מילת מפתח: תלמידים
מיון:
נמצאו 1044 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המחקר ביקש להציג את התפיסות של התלמידים לגבי בית הספר בכלל ובייחוד לגבי בית ספרם. המחקר בחן גם איך היו התלמידים רוצים להשפיע על מערכת החינוך ועל בית הספר. המחבר מוצא כי חשוב להקשיב לעמדות של התלמידים. הוא מדגים אמירות חשובות של התלמידים, לדוגמא: "יש תלמידים שונים עם צרכים שונים – בית הספר צריך להסתגל לצרכים של תלמידיו"; "המורים צריכים אותנו, לא פחות מאשר אנחנו צריכים אותם"; "צריך לתת לתלמידים להביע את דעתם בכל נושא משמעותי המתייחס לבית הספר". המחבר בחן מספר נושאים שלגביהם אסף מידע מהתלמידים: היעדים של בית הספר; 'אסוציאציות'; דימויים; העמדות של התלמידים כלפי בית הספר; ונושאים לגבי בית הספר הטעונים שיפור (ירון עידן, 2017).

  • לינק

    מחקר פנה לתפקיד של פרקטיקות לימודיות המכוונות-למומחיות ולניהול כיתה של מורים בבתי ספר יסודיים כמתווכים של ההשפעות של הנעת המורה על הנעת התלמיד. התוצאות מניתוחי רגרסיה מרובת-רמות חשפו שהעניין החינוכי של המורה תרם לדיווחים של התלמידים לגבי הפרקטיקות הלימודיות של המורים. פרקטיקות אלה, בתורן, היו מנבאות משמעותיות למטרות המומחיות ולעניין של התלמידים בנושא הלימוד הן ברמת התלמיד והן ברמת הכיתה.

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבחון את הדרכים שבהן האוריינטציות של מורים כלפי מגוון תרבותי חוזות את התוצאות הפסיכולוגיות של המורים הקשורות לעבודתם עם תלמידים מהגרים – כלומר שחיקה הקשורה למגוון ומסוגלות עצמית הקשורה להגירה. המחברים יישמו את מודל DOPA (Diversity in Organizations: Perceptions and Approaches; מגוון בארגונים: גישות ותפיסות) שפותח בהתבסס על התפיסות של האנשים בארגון; המודל מציע ארבע תפיסות וגישות למגוון: נכס, בעיה, אתגר, או מטרד. במחקר נמצא כי התפיסה של המורים את התלמיד המהגר כנכס ולא כבעיה הייתה קשורה לשחיקה הקשורה למגוון נמוכה יותר ולמסוגלות עצמית הקשורה להגירה גבוהה יותר (Tony Gutentag, Gabriel Horenczyk, and Moshe Tatar, 2017).

  • תקציר

    מורים מכירים במשך עשורים את החשיבות של שימוש במסמכים של מקורות ראשוניים שיעזרו לתלמידים להבין היטב את האירועים ההיסטוריים. הודות למשאבים כמו אתר ספריית הקונגרס, למורים יש גישה חסרת תקדים לאלפי מסמכים. שימוש במשאבים אלה מקימים את ההיסטוריה לחיים, וחושף את התלמידים למגוון פורמטים ומבנים של טקסט. בטור זה, ניתנות דוגמאות עבור מורים כיצד לשלב מסמכים של מקורות ראשוניים באמנות השפה (Bates, David, 2017).

  • מאמר מלא

    אנחנו יכולים להעיד שהתרחש דבר משמעותי בחיינו כאשר זה "עשה לנו משהו", זה צבט אותנו, נגע ברגש, השאיר סימן, הצטרף לתובנות שלנו בעניין מסוים. למשל, כאשר צופים בסרט או קוראים ספר מעניין. אנו מרגישים כיצד "הראש עובד" או איך הלב או הנפש מתרחבים. זה קורה כאשר יש חוויה משמעותית מעצבת, מיוחדת. זה קורה אחרי מפגש עם חברים או בני אדם אחרים, אחרי פגישה טובה או טיול מהנה. "המשמעותי" מתווסף אלינו וגורם לנו, בדרך כלל, תחושה של סיפוק והתרגשות. אנו חשים צמיחה וגדילה. נראה כי מה שקורה מאחורי הקלעים הוא סוג של דיאלוג שאנו מקיימים עם הסרט, הספר, הדמויות שאנו פוגשים, הנוף, האוכל או האבן. יאמר לנו התלמיד: אני מבין. זה קורה גם לי בחיים הפרטיים שלי, עם החברים ועם המשפחה, ביחס לעיסוקים שלי ולחוויות שאני חווה. אבל מה לכל זה ולבית הספר? מה לכל זה וללימודי היסטוריה הנכפים עלינו? (גדי ראונר).

  • תקציר

    עם הופעתו של העידן הדיגיטלי, ההוראה הדידקטית והלמידה המקוונת המסורתיות השתנו והוחלפו בהדרגה על ידי "למידה משולבת". המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את ההשפעות של פדגוגיה של למידה משולבת על הישגי הלמידה של תלמידים בחטיבת הביניים ועל העמדות של התלמידים כלפי מתמטיקה (Ya-Wen Lin; Chih-Lung Tseng; Po-Jui Chiang, 2017).

  • תקציר

    אייפדים (iPads) הופכים לפופולריים כמכשירים 1:1 בכיתות רבות, ומאפשרים למורים להטמיע פדגוגיות שיגבירו את למידת התלמיד. מכשירים ניידים מעין אלה מציעים מזמינוּת רבה שעשויה להגביר את ההנעה ואת אוטונומיית התלמיד. אף על פי כן, ללא שינוי בפדגוגיה, הם לא צפויים לגרום להשפעה משמעותית כלשהי על למידת התלמיד. מחקר ראשוני זה של ארבעה בתי ספר חוקר את השפעתם של האייפדים על הפדגוגיה ואת השינויים שניכרו, תוך שימוש במודל SAMR. תוך שימוש בשיטות מרובות לאיסוף נתונים, המחקר הראה שהיו מספר שינויים בפדגוגיה של המורים שהובילו להגברה של שיתוף פעולה, תקשורת, הסתמכות עצמית של התלמיד, ופיתוח התנסויות אותנטיות (Geer, Ruth; White, Bruce; Zeegers, Yvonne; Wing Au; Barnes, Alan, 2017).

  • תקציר

    המאמר מדווח על אופיס 365 לחינוך (Office 365 Education), שירות חינמי המוצע על-ידי מיקרוסופט כדי לסייע לקידום שיתוף הפעולה והשיתופיות של עבודת הכיתה בין מורים לבין תלמידים, כולל אופיס אונליין (Office Online), יאמר (Yammer) ואתרי שייר פוינט (SharePoint).

  • תקציר

    מתן ציונים מתייחס לסמלים המשויכים לחלקים אינדיבידואלים של עבודת התלמיד או למדדים מרוכבים של ביצוע התלמיד בתעודות. סקירה זו של יותר ממאה שנות מחקר בנושא מתן ציונים מתייחסת לחמישה סוגים של מחקרים: (א) מחקרים מוקדמים לגבי המהימנות של הציונים; (ב) מחקרים כמותיים לגבי הרכב ציוני התעודות מגיל הגן ועד התיכון, (ג) מחקרי סקר וראיונות לגבי תפיסות המורים את הציונים, (ד) מחקרים לגבי מתן ציון מבוסס-סטנדרטים, ו-(ה) מתן ציונים בהשכלה הגבוהה (Brookhart, Susan M.; Guskey, Thomas R.; Bowers, Alex J.; McMillan, James H.; Smith, Jeffrey K.; Smith, Lisa F.; Stevens, Michael T.; Welsh, Megan E.. , 2016).

  • סיכום

    המחקר כולל סקירה של 40 שנות מחקר על ההשפעות של מסוגלות עצמית של מורה (teacher self-efficacy) על איכות תהליכים כיתתיים, הישגים אקדמיים והנעה של תלמידים, ורווחה נפשית של מורים. הסקירה כוללת 165 מאמרים (Zee, M., & Koomen, H).

  • תקציר

    מחקר קודם הציע שלשאיפותיהם של הורים לגבי ההישגיות האקדמית של ילדיהם עשויה להיות השפעה חיובית על הביצועים האקדמיים של הילדים בפועל. אולם, השפעות שליליות אפשריות של שאיפות-יתר הוריות זכו לתשומת לב מועטה בספרות הפסיכולוגית. תוך הפעלת מודל מדד שינוי דואלי (dual change score model) עם נתוני אורך ממדגם מייצג של 3,530 ילדי בית ספר גרמניים בכיתות ה עד י' והוריהם, המחברים הראו ששאיפות הוריות והישגים מתמטיים של ילדים קושרו על ידי יחסים הדדיים חיוביים לאורך זמן. המחברים מדגישים כי מצאו גם שלשאיפות הוריות שחרגו מציפיותיהם (כלומר שאיפות-יתר) היו יחסים הדדיים שליליים עם ההישגים המתמטיים של הילדים (Murayama, Kou; Pekrun, Reinhard; Masayuki Suzuki; Marsh, Herbert W.; Lichtenfeld, Stephanie, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מתאר פרויקט אייפד (iPad) בבית ספר יסודי בצפון אירלנד. הפרויקט מעריך כיצד הטכנולוגיה השפיעה על למידה באוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ועל מיומנויות תלמידים. התלמידים הצעירים ביותר נשאלו לגבי ההתנסויות באייפדים שלהם תוך שימוש בראיונות בקבוצות קטנות המבוססות על גישת זמן המעגל (circle time). המורה שלהם ושני עוזרי הוראה רואיינו לגבי דפוסים ארגוניים, פדגוגיים ומיומנויות תלמידים (Clarke, Linda; Abbott, Lesley, 2016).

  • תקציר

    מסגרות למידה בלתי פורמלית כגון מוזיאונים זוהו כהזדמנויות להגברת ידע והנעה של תלמידים במדע ולייעול הקשר בין המדע לבין חיי היומיום. המחקר הנוכחי העריך את תפקידה של תכנית לחינוך מדעי בקצב אישי (הממוקמת במוזיאון למדעי הרפואה) בהגברת ידע תוכן הקשור לתכנית, מסוגלות עצמית, הערכה ושאיפות של תלמידים. המחקר חקר גם באם הישגים בהיזכרות בידע תוכן והנעה (הרלוונטיים לביולוגיה, לאנטומיה ולבריאות) מקושרים לשיפורים מדווחים באמונות לגבי אורח חיים והתנהגויות הקשורים לבריאות הרלוונטיים לחיי היומיום (Martin, Andrew J.; Durksen, Tracy L.; Williamson, Derek; Kiss, Julia; Ginns, Paul, 2016).

  • סיכום

    כאשר המחבר היה בתיכון, הוא קיבל ציון מצוין בכל שיעורי המתמטיקה שלמד – עד שהחל ללמוד חשבון אינפיניטסימלי. באלגברה ובגיאומטריה, הוא יכול היה להסתמך על שינון נוסחאות, אבל עכשיו היה עליו לחשוב בעצמו. זה היה נורא, והסתיים בכך שקיבל ציון בינוני ובקושי עבר את שיעור החשבון האינפיניטסימלי בקולג'. המחבר היה משוכנע שהסיבה לכך היא שלא הייתה לו חשיבה מתמטית, ומאז הוא נמנע ממקצוע זה. הסתבר שהוא טעה. קרוב לוודאי שלא היה הופך לאשף מתמטי, אבל המגבלה לא הייתה שאין לו כישרון במתמטיקה, אלא אמונתו שהייתה לו מגבלה מלכתחילה. מיליוני סטודנטים בשנתם הראשונה בקולג' נכשלים בקורסים אלה, ומשום שאלגברה הוא מקצוע חובה, רבים נושרים מהלימודים לגמרי. ניתן לשנות את המשוואה הפטליסטית הזו. במספר רב של מחקרים שנערכו בקפידה, פסיכולוגים חברתיים הראו שלהתנסויות קצרות יש השפעה חזקה וממושכת על עתידם האקדמי של תלמידים על ידי שינוי הלכי המחשבה שלהם לפני כניסתם לקולג' (David L. Kirp , 2016).

  • לינק

    סקירה מועילה של לימור ליבוביץ המתמקדת בהרצאת טד של סאל‏ קהאן (Sal Khan), שהקים את אקדמיית קהאן ‏(Khan Academy‏): "…[ההרצאה] קוראת לחשוב על תהליך החינוך כתהליך אישי בו כל לומד משיג שליטה מלאה בתוכן ומסוגל לחשוב על עצמו במונחים של הצלחה, ללמוד באופן עצמאי ולהיות יזם, יצירתי וחדשן בחברת הידע" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    מחקר זה מכוון להעמיק את הבנת התפקיד של הנעה לעבודה אצל מורים בתחילת הקריירה. המשתתפים היו 589 מורים מתחילים קנדיים-צרפתיים העובדים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ציבוריים. בנוסף לקביעת צורות ההנעה (אוטונומית לעומת מבוקרת) שמניעות את המורים בשלוש השנים הראשונות של הקריירה שלהם, התוצאות מספקות תמיכה עבור מודל המסביר את הנתיבים ההנעתיים שעל פיהם גורמים בסביבת בית הספר (עומס עבודה, פיקוח, הכרה ותחושה של קהילתיות) קשורים לבריאות הפסיכולוגית של המורים (שחיקה רגשית), עמדה כלפי התפקיד (מחויבות תעסוקתית) והתנהגות בכיתה (אקלים שמטפח את תשומת ליבם של תלמידים) (Fernet, Claude; Trepanier, Sarah-Genevieve; Austin, Stephanie; Levesque-Cote, Julie, 2016).

  • סיכום

    הבנה היא ארגון מחדש של פיסות ידע לכדי מכלול משמעותי; הבנה נבנית בראשו של כל תלמיד; לתלמידים שונים הבנות שונות; הבנה חשובה ביותר היא הבנה של הקשרים בין סיבות לתולדות; הבנה מושפעת מרגשות ומצבי רוח; רגשות ומצבי רוח משפיעים על איכות ההבנה ועל ההנעה להבין; מסקנה: המורים צריכים להבין את הקשר שבין הבנה לרגשות ולעורר רגשות המאפשרים הבנה (דאגלס ניוטון).

  • תקציר

    תוך שימוש בנתונים ממחקר של "מדד להוראה אפקטיבית" (Measure of Effective Teaching), המחברים מוצאים שהתלמידים תופסים את המורים המשתייכים לקבוצת המיעוט כמועדפים יותר לעומת המורים הלבנים. יש הוכחה מעורבת לכך שהתאמה של גזע בין תלמידים למורים מקושרת לתפיסות מועדפות יותר מצד התלמידים (Hua-Yu Sebastian Cherng and Peter F. Halpin, 2016).

  • תקציר

    למידה רגשית כרוכה ברכישה של מיומנויות להכרה ולניהול רגשות, פיתוח אכפתיות ודאגה לאחרים, קבלת החלטות אחראיות, ביסוס קשרים חיוביים, ועמידה במצבים מאתגרים ביעילות. זמן הוא משתנה חשוב בהקשר של למידה ובמיוחד בניתוח תהליכי הוראה-למידה המתרחשים בלמידה שיתופית, בעוד שניהול זמן חיוני ללמידה יעילה. המטרה של עבודה זו היא לנתח את ההשפעות של ניהול רגשות על ניהול זמן ועל ניהול עצמי בלמידה מקוונת ולזהות את היכולות בניהול זמן ובניהול עצמי המושפעות ביותר בעת שתלמידים חותרים להשיג למידה יעילה (Arguedas, Marta; Daradoumis, Thanasis; Xhafa, Fatos, 2016).

  • תקציר

    המטרה המרכזית של מחקר זה הייתה לחקור את התפקיד שממלאים הלימודים והניסיון בחיפוש באינטרנט באמונות אפיסטמיות ספציפיות לאינטרנט של לומדים בעת חיפוש מידע באינטרנט הקשור לקורס. הגרסה הסינית של "השאלון האפיסטמי הספציפי לאינטרנט" (Internet-Specific Epistemic Questionnaire) שימשה כדי להעריך את האמונות האפיסטמיות של המשתתפים ביחס לאי-הוודאות, המורכבות והמקור של ידע מבוסס אינטרנט כמו גם להצדקתה של ידיעה מבוססת אינטרנט. על הסקר השיבו 1,070 נבדקים משלבי לימודים החל מחטיבת ביניים ועד לתואר ראשון (Chiu, Yen-Lin; Liang, Jyh-Chong; Tsai, Chin-Chung, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין