Assimilating) ו"מתכנס" (Converging), וכן היו בעלי מסוגלות עצמית, יכולת דיגום וכוח הרגל ללמידה בפייסבוק באמצעות טלפון נייד גבוהים יותר (Yu-ching Chen, 2015).

  • מאמר מלא

    סביבת הלמידה היא נושא העומד בראש סדר היום הציבורי בתחום החינוך, אך אף שתלמידים מבלים את עיקר זמנם בתוך כיתות, ולמרות ההנחה כי בעיות משמעת מצמצמות את זמן הלמידה ופוגעות בהישגי התלמיד, רק מחקרים מעטים עסקו בקשר בין האווירה בכיתה להישגי התלמידים. כרמל בלנק, עמיתת מדיניות במרכז טאוב, ויוסי שביט, ראש תכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב ופרופסור באוניברסיטת תל אביב, חקרו את הנושא בבתי הספר הממלכתיים בישראל (רווית שרף).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין